מניות חברות מכליות הנפט מזנקות במקביל לנפילה בנפט - הנה הסיבות
נפט רבות דובר בימים האחרונים על קריסת מחיר הנפט, שאף הגיע לראשונה בהיסטוריה לרמה שלילית. כלומר, בדומה לפסולת שיש צורך לשלם כסף לחברות שונות בשביל לפנות אותה, ברגע מסוים שולמו כמעט 40 דולר תמורת "פינוי" חבית נפט. איך זה הגיוני? בגדול, הביקוש לנפט התרסק בגלל השבתת תנועת הרכבים והמטוסים כתוצאה ממשבר הקורונה וכבר אין איפה לאחסן את העודפים. כך, אם למשל יזרימו את הנפט המיותר לים (זה אסור), זה יעלה ליצרנים הרבה יותר. אז בימים האחרונים הנפט חזר לעלות ועדיין מדובר על נפילה בשערו לעומת המצב לפני שבוע ולפני חודשים ספורים. מעבר לכך - לקראת פקיעת החוזים על הנפט בחודש הבא, החשש הוא כי תתרחש שוב דרמה ומחירי הנפט יתמוטטו בגלל בעיות האחסון.
אז למה היצרנים לא מפסיקים להפיק את הנפט? גם במקרה זה, היצרנים עושים את החשבון שלהם וכנראה שזה יוצא יותר יקר, שכן קיימת עלות גבוהה של התנעת הפקת הנפט מחדש לאחר מכן.
אם כן, עשרות מיליוני חביות נפט עדיין מופקות מהאדמה מדי יום ונכון לכרגע אין בנפט הזה ממש צורך כאמור, חלק מהנפט הזה מופנה למיכלי אחסון נפט אולם על פי הערכות בקרוב לא יהיו מספיק מיכלים לצורך כך, כאשר ברמה הנוכחית של הפקת הנפט, כל מיכלי האחסון היבשתיים יהיו מלאים תוך שבועות ספורים.
אז חלק מהסוחרים בנפט, החלו לחפש פתרונות חלופיים וחלק הולך וגובר מהסחורה מועבר לאחסון על VLCC - מיכליות נפט ענקיות (Very Large Crude Carriers) - מספר המיכליות הענקיות מוערך בכ-850 ברחבי העולם ובזמנים נורמליים, כ-25 מהן משמשות לאחסון נפט המיועד למכירה במועד עתידי. כעת, על פי הערכות של לואיס זברוקי, מנכ"ל חברת International Seaways (סימול: INSW), מספר זה עלה לכ-125.
- אחד הארגונים הכלכליים המשפיעים ביותר יוצא לדרך ומה קרה היום לפני 20 שנה
- מלאי הנפט של סין הם "הפיל שבחדר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חברת INSW הנסחרת בוול סטריט, מחזיקה בבעלותה 11 מיכליות ענק, המיועדות (בזמנים נורמליים) בעיקר להעברת נפט מהמזרח התיכון לאסיה, אולם כעת החברה חתמה חוזים עבור חלק מהן, לצורך אחסון הנפט (בלבד) למשך מספר חודשים.
לפי זברוקי, בזמנים נורמליים התשלום עבור שכירת מיכלית ענק הינו בטווח של 35-40 אלף דולר ליום, אולם כעת, נוכח הצורך הגובר של חברות לאחסן נפט בטווח הזמן המיידי, המחיר זינק והגיע לרמה של לפחות 150 אלף דולר ליום באחסון לטווח קצר, כאשר עלות השימוש במיכליות לצורך אחסון לטווח ארוך יותר עומדת בטווח של 80-100 אלף דולר ליום.
- 6.אזרח 12/05/2020 11:22הגב לתגובה זוגם ילכו לפח ההיסטוריה תוך כמה שנים
- 5.האם יש מניה שנסחרת באירופה ????? (ל"ת)א 24/04/2020 11:57הגב לתגובה זו
- 4.הנביא 24/04/2020 11:56הגב לתגובה זוראשי תיבות של פה לא מוכרים חביות. מי שעובד עם סחורות, זה נראה כמו מניות, אך שלא יתפלא שיקבל צו לקחת את החבית נפט ולשים בבית.
