פאוול
צילום: טוויטר

מדד המחירים ליצרן בארה"ב עלה ב-0.4% בינואר

האינפלציה השנתית עלתה ל-3.5%; למרות הנתונים החמים, המשקיעים מעריכים כי מדד המחירים המועדף על הבנק הפדרלי (PCE) יציג תמונה חיובית יותר מהצפוי והמדדים עולים

אדיר בן עמי | (1)

מדד המחירים ליצרן בארה"ב עלה בחדות בינואר, מה שמחזק את ההערכות כי האינפלציה שבה להתגבר ומרחיק את הסיכוי להפחתת ריבית על ידי הפדרל ריזרב לפני המחצית השנייה של השנה. על פי נתוני משרד העבודה האמריקאי, מדד המחירים ליצרן עלה ב-0.4% בחודש ינואר, לאחר עלייה מתוקנת כלפי מעלה של 0.5% בדצמבר. הנתון עלה על תחזיות הכלכלנים שצפו עלייה של 0.3%. בהשוואה שנתית, המדד עלה ב-3.5%, לעומת עלייה של 3.3% בדצמבר. למרות הנתונים החמים, המשקיעים מעריכים כי מדד המחירים המועדף על הבנק הפדרלי (PCE) יציג תמונה חיובית יותר מהצפוי.


נתוני הליבה של מדד המחירים ליצרן, שאינם כוללים מחירי מזון ואנרגיה, עלו ב-0.1% בינואר, בדומה לעלייה בדצמבר ומתחת לתחזיות הכלכלנים שצפו עלייה של 0.3%. בהשוואה שנתית, מדד הליבה עלה ב-3.6%.


דו"ח זה מצטרף לנתוני האינפלציה לצרכן שפורסמו יום קודם לכן, שהראו את העלייה החדה ביותר במחירים מזה כשנה וחצי. נתונים אלו מקטינים את התקוות להפחתת ריבית בחודש יוני, כפי שציפו רבים בשוק. השווקים הפיננסיים כעת צופים כי הפחתת הריבית הראשונה תתרחש בספטמבר, אם כי חלק מהכלכלנים סבורים כי חלון ההזדמנויות להקלה במדיניות המוניטרית כבר נסגר, בהתחשב בביקוש המקומי החזק ובשוק העבודה היציב.


מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן בארצות הברית הציג עלייה משמעותית של 0.5% בינואר, והעמיד את האינפלציה השנתית על 3%, גבוה מתחזיות הכלכלנים. במקביל, אינפלציית הליבה, שאינה כוללת מחירי מזון ואנרגיה, עלתה ב-0.4% והגיעה לשיעור שנתי של 3.3%. נתונים אלה משקפים לחצים אינפלציוניים מתמשכים במשק האמריקאי.


בתגובה לנתונים, התגבר המתח בין עמדת הנשיא טראמפ, הקורא להפחתת ריבית מיידית, לבין גישתו הזהירה של יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול, שהדגיש את מחויבות הבנק המרכזי להורדת האינפלציה לפני הפחתת ריבית.


במהלך ינואר בלטה במיוחד העלייה החדה במחירי המזון, שזינקו ב-0.4%, כאשר מחירי הביצים רשמו זינוק חריג של 15.2% בחודש אחד בלבד. העלייה במחירי הביצים, הגדולה ביותר מאז 2015, נבעה מהתפשטות שפעת העופות שאילצה חקלאים להרוג מיליוני תרנגולות, והובילה לעלייה שנתית של 53% במחיר הביצים.


יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול, אמר בנאומו האחרון לחברי הקונגרס כי "אנחנו קרובים אך עדיין לא הגענו ליעד האינפלציה", והוסיף כי "אנו רוצים לשמור על מדיניות מגבילה בשלב זה". הפד השאיר את הריבית ללא שינוי בטווח של 4.25%-4.50% בינואר, לאחר שהפחית אותה ב-100 נקודות בסיס מאז ספטמבר.

קיראו עוד ב"גלובל"


מדיניותו הכלכלית של הנשיא טראמפ, הכוללת החלטות בתחום התקציב הממשלתי (מדיניות פיסקלית), מדיניות הסחר הבינלאומי, והגבלות על הגירה, נתפסת כגורם שמגביר את האינפלציה. לדוגמה, בתחום הסחר הבינלאומי: המכס בשיעור 25% על יבוא סחורות מקנדה ומקסיקו הושעה זמנית עד חודש מרץ, אבל במקביל הוטל מכס חדש של 10% על סחורות המיובאות מסין, שנכנס לתוקף החודש.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 14/02/2025 10:33
    הגב לתגובה זו
    האליטה הכלכלית והפיננסית היהודית בדרך להיכחד.
פיטר לינץ
צילום: PAT greenhouse - GLOBE STAFF
דבר הגורו

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח כשאתה צודק"

עמית בר |

הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.

לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.

במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן  אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.

החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

טראמפ מחייךטראמפ מחייך

טראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית

בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח

רן קידר |
נושאים בכתבה טראמפ SEC

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח. 

טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.


כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח. 

המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי: מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.