צמיחת התמ"ג האטה השנה רק ל-3.3%, האבטלה ירדה בנובמבר ל-5.5%
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פירסמה היום שלל נתונים שהצביעו מצד אחד על ירידה בשיעור האבטלה במשק בנובמבר, אך מנגד על התמתנות בקצב צמיחת התוצר המקומי הגולמי בשנת 2013 כולה שהגיעה לרמת שפל של העשור האחרון.
נתוני האבטלה לחודש נובמבר הראו כי שיעור הבלתי מועסקים (בני 15 ומעלה) ירד רק ל-5.5% לעומת 5.8% באוקטובר. אחוז האבטלה בקרב בני ה-25-64 ירד ל-5% בלבד לעומת 5.2% באוקטובר.
מהאומדנים המוקדמים לחשבונות הלאומיים לשנת 2013 עולה כי קצב העלייה בצמיחת התמ"ג התמתן בשנת 2013 רק ל-3.3% לעומת צמיחה של 3.4% שנרשמה בשנת 2012 וצמיחה בשיעור של 4.6% שנרשמה בשנת 2011. מדובר בשנה הה היתה הצמיחה הנמוכה ביותר בעשור האחרון למרות זרימת הגז הישראלי שהחלה באפריל ותרומתו לצמיחת התוצר נאמדת בבנק ישראל ובאוצר בכ-1%.
עוד עולה מהאומדנים השנתיים המוקדמים כי התוצר לנפש עלה רק ב-1.4% בשנת 2013 והסתכם ב-130.8 אלף שקל או 36.2 אלף דולר (במחירים שוטפים). זאת לאחר עלייה של 1.5% בשנת 2012. האוכלוסיה בישראל גדלה ב-1.9% השנה.
- ה-AI והעבודה שלכם - מי בסכנה ומי לא?
- שוק העבודה האמריקאי מאותת על האטה מתונה: נוספו יותר משרות מהצפוי - אך שיעור האבטלה טיפס ל-4.4%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחד הגורמים המרכזיים לעלייה השנה בתוצר היתה ההוצאות על הצריכה הפרטית בישראל שעלתה בשנה החולפת ב-4% (ההוצאה לצריכה פרטית לנפש עלתה ב-2%) עלייה של 3.2% נרשמה בהוצאה לצריכה ציבורית ואילו העלייה בהשקעות בנכסים קבועים הסתכמה השנה רק ב-0.3%. ביצוא הסחורות והשירותים נרשמה בשנה החולפת יציבות. בלמ"ס גם עדכנו את נתוני הצמיחה לרבעון השלישי כלפי מטה וזו הסתכמה רק ב-2%.
למרות שנתוני הצמיחה היו חלשים יחסית לשיעורים אליהם התרגלנו, עדיין הצמיחה בישראל היא הגבוהה ביותר בקרב מדינות ה-OECD שצמחו בממוצע רק ב-1.2% בשנה החולפת. גם הצמיחה לנפש בישראל היתה בשיעור כפול מזו שנרשמה בממוצע במדינות המפותחות והסתכמה ב-0.7%.
- 4.שלומי 31/12/2013 19:01הגב לתגובה זופשוט בדיחה - חישוב לפי דורשי דמי אבטלה לא משקף כלום. מי שמובטל יותר מחצי שנה לא נכלל . פשוט עבודה בעיניים
- 3.ד.א 31/12/2013 15:15הגב לתגובה זונתוני הלמ"ס אינם משקפים כלל את המציאות העגומה של היקף חוסר התעסוקה האמיתי. באופן מעשי מעל 700,000 איש מובטלים כיום במגזר החילוני גם אם יש להם מקור כלשהו מעבודה זמנית, או מפנסיה תקציבית או מפנסיה מוקדמת. הציבור רוצה לעבוד ובאופן מעשי אין משרות רציניות מתגמלות ומאתגרות. על כל משרה יש לפחות 200 מתמודדים או יותר. לפני מספר ימים התראיין מנכ"ל ALL JOBS ותיאר את המציאות העגומה. האוצר ובנק ישראל מסתתרים כהרגלם מאחורי נתונים סטיסטיים שלא משקפים את המציאות.
- 2.אלי המודד לפחות 20% 31/12/2013 15:03הגב לתגובה זומסדרים את המספרים לעולם. בפועל האבטלה פה 15% עד205 כמו באירופה יכולים למדוד בכל מיני קונצים
- 1.תרגיל ידוע..מחלקים משרה ,ל2 וקולטים 2 עובדים.וכך ירד. (ל"ת)ירז 31/12/2013 14:54הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
