הירידה הקלה באבטלה עדיין אינה מבשרת על שינוי מגמה

"הירידה הקלה בהיקף האבטלה לרמה של 9.9% עדיין איננה משמעותית ואיננה מבשרת על שינוי מגמה. דרושה מעורבות פעילה של הממשלה בשוק העבודה על מנת להגדיל את היקף התעסוקה ואת שיעור ההשתתפות בכח העבודה במשק באמצעות תוכנית לאומית כוללת להגדלת התעסוקה. מן הראוי כי במוקד תוכנית כזו יעמדו תמריצים להעסקת מובטלים ואוכלוסיות מיוחדות לתקופה מוגבלת לצד עידוד ההשקעות במשק". דברים אלו נאמרו על ידי פרופ' יצחק הרפז, יו"ר האגודה הישראלית לחקר יחסי עבודה וחבר סגל באוניברסיטת חיפה, ד"ר עוזר כרמי, מומחה ליחסי עבודה, מרצה בקריה האקדמית קרית אונו וחבר הנהלת האגודה וד"ר רובי נתנזון, שהינו חבר הנהלת האגודה ויו"ר המכון הישראלי למחקר כלכלי וחברתי.

הרפז, כרמי ונתנזון ציינו, כי גם הממשלה מודה שעיקר הירידה בשיעור האבטלה נובע מעלייה במספר המועסקים במשרות חלקיות, ולא מגידול במספר המועסקים במשרות מלאות. חלק ניכר מהמועסקים במשרות חלקיות מעוניינים להשתלב במשרות מלאות והסכימו להעסקה חלקית מחוסר ברירה. חלק מהמועסקים אף משתכרים פחות משכר המינימום. יתרה מזאת, שיעור ניכר מהירידה בהיקף המובטלים נובע מאמצעים מלאכותיים ולא מגידול בביקוש לעובדים במשק, כמו הקשחת מדיניות הקצבאות ודמי האבטלה, עונתיות וכן מהעובדה שמחפשי רבים ירדו ממצבת הבלתי-מועסקים בגלל ייאושם ממציאת מקום עבודה.

עוד הדגישו השלושה, כי ביישובים מוכי אבטלה מגיעים שיעורי האבטלה עד לכדי 15% ויותר מהאוכלוסייה ביישוב. גופים מסויימים אף מעריכים כי היקף האבטלה האמיתי במשק עומד על 18%. המדובר בעיקר ביישובים באזורי הפיתוח, ביישובי המגזר הערבי והדרוזי וכן בקרב קבוצות ייחודיות באוכלוסייה כמו עולים חדשים, חרדים ומבוגרים בגילאי 45 ומעלה, שסיכויי השתלבותם בשוק העבודה ללא הכשרה מתאימה, הם נמוכים.

לדברי חברי הנהלת האגודה ליחסי עבודה, הבעיה המרכזית של המשק הישראלי היא שיעורי אבטלה גבוהים מחד גיסא, ושיעור נמוך של השתתפות בכוח העבודה, שהוא מהנמוכים במערב, מאידך גיסא. תופעות אלה פוגעות בתפוקות המשק וביכולת של ישראל להתמודד בהצלחה מול שווקים מתחרים בעידן הגלובליזציה.

חברי הנהלת האגודה ליחסי עבודה מציינים, כי ההנחה הרווחת באוצר שכוחות השוק ייפתרו בעצמם את בעיית האבטלה היא בלתי מציאותית במצב השורר כיום במדינה. למרות הוצאתם המסיבית של עובדים זרים מהארץ והקיצוץ הדראסטי בקצבאות, עדיין לא גדל הביקוש לעובדים בצורה משמעותית. לדבריהם, הדבר נובע מכך שהמדיניות הכלכלית בה נוקט האוצר איננה כוללת צעדים מספיקים בתחום עידוד הצמיחה, הגדלת היצע מקומות עבודה משמעותיים ולטווח ארוך והגברת ההשקעות בשירותים חברתיים, כגון חינוך ובריאות, שיש להם השפעה ישירה ועקיפה על שוק העבודה.

ראשי האגודה ליחסי עבודה קוראים לממשלה להגדיר יעד אבטלה בדומה ליעד הגירעון, לקבוע מדיניות לאומית בתחומי ההכשרה המקצועית, ההשמה והתעסוקה ולטפל טיפול אינטנסיבי בקבוצות חלשות במיוחד בחברה. כן הם מציעים להשפיע על היקף הביקוש לעובדים באמצעות מדיניות שתעודד השקעות.