ביהמ"ש מצטרף לטורקים - בעד הדיווידנד בפולגת

בהתאם להודעתה מינואר האחרון, מדובר ב-152 מיליון שקל שאינם מחולקים מתוך הרווח. היועץ יובל זילברשטיין הגיש לביהמ"ש חוות דעת לפיה הדיווידנד לא יפגע בה
שי פאוזנר |

בית המשפט המחוזי בתל-אביב אישר היום (ב') את חלוקת הדיווידנד של חברת פולגת לבעלי מניותיה. לאחר קבלת האישור תוכל פולגת לחלק, בהתאם להודעתה מינואר האחרון, סכום של 152 מיליון שקל לבעלי המניות שלה.

חלוקת הדיווידנד דרשה את אישור בית המשפט והאסיפה הכללית של פולגת, מאחר ומדובר על חלוקה של מזומנים שאינם עומדים ב"מבחן החלוקה" המשפטי - כלומר, מדובר במזומנים שלא נוצרו כתוצאה מצבירת רווחים שוטפים של החברה. האסיפה הכללית של בעלי מניות פולגת אישרה את החלוקה כבר בתחילת פברואר, וכעת התקבל גם אישורו של בית המשפט. החלוקה צפויה לצאת אל הפועל במהלך השבועות הקרובים. יש לציין, כי בקופת פולגת ישנו הסכום הנדרש לצורך ביצוע החלוקה.

חלוקת הדיווידנד אושרה ללא התנגדויות, וזאת למרות שבעבר הוגשו בקשות התנגדות לחלוקה על ידי גוני פולגת הטורקית ועובדי פולגת טקסטיל. מאז הגשת ההתנגדויות הגיעה פולגת להסדר הפרדת כוחות עם הקבוצה הטורקית. על פי אותו הסדר, רכשה הקבוצה הטורקית, בראשותה של משפחת באשר, את החלק של פולגת (50%) בפעילות הטורקית של קבוצת גוני פולגת, ואילו פולגת עצמה תרכוש תמורת 675 אלף דולר את הבעלות המלאה על פולגת טקסטיל, שברשותה מפעל לבדי צמר בקרית גת. הנהלת פולגת, בראשות המנכ"ל, עופר גלבוע, פועלת בשבועות האחרונים להשגת הסכם גם עם עובדי פולגת טקסטיל.

בקשת פולגת לחלוקת הדיווידנד גובתה בחוות דעת כלכלית של רו"ח יובל זילברשטיין, מחברת הייעוץ הכלכלי גיזה זינגר אבן. זילברשטיין ציין, כי חלוקת הדיווידנד לא תפגע ביכולתה של פולגת לעמוד בהתחייביותיה, וזאת הודות לתזרים המזומנים החיובי שלה (התזרים מפעילות שוטפת עולה על החוב הפיננסי הנקי של החברה), וכן לשווי אחזקותיה בבגיר (הוערך על ידי זילברשטיין ב-82 מיליון דולר) ובנדל"ן שבקרית גת (הוערך לאחרונה ב-17.5 מיליון דולר).

לאחר החלטת בית המשפט אמר עופר גלבוע, מנכ"ל פולגת: "אנו שמחים על החלטת בית המשפט לחלוקת דיבידינד לכל בעלי המניות של פולגת. זהו חלק מהתכנית האסטרטגית שקבוצת סילברבוים ואנוכי גיבשנו בנוגע לפולגת. צעד זה מתווסף לחיסול אחזקותינו בפעילות בטורקיה, לאיחוד ההון שביצענו, לגיוסי ההון שמבצעת בגיר בשוק הפרטי ובשוק הציבורי, כזכור השלימה בגיר לפני כשבועיים גיוס פרטי של 36 מיליון שקל ממשקיעים מוסדיים ברשות פועלים שוקי הון, כלל, קרן אתגר, מנורה ואלטשולר שחם, לפי שווי של 38 מיליון דולר לפני הגיוס.

בתחילת אפריל צפויה בגיר לגייס בהנפקה ציבורית כ-100 מיליון שקל בהנפקת מניות ואג"חים. הגיוס יאפשר לפולגת להוציא אל הפועל את תוכניותיה האסטרטגיות להפוך את בגיר לחברה מובילה עולמית בשוק האופנה המחוייטת באמצעות אסטרטגיה של רכישת חברות וחדירה לשווקים חדשים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.