בישראל כמו ב-OECD: הלמ"ס החלה לבצע סקר של "מדד אמון הצרכנים"

מדינת ישראל הצטרפה לא מזמן לארגון המדינות המפותחחות (OECD), כחלק מתהליך התאמתה של הכלכלה הישראלית למדיניות ה-OECD, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה החלה לבצע באופן שוטף מחודש מרץ 2011 סקר חודשי של "מדד אמון הצרכנים".סקר זה, המתבצע בקרב אוכלוסיית בני 21 ומעלה, נועד לאסוף מידע על ההערכות של הפרטים לגבי השינויים הצפויים במצב הכלכלי, הערכות שעליהן מתבסס מדד אמון הצרכנים; לאסוף מידע על ציפיות לשינויים במדד המחירים לצרכן; לסייע לזהות תפניות במצב המשק לצורך מעקב אחר מחזור העסקים, ולאסוף מידע לגבי ציפיות לרכישות גדולות ולשינוים ברמת החיסכון של האוכלוסייה. נציין כי המתודולוגיה של הסקר תואמת את ההנחיות של ארגון ה- OECD לסקרים מסוג זה. בזכות זאת, מתאפשרת השוואה של מדד אמון הצרכנים בין המדינות החברות בארגון.מדד אמון הצרכנים תחום בטווח שבין מינוס 100 לבין 100. ככל שערך המדד קרוב יותר לגבול העליון, הוא מעיד על אופטימיות גדולה יותר בקרב הפרטים, וככל שערך המדד קרוב יותר לגבול התחתון, הוא מעיד על פסימיות רבה יותר. כאשר המדד קרוב לאפס, מדובר בהיעדר ציפיות לשינוי במצב הקיים. אז מה קורה בישראלערך המדד נע בין מינוס 18.6 בחודש מרץ לבין מינוס 12.7 בחודש יוני. יש לציין כי ציפיות הפרטים לשינויים במצב הכלכלי של משק הבית בשנה הקרובה היו פחות פסימיות לעומת הערכותיהם לשינויים במצב הכלכלי במדינה ולשינויים במספר המובטלים. כמו כן, הסקר מגלה פסימיות בציפיות לגבי חסכון של משק הבית (לוח א). באיזה מקום מדורגת ישראל?מלוח ב ניתן ללמוד כי המדד שלילי הן בקרב מועסקים והן בקרב אלה שאינם מועסקים; בקרב אלה שאינם מועסקים הוא נמוך יותר. בחודש יוני היה המדד מינוס 11.2 בקרב המועסקים לעומת מינוס 15.2 בקרב הלא מועסקים. בעלי השכלה תיכונית ומטה פסימיים יותר לעומת בעלי השכלה אקדמית וערבים פסימיים יותר מיהודים. בכל הקבוצות הללו מדד אמון הצרכנים מעיד על ציפיות להרעה במצב הכלכלי בשנים עשר החודשים הקרובים.