לני רקנטי מקים חברת ניהול קרנות נאמנות
הבן שלא פעל בשנים האחרונות בשוק ההון של רקנאטי, לני, נכנס לשוק ההון והחליט להקים את חברת "רקנאטי ניהול קרנות נאמנות". החברה תנהל ותשווק קרנות נאמנות בעקבות פתיחת שוק ההון עם יישום דו"ח ועדת בכר.
קרנות רקנאטי ישקיעו בתחומי שוק ההון השונים, ביניהם אגרות חוב, מניות, אפיקים שקליים ומט"ח ובענפים עסקיים ספציפיים בארץ ובחו"ל. חברת ענבר תשמש כמנהלת ההשקעות בחלק מקרנות רקנאטי.
נזכיר, כי רקנטי פועל בשנים האחרונות בעיקר בשוק היין - כבעליו של יקב רקנטי. בני משפחתו מכרו את אחזקותיהם בקונצרן אי.די.בי שהוקם על ידי סבו, ליאון, בתחילת העשור לקבוצה בראשות נוחי דנקנר.
שותפיו של רקנאטי למיזם החדש הם שמעון אלקבץ ודן גונן, מבעלי ענבר (אל גו), המנהלים כיום נכסים בשוי של כ-600 מיליון שקל, בניהול תיקים ללקוחות פרטיים ומוסדיים. רקנאטי שימש בעבר כיו"ר מועצת המנהלים של אילנות דיסקונט ושל אילנות-בטוחה בית השקעות בע"מ, ולו ניסיון רב בשוק ההון הישראלי.
שמעון אלקבץ שימש בעבר מנכ"ל אילנות דיסקונט וכמנכ"ל אילנות בטוחה. כמו כן, כיהן בתפקידים בכירים בבנקים השוויצרים DBTC ו-UBP בג'נבה. גונן כיהן בעבר כמנכ"ל אילנות בטוחה גם הוא ולאורך שנים ארוכות עמד בראש סניפי בטוחה בחיפה ובצפון.

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר
השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד
סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר
ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.
הצצה לנכסים של ויטקוף
לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.
המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.
World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ
ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.
לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.

מנכ"ל האוצר: "לתקציב הביטחון חייבת להיות תקרה - אחרת אין יעילות"
בנאומו בכנס החשב הכללי, התייחס אילן רום להכפלת תקציב הביטחון מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, וקרא לבחון מחדש את סדרי העדיפויות הלאומיים. לדבריו, ההוצאה הביטחונית חייבת להיות מוגבלת כדי לאפשר השקעה בתחומי החינוך, התשתיות והטכנולוגיה. רום הדגיש כי הכלכלה תמשיך
לתמוך במערכת הביטחון עד להשגת הכרעה, אך דרש ליישם במקביל צעדים של התייעלות ובקרה
מנכ"ל משרד האוצר, אילן רום, התריע על הגידול החריג בתקציב הביטחון בשנתיים האחרונות בנאום שנשאט במסגרת כנס החשב הכללי. "מאז פרוץ חרבות ברזל בשנים 2025-2023 תקציב הביטחון הכפיל את עצמו תוך שנתיים", הוא אמר. "זהו הון תועפות שאזרחי ישראל זקוקים לו לשירותים, לתשתית ולצמיחה. ילדינו ונכדינו מצפים כי נשאיר להם מדינה בטוחה אך גם משגשגת".
רום הדגיש כי עם תחילת ההתייצבות הביטחונית, יש מקום לחשיבה מחודשת על אופן הקצאת המשאבים. "כאשר מפת האיומים סביבנו התעדכנה, ודאי שגם תפיסת הביטחון צריכה להתעדכן", הוא אמר, והוסיף כי "למדיניות המרחיבה בה נקטנו יש מחיר, ולהוצאה הזו יש עלות אלטרנטיבית לא פשוטה".
לדבריו, הכלכלה סיפקה בשנתיים האחרונות גיבוי מלא למערכת הביטחון ותמשיך לעשות זאת "ככל שיידרש עד לניצחון ולהכרעה, ועד לחזרת החטופים כולם". עם זאת, הוא קרא לשקול מחדש את ניהול הסיכונים הכלכליים ולפנות משאבים לתחומים אזרחיים. "האם אין מקום להביט אל הצרכים החשובים הנוספים של אזרחי ישראל - בשיפור תחום החינוך, בביסוס יכולות הבינה המלאכותית? הרי אלו ערובה לא רק לרווחה כלכלית אלא גם לביטחון איתן בדור הקרוב ובאלו שאחריו", הסביר רום בנאומו.
הוא אף השווה את ניהול תקציב המדינה לניהול משק בית, והבהיר כי יש צורך בתקרה ברורה להוצאות הביטחון. "להוצאה הביטחונית צריך שתהיה תקרה, ולפעמים עושה רושם כי התקרה גבוהה כל כך עד שאינה נראית. וכשאין תקרה, אין יעילות ואין התייעלות".
- ועדת המינויים בלמה את מינוי פרוזנפר לראשות אגף התקציבים
- המשק היה חלש הרבה לפני שנשמעה אזעקה: ניתוח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוא אף מתח ביקורת על ניהול ההוצאות בשנתיים האחרונות: לדבריו, "חיפשתי וחקרתי, אך במשך השנתיים האחרונות לא מצאתי צעד של התייעלות כלכלית בתחום ההוצאות הביטחוניות". כדוגמה לכך, הוא ציין את ניהול ימי המילואים: "ניהול כלכלת ימי המילואים נעשה בלי מעצורים, בלי בקרה ולעיתים קרובות מדי אף חורג מכללי המינהל התקין".