צמיחת התמ"ג האטה השנה רק ל-3.3%, האבטלה ירדה בנובמבר ל-5.5%

מהאומדנים המוקדמים לחשבונות הלאומיים לשנת 2013 עולה כי שיעור צמיחת התמ"ג השנה היה הנמוך ביותר שנרשם בעשור האחרון
יעל גרונטמן | (4)

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פירסמה היום שלל נתונים שהצביעו מצד אחד על ירידה בשיעור האבטלה במשק בנובמבר, אך מנגד על התמתנות בקצב צמיחת התוצר המקומי הגולמי בשנת 2013 כולה שהגיעה לרמת שפל של העשור האחרון.

נתוני האבטלה לחודש נובמבר הראו כי שיעור הבלתי מועסקים (בני 15 ומעלה) ירד רק ל-5.5% לעומת 5.8% באוקטובר. אחוז האבטלה בקרב בני ה-25-64 ירד ל-5% בלבד לעומת 5.2% באוקטובר.

מהאומדנים המוקדמים לחשבונות הלאומיים לשנת 2013 עולה כי קצב העלייה בצמיחת התמ"ג התמתן בשנת 2013 רק ל-3.3% לעומת צמיחה של 3.4% שנרשמה בשנת 2012 וצמיחה בשיעור של 4.6% שנרשמה בשנת 2011. מדובר בשנה הה היתה הצמיחה הנמוכה ביותר בעשור האחרון למרות זרימת הגז הישראלי שהחלה באפריל ותרומתו לצמיחת התוצר נאמדת בבנק ישראל ובאוצר בכ-1%.

עוד עולה מהאומדנים השנתיים המוקדמים כי התוצר לנפש עלה רק ב-1.4% בשנת 2013 והסתכם ב-130.8 אלף שקל או 36.2 אלף דולר (במחירים שוטפים). זאת לאחר עלייה של 1.5% בשנת 2012. האוכלוסיה בישראל גדלה ב-1.9% השנה.

אחד הגורמים המרכזיים לעלייה השנה בתוצר היתה ההוצאות על הצריכה הפרטית בישראל שעלתה בשנה החולפת ב-4% (ההוצאה לצריכה פרטית לנפש עלתה ב-2%) עלייה של 3.2% נרשמה בהוצאה לצריכה ציבורית ואילו העלייה בהשקעות בנכסים קבועים הסתכמה השנה רק ב-0.3%. ביצוא הסחורות והשירותים נרשמה בשנה החולפת יציבות. בלמ"ס גם עדכנו את נתוני הצמיחה לרבעון השלישי כלפי מטה וזו הסתכמה רק ב-2%.

למרות שנתוני הצמיחה היו חלשים יחסית לשיעורים אליהם התרגלנו, עדיין הצמיחה בישראל היא הגבוהה ביותר בקרב מדינות ה-OECD שצמחו בממוצע רק ב-1.2% בשנה החולפת. גם הצמיחה לנפש בישראל היתה בשיעור כפול מזו שנרשמה בממוצע במדינות המפותחות והסתכמה ב-0.7%.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    שלומי 31/12/2013 19:01
    הגב לתגובה זו
    פשוט בדיחה - חישוב לפי דורשי דמי אבטלה לא משקף כלום. מי שמובטל יותר מחצי שנה לא נכלל . פשוט עבודה בעיניים
  • 3.
    ד.א 31/12/2013 15:15
    הגב לתגובה זו
    נתוני הלמ"ס אינם משקפים כלל את המציאות העגומה של היקף חוסר התעסוקה האמיתי. באופן מעשי מעל 700,000 איש מובטלים כיום במגזר החילוני גם אם יש להם מקור כלשהו מעבודה זמנית, או מפנסיה תקציבית או מפנסיה מוקדמת. הציבור רוצה לעבוד ובאופן מעשי אין משרות רציניות מתגמלות ומאתגרות. על כל משרה יש לפחות 200 מתמודדים או יותר. לפני מספר ימים התראיין מנכ"ל ALL JOBS ותיאר את המציאות העגומה. האוצר ובנק ישראל מסתתרים כהרגלם מאחורי נתונים סטיסטיים שלא משקפים את המציאות.
  • 2.
    אלי המודד לפחות 20% 31/12/2013 15:03
    הגב לתגובה זו
    מסדרים את המספרים לעולם. בפועל האבטלה פה 15% עד205 כמו באירופה יכולים למדוד בכל מיני קונצים
  • 1.
    תרגיל ידוע..מחלקים משרה ,ל2 וקולטים 2 עובדים.וכך ירד. (ל"ת)
    ירז 31/12/2013 14:54
    הגב לתגובה זו
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

