בניגוד למצופה: עובדי שופרסל מברכים על הרכישה

יו"ר ועד העובדים בשופרסל, אריאלה סיסו, ויתרה בינתיים על תביעותיה הקודמות לשיתוף העובדים ברווחים כתוצאה מהמכירה ובמקום זאת מברכת את קבוצת ברונפמן ופישר על כניסתם כשותפים
עפרה ברון |

וועד עובדי שופרסל מיהר להוציא היום תגובה על מכירת 19.8% מרשת שופרסל לקבוצת ברונפמן-פישר. בניגוד למצופה, תגובת הועד היתה מאוד אוהדת וחיובית, וללא דרישה להשתתפות ברווחים כתוצאה מהמכירה, כפי שתבעו העובדים לפני כשלושה חודשים. יו"ר ועד עובדי שופרסל, אריאלה סיסו, מסרה כי: "עובדי שופרסל מברכים על הצטרפותם של קבוצת ברונפמן – פישר כשותפים בשופרסל". ההערכה היא כי העובדים יתבעו חלק מהרווחים כתוצאה מהרכישה בהמשך.

לדבריה של יו"ר הועד, "בועד עובדי שופרסל קיבלו הבוקר בחיוב את הצטרפותם של קבוצת ברונפמן – פישר כשותפים ברשת שופרסל שבשליטת קבוצת אי.די בי.

סיסו הוסיפה: "אני מצדיעה לקבוצת אי. די. בי, שבשליטת נוחי דנקנר על האמון הגדול שלה ברשת שופרסל.

הכנסת קבוצת ברונפמן - פישר כשותפים בשופרסל הינה מהלך חיובי ואף הוכחה נוספת לנחרצות של נוחי דנקנר להוביל את החברה לפיתוח ולשגשוג תוך שיתוף גורמים נוספים בעלי ידע וניסיון בענף. בשם 11 אלף עובדי שופרסל אנו מברכים את קבוצת ברונפמן ופישר על כניסתם כשותפים ברשת שלנו – הרשת המובילה בישראל".

דבריה של יו"ר ועד העובדים מפתיעים במיוחד על רקע התנגדות הנחרצת למכירת שופרסל לכשהתחילו השמועות בעניין, לפני כחודשיים. אז נימתה היתה שונה לגמרי. במכתב ששלחה סיסו, אל יו"ר מועצת המנהלים של שופרסל, אברהם ביגר (עם העתקים אל בעל הרשת, נוחי דנקנר, המנכ"ל, אפי רוזנהויז, יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, ראש חטיבת המסחר בהסתדרות המעו"ף, יורם אורנשטיין וחברי ועד העובדים), ציינה: "קראתי בתדהמה את הפרסומים בימים האחרונים באמצעי התקשורת, בדבר האפשרות שאיש העסקים, מתיו ברונפמן, ירכוש את רשת שופרסל. בוודאי ידוע לך, שלאור הקשר ההדוק והעמוק שיצרנו, אני, ועד העובדים ועובדי שופרסל - עם בעל השליטה ברשת, מר נוחי דנקנר, התאכזבתי מאוד לקרוא, כי קיימת אפשרות ריאלית שמר דנקנר ימכור את הרשת לאחרים. התאכזבתי במיוחד לאור העובדה, שמר דנקנר אמר, קבל עם ועדה, כי לא משנה מה יהיה - הוא את רשת שופרסל לא יעזוב. כזכור לך, הדברים נאמרו בטקס חגיגי, לעיני אלפי עובדי שופרסל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

בית המשפט: ארנון בר-דוד יורחק מההסתדרות 90 יום נוספים

בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה וקבע כי חזרתו של ארנון בר-דוד לכהונת יו״ר ההסתדרות בשלב זה עלולה לאפשר השפעה על עדים ולשבש את החקירה; הורה על המשך הרחקתו מהארגון ועל איסור יצירת קשר עם עשרות מעורבים בפרשה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה הסתדרות

בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה והורה על הארכת הרחקתו של יו״ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, מתפקידו ומהארגון לתקופה של 90 ימים נוספים. בהחלטה קבעה השופטת דורית סבן-נוי כי בשלב הנוכחי של החקירה קיימת סכנה ממשית לפגיעה בה ולשיבושה, אם בר-דוד ישוב לכהן בתפקידו. לדבריה, השבתו לכהונה, "בשים לב לעוצמת הראיות שהונחה לעיוני בשלב כה מוקדם של החקירה", עלולה "לאפשר השפעה על עדים וסיכון ממשי לפגיעה בחקירה ושיבושה".

בהתאם להחלטה, נאסר על בר-דוד להתקרב למשרדי ההסתדרות ולגופים הקשורים אליה למרחק של לפחות 500 מטר, וכן ליצור קשר ישיר או עקיף עם כ-30 גורמים המעורבים בפרשה, בהם חשודים ועדים. בית המשפט קבע כי חזרתו לתפקיד בשלב זה עלולה לא רק להשפיע על עדים, אלא גם להקל על ביצוע עבירות דומות לאלו המיוחסות לו. השופטת הדגישה כי מדובר ב"תפקיד בעל השפעה רבה על הציבור והמשק בכללותו", ולכן כל החלטה הנוגעת לחזרה לתפקיד מחייבת זהירות יתרה.

בהחלטה ניתנה התייחסות נרחבת גם למצב הראייתי בתיק. השופטת ציינה כי החומר שהוצג בפניה מצביע על תשתית ראייתית משמעותית כבר בשלב מוקדם יחסית של ההליך. לדבריה, לאחר שעיינה בחקירותיו של בר-דוד, הן במהלך ימי מעצרו והן לאחר שחרורו, לא נמצא בהן דבר שיש בו כדי להחליש את החשד. להפך, "ביצוע פעולות החקירה מאז שחרורו של המשיב הוביל דווקא להתעצמות והתעבות החשד הסביר בעניינו". עוד צוין כי החקירה נמצאת בעיצומה, עם מאות עדויות שנגבו ועשרות חשודים ועדים שנחקרו, והיא ממשיכה להסתעף לכיוונים נוספים.

בית המשפט דחה גם את טענת ההגנה שלפיה מדובר בפרשנות שגויה של סמכויות יו״ר ההסתדרות. בהחלטה נקבע כי קיים חשד סביר לכך שבר-דוד פעל לכאורה "בכובעו כיו״ר ההסתדרות וניצל את מעמדו הרם שלא כדין", תוך שימוש בכוח ובסמכויות הנלווים לתפקיד. השופטת הבהירה כי מארג הראיות אינו נשען על מקור אחד בלבד, אלא מבוסס על מצבור רחב של ראיות הקושרות את בר-דוד באופן ישיר לחשדות.

על פי החשד, בר-דוד ובכירים נוספים בהסתדרות פעלו לקדם אינטרסים כלכליים של סוכנות ביטוח מסוימת בקרב ועדי עובדים המאוגדים בהסתדרות, ללא קיום הליכי מכרז, ובתמורה לטובות הנאה שונות. המשטרה טוענת כי מדובר במנגנון שיטתי שנועד לעשות שימוש במשאבי ההסתדרות לצרכים פרטיים. בהקשר זה דחה בית המשפט את הצעתו של בר-דוד לשוב לתפקידו תחת מגבלות ופיקוח, לאחר שנקבע כי העבירות בוצעו לכאורה "בחדרי-חדרים ובדלתיים סגורות", וכי גם מנגנוני פיקוח פורמליים אינם מפחיתים את החשש לביצוען.