בנק ישראל: סליקה תוך יומית תוותר לעסקאות גדולות
חשב בנק ישראל, צבי אורבך, מעריך במאמר בנושא מערכות סליקה ותשלומים, כי סביר כי רק תשלומים בסכומים גבוהים ותשלומים דחופים יבוצעו באמצעות המסלקה התוך-יומית. אורבך מעריך אם כך כי תפקידה של מס"ב, המסלקה הקיימת, שמבצעת את העסקה בפועל בתוך יום עד יומיים, תוותר הנפוצה והשמישה ביותר.
לפי אורבך, המסלקה התוך יומית יקרה ודורשת משאבים מהבנקים. היא מתאימה לדבריו לעסקאות גדולות. אורבך צופה גם כי תשלומים שערכם הכספי נמוך ימשיכו להיעשות באמצעים המסורתיים - כרטיסי אשראי, שקים, הוראות קבע ומזומן.
בבנק ישראל חוזים כי מבחינת מספר התשלומים, רוב התשלומים ימשיכו להתבצע באמצעים אלו, ואילו במסלקה התוך-יומית יבוצעו תשלומים מעטים יחסית. אולם מבחינת ההיקף הכספי, חלק הארי של הסכומים ישולם באמצעות המסלקה התוך-יומית.
נזכיר כי הסליקה בישראל שעורכת מספר ימים, קשורה לאחד מהחוקים המסורבלים והמוזרים שקיימים בעולם הפיננסים והבנקאות. חוק המושל"ך (מערכת שיקים ללא כיסוי). בעולם אין תקדים לכך, שבמקרה של הפקדת שיק, מקבל הצד השני את הכסף מיד, ואז הבנק בודק אם בכלל היה כיסוי, ואם אין, הוא מחייב בעמלות עתק את הצדדים. את ההמצאה הזאת, המציא המחוקק הישראלי בימי ההיפר אינפלציה, ויש הטוענים כי היא אמם מכורתם של העמלות שגובים הבנקים כחלק גדול מרווחיותם (בנוסף לפערי הריביות שהם גובים כמתווכים פיננסיים).
חוק המושל"ך והסליקה בישראל כבר הובילו גורמים עבריינים לנצל אותם לרעה. בהונאה שבוצעה נגד בנק דיסקונט לפני מספר שנים, הפקידו עבריינים שיקים רבים בכל רחבי הארץ, ביום שישי, מתוך ידיעה שהבנק אמור לשבות ביום ראשון, ומתוך ידיעה שהכסף יועבר מיד לחשבון, לפני שלמערכת הסליקה תהיה הידיעה שהכסף היה קיים בפועל בחשבון שהופיע על גבי השיקים.
