ביפר נכנסת לתחום הניווט בדרכים בשת"פ עם חברת ok2go
חברת "ביפר" חתמה על הסכם עם חברת ok2go לאספקת שירות באמצעות הסלולר, המאפשר ניווט הנהג ליעדו במסלול הטוב ביותר ובהתאם לעומסי התנועה בכביש.
נתי דרוטין, סמנכ"ל השיווק של ביפר, מציין, כי עלות הניווט לנהגים מנויי ביפר הינה כ-13 שקל לחודש ללא הגבלת שימוש.
דיווחי הניווט מתבססים על טכנולוגיה ייחודית של חברת DECALL, המבצעת סטטיסטיקה מתוך נתוני הרשת הסלולרית על תנועת השיחות בכבישים ובהתאם לכך מספקת מידע פרטי לנהג על עומסי תנועה בכבישים, חישוב זמני נסיעה, ניווט בדרכים, ובהתאם לעומסי התנועה בכבישים מציעה גם מסלולי נסיעה חלופיים.
במקביל מקבל מוקד הבקרה של ביפר נתונים נוספים לגבי מצב התנועה בכבישים ממשטרת התנועה והמידע נשלח כהתראה קולית ישירות למכשיר הסלולר של הנהג הנמצא בדרכו ליעד.
דרוטין הוסיף, כי "שיתוף הפעולה עם ok2go מרחיב את סל שירותי התקשורת של ביפר ובפרט את שירותי הערך המוסף בסלולר, הכוללים כיום מגוון רחב של שירותים ב-SMS".
כך במסגרת השירות, הלקוח מתקשר למערכת ומגדיר באמצעות המערכת הממוחשבת פרופיל אישי הכולל נקודות ציון קבועות(בית, עבודה וכו'), כן קיימת האפשרות לומר למערכת את שם היעד המבוקש על פי כתובת מדויקת או צומת מרכזי. המערכת מגיבה מייד ומקריאה לנהג מסלולים אפשריים וכן צפי זמן הגעה ליעד בכל מסלול, וזאת על פי מידע עדכני על עומסי התנועה.
שמוליק מדר, מנכ"ל ok2go מציין, כי "מדובר במערכת ייחודית מסוגה בעולם וזהו שיתוף הפעולה הראשון בארץ בתחום התנועה עם מערכת שמספקת מידע איכותי ואישי ללקוח".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
