מטוס בואינג אמריקן איירליינס
צילום: יחצ

משבר חברות התעופה: איך הגענו למצב הזה ומה עושים עכשיו?

איזה חוק מקשה על חזרת חברות התעופה הזרות ומתי הן צפויות לחזור?
אביחי טדסה | (5)

המשבר הגדול בשוק התעופה הישראלי אומנם טוב מאוד לאל על, אבל הוא רע מאוד לצרכנים שמשלמים מחירים מאוד יקרים על טיסות. חברות התעופה הזרות נאלצו להתמודד עם מצב חירום ביטחוני שכלל ביטולי טיסות תכופים, עיכובים ושיבושים תפעוליים, והם החליטו שלא להגיע לכאן. מספר מועט של 10-15 חברות תעופה עדיין טס לכאן, הרוב פשוט לא בעניין.

אחת הסיבות הנלוות אבל החשובות להפסקת הטיסות היא החוק הישראלי. החוק נועד להגן על זכויות הנוסעים, אלא שהוא הפך בעיני החברות לנטל כלכלי בלתי אפשרי במצבי.

 

החוק שמקשה על החברות – "חוק טיבי"

חוק שירותי הידוע גם כ"חוק טיבי", מחייב חברות תעופה לפצות נוסעים על ביטולי טיסות ולהציע טיסות חלופיות ללא תוספת עלות. במצבי שגרה, זהו חוק חיוני לשמירה על זכויות הנוסעים. אך במצבי חירום, כמו מלחמה, הוא יוצר אתגר משמעותי בעיקר לפירמות הזרות.

ועדת הכלכלה דנה בתיקון החוק - בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת עלתה הצעת תיקון לחוק. המטרה: לאפשר לחברות התעופה פטור מחובת פיצוי במקרים של ביטולי טיסות הנגרמים ממצבים ביטחוניים. המטרה: לעודד את החזרתן של החברות לטוס לישראל. 

בדיון הוצע להגביל את עלות הטיסות החלופיות שחברות מחויבות לספק. מדובר בדרישה שהעלו חברות כמו בריטיש איירווייז, ריינאייר ואיזיג'ט, מתוך תקווה שהקלה רגולטורית כזו תקל עליהן  לחזור לפעול בישראל.

ההשלכות על הנוסעים

אם יתקבל התיקון, הנוסעים יזכו לפחות הגנות במצבי חירום:

  1. החזר כספי: יינתן החזר על כרטיסי טיסה שבוטלו.
  2. כרטיס חלופי: החובה להציע כרטיס חלופי תוגבל בעלות.
  3. פיצוי כספי: במצבי חירום לא יינתן פיצוי, בניגוד למצבי שגרה.
  4. שירותי לינה: יוגבלו ללילה או שניים בלבד, במקום ללא הגבלה כמו במצבי שגרה

מעבר לתיקוני החקיקה, חברות תעופה רבות נתקלות במכשול אחר – ביטוחי הטייסים. במדינות המוגדרות כאזורי מלחמה, חברות הביטוח מסרבות לכסות את הטייסים, במיוחד אם ביטוחי החיים שלהם משועבדים למשכנתאות. כתוצאה מכך, טייסים רבים מסרבים לטוס לישראל. נחמה רונן, יו"ר קבוצת ממן, אמרה בדיון: "מדינת ישראל צריכה לשקול להשלים את השיפוי הביטוחי לטייסים, לפחות לתקופה זמנית, כדי להחזיר את חברות התעופה לפעילות כאן".

קיראו עוד ב"בארץ"

מה הסיכוי שחברות גדולות יחזרו לישראל?

לדברי נחמה רונן, תיקון החוק יכול לשמש "זרז לחזרתן של חברות תעופה גדולות כמו לופטהנזה ויונייטד". עם זאת, היא הדגישה כי רק תחושת ביטחון ארוכת טווח, לצד התאמות רגולטוריות, תבטיח את חזרתן המלאה".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אא 19/11/2024 09:19
    הגב לתגובה זו
    לטובת הנוסעים, שפ מדובר על איחור של 3 שעות ויש פיצוי, פשוט חבורה של גזלנים
  • 3.
    החיים 19/11/2024 06:42
    הגב לתגובה זו
    אין סוף חוקים שכולם נועדו לשימור ותחזוקת הקואלציה והרס כל מה שעובד 0 עיסוק בחיים של אזרחי המדינה מלחמה שנמשכת ללא מטרה....חוץ מהמשך המלחמה עצמה 0 תיכנון על היום שאחרי בעזה ולכן המלחמה תמשך לנצח הפתעה החיים עצמם נפגעים נושא הטיסות היה יכול להפטר בקלות אם היתה מתבצעת חשיבה מה יעזור להחזרת חברות התעופה ארצה ביטוח, תנאים וביטולי טיסות הפתעה אין ולו יהיו טיסות דל רוב חברות התעופה
  • 2.
    אסון כפול לנוסעים. גם כך הם מתעללים. עדיף כבר הצרטרים. (ל"ת)
    נוסע שניזוק 18/11/2024 22:26
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מבין 18/11/2024 13:42
    הגב לתגובה זו
    בית המשפט העליון והיועמשית אשמים חד וחלק
  • החיים 19/11/2024 06:43
    הגב לתגובה זו
    תמיד יודעת להאשים את כולם חוץ מאת עצמה.... ולכן לא יהיו טיסות
צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.


צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.