דעה

יונים, תפוחים וצרות של מעצבים

עמית המאיר, בעליו של סטודיו למיתוג וקריאטייב, מפריך מיתוסים בנוגע לשמחת הברכות בחגים וממש לא בא לו על רימונים או יונים. אפשר גם אחרת?
עמית המאיר | (3)

קשה לברוח מזה. החגים תופסים אותי לא מוכן גם בסטודיו. שום פרויקט מיתוג לא יכול להם. אף אסטרטגיה שייזום גדול הפלאנרים לא תבריח את מגיפת החג. אני נכנס ליוטיוב ומגביר את הווליום לאיזה דיסטורשן מטונף שיעזור להרחיק את "בשנה הבאה" שרץ בתוך הראש שלי בלופ אינסופי.

ממש ברגע שבו אני מתמסר לגיטרות, אלוהים מתעצבן ושולח אלי לקוחה ובידה נשק יום הדין, המיצוי המרוכז של תקופת החגים. אנחנו צריכים ברכת שנה טובה. משהו מגניב וקריאטיבי, משהו שונה. סבבה? .

זהו, אני עמוק עד הצוואר בתוך קערה של תפוחים עם המקל הזה של הדבש שאף אחד בחיים לא ישתמש בו. אז אם אני כבר חייב להנמיך את הדיסטורשן ולקבל על עצמי את מלוא אווירת החג, תחלקו איתי כמה אנקדוטות שמחברות בין עולם הקריאייטיב לתקופת החגים.

ברכה, יא בת של יונה

אל תבינו אותי לא נכון, אני אוהב את החגים. וחשוב מזה, אני אוהב את הלקוחה. אני פשוט שונא ברכות שנה טובה. כולנו זוכרים את המשרד ההוא שהתפשט באומץ רב, לעיתים רב מדי.

והיה גם את המשרד ההוא שעשה הלוויה וקבר את השנה שעברה. וכמובן, המצחיקולים ההם מהפרסום שהשוו את ברכות השנה למקצוע שמתחרז עם יונה. הכל טוב ויפה אבל אם אתם במקרה קשורים לתחום הקריאייטיב על שלל תחומיו, אתם יודעים בדיוק כמוני שליצור ברכה לחג זה קצת מבאס.

עוד פעם רימון? עוד פעם לחבר בין הלוגו של הלקוח לתפוח? ולמה דווקא הלקוח ההוא שכבר יש לו תפוח בלוגו בכלל לא רוצה ברכה לחג?

ותמיד יש את ההם שרוצים ברכת רטרו מאוירת בסגנון מאורעות תרפ ט.

גם אני, בהשראת געגועי לתפוח משופד על דגל (תודו שזו המצאה הזויה), נמשך בתקופה הזו אל עולם הפרינט הקסום. מרקמים של נייר ממוחזר, שטנצים מיוחדים, צבע חמישי ועוד השבחות דפוס רבות, זה הזמן לזרוח ממעמקי חיריית האונליין ולעשות קאמבק קצר. עושה לי טוב הפרינט הזה, אולי יש עוד תקווה לברכות החג?

ברכה, יא בת של יונה אונליין

מה כן מעניין בתחום החגים והאונליין? דווקא משרד ההסברה מפתיע באפליקציה חדשה שבונה על זה שכולנו מרגישים קצת יותר יהודיים בתקופה הזו. מדובר באפליקציה מגניבה שמאפשרת לברך יהודים אקראיים ברחבי העולם בשפתם.

שתי יונים בעשר

במשרד, במייל האישי, אפילו בוויקנד בברלין. החגים הגיעו לכל מקום. כמעט כל מדיית פרסום אפשרית מעודדת אותי לעשות שופינג כאילו אין מחר יום חול. מוצרי חלב מדלגים בין חרם חברתי ל שניים בעשר ועל כל מוצר שני מתנוסס מבצע חגיגי.

גבולות ההארד סייל נמתחים כמו התחתונים של יודה לה ונרקיס בלוק משדר לי חמישים אחוזי הנחה בגסות על מספר רב מידי של עמודים בדרך לטור של יאיר לפיד. אני סוגר את העיתון ומחפש קצת עניין בטלוויזיה וכשגם שם אני מרגיש מותקף במסרים עקובים מדבש, אני פשוט מושיב את הבן שלי, מוכה האווירה, ויחד אנחנו שרים שירים של פעם.

זהו, אני מוכן לפרוס את עוגת הדבש לעשרה תשלומים ללא ריבית. עוד רגע זה יגמר ואז יתחילו המבצעים של אחרי החגים.

הכותב הוא עמית המאיר, בעלים ומנהל קריאייטיב בסטודיו 'שלושת הדובים' למיתוג, עיצוב ואינטראקטיב

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    זהבית 26/09/2011 11:15
    הגב לתגובה זו
    יש אפשרות לקבל קצת רקע - אולי רפרנסים אפילו?
  • 2.
    איציק 25/09/2011 18:54
    הגב לתגובה זו
    כמה נכון ... ותוך כדי קריאה העפתי מבט לבאנרים- מקל מיותר לדבש chacked דבורה מעופפת checked זהו עכשיו יהיה חג שמח
  • 1.
    אלה שהתפשטו זה The Box? (ל"ת)
    שי 25/09/2011 16:38
    הגב לתגובה זו
רשות המסים
צילום: רשות המסים

רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי

רשות המסים יצאה לדרך עם ההליך, אשר יעמוד בתוקף עד אוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס - ממס הכנסה ועד מיסוי מקרקעין; במסלול המקוצר (הירוק) ניתן להסדיר גם הכנסות משכר דירה ונכסים דיגיטליים בהיקפים מוגבלים



צלי אהרון |

רשות המסים, באישור היועצת המשפטית לממשלה, הודיעה על הפעלתו מחדש של נוהל הגילוי מרצון - הליך ייחודי המאפשר לנישומים לדווח על נכסים או הכנסות שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב. ובתמורה לקבל חסינות מהליך פלילי. 

הנוהל, שנפתח כעת מחדש, יעמוד בתוקפו עד ל-31 באוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס: מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין ומכס. הגשת הבקשות תתבצע באופן מקוון בלבד, באמצעות טופס ייעודי שיועלה לאתר רשות המסים בימים הקרובים. 

תנאי מרכזי להשתתפות בהליך הוא שהפנייה נעשית בתום-לב ובכנות, ושבמועד הפנייה לא מתנהלת בעניינו של המבקש בדיקה או חקירה.

איך זה יתבצע?

הטיפול בבקשות יתבצע בשני מסלולים: במסלול הרגיל - לאחר בדיקה פרטנית של המקרה וחתימה על הסכם שומה מול פקיד השומה הרלוונטי; ובמסלול "הירוק" - מסלול מקוצר שנועד להסדרת דיווחים בהיקפים נמוכים יחסית. 

במסלול זה ניתן להסדיר בין היתר הכנסות משכר דירה למגורים עד 250 אלף שקל לשנה, הכנסות מנכסים פיננסיים בחו"ל אם יתרת החשבון ל-31 בדצמבר 2014 נמוכה מ-4 מיליון שקל ולא בוצעו בו הפקדות חדשות מאז, וכן הכנסות מנכסים דיגיטליים בהיקף של עד 500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי, כאשר שווי כלל ההחזקות הדיגיטליות ל-31 בדצמבר 2024 אינו עולה על 1.5 מיליון שקל.

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.