- 3.יוסי 23/04/2020 14:02הגב לתגובה זוועכשיו אתם מכניסים אותנו למיכליות?
- 2.עומר 23/04/2020 12:49הגב לתגובה זוכלכלי לשלם 100,000$ ליום ???
- אא 23/04/2020 14:39הגב לתגובה זו500,000 טון, שזה בערך 5 מליון חביות נפט
- אלימלך הרצל 23/04/2020 18:54שהערבים ישות אותו לרווחה
- 1.avnersh1 23/04/2020 11:17הגב לתגובה זוכמו תמיד. כאשר הסוסים כבר בפתח הדלת הכתבים נזכרים להראות לנו שהם ה"ראשונים" לדעת. אולי פעם הם יראו לנו אפשרות להתעשר ברגע ההתחלה?
- ככה זה גם עם יועצים.... אם היה יודע לתת התראה מראש 24/04/2020 00:28הגב לתגובה זוככה זה גם עם יועצים.... אם היה יודע לתת התראה מראש, לא היה כתב באתר חדשות כלכלי... חחח דרך אגב, Mike Maloney דיבר על ההשקעה הזו באחד הסרטונים האחרונים בירת ביוטיוב שלו
אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם
אלי כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון
ביקור עבודה של שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, בקפריסין חיזק את הקשרים האנרגטיים בין המדינות. כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון.
גשר חשמלי בין ישראל לאירופה: פרויקט בהיקף אזורי
פרויקט הכבל החשמלי התת ימי, The Great Sea Interconnector, נמצא כעת בשלב תכנון מתקדם וצפוי לחבר את ישראל לרשתות החשמל של קפריסין ויוון, ובהמשך לאירופה כולה. הפרויקט, בהיקף השקעה מוערך של כ-2 מיליארד אירו, יאפשר חיבור ראשון מסוגו של רשת החשמל הישראלית לרשת האירופית, תוך שיפור הביטחון האנרגטי האזורי. מדובר במהלך אסטרטגי שמשדרג את מעמדה של ישראל כמרכיב חיוני במפת האנרגיה, ומאפשר גם פוטנציאל לייצוא חשמל ירוק.
החיבור לרשת החשמל האירופית יעניק לישראל גיבוי בעתות חירום, ובמקביל יאפשר ייצוא עודפי חשמל, לרבות חשמל מתחדש, לשווקים באירופה. מנקודת המבט האירופית, מדובר במהלך שמסייע לגיוון מקורות האנרגיה ולחיזוק העצמאות האנרגטית - עניין קריטי בעידן של חוסר ודאות באספקת הגז מרוסיה. קפריסין כבר אישרה את חלקה בפרויקט בספטמבר 2024, והשרים סיכמו לקדם חתימה על חוזה להנחת הכבל במהלך 2025.
מאגר "אפרודיטה-ישי": מהסכם למינוף אנרגטי משותף
נושא מרכזי נוסף בפגישה היה ההסכם סביב מאגר הגז "אפרודיטה-ישי", שנמצא בשטח הכלכלי הימי של ישראל וקפריסין ומוערך בכ-5 טריליון רגל מעוקבת של גז טבעי. ההסכם, שנחתם לאחר מגעים ממושכים ומחלוקות גבוליות, מהווה דוגמה לשיתוף פעולה נדיר באזור רווי מתחים. בפברואר 2025 קפריסין וקונסורציום בראשות שברון הגיעו להבנות על תוכנית פיתוח מעודכנת, אך תחילת ההפקה נדחתה ל-2031 בשל אתגרים טכניים ומשפטיים.
- שר האנרגיה: "בזן תשוב לפעול תוך פחות מ־30 יום"
- שר האנרגיה: "האוצר הפגין חוסר אחריות עם שברון"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פיתוח המאגר צפוי להניב הכנסות משמעותיות לשתי המדינות, לצד הרחבת היצוא האנרגטי של ישראל. במקביל, הוא מהווה נדבך נוסף במיצוב ישראל כמעצמה אנרגטית מתפתחת במזרח הים התיכון.
