צמיחת התמ"ג האטה השנה רק ל-3.3%, האבטלה ירדה בנובמבר ל-5.5%
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פירסמה היום שלל נתונים שהצביעו מצד אחד על ירידה בשיעור האבטלה במשק בנובמבר, אך מנגד על התמתנות בקצב צמיחת התוצר המקומי הגולמי בשנת 2013 כולה שהגיעה לרמת שפל של העשור האחרון.
נתוני האבטלה לחודש נובמבר הראו כי שיעור הבלתי מועסקים (בני 15 ומעלה) ירד רק ל-5.5% לעומת 5.8% באוקטובר. אחוז האבטלה בקרב בני ה-25-64 ירד ל-5% בלבד לעומת 5.2% באוקטובר.
מהאומדנים המוקדמים לחשבונות הלאומיים לשנת 2013 עולה כי קצב העלייה בצמיחת התמ"ג התמתן בשנת 2013 רק ל-3.3% לעומת צמיחה של 3.4% שנרשמה בשנת 2012 וצמיחה בשיעור של 4.6% שנרשמה בשנת 2011. מדובר בשנה הה היתה הצמיחה הנמוכה ביותר בעשור האחרון למרות זרימת הגז הישראלי שהחלה באפריל ותרומתו לצמיחת התוצר נאמדת בבנק ישראל ובאוצר בכ-1%.
עוד עולה מהאומדנים השנתיים המוקדמים כי התוצר לנפש עלה רק ב-1.4% בשנת 2013 והסתכם ב-130.8 אלף שקל או 36.2 אלף דולר (במחירים שוטפים). זאת לאחר עלייה של 1.5% בשנת 2012. האוכלוסיה בישראל גדלה ב-1.9% השנה.
- ה-AI והעבודה שלכם - מי בסכנה ומי לא?
- שוק העבודה האמריקאי מאותת על האטה מתונה: נוספו יותר משרות מהצפוי - אך שיעור האבטלה טיפס ל-4.4%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחד הגורמים המרכזיים לעלייה השנה בתוצר היתה ההוצאות על הצריכה הפרטית בישראל שעלתה בשנה החולפת ב-4% (ההוצאה לצריכה פרטית לנפש עלתה ב-2%) עלייה של 3.2% נרשמה בהוצאה לצריכה ציבורית ואילו העלייה בהשקעות בנכסים קבועים הסתכמה השנה רק ב-0.3%. ביצוא הסחורות והשירותים נרשמה בשנה החולפת יציבות. בלמ"ס גם עדכנו את נתוני הצמיחה לרבעון השלישי כלפי מטה וזו הסתכמה רק ב-2%.
למרות שנתוני הצמיחה היו חלשים יחסית לשיעורים אליהם התרגלנו, עדיין הצמיