מה צפוי במחיר הזהב?
לפנינו גרף שבועי של מתכת הזהב מאז תחילת 2003 ועד עתה. ניתן לראות בבירור שהיא עברה מספר תקופות ברורות: תקופה ראשונה של עליה מהוססת ומתונה אבל עקבית. זאת בדרך כלל התקופה בה מוסדות גדולים מתחילים לאסוף את הנכס כאשר המשקיעים המתוחכמים והציבור עדיין לא הפנימו את השינוי לאשורו. שלב ה"איסוף" הרגוע הזה נמשך מרמת המחירים סביב 250 דולר ועד 450 דולר באמצע שנת 2005.
השלב הבא התבטא במהלך זריז ואלים שכמעט הכפיל את מחיר המתכת עד ל-730 דולר. בתקופה שנייה זו, השינוי במגמה כבר נהיר לידיים המתוחכמות וקיימת "ריצה" למלא את התיק בחלק נכבד או מינורי של הנכס כחלק מאסטרטגיה של גיוון ופיזור נכסים. כאן נכנסים לתמונה המשקיעים הפרטיים הגדולים הגורמים לתנועה להיות חסרת רסן ובועתית לקראת סופה.
התיקון האלים לא פחות מגיע לאחר מכן ומתחיל את התקופה השלישית שמתאפיינת בדשדוש רחב המביא להתייצבות לקראת התנועה הבאה. הדשדוש לקח צורה של משולש מתכנס כאשר רמת ה-700$ יצרה את הגבול העליון שלו. ככל שהדשדוש נמשך כך הפריצה ממנו הייתה אסרטיבית והראתה לכולם שהזהב משמש היום, כמו תמיד, את תפקיד הכסף ה"אמיתי".
הקורלציה ההפוכה בינו לבן הדולר האמריקאי דחף אותו בצורה חזקה לגבהים שהתקרבו לשיא כל הזמנים שלו, באזור ה-850$. כמו שראינו ב-2006, גם כאן תיקון אלים מלווה את סוף הנסיקה אבל המחיר עדיין מעל הממוצע הנע 50 ונראה שיש דרך ארוכה למטה עד שנוכל לומר שהמתכת חזרה למצב של איזון המתבקש מהמגמה העולה. שלא נדבר על שינוי מגמה.
מה עכשיו? בגלל המתיחה העצומה של מגמת העלייה בזהב והירידה בדולר, אנחנו צופים חזרה לנרמול בשני הנכסים כאשר רמות תיקון של כשליש עד שני שליש הן סבירות בשני המקרים.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
