כי"ל עושה היסטוריה בזינוק ברווח ל-250.5 מיליון ד'

תנאי השוק הטובים הביאו למכירות שנתיות של 2.71 מיליארד ד', לעומת 2.27 מיליארד ב-2003, גידול של כ-19.6%. מכירות הרבעון קיפצו ב-32% ל-746 מיליון ד'
שי פאוזנר |

קבוצת כימיקלים לישראל סיימה את שנת 2004 ברווח נקי של 250.5 מיליון דולר, לעומת רווח נקי של כ-103.1 מיליון דולר ב-2003, גידול של כ-143%. ברבעון הרביעי הסתכם הרווח נקי של 81.8 מיליון דולר,לעומת רווח נקי של כ-13.8 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, זינוק של 491%.

מכירות הקבוצת הסתכמו ב-2004 בכ-2.71 מיליארד דולר, לעומת 2.27 מיליארד דולר בשנה הקודמת, גידול של כ-19.6%. מכירות הקבוצה ברבעון הרביעי גדלו אף הן והסתכמו ב-746.5 מיליון דולר, לעומת 563.6 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. כלומר, גידול של כ-32.4%.

הרווח הגולמי של הקבוצה לשנת 2004 הסתכם בכ-937.1 מיליון דולר גידול של כ-32.9%, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הרווח התפעולי של כימיקלים לישראל גדל אף הוא בשיעור חד עוד יותר של 74.5% והסתכם ב-354.4 מיליון דולר.

השיפור בריווחיות של כימיקלים לישראל נובע בעיקרו מתנאי שוק טובים יותר, שהתאפיינו בגידול בביקושים ועליות מחירים, בעיקר באשלג, מגנזיום ובחלק ממוצרי הברום, בחלקן גם תודות לייסוף האירו, הליש"ט והיין לעומת הדולר. בנוסף, חל גידול כמותי במכירות חלק מהמגזרים, כולל גידול ניכר במכירות מוצרי הברום ומכירות שיא של דשנים וחומצה זרחתית באיכות מזון. המשך צעדי ההתייעלות והרה ארגון בחברה תרמו אף הם לשיפור זה. החברה הצליחה לשמור על גידול במכירות, ברווח התפעולי וברווח הנקי וזאת למרות עלויות הייצור והמשלוח הגבוהות יותר הנובעות מהתייקרות של חומרי גלם, עליית תעריפי ההובלה הימית ומחירי האנרגיה, תיסוף השקל לעומת הדולר, וגידול בעלויות נוספות.

כיל מטלורגיה סיימה זה הרבעון השני ברציפות באיזון תפעולי, בעיקר כתוצאה מעליית מחירים משמעותית בשוק זה.

החברה, שהמשיכה בתהליך המיקוד בליבת העסקים, חתמה בתחילת שנת 2004 על הסכם למכירת חברת הבת נגב מינרלים תעשייתיים בע"מ בתמורה של כ-19.4 מיליון דולר. בסוף שנת 2004 השלימה כימיקלים לישראל את מכירת אחזקתה בSQM- Sociedad Quimica y Minera ב-100.4 מיליון דולר. הרווח הנקי שנוצר לחברה מהעסקה הינו 43.6 מיליון דולר.

כימיקלים לישראל מוסרת היום, גי היא הפועלת להקטין את מצבת ההתחייבויות הפיננסיות נטו הצליחה להקטין בשנת 2004 את היקף חובותיה באופן ניכר. בסוף התקופה עמדו ההתחייבויות הפיננסיות נטו של החברה על 569 מיליון דולר לעומת 873 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד, קיטון של 304 מיליון דולר במהלך השנה.

בתחילת 2005 חתמה כיק עם משקיעים מוסדיים מחו"ל על הנפקה של אגרות חוב לא סחירות בהיקף של כ-125 מיליון דולר לתקופה של 5 עד 10 שנים. תזרימי המזומנים מפעילות שוטפת של הקבוצה בנטרול השפעת איגו"ח לקוחות הסתכם בשנת 2004 בכ-452 מיליון דולר, שיפור של כ-88 מיליון בהשוואה לתזרים המזומנים המנטרל את השפעת האיגו"ח אשתקד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.