מטוס בואינג אמריקן איירליינס
צילום: יחצ

משבר חברות התעופה: איך הגענו למצב הזה ומה עושים עכשיו?

איזה חוק מקשה על חזרת חברות התעופה הזרות ומתי הן צפויות לחזור?
אביחי טדסה | (5)

המשבר הגדול בשוק התעופה הישראלי אומנם טוב מאוד לאל על, אבל הוא רע מאוד לצרכנים שמשלמים מחירים מאוד יקרים על טיסות. חברות התעופה הזרות נאלצו להתמודד עם מצב חירום ביטחוני שכלל ביטולי טיסות תכופים, עיכובים ושיבושים תפעוליים, והם החליטו שלא להגיע לכאן. מספר מועט של 10-15 חברות תעופה עדיין טס לכאן, הרוב פשוט לא בעניין.

אחת הסיבות הנלוות אבל החשובות להפסקת הטיסות היא החוק הישראלי. החוק נועד להגן על זכויות הנוסעים, אלא שהוא הפך בעיני החברות לנטל כלכלי בלתי אפשרי במצבי.

 

החוק שמקשה על החברות – "חוק טיבי"

חוק שירותי הידוע גם כ"חוק טיבי", מחייב חברות תעופה לפצות נוסעים על ביטולי טיסות ולהציע טיסות חלופיות ללא תוספת עלות. במצבי שגרה, זהו חוק חיוני לשמירה על זכויות הנוסעים. אך במצבי חירום, כמו מלחמה, הוא יוצר אתגר משמעותי בעיקר לפירמות הזרות.

ועדת הכלכלה דנה בתיקון החוק - בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת עלתה הצעת תיקון לחוק. המטרה: לאפשר לחברות התעופה פטור מחובת פיצוי במקרים של ביטולי טיסות הנגרמים ממצבים ביטחוניים. המטרה: לעודד את החזרתן של החברות לטוס לישראל. 

בדיון הוצע להגביל את עלות הטיסות החלופיות שחברות מחויבות לספק. מדובר בדרישה שהעלו חברות כמו בריטיש איירווייז, ריינאייר ואיזיג'ט, מתוך תקווה שהקלה רגולטורית כזו תקל עליהן  לחזור לפעול בישראל.

ההשלכות על הנוסעים

אם יתקבל התיקון, הנוסעים יזכו לפחות הגנות במצבי חירום:

  1. החזר כספי: יינתן החזר על כרטיסי טיסה שבוטלו.
  2. כרטיס חלופי: החובה להציע כרטיס חלופי תוגבל בעלות.
  3. פיצוי כספי: במצבי חירום לא יינתן פיצוי, בניגוד למצבי שגרה.
  4. שירותי לינה: יוגבלו ללילה או שניים בלבד, במקום ללא הגבלה כמו במצבי שגרה

מעבר לתיקוני החקיקה, חברות תעופה רבות נתקלות במכשול אחר – ביטוחי הטייסים. במדינות המוגדרות כאזורי מלחמה, חברות הביטוח מסרבות לכסות את הטייסים, במיוחד אם ביטוחי החיים שלהם משועבדים למשכנתאות. כתוצאה מכך, טייסים רבים מסרבים לטוס לישראל. נחמה רונן, יו"ר קבוצת ממן, אמרה בדיון: "מדינת ישראל צריכה לשקול להשלים את השיפוי הביטוחי לטייסים, לפחות לתקופה זמנית, כדי להחזיר את חברות התעופה לפעילות כאן".

קיראו עוד ב"בארץ"

מה הסיכוי שחברות גדולות יחזרו לישראל?

לדברי נחמה רונן, תיקון החוק יכול לשמש "זרז לחזרתן של חברות תעופה גדולות כמו לופטהנזה ויונייטד". עם זאת, היא הדגישה כי רק תחושת ביטחון ארוכת טווח, לצד התאמות רגולטוריות, תבטיח את חזרתן המלאה".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אא 19/11/2024 09:19
    הגב לתגובה זו
    לטובת הנוסעים, שפ מדובר על איחור של 3 שעות ויש פיצוי, פשוט חבורה של גזלנים
  • 3.
    החיים 19/11/2024 06:42
    הגב לתגובה זו
    אין סוף חוקים שכולם נועדו לשימור ותחזוקת הקואלציה והרס כל מה שעובד 0 עיסוק בחיים של אזרחי המדינה מלחמה שנמשכת ללא מטרה....חוץ מהמשך המלחמה עצמה 0 תיכנון על היום שאחרי בעזה ולכן המלחמה תמשך לנצח הפתעה החיים עצמם נפגעים נושא הטיסות היה יכול להפטר בקלות אם היתה מתבצעת חשיבה מה יעזור להחזרת חברות התעופה ארצה ביטוח, תנאים וביטולי טיסות הפתעה אין ולו יהיו טיסות דל רוב חברות התעופה
  • 2.
    אסון כפול לנוסעים. גם כך הם מתעללים. עדיף כבר הצרטרים. (ל"ת)
    נוסע שניזוק 18/11/2024 22:26
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מבין 18/11/2024 13:42
    הגב לתגובה זו
    בית המשפט העליון והיועמשית אשמים חד וחלק
  • החיים 19/11/2024 06:43
    הגב לתגובה זו
    תמיד יודעת להאשים את כולם חוץ מאת עצמה.... ולכן לא יהיו טיסות
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות

מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם פרילנסרים, מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם שכירים?  

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי

ישראלים רבים מקבלים מכתבים מפתיעים מהביטוח הלאומי, שבהם נרשמים חובות של אלפי שקלים לתקופות עבודה ישנות. אך מה שרבים לא יודעים: אם עבדתם כשכירים באותה תקופה - החוב בכלל לא שלכם.

