צילום: יחצ

משבר חברות התעופה: איך הגענו למצב הזה ומה עושים עכשיו?

איזה חוק מקשה על חזרת חברות התעופה הזרות ומתי הן צפויות לחזור?

אביחי טדסה | 18/11/2024 13:32 (5)

נושאים בכתבה חברות תעופה מחירי הטיסות

המשבר הגדול בשוק התעופה הישראלי אומנם טוב מאוד לאל על, אבל הוא רע מאוד לצרכנים שמשלמים מחירים מאוד יקרים על טיסות. חברות התעופה הזרות נאלצו להתמודד עם מצב חירום ביטחוני שכלל ביטולי טיסות תכופים, עיכובים ושיבושים תפעוליים, והם החליטו שלא להגיע לכאן. מספר מועט של 10-15 חברות תעופה עדיין טס לכאן, הרוב פשוט לא בעניין.

אחת הסיבות הנלוות אבל החשובות להפסקת הטיסות היא החוק הישראלי. החוק נועד להגן על זכויות הנוסעים, אלא שהוא הפך בעיני החברות לנטל כלכלי בלתי אפשרי במצבי.

החוק שמקשה על החברות – "חוק טיבי"

חוק שירותי הידוע גם כ"חוק טיבי", מחייב חברות תעופה לפצות נוסעים על ביטולי טיסות ולהציע טיסות חלופיות ללא תוספת עלות. במצבי שגרה, זהו חוק חיוני לשמירה על זכויות הנוסעים. אך במצבי חירום, כמו מלחמה, הוא יוצר אתגר משמעותי בעיקר לפירמות הזרות.

ועדת הכלכלה דנה בתיקון החוק - בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת עלתה הצעת תיקון לחוק. המטרה: לאפשר לחברות התעופה פטור מחובת פיצוי במקרים של ביטולי טיסות הנגרמים ממצבים ביטחוניים. המטרה: לעודד את החזרתן של החברות לטוס לישראל.

בדיון הוצע להגביל את עלות הטיסות החלופיות שחברות מחויבות לספק. מדובר בדרישה שהעלו חברות כמו בריטיש איירווייז, ריינאייר ואיזיג'ט, מתוך תקווה שהקלה רגולטורית כזו תקל עליהן לחזור לפעול בישראל.

ההשלכות על הנוסעים

אם יתקבל התיקון, הנוסעים יזכו לפחות הגנות במצבי חירום:

החזר כספי: יינתן החזר על כרטיסי טיסה שבוטלו.
כרטיס חלופי: החובה להציע כרטיס חלופי תוגבל בעלות.
פיצוי כספי: במצבי חירום לא יינתן פיצוי, בניגוד למצבי שגרה.
שירותי לינה: יוגבלו ללילה או שניים בלבד, במקום ללא הגבלה כמו במצבי שגרה

מעבר לתיקוני החקיקה, חברות תעופה רבות נתקלות במכשול אחר – ביטוחי הטייסים. במדינות המוגדרות כאזורי מלחמה, חברות הביטוח מסרבות לכסות את הטייסים, במיוחד אם ביטוחי החיים שלהם משועבדים למשכנתאות. כתוצאה מכך, טייסים רבים מסרבים לטוס לישראל. נחמה רונן, יו"ר קבוצת ממן, אמרה בדיון: "מדינת ישראל צריכה לשקול להשלים את השיפוי הביטוחי לטייסים, לפחות לתקופה זמנית, כדי להחזיר את חברות התעופה לפעילות כאן".

קיראו עוד ב"בארץ"

מה הסיכוי שחברות גדולות יחזרו לישראל?

לדברי נחמה רונן, תיקון החוק יכול לשמש "זרז לחזרתן של חברות תעופה גדולות כמו לופטהנזה ויונייטד". עם זאת, היא הדגישה כי רק תחושת ביטחון ארוכת טווח, לצד התאמות רגולטוריות, תבטיח את חזרתן המלאה".

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

4.
אא 19/11/2024 09:19
הגב לתגובה זו
לטובת הנוסעים, שפ מדובר על איחור של 3 שעות ויש פיצוי, פשוט חבורה של גזלנים
3.
החיים 19/11/2024 06:42
הגב לתגובה זו
אין סוף חוקים שכולם נועדו לשימור ותחזוקת הקואלציה והרס כל מה שעובד 0 עיסוק בחיים של אזרחי המדינה מלחמה שנמשכת ללא מטרה....חוץ מהמשך המלחמה עצמה 0 תיכנון על היום שאחרי בעזה ולכן המלחמה תמשך לנצח הפתעה החיים עצמם נפגעים נושא הטיסות היה יכול להפטר בקלות אם היתה מתבצעת חשיבה מה יעזור להחזרת חברות התעופה ארצה ביטוח, תנאים וביטולי טיסות הפתעה אין ולו יהיו טיסות דל רוב חברות התעופה
2.
אסון כפול לנוסעים. גם כך הם מתעללים. עדיף כבר הצרטרים. (ל"ת)
נוסע שניזוק 18/11/2024 22:26
הגב לתגובה זו
1.
מבין 18/11/2024 13:42
הגב לתגובה זו
בית המשפט העליון והיועמשית אשמים חד וחלק
החיים 19/11/2024 06:43
הגב לתגובה זו
תמיד יודעת להאשים את כולם חוץ מאת עצמה.... ולכן לא יהיו טיסות

צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר | 28/12/2025 08:01

נושאים בכתבה בנק ישראל ניהול סיכונים

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

להמשך הכתבה לחץ כאן

צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל

מנדי הניג | 29/12/2025 13:04

נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.

אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר

בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.

להמשך הכתבה לחץ כאן