צמיחת התמ"ג האטה השנה רק ל-3.3%, האבטלה ירדה בנובמבר ל-5.5%

מהאומדנים המוקדמים לחשבונות הלאומיים לשנת 2013 עולה כי שיעור צמיחת התמ"ג השנה היה הנמוך ביותר שנרשם בעשור האחרון
יעל גרונטמן | (4)

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פירסמה היום שלל נתונים שהצביעו מצד אחד על ירידה בשיעור האבטלה במשק בנובמבר, אך מנגד על התמתנות בקצב צמיחת התוצר המקומי הגולמי בשנת 2013 כולה שהגיעה לרמת שפל של העשור האחרון.

נתוני האבטלה לחודש נובמבר הראו כי שיעור הבלתי מועסקים (בני 15 ומעלה) ירד רק ל-5.5% לעומת 5.8% באוקטובר. אחוז האבטלה בקרב בני ה-25-64 ירד ל-5% בלבד לעומת 5.2% באוקטובר.

מהאומדנים המוקדמים לחשבונות הלאומיים לשנת 2013 עולה כי קצב העלייה בצמיחת התמ"ג התמתן בשנת 2013 רק ל-3.3% לעומת צמיחה של 3.4% שנרשמה בשנת 2012 וצמיחה בשיעור של 4.6% שנרשמה בשנת 2011. מדובר בשנה הה היתה הצמיחה הנמוכה ביותר בעשור האחרון למרות זרימת הגז הישראלי שהחלה באפריל ותרומתו לצמיחת התוצר נאמדת בבנק ישראל ובאוצר בכ-1%.

עוד עולה מהאומדנים השנתיים המוקדמים כי התוצר לנפש עלה רק ב-1.4% בשנת 2013 והסתכם ב-130.8 אלף שקל או 36.2 אלף דולר (במחירים שוטפים). זאת לאחר עלייה של 1.5% בשנת 2012. האוכלוסיה בישראל גדלה ב-1.9% השנה.

אחד הגורמים המרכזיים לעלייה השנה בתוצר היתה ההוצאות על הצריכה הפרטית בישראל שעלתה בשנה החולפת ב-4% (ההוצאה לצריכה פרטית לנפש עלתה ב-2%) עלייה של 3.2% נרשמה בהוצאה לצריכה ציבורית ואילו העלייה בהשקעות בנכסים קבועים הסתכמה השנה רק ב-0.3%. ביצוא הסחורות והשירותים נרשמה בשנה החולפת יציבות. בלמ"ס גם עדכנו את נתוני הצמיחה לרבעון השלישי כלפי מטה וזו הסתכמה רק ב-2%.

למרות שנתוני הצמיחה היו חלשים יחסית לשיעורים אליהם התרגלנו, עדיין הצמיחה בישראל היא הגבוהה ביותר בקרב מדינות ה-OECD שצמחו בממוצע רק ב-1.2% בשנה החולפת. גם הצמיחה לנפש בישראל היתה בשיעור כפול מזו שנרשמה בממוצע במדינות המפותחות והסתכמה ב-0.7%.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    שלומי 31/12/2013 19:01
    הגב לתגובה זו
    פשוט בדיחה - חישוב לפי דורשי דמי אבטלה לא משקף כלום. מי שמובטל יותר מחצי שנה לא נכלל . פשוט עבודה בעיניים
  • 3.
    ד.א 31/12/2013 15:15
    הגב לתגובה זו
    נתוני הלמ"ס אינם משקפים כלל את המציאות העגומה של היקף חוסר התעסוקה האמיתי. באופן מעשי מעל 700,000 איש מובטלים כיום במגזר החילוני גם אם יש להם מקור כלשהו מעבודה זמנית, או מפנסיה תקציבית או מפנסיה מוקדמת. הציבור רוצה לעבוד ובאופן מעשי אין משרות רציניות מתגמלות ומאתגרות. על כל משרה יש לפחות 200 מתמודדים או יותר. לפני מספר ימים התראיין מנכ"ל ALL JOBS ותיאר את המציאות העגומה. האוצר ובנק ישראל מסתתרים כהרגלם מאחורי נתונים סטיסטיים שלא משקפים את המציאות.
  • 2.
    אלי המודד לפחות 20% 31/12/2013 15:03
    הגב לתגובה זו
    מסדרים את המספרים לעולם. בפועל האבטלה פה 15% עד205 כמו באירופה יכולים למדוד בכל מיני קונצים
  • 1.
    תרגיל ידוע..מחלקים משרה ,ל2 וקולטים 2 עובדים.וכך ירד. (ל"ת)
    ירז 31/12/2013 14:54
    הגב לתגובה זו
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.