בסמוך לפרסום הדו"חות: אלווריון מודיעה כי המנכ"ל צביקה פרידמן מבקש לפרוש

הודעת הפרישה באה מספק דקות לאחר פרסום הדו"חות לרבעון השני. הכנסות החברה הסתכמו בכ-58.7 מיליון דולר וההפסד למניה על בסיס non-GAAP עמד על 1 סנט
קובי ישעיהו |

חברת אלווריון פרסמה הבוקר (ד') את תוצאותיה לרבעון השני של השנה. בשורה העליונה דיווחה החברה על ירידה של 13% בהכנסות, לרמה של כ-58.7 מיליון דולר לעומת 67.9 ברבעון הראשון של השנה וכ-69.7 ברבעון המקביל אשתקד.

ההפסד למניה על בסיס non-GAAP עמד על 1 סנט ועל בסיס GAAP עמד על 6 סנט למניה, 4 מיליון דולר. זאת לעומת הפסד על בסיס GAAP של 1 סנט למניה (כ-850 אלף דולר) ברבעון הקודם וגם ברבעון המקביל אשתקד.

התוצאות בשורה העליונה היו בהתאם להערכות האנליסטים המסקרים את המניה. בשורה התחתונה ההפסד היה נמוך במקצת מהערכות.

בהנחיה לרבעון השלישי צופה הנהלת החברה כי תציג הכנסות של 53-63 מיליון דולר והפסד GAAP של 2-9 סנט למניה.

מייד לאחר הדיווח על הדו"חות פרסמה החברה חדשה מעניינת בהרבה, לפיה צבירה פרידמן, מנכ"ל ונשיא החברה, הודיעה כי ברצונו לפרוש לאחר 10 שנים בחברה וכי הוא מבקש מהדירקטוריון למצוא מחליף. פרידמן שכאמור היה החלק מאלווריון במשך 10 השנים האחרונות, מתוכן ב-4 השנים האחרונות כמנכ"ל, בהודעת הפרישה, מסר פרידמן כי "אני גאה להיות חלק מההצלחה של אלווריון, אני חושב שכעת ממוצבת אלווריון במקום טוב יותר בדרך להצלחות גדולות אף יותר. אני חושב שעכשיו זה הזמן הנכון לחברה לחפש מנהיגות חדשה שתיקח את החברה לשלב הבא. באשר אליי, זה הזמן לקחת הפסקה, להיות קצת עם משפחתי ולחפש עניין עסקי אחר".

עוד קודם להודעת הפרישה, אמר פרידמן בהתייחס חדו"חות, כי "אנו מעודדים מהשיפור בהזמנות במהלך הרבעון השני, כמו גם מזכיות במספר בפרויקטים אסטרטגים שאנו מצפים לתרגם להכנסות עתידיות של מאות מיליוני דולרים".

"ברבעון השני המשכנו לצמצם בהוצאות התפעוליות ולנהל בזהירות את ההון החוזר שלנו, תוך הצבת החברה בעמדה שתאפשר הגדלת שולי הרווח כאשר הגידול בהכנסות יתחדש. אנו מצפים שיפור הדרגתי ברווחיות במהלך המחצית השניה של 2009, והאצה בשנה הבאה".

"גורמי צמיחה לטווח ארוך ממשיכים לתמוך בביקוש ל-WiMAX. גורמים אלו כוללים: אחוז חדירה נמוך של פס רחב בארצות רבות, המשך הגידול בביקוש לציוד נייד בשווקים מתפתחים, ומכרזי תדרים הצפויים במספר ארצות מפתח. אנו מרוצים מהרמה של פעילות המכירות, ובקשות למתן הצעה והזדמנויות לפרויקטים חדשים מתרבות כתוצאה מכך שממשלות בכל העולם משקיעות לצד התעשיה הפרטית, כדי לעודד זמינות של פס רחב ולהמריץ את הכלכלה".

"אולם, מחזורי המכירות עדיין די ארוכים, וקשה לצפות באיזו מהירות פרויקטים אלה יתקדמו. אחרי שאנו זוכים בעסקה, נדרש זמן עד שאנו מקבלים הזמנות המיתרגמות למשלוחים, ולהכנסות. בינתיים, אנו מאמינים שמעמדנו בתעשיה חזק מאוד, ונחישותנו לשלוט בהוצאות ולהמשיך לזכות בעסקאות מעולם לא הייתה גדולה יותר".

ערן יעקובי, אנליסט בלידר שוקי הון המסקר את אלווריון, העריך כי בהמשך לתוצאות חלשות יחסית, צפויות תוצאות הרבעון השני לסמן את התחתית. בשורה התחתונה אמר יעקובי כי "לאור ההתפתחויות בענף שנראה כחי ובועט ולאור העניין סביב החברה הכולל חוזים, פיילוטים, מיזוגים ורכישות, אנו מאמינים כי צריך להמשיך עם המומנטום ולהגדיל אחזקות במניה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה

רן קידר |

פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.  

זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה. 

שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.

החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.

על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.

מירי רגב
צילום: יחצ

יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"

שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו,  "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"

עוזי גרסטמן |

יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.


בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.


בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".

בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".