החברה לישראל: זינוק חד ברווחים ל-1.37 מיליארד שקל

הרווח השנתי קפץ ב-324%. ההכנסות גדלו בכ-132% והסתכמו בכ-23.5 מיליארד. סמי עופר והקבוצה יתרמו 35 מיליון ש' לתרופות מצילות חיים שלא בסל הבריאות
חזי שטרנליכט |

החברה לישראל מפרסמת הבוקר (ג') את התוצאות הכספיות שלה לשנת 2004. ההכנסות המאוחדות של החברה גדלו בכ-132% והסתכמו בכ-23.5 מיליארד שקל ביחס לשנת 2003, והרווח הנקי הגיע ל-1.37 מיליארד שקל, קפיצה חדה בכ-324% ביחס לשנת 2003.

עקב הביצועים המעולים של החברה, לפי דוח הרווח וההפסד, אין זה פלא שגם במאזן של החברה נרשמו שיפורים. ההון העצמי גדל בכ-66% והסתכם בכ-3.6 מיליארד שקל. עם זאת, גם ההתחייבויות לזמן ארוך גדלו בשיעור ניכר של 41.4% והם מסתכמים בכ-8.6 מיליארד שקל. בולטות במיוחד ההתחייבויות לבנקים שגדלו ב-49% והסתכמו בכ-5.78 מיליארד שקל.

את הרבעון הרביעי של שנת החשבון סיימה החברה ברווח של כ- 325 מליון שקל, לעומת רווח של כ-75 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. מהחברה נמסר כי בין ההשפעות על הרווחיות המרשימה נבעו מתוצאות כיל שסיימה את שנת 2004 ברווח של כ-251 מיליון דולר, לעומת רווח של כ-103 מליון דולר אשתקד.

צים הרוויחה 172 מיליון דולר, לעומת רווח של כ-47 מיליון דולר אשתקד. חלקה של החברה ברווחי צים חושב בשיעור של כ- 98%, במרבית השנה, בעוד שאשתקד חושב חלק החברה ברווחי צים בשיעור של כ-49%. גם בתי זקוק לנפט תרמו רבות לרווח של החברה, לאחר שהרוויחו השנה כ-773 מיליון שקל, לעומת רווח של כ-220 מיליון שקל אשתקד. החברה הקטינה את חלקה ברווח של בז"ן בסכום של כ-136 מיליון שקל

מי שלא סייעה לתוצאות הכספיות של החברה היתה חברת טאואר סמיקונדקטור ממגדל העמק. החברה סיימה את שנת 2004 בהפסד של כ-138 מיליון דולר לעומת הפסד של כ-114 מיליון דולר אשתקד. הוצאות המימון הסתכמו בשנת החשבון בסכום של כ-347 מיליון שקל לעומת הוצאות של כ-117 מליון שקל אשתקד.

"התוצאות הכספיות הטובות בשנת 2004 הינן המשך המגמה הרב שנתית של שיפור הרווחיות הנובע מצמיחה מושכלת בצד ההכנסות לצד פעילות שקדנית בצד ההוצאות כולל צעדי התייעלות משמעותיים", ציין היום מנכ"ל החברה, יוסי רוזן.

הוא הוסיף, "שנת 2005 מעמידה בפנינו אתגרים חדשים ואנו מתעתדים לשים דגש על פיתוח עסקי הקבוצה הקיימים ואתור חדשים בישראל ובחו"ל".

תזרימי המזומנים שנבעו מפעילות שוטפת הסתכמו בשנת 2004 בסך של כ-2.91 מיליארד שקל לעומת סך של כ-1.9 מיליארד שקל אשתקד וסך של כ-1.62 מיליארד שקל בשנת 2002.

החברה לישראל תתרום מימון לתרופות מחוץ לסל התרופות

גם בעלי החברה לישראל לא נפקדים מביצועי תרומות. אתמול הודיעו בעלי קונצרן IDB על מתן תרומות וויתור על חלקים משמעותיים מהבונוסים השנתיים למען תרומות, והיום מודיע סמי עופר יחד עם קבוצת החברה לישראל שבשליטתו כי הם יתרמו יחד 35 מיליון שקל לטובת הקמת קרן למימון תרופות מצילות חיים שאינן כלולות בסל הבריאות.

סמי עופר אמר "איננו יכולים לעמוד מהצד לנוכח המצוקה הקשה ומקווים שגופים נוספים יצטרפו ליוזמתנו". ועדה מקצועית מיוחדת תוקם בזמן הקרוב כדי לקבוע את הקריטריונים לרכישת התרופות לחולים.

ההחלטה להקים את הקרן נובעת מהמציאות השוררת בארץ, שקיבלה לאחרונה ביטוי מוחשי בויכוח הציבורי שהתנהל בתקשורת ובממשלה, לפיו נותרים חולים רבים הסובלים ממחלות קשות, ללא יכולת לממן רכישת תרופות יקרות שאינן כלולות בסל. התגייסות סמי עופר וקבוצת החברה לישראל לטובת אותם חולים משקפת את הכלל היהודי הבסיסי לפיו "כל המציל נפש אחת מישראל ? כאילו הציל עולם מלא". עופר וקבוצת החברה לישראל מבקשים באמצעות הקמת הקרן לתרום את חלקם בקיום הזכות הבסיסית של כל אדם לבריאות ולחיים.

סך התרומות של הקבוצה בשנת 2004 הסתכמו בכ-9 מיליון שקל. התרומות במועדוניות כוללת התנדבות ערה של העובדים, תיקונים במבני המועדוניות, פתוח סביבתי, זיווד המועדוניות במחשבים, ציוד חשמלי למטבח, במשחקים וספרים, וכן בפעילויות העשרה, טיולים, פעילויות בחגים ובחופשות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)
פרשנות

בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות

רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות 

מנדי הניג |

בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.  

 הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים

הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.

המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק. 


ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד.  הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין  והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד.