מדד המעו"ף - התיקון תם בטווחים הרלוונטיים
בסקירות האחרונות הערכתי שכיוונו של השוק מעלה וכי כל ירידה תתברר, במוקדם או במאוחר, כתיקון טכני. לפני כשבוע ומחצה יצא השוק לתיקון. בסקירה האחרונה הערכתי שתיקון זה מאור להסתיים בטווח שבין 1,185 1,220 הנקודות.
ביום א' האחרון נגע השוק על בסיס תוך יומי ברמת 1,218.59 הנקודות ומשם שב. לעלות. סיומו של התיקון בטווח אותו הגדרתי מעביר מסר מרגיע. מסר ולפיו מגמת העלייה כאן כדי להישאר.
היום אהיה זמין לשאלותיכם המעניינות. אשמח לענות לכל שאלה שהיא ואשתדל לעשות זאת באריכות ובפירוט. לצערי אין ביכולתי לענות לשאלות אודות מניות ספציפיות. אשמח לעשות זאת במסגרת המקום המוקצה לי באתר. מעבר לכך, שיהיה לכולנו המשך שבוע קל ופשוט.
המגמה בטווח הקצר
1. לא אחת כתבתי שהתנאי הבסיסי לקיומה של מגמת עלייה הוא אופן סידורן של נקודות השיא ונקודות השפל. וכאן, לאחר סיומו של התיקון, דומה שמבנה המחירים שומר על סדר רצוי.
אפשר לראות בבירור כיצד נקודות משמעותיות אלו מסודרות במבנה עולה. למעשה, הן מייצגות את דעתם של הקונים והמוכרים אודות כיוון השוק. אלא שפרמטר זה הוא ראשוני ובסיסי ואליו חייבים להתלוות מרכיבים נוספים.
2. כתמיכה למבנה המחירים שהוא לעיתים סובייקטיבי באופיו, אפשר לראות את הממוצעים הנעים שאופן סידורם תומך בקיומה של מגמת עלייה. אפשר לראות את שפועם החיובי הממוצעים, דבר המעיד על עוצמה.
3. דבר נוסף הוא שבמהלך התיקון הטכני נותרו הממוצעים הנעים מסודרים בסדר עולה ולא שינו את מיקומם. כלומר, הקצר נותר מעל לארוך.
הנחת העבודה
ולכן ברמת הנחת העבודה, הרי שכיוונו של מדד המעו"ף הוא מעלה וכי רב הסיכוי ולפיו במסגרת גל העליות הנוכחי תישבר מעלה רמת 1,280 הנקודות. כישלון בשבירתה של רמה זו מעלה עלול להוות איתות חולשה.
למה לשים לב?
לאחר תיקונים טכניים קיימת נטייה לשבירה מעלה של רמת השיא האחרונה. כלומר, עקרונית אמור מדד המעו"ף להמשיך מעלה ללא היסוסים תוך חצייה של רמת 1,280 הנקודות. כישלון בשבירתה של רמה זו עלול להתברר כסימן חולשה.
מבחינת רמות תמיכה יש לשים לב, עדיין, לטווח שבין 1,185 - 1,220 הנקודות. כל נסיגה שהיא, גם שאינה צפויה, תעשה שימוש בטווח זה כאזור מבחן לעוצמתו של השוק.
סיכום
המגמה היא מגמת עלייה וכל עוד ישמור מדד המעו"ף רק מבנה המחירים הקיימים ורמות התמיכה שבדרך, סביר להניח שנחזה בו מגיע לרמות גבוהות יותר. סביר להניח שמהלך הירידות הנוכחי מייצג תיקון טכני. סיומו בטווח שבו נקבתי אמור להוביל לגל עליות נוסף.
מדד המעו"ף יומי 21.11.2010
*** אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