לפי החוק, כאשר אדם מועסק כשכיר, האחריות לדיווח ותשלום דמי הביטוח הלאומי חלה אך ורק על המעסיק. בפועל, הביטוח הלאומי לא תמיד יודע אם עבדתם כשכירים או לא, ואם המעסיק לא דיווח, החוב פשוט "נדבק" על שמכם. איך זה שביטוח לאומי לא יודע? המערכות לא מסונכרנות, הדטהבייס לא מעודכן. הביטוח הלאומי היה צריך לייצר ממשק מול משרד התעסוקה או רשות המסים ולקבל את המידע הזה בקלות, אבל בפועל זה לא קורה ויש רבבות אנשים שמקבלים הודעה על חוב. 

אם גם אתם בקבוצה הגדולה הזו ואתם הייתם שכירים בתקופה הזו, אז לפחות תוכלו לבטל את רישום החוב בקלות. הביטוח הלאומי מאפשר באופן דיגיטלי לבטל את החוב, ללא בירוקרטיה מסורבלת, בלי להגיע לסניף ואפילו בלי שיחת טלפון אחת.

מה צריך לעשות? לכאורה, פשוט מאוד, בפועל גם זה לא טריוויאלי. אם קיבלתם הודעה על חוב לתקופה שבה הייתם שכירים – גשו לחפש תלושי עבר או את טופס 106 השנתי, והעלו את המסמכים דרך שירות שליחת המסמכים באתר הביטוח הלאומי. המערכת תזהה את העובדה שהייתם שכירים והחוב יבוטל. תוך ימים ספורים, תשוחררו מהחיוב. אבל, למי יש את התלושים לפני 4-5 שנים? 

אם זה המצב תצטרכו לנסות לאתר תלושים כאלו, לדרוש ממקום העבודה הקודם, יש גם אפשרות להצהיר מול ביטוח לאומי. אבל זה תהליך יותר מסורבל. 

אם אתם באמת חייבים, כלומר לא עבדתם במקום עבודה אחר, תנסו להגיע לסוג של פשרה מול ביטוח לאומי. ראשית, נזכיר שכן - גם אנשים שלא עובדים, בין עבודות, סטודנטים ועוד משלמים ביטוח לאומי. גם עצמאיים, פרילנסרים ועוד משלמים ביטוח לאומי. החוב הזה לא צץ מאין. שנית, מדובר על חוב עם הצמדה, ריבית, קנסות ועוד. כדי לבטל את הקנסות צריך להגיש בקשה.  

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב

על הפער בין מחירי הגבינה הצהובה של תנובה לגבינה צהובה מיובאת, על השליטה של תנובה ושטראוס בשוק החלב, ועל הרפורמה של סמוטריץ'

רן קידר |

תנובה ושטראוס מתנהלות כמו סוג של קרטל. הן כמעט ושולטות בשוק החלב ומוצריו, ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ' נערך למלחמה מולם לטובת הצרכנים. לא בטוח שזה יצליח, חבל שזה רק עכשיו לקראת סיום הקדנציה שלו. חבל שהוא רק מדבר נגד רווחי הבנקים ועושק הציבור ולא באמת פועל. "אני פותח היום במהלך כלכלי וחברתי שאני לא מתכוון לוותר עליו - רפורמת החלב. רפורמה טובה, אחראית, ובעיקר כזו שמציבה את הציונות ואת האזרח הישראלי במרכז. אנחנו באנו לעבוד בשבילכם, ולא בשביל אף אינטרס אחר". אמר סמוטריץ' והמשיך - "בניגוד לקמפיין הדמגוגי ועתיר המשאבים נגדי, רפורמת החלב שלי שומרת על היצור המקומי, שומרת על החקלאות, שומרת על החקלאים, וכן, גם פותחת את השוק לתחרות בריאה שתגדיל את ההיצע ותוריד את המחירים לעם ישראל.

"המטרה הראשונה והחשובה ביותר של רפורמת החלב היא פשוטה וברורה: להוריד את יוקר המחיה. אין כאן קיצורי דרך, אין קסמים, יש עבודה מקצועית, יש אחריות, ויש נחישות שלא להסיט את העיניים מהמטרה המרכזית: להפחית את מחירי מוצרי היסוד לכל משפחה בישראל.


"כדי להבין המהלך הזה צריך קודם כל להפנים: שוק החלב בישראל נשלט שנים רבות על ידי שתי מחלבות ענק , תנובה ושטראוס, שהוכרזו רשמית כמונופולים. כל מי שמבין בכלכלה יודע שאין דרך להתמודד עם יוקר מחיה בלי לפרק מונופולים, ודרך אחת לפרק אותם זה ליצור תחרות אמיתית. תחרות שמייצרת מחיר הוגן, איכות טובה יותר, ושוק שמשרת את הצרכן ולא את הרווח של תאגידים.


"התחרות הזו תגיע באמצעות פתיחת השוק ליבוא, במינון נכון, בזהירות ובאחריות. אנחנו לא פוגעים בייצור המקומי, אלא מגדירים מחדש את האיזון: 80% ייצור ישראלי, ו־20% פתיחה לתחרות. זהו שינוי היסטורי. זה שומר על העצמאות והחוסן החקלאי שלנו, אבל גם יוצר לחץ תחרותי שמונע מהמונופולים להמשיך לייצר רווחי עתק על חשבונכם.

ואם כבר מדברים על אינטרסים זרים, תנובה נמצאת בבעלות סינית. אז לפני שמספרים לכם כל מיני אגדות על מי ייהנה מהמהלך הזה, כדאי לזכור מי נהנה כיום מהריכוזיות הזו, ובעיקר מי משלם עליה: הציבור הישראלי.