הלמ"ס: ההוצאה על דיור זינקה 27% בעשור; איזו עיר שיאנית הגידול בבנייה?
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום (ב') נתונים אודות ענף הבינוי הישראלי עבור השנים 2000 עד 2010.
לפי הנתונים, בשנת 2010 הייתה ההוצאה החודשית הממוצעת לתצרוכת על משק בית בישראל 13,496 שקל, מהוצאה זו 25%, 3,380 שקל היוותה הוצאה לדיור שהייתה ההוצאה הגדולה ביותר ו-9.6%, 1,289 ההוצאה לתחזוקת הדירה ומשק הבית. בין השנים 2000 ל-2010 עלתה ההוצאה לדיור ב-27%, זו העלייה הגדולה ביותר בהשוואה לשאר סעיפי התצרוכת.
בשנת 2010 גרו 69% ממשקי הבית בישראל בדירה בבעלותם, 26% גרו בשכירות והשאר בדמי מפתח ובדיור חינם. בשנת 2000 71% ממשקי הבית גרו בדירה בבעלותם. ב-2010 46% מתושבי תל אביב גרו בדירה בבעלותם, זאת לעומת ראשון לציון בה שיעור בעלי הדירות בקרב התושבים עומד על 77%. הירידה הגדולה ביותר בשיעור הבעלות נרשמה ברחובות מ-72% בשנת 2000 ל-59% ב-2010.
שיעור הדירות שבנייתן הסתיימה ב-2010 ל-1,000 תושבים היה 4.3, זאת לעומת 8.5 דירות ל-1,000 תושבים בשנות ה-90, כאשר ב-1992 נרשם שיא של 13.7. שיעור סיום הבנייה ב-2009 עמד על כ-4.4 דירות ל-1,000 תושבים, גבוה משבדיה (2.6), דנמרק (2.9) והונגריה (3.2) ונמוך מהולנד (5).
שיעור הגידול במלאי הדירות למגורים בין השנים 2000 ו-2010 היה: בבת ים 3%, בחיפה 7%, ברמת גן 8%, בחולון 9%, בתל אביב 12%, בבני ברק 13%, בירושלים 14%, ברחובות 15%, בבאר שבע 17%, בנתניה 18%, באשקלון 20%, בפתח תקווה 21% ובאשדוד 22%. המספר הגדול ביותר של דירות שבנייתן הסתיימה ב-2010 היה בירושלים 1,814, ואחריה בנתניה 1,533.
למעט באשקלון ובחולון, בערים הגדולות המונות יותר מ-100 אלף תושבים, היה מלאי הדירות ב-2010 גבוה ממספר משקי הבית או זהה לו. בתל אביב ובחיפה היה מספר הדירות גדול ממספר משקי הבית ב-10,000, בירושלים ובנתניה הוא היה גדול ב-5,000.
היקף ההשקעה בבינוי הסתכם ב-2010 ב-63 מיליארד שקל, כ-10% פחות מההיקף שנרשם ב-1998 שהיה הגבוה ביותר בתולדות המדינה והסתכם בכ-69 מיליארד שקל. היקף הבנייה בשנת 2000 הסתכם בכ-58 מיליארד שקל.
בסוף 2010 היה אורכם של הכבישים בישראל 18,470 ק"מ ושטחם הכולל 155,263 ק"מ. בין 1985 ל-2010 גדל אורך הכבישים ב-45% ושטח הכבישים ב-84%.
- 3.חייבים לבנות לפחות עוד 150 אלף יחידות דיור (ל"ת)ציפי 19/12/2011 23:17הגב לתגובה זו
- 2.היום 400 אלף דולר 19/12/2011 15:21הגב לתגובה זובדיוק 27% עליה. אני חייב לעבור לגור בלמ" ס.
- 1.זינוק מירבי במחירים ב10 שנים ת-א והוד השרון** (ל"ת)שמאי 19/12/2011 15:14הגב לתגובה זו
- הלמ" ס נותן ממוצעים ארציים לאו דוקא במרכז. (ל"ת)hux 19/12/2011 15:55הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
