הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון

צמיחת התמ"ג האטה השנה רק ל-3.3%, האבטלה ירדה בנובמבר ל-5.5%

מהאומדנים המוקדמים לחשבונות הלאומיים לשנת 2013 עולה כי שיעור צמיחת התמ"ג השנה היה הנמוך ביותר שנרשם בעשור האחרון
יעל גרונטמן | (4)
נושאים בכתבה אבטלה למס צמיחה

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פירסמה היום שלל נתונים שהצביעו מצד אחד על ירידה בשיעור האבטלה במשק בנובמבר, אך מנגד על התמתנות בקצב צמיחת התוצר המקומי הגולמי בשנת 2013 כולה שהגיעה לרמת שפל של העשור האחרון.

נתוני האבטלה לחודש נובמבר הראו כי שיעור הבלתי מועסקים (בני 15 ומעלה) ירד רק ל-5.5% לעומת 5.8% באוקטובר. אחוז האבטלה בקרב בני ה-25-64 ירד ל-5% בלבד לעומת 5.2% באוקטובר.

מהאומדנים המוקדמים לחשבונות הלאומיים לשנת 2013 עולה כי קצב העלייה בצמיחת התמ"ג התמתן בשנת 2013 רק ל-3.3% לעומת צמיחה של 3.4% שנרשמה בשנת 2012 וצמיחה בשיעור של 4.6% שנרשמה בשנת 2011. מדובר בשנה הה היתה הצמיחה הנמוכה ביותר בעשור האחרון למרות זרימת הגז הישראלי שהחלה באפריל ותרומתו לצמיחת התוצר נאמדת בבנק ישראל ובאוצר בכ-1%.

עוד עולה מהאומדנים השנתיים המוקדמים כי התוצר לנפש עלה רק ב-1.4% בשנת 2013 והסתכם ב-130.8 אלף שקל או 36.2 אלף דולר (במחירים שוטפים). זאת לאחר עלייה של 1.5% בשנת 2012. האוכלוסיה בישראל גדלה ב-1.9% השנה.

אחד הגורמים המרכזיים לעלייה השנה בתוצר היתה ההוצאות על הצריכה הפרטית בישראל שעלתה בשנה החולפת ב-4% (ההוצאה לצריכה פרטית לנפש עלתה ב-2%) עלייה של 3.2% נרשמה בהוצאה לצריכה ציבורית ואילו העלייה בהשקעות בנכסים קבועים הסתכמה השנה רק ב-0.3%. ביצוא הסחורות והשירותים נרשמה בשנה החולפת יציבות. בלמ"ס גם עדכנו את נתוני הצמיחה לרבעון השלישי כלפי מטה וזו הסתכמה רק ב-2%.

למרות שנתוני הצמיחה היו חלשים יחסית לשיעורים אליהם התרגלנו, עדיין הצמיחה בישראל היא הגבוהה ביותר בקרב מדינות ה-OECD שצמחו בממוצע רק ב-1.2% בשנה החולפת. גם הצמיחה לנפש בישראל היתה בשיעור כפול מזו שנרשמה בממוצע במדינות המפותחות והסתכמה ב-0.7%.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    שלומי 31/12/2013 19:01
    הגב לתגובה זו
    פשוט בדיחה - חישוב לפי דורשי דמי אבטלה לא משקף כלום. מי שמובטל יותר מחצי שנה לא נכלל . פשוט עבודה בעיניים
  • 3.
    ד.א 31/12/2013 15:15
    הגב לתגובה זו
    נתוני הלמ"ס אינם משקפים כלל את המציאות העגומה של היקף חוסר התעסוקה האמיתי. באופן מעשי מעל 700,000 איש מובטלים כיום במגזר החילוני גם אם יש להם מקור כלשהו מעבודה זמנית, או מפנסיה תקציבית או מפנסיה מוקדמת. הציבור רוצה לעבוד ובאופן מעשי אין משרות רציניות מתגמלות ומאתגרות. על כל משרה יש לפחות 200 מתמודדים או יותר. לפני מספר ימים התראיין מנכ"ל ALL JOBS ותיאר את המציאות העגומה. האוצר ובנק ישראל מסתתרים כהרגלם מאחורי נתונים סטיסטיים שלא משקפים את המציאות.
  • 2.
    אלי המודד לפחות 20% 31/12/2013 15:03
    הגב לתגובה זו
    מסדרים את המספרים לעולם. בפועל האבטלה פה 15% עד205 כמו באירופה יכולים למדוד בכל מיני קונצים
  • 1.
    תרגיל ידוע..מחלקים משרה ,ל2 וקולטים 2 עובדים.וכך ירד. (ל"ת)
    ירז 31/12/2013 14:54
    הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה אגרת גודש

קבוצת אלקטרה אלקטרה 1.18%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


להמשך הכתבה לחץ כאן
גיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתותגיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתות

אקזיט עצוב לעובדי סאפיינס - גיא ברנשטיין ורוני על-דור התעשרו וכמה הם קיבלו?

ברנשטיין, מנכ"ל ולמעשה בעל השליטה בפורמולה, הוא הדוגמה הכי טובה בארץ לשלטון המנהלים - יצר לעצמו דרך אופציות (למרות שבחברת החזקה אין מקום לאופציות) הון של כ-200 מיליון דולר; 4,800 עובדי סאפיינס ביחד לא מקבלים חלק קטן ממה שהוא מקבל באופציות בשנה   

מנדי הניג |
נושאים בכתבה סאפיינס רוני על-דור גיא ברנשטיין פורמולה

בזמן שהנהלת פורמולה ובראשה גיא ברנשטיין חוגגים את האקזיט בחברה הבת - סאפיינס, ובמקביל להתעשרות יוצאת דופן של ברנשטיין שממנכ"ל שכיר הפך להיות בעצם בעל שליטה בפורמולה עם שכר פנומנלי והקצאת אופציות נדיבה (לעצמו), הוא לא דאג לעובדים (הרחבה: שכר העתק של גיא ברנשטיין ואיך זה שהוא בפועל בעל השליטה בפורמולה? 

הוא יכול להתחמק ולהעביר את האחריות לרוני על-דור, מנכ"ל סאפיינס כבר 20 שנים, אבל האחריות של שניהם. גם על-דור דאג להתעשר ולחלק לעצמו אופציות, אבל בעוד שברוב האקזיטים אנחנו שומעים על התעשרות של העובדים זה לא קרה.

מצד אחד זה מקומם כי פורמולה היא האחרונה שאמורה להקצות אופציות למנהלים שלה - זו חברת החזקות, ובחברת החזקות מי שמזיז את הפעילות והרווחים הם החברות למטה. מעבר לכך, אם כבר יש בקבוצה מדיניות של חלקוה מאוד נדיבה למעלה, אז הקיצוניות בין הראש לבין עובדי סאפיינס קשה לעיכול. ברנשטיין מקבל שכר בשנה של 37 מיליון שקל, הוא שווה כ-200 מיליון דולר דרך אופציות ומניות שחולקו לו, והוא שווה יותר מכל 4,800 עובדי  סאפיינס. לא הגיוני.


כל עובדי סאפיינס מחזיקים נכון לסוף 2024 ב-43 אלף מניות בסכום נמוך מ-2 מיליון דולר. החברה לא חילקה מניות בשנה שעברה, ונראה שהיא לקראת חיסול ההטבות דרך מניות:

 



להמשך הכתבה לחץ כאן