הלמ"ס: ההוצאה על דיור זינקה 27% בעשור; איזו עיר שיאנית הגידול בבנייה?
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום (ב') נתונים אודות ענף הבינוי הישראלי עבור השנים 2000 עד 2010.
לפי הנתונים, בשנת 2010 הייתה ההוצאה החודשית הממוצעת לתצרוכת על משק בית בישראל 13,496 שקל, מהוצאה זו 25%, 3,380 שקל היוותה הוצאה לדיור שהייתה ההוצאה הגדולה ביותר ו-9.6%, 1,289 ההוצאה לתחזוקת הדירה ומשק הבית. בין השנים 2000 ל-2010 עלתה ההוצאה לדיור ב-27%, זו העלייה הגדולה ביותר בהשוואה לשאר סעיפי התצרוכת.
בשנת 2010 גרו 69% ממשקי הבית בישראל בדירה בבעלותם, 26% גרו בשכירות והשאר בדמי מפתח ובדיור חינם. בשנת 2000 71% ממשקי הבית גרו בדירה בבעלותם. ב-2010 46% מתושבי תל אביב גרו בדירה בבעלותם, זאת לעומת ראשון לציון בה שיעור בעלי הדירות בקרב התושבים עומד על 77%. הירידה הגדולה ביותר בשיעור הבעלות נרשמה ברחובות מ-72% בשנת 2000 ל-59% ב-2010.
שיעור הדירות שבנייתן הסתיימה ב-2010 ל-1,000 תושבים היה 4.3, זאת לעומת 8.5 דירות ל-1,000 תושבים בשנות ה-90, כאשר ב-1992 נרשם שיא של 13.7. שיעור סיום הבנייה ב-2009 עמד על כ-4.4 דירות ל-1,000 תושבים, גבוה משבדיה (2.6), דנמרק (2.9) והונגריה (3.2) ונמוך מהולנד (5).
שיעור הגידול במלאי הדירות למגורים בין השנים 2000 ו-2010 היה: בבת ים 3%, בחיפה 7%, ברמת גן 8%, בחולון 9%, בתל אביב 12%, בבני ברק 13%, בירושלים 14%, ברחובות 15%, בבאר שבע 17%, בנתניה 18%, באשקלון 20%, בפתח תקווה 21% ובאשדוד 22%. המספר הגדול ביותר של דירות שבנייתן הסתיימה ב-2010 היה בירושלים 1,814, ואחריה בנתניה 1,533.
למעט באשקלון ובחולון, בערים הגדולות המונות יותר מ-100 אלף תושבים, היה מלאי הדירות ב-2010 גבוה ממספר משקי הבית או זהה לו. בתל אביב ובחיפה היה מספר הדירות גדול ממספר משקי הבית ב-10,000, בירושלים ובנתניה הוא היה גדול ב-5,000.
היקף ההשקעה בבינוי הסתכם ב-2010 ב-63 מיליארד שקל, כ-10% פחות מההיקף שנרשם ב-1998 שהיה הגבוה ביותר בתולדות המדינה והסתכם בכ-69 מיליארד שקל. היקף הבנייה בשנת 2000 הסתכם בכ-58 מיליארד שקל.
בסוף 2010 היה אורכם של הכבישים בישראל 18,470 ק"מ ושטחם הכולל 155,263 ק"מ. בין 1985 ל-2010 גדל אורך הכבישים ב-45% ושטח הכבישים ב-84%.
- 3.חייבים לבנות לפחות עוד 150 אלף יחידות דיור (ל"ת)ציפי 19/12/2011 23:17הגב לתגובה זו
- 2.היום 400 אלף דולר 19/12/2011 15:21הגב לתגובה זובדיוק 27% עליה. אני חייב לעבור לגור בלמ" ס.
- 1.זינוק מירבי במחירים ב10 שנים ת-א והוד השרון** (ל"ת)שמאי 19/12/2011 15:14הגב לתגובה זו
- הלמ" ס נותן ממוצעים ארציים לאו דוקא במרכז. (ל"ת)hux 19/12/2011 15:55הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