ד״ר אביב גל, מנכ״ל בלנדר. קרדיט: שלומי יוסףד״ר אביב גל, מנכ״ל בלנדר. קרדיט: שלומי יוסף

"חזון ל-50% צמיחה לא מספיק לנו": מנכ״ל בלנדר מסמן את המהפכה הבאה בפינטק ו-AI

מנכ"ל בלנדר, ד"ר גל אביב, בוועידה הכלכלית של ביזפורטל בבורסה בתל אביב: על שוק אשראי דיגיטלי של כ-30 מיליארד שקל בשנה, תשובה ללקוח תוך 17 שניות, המעבר לרווחיות, והחזון שבו הבנקים הופכים לספקי נזילות ואייג’נטים סוגרים את העסקה עבור הלקוח

ליאור דנקנר |


בוועידה הכלכלית של ביזפורטל שנערכה אתמול בבורסה בתל אביב, במושב שעסק בחיבור בין פינטק, דאטה ובינה מלאכותית, עלה לשיחה ד"ר גל אביב, מנכ"ל בלנדר. אביב, פיזיקאי במקור, סיפר על הדרך שעשה ממחקר בפיזיקה אל עולם האשראי הדיגיטלי, ועל איך בעיניו ייראה שוק האשראי הצרכני כשבינה מלאכותית תיכנס עמוק לתוך תהליך קבלת ההחלטות.


מפיזיקה לפינטק - ומהפסדים לרווח

אביב הזכיר בתחילת השיחה כי עשה את הדוקטורט שלו בפיזיקה בשנת 2012, בזמן שבו התחום שבו עסק עוד לא קיבל שם ברור. לדבריו, לימודי הפיזיקה היו קשים מאוד: "בסוף שנה ראשונה היינו בערך 20% מהסטודנטים שהיו בתחילת השנה. זה לימודים מאוד מאוד דורשניים, אבל מי שאוהב את זה נשאר".

משם עבר להקמת בלנדר כחברת הלוואות חברתיות. "בלנדר היום חברה ציבורית שמנהלת קרוב ל-110 אלף לקוחות משלמים פה בישראל", אמר. בלנדר הוקמה לפני כ־12 שנה, והחברה פועלת בכמה תחומי פעילות: הלוואות צרכניות, פריסת תשלומים ברשתות הקמעונאות הגדולות, ובסיס הפעילות ההיסטורי, פלטפורמת הלוואות בין אנשים. "הבסיס והמקור של בלנדר זה פלטפורמת פי טו פי שקיימת מאז הקמתה", אמר אביב. לאורך השנים, לדבריו, פיתחה החברה טכנולוגיה בהשקעה של עשרות מיליוני דולרים.

במהלך השיחה הוזכר כי תיק האשראי של בלנדר, כולל פעילות ההלוואות החברתיות, עומד על היקף של כ-550 מיליון שקל, וכי החברה ממשיכה להפעיל את פלטפורמת הפי טו פי כערוץ פעילות נוסף. לצד אלה, דיבר אביב על שינוי הכיוון שעברה החברה לאחר ההנפקה. "לקחת חברת פינטק שמפוקסת צמיחה ואחרי הנפקה להבין שצריך להחליף דיסקט ולהפוך אותה מחברת צמיחה לחברה ציבורית שצריכה להיות רווחית - זה היה מסע מאוד משמעותי", אמר. לדבריו, החברה דיווחה לאחרונה על חציון עם תוצאה חיובית, וממשיכה לשמור על רווחיות.

כשנשאל אם בלנדר היא קודם כול חברת טכנולוגיה או חברת אשראי, השיב אביב: "בעיניים שלנו היא דבר ראשון חברה טכנולוגית, כי כל הפעילות שלנו לא הייתה יכולה להתקיים בלי הטכנולוגיה". לדבריו, היתרון של בלנדר נמצא לכל אורך השרשרת - מהבדיקה של הלקוחות, דרך תפעול ההלוואה ועד ניהול האשראי לאורך חיי ההלוואה.