ירידות בוול-סטריט: טבע מזנקת ב-3.5%
בוול-סטריט נרשמת בשעה האחרונה מגמה שלילית, כאשר היום הוא תורן של מניות הטכנולוגיה לאבד גובה, זאת בהשפעת נתוני המאקרו המאכזבים אשר הצביעו על גידול לא צפוי במספר דורשי העבודה, וגידול מפתיע במלאים הקמעונאיים, אשר מצביע על האטה בקצב המכירות. מחירי הנפט אשר נגעו אמש בשיאים, נסחרים היום ברגיעה יחסית, סביב מחיר של 52.5 דולר לחבית. אמש כבר נגע הנפט במחיר של 55.5 דולר.
מדד הנאסד"ק יורד בשעה האחרונה ב-0.75% ונסחר בשער של 2,046 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס יורד גם הוא ב-0.17% ל-10,787 נקודות.
זירת המאקרו
מספר התביעות החדשות עלו בשבוע שהסתיים ב-5 במארס ב-17 אלף לגובה של 327 אלף תביעות חדשות בעוד האנליסטים ציפו, כי יוותר ללא שינוי בגובה של 310 אלף. הממוצע הארבע שבועי עלה גם הוא - שובר 5 שבועות רצופים של ירידות - והסתכם ב-312,500 תביעות חדשות.
סך המלאים הקמעונאיים גדלו במהלך חודש ינואר האחרון ב-1.1%, זאת לעמות צפיה לעליה של 0.6% בלבד. העליה הזו עומד בשורה אחת עם עליה קלה של 0.5% במכירות הקימעונאיות אשר נרשמו במהלך ינואר.
במרכז
מניות ענקית השבבים, אינטל (INTC), נסחרות בירידה של 1.65%. החברה תפרסם היום עדכון חצי רבעוני לאחר נעילת שערי המסחר. סקטור השבבים ייסחר בדריכות לקראת פרסום זה, לאחר שהשבוע הנמיכה טקסס אינסטרומנטס (TXN) את תחזיות הרווח וההכנסות לשנה הקרובה, מה שגרר מיד את מניות הענף לירידות שערים חדות.
בישראליות
הירידות באם-סיסטמס מחריפות והמניה כבר מאבדת 6.5% זאת, לאחר שבבית ההשקעות, ג'יי פי מורגן החליטו להוריד עבורה את ההמלצה ל"ניטראלי" מ"תשואת יתר", שכן אינם מאמינים שנותר עוד מקום רב לעליות במניה.
טבע נסחרת היום בשער של 31.99 - זינוק של 3.5%. אמש, מעט לפני נעילת המסחר, החל מאבק איתנים בין גורמים המנסי לשבור את רמת ה-31 דולר ובין כאלו אשר מתעקשים להחזיק את המניה בטווח מחירים נמוך יותר. היום שבו המשקיעים לשוק עם יותר כוח, ונראה לעת עתה שכוחם של שוברי רמת ההתנגדות של 31 דולר על העליונה.
סינרון יורדת ב-2%. אמש עלתה המניה ב-1.9%, יממה לאחר שבעלי השליטה בחברה הצליחו לממש חבילה כוללת של כ-7 מיליון מניות בשווי של כ-196 מיליון דולר.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
