ירידות בוול-סטריט: טבע מזנקת ב-3.5%
בוול-סטריט נרשמת בשעה האחרונה מגמה שלילית, כאשר היום הוא תורן של מניות הטכנולוגיה לאבד גובה, זאת בהשפעת נתוני המאקרו המאכזבים אשר הצביעו על גידול לא צפוי במספר דורשי העבודה, וגידול מפתיע במלאים הקמעונאיים, אשר מצביע על האטה בקצב המכירות. מחירי הנפט אשר נגעו אמש בשיאים, נסחרים היום ברגיעה יחסית, סביב מחיר של 52.5 דולר לחבית. אמש כבר נגע הנפט במחיר של 55.5 דולר.
מדד הנאסד"ק יורד בשעה האחרונה ב-0.75% ונסחר בשער של 2,046 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס יורד גם הוא ב-0.17% ל-10,787 נקודות.
זירת המאקרו
מספר התביעות החדשות עלו בשבוע שהסתיים ב-5 במארס ב-17 אלף לגובה של 327 אלף תביעות חדשות בעוד האנליסטים ציפו, כי יוותר ללא שינוי בגובה של 310 אלף. הממוצע הארבע שבועי עלה גם הוא - שובר 5 שבועות רצופים של ירידות - והסתכם ב-312,500 תביעות חדשות.
סך המלאים הקמעונאיים גדלו במהלך חודש ינואר האחרון ב-1.1%, זאת לעמות צפיה לעליה של 0.6% בלבד. העליה הזו עומד בשורה אחת עם עליה קלה של 0.5% במכירות הקימעונאיות אשר נרשמו במהלך ינואר.
במרכז
מניות ענקית השבבים, אינטל (INTC), נסחרות בירידה של 1.65%. החברה תפרסם היום עדכון חצי רבעוני לאחר נעילת שערי המסחר. סקטור השבבים ייסחר בדריכות לקראת פרסום זה, לאחר שהשבוע הנמיכה טקסס אינסטרומנטס (TXN) את תחזיות הרווח וההכנסות לשנה הקרובה, מה שגרר מיד את מניות הענף לירידות שערים חדות.
בישראליות
הירידות באם-סיסטמס מחריפות והמניה כבר מאבדת 6.5% זאת, לאחר שבבית ההשקעות, ג'יי פי מורגן החליטו להוריד עבורה את ההמלצה ל"ניטראלי" מ"תשואת יתר", שכן אינם מאמינים שנותר עוד מקום רב לעליות במניה.
טבע נסחרת היום בשער של 31.99 - זינוק של 3.5%. אמש, מעט לפני נעילת המסחר, החל מאבק איתנים בין גורמים המנסי לשבור את רמת ה-31 דולר ובין כאלו אשר מתעקשים להחזיק את המניה בטווח מחירים נמוך יותר. היום שבו המשקיעים לשוק עם יותר כוח, ונראה לעת עתה שכוחם של שוברי רמת ההתנגדות של 31 דולר על העליונה.
סינרון יורדת ב-2%. אמש עלתה המניה ב-1.9%, יממה לאחר שבעלי השליטה בחברה הצליחו לממש חבילה כוללת של כ-7 מיליון מניות בשווי של כ-196 מיליון דולר.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
