קדחת השחת: פלסטופיל הזורע תגייס 56-52 מיליון ש'
נמשכת קדחת ההנפקות בת"א. חברת פלסטופיל, הנמצאת בבעלות מלאה של קיבוץ הזורע ומתמחה בייצור, פיתוח ושיווק פתרונות אריזה מתקדמים לתעשיית המזון הטרי והמצונן מודיעה, תגייס הון בבורסה של ת"א בזמן הקרוב. הרכב ההנפקה יכלול מניות ואגרות חוב. את ההנפקה יובילו לאומי ושות' חתמים, כלל פיננסים חיתום ואיפקס חיתום.
ביום שלישי הקרוב, 3 במאי תתקיים הנפקה לציבור בה החברה מתכוונת לגייס סך של בין 52 ל-56 מיליון שקל במניות ואגרות חוב להמרה, מתוכם גויסו כבר 80% במכרז המוסדי שנערך שבוע שעבר והסתיים בהצלחה רבה בחיתום של פי 2.
למוסדיים הוצעו כ-213,000 יחידות והיא קיבל הזמנות ללמעלה מ-440 אלף יחידות, בהיקף של כ-90 מיליון שקל. חלק ניכר מהיחידות הוזמנו במחיר מקסימום.
פלסטופיל הוקמה בשנת 62' ופועלת בתחום ייצור יריעות פלסטיות גמישות לאריזה. מוצריה נחלקים לשתי קבוצות עיקריות: אריזות לתעשיית המזון ואריזות למוצרים אחרים.
תחום האריזות לתעשיית המזון מהווה את נתח הפעילות המרכזי של החברה (89% מסך היקף המכירות) וכולל בתוכו שלוש רמות אטימות שונות, כולן מיועדות למגוון של מוצרי מזון כגון: בשר ומוצריו, חלב ניגר, דגים, גבינות, ירקות טריים וכדו'.
עיקר התמחותה היא בהקניית תכונות פלסטיות מיוחדות לחומרי הגלם, המיועדים לאריזות מוצרים בתעשיית המזון המצונן. לרשות החברה עשרות מוצרים שונים, כולם מותאמי לקוח ופרי פיתוח עצמי של החברה. החברה משרתת כיום מגוון של מאות לקוחות, בשוק המקומי ובשווקי חו"ל, בייצוא ישיר ועקיף.
טדי מוריס, מנכ"ל פלסטופיל מסר, כי "שוק האריזות למזון טרי ומצונן בארץ ובעולם, עובר שינויים רבים בשנים האחרונות. יצרנים מחפשים אריזות השומרות על חיי המדף של המוצר, אריזות דקות יותר מבעבר מטעמי חסכון ואקולוגיה, אריזות מעוצבות ונוחות לשימוש ואריזות פונקציונאליות לבישול, הגשה ואחסון מחדש במקרר, באותה אריזה. מוצרי פלסטופיל נותנים מענה למגמות הצריכה המתפתחות כיום בעולם ומספקים פתרונות אמינים ומהירים לדרישות השוק. באמצעות ידע רב וטכנולוגיה מתקדמת פלסטופיל הנה החברה היחידה בארץ המייצרת כיום יריעות שקופות עם שכבה חוסמת באקסטרוזיה 9 שכבתית הנותנת פתרון לדרישות השוק בכל הקשור לבריאות, איכות חיים ונוחות. לחברה יכולת לפתח מוצרי נישה בעלי רווחיות גבוהה ולפתח ולייצר מוצרים ייחודיים המותאמים לצרכי הלקוח".
שוק האריזות הגמישות למזון מצונן בעולם, מוערך כיום בכ-6 מיליארד דולר והוא צומח בשיעור של כ-7% בשנה. פלחי שוק כגון בשר טחון וירקות חתוכים, בהם פועלת פלסטופיל, צומחים בקצב של עד 17% לשנה. לחברה הקיבוצית כושר יצור באקסטרוזיה 10,500 טון בשנה. היא מייצאת מוצרים לעשרות מדינות ברחבי העולם באמצעות מפיצים.
בחברה הסבירו היום, כי גורמי ההצלחה העיקריים שלה טמונים ביכולת החברה להציע סל מוצרים רחב ליצרני המזון, המספק את דרישות וציפיות מערכות הרכש המעונינות להנהיג רכש מרוכז ממספר ספקים מצומצם יחסית. היכולת לעמוד במועדי אספקה, האמינות והשם הטוב שרכשה החברה במשך שנות פעילותה הרבים והעמידה בתקנים בינלאומיים בנושא איכות, היגיינה ובטיחות המוצר.
בשנים הקרובות צופה החברה המשך צמיחה של כ-15%-10% בשנה, על-ידי הגדלת כושר הייצור בארץ. כמו כן, צופה החברה התרחבות באמצעות רכישה של מערכות שיווק וייצור בטריטוריות נבחרות בעולם והוספת קווי מוצרים וטכנולוגיות המשלימים את הסל הקיים.
ב-2004 הסתכמו הכנסות פלסטופיל בכ-147 מיליון שקל, לעומת הכנסות של 126 מיליון שקל בשנת 2003, גידול של 16%. משנת 2001 ועד שנת 2004 רשמה החברה שיעור גידול שנתי ממוצע של 27%. בממוצע כ-64% מהמכירות יועדו לייצוא בתקופה זו. הרווח הגולמי שלה הסתכם אשתקד ב-35.9 מיליון שקל, לעומת רווח גולמי של 29.5 מיליון שקל בשנת 2003.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
