ירידות בוול-סטריט: טבע מזנקת ב-3.5%

בוחנת את רמת ה-32 דולר. מדד הנאסד"ק יורד ב-0.75% ל-2,046 נק'. מדד הדאו-ג'ונס משיל 0.17% ל-10,787 נק'. סינרון יורדת ב-2%
רם דגן |

בוול-סטריט נרשמת בשעה האחרונה מגמה שלילית, כאשר היום הוא תורן של מניות הטכנולוגיה לאבד גובה, זאת בהשפעת נתוני המאקרו המאכזבים אשר הצביעו על גידול לא צפוי במספר דורשי העבודה, וגידול מפתיע במלאים הקמעונאיים, אשר מצביע על האטה בקצב המכירות. מחירי הנפט אשר נגעו אמש בשיאים, נסחרים היום ברגיעה יחסית, סביב מחיר של 52.5 דולר לחבית. אמש כבר נגע הנפט במחיר של 55.5 דולר.

מדד הנאסד"ק יורד בשעה האחרונה ב-0.75% ונסחר בשער של 2,046 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס יורד גם הוא ב-0.17% ל-10,787 נקודות.

זירת המאקרו

מספר התביעות החדשות עלו בשבוע שהסתיים ב-5 במארס ב-17 אלף לגובה של 327 אלף תביעות חדשות בעוד האנליסטים ציפו, כי יוותר ללא שינוי בגובה של 310 אלף. הממוצע הארבע שבועי עלה גם הוא - שובר 5 שבועות רצופים של ירידות - והסתכם ב-312,500 תביעות חדשות.

סך המלאים הקמעונאיים גדלו במהלך חודש ינואר האחרון ב-1.1%, זאת לעמות צפיה לעליה של 0.6% בלבד. העליה הזו עומד בשורה אחת עם עליה קלה של 0.5% במכירות הקימעונאיות אשר נרשמו במהלך ינואר.

במרכז

מניות ענקית השבבים, אינטל (INTC), נסחרות בירידה של 1.65%. החברה תפרסם היום עדכון חצי רבעוני לאחר נעילת שערי המסחר. סקטור השבבים ייסחר בדריכות לקראת פרסום זה, לאחר שהשבוע הנמיכה טקסס אינסטרומנטס (TXN) את תחזיות הרווח וההכנסות לשנה הקרובה, מה שגרר מיד את מניות הענף לירידות שערים חדות.

בישראליות

הירידות באם-סיסטמס מחריפות והמניה כבר מאבדת 6.5% זאת, לאחר שבבית ההשקעות, ג'יי פי מורגן החליטו להוריד עבורה את ההמלצה ל"ניטראלי" מ"תשואת יתר", שכן אינם מאמינים שנותר עוד מקום רב לעליות במניה.

טבע נסחרת היום בשער של 31.99 - זינוק של 3.5%. אמש, מעט לפני נעילת המסחר, החל מאבק איתנים בין גורמים המנסי לשבור את רמת ה-31 דולר ובין כאלו אשר מתעקשים להחזיק את המניה בטווח מחירים נמוך יותר. היום שבו המשקיעים לשוק עם יותר כוח, ונראה לעת עתה שכוחם של שוברי רמת ההתנגדות של 31 דולר על העליונה.

סינרון יורדת ב-2%. אמש עלתה המניה ב-1.9%, יממה לאחר שבעלי השליטה בחברה הצליחו לממש חבילה כוללת של כ-7 מיליון מניות בשווי של כ-196 מיליון דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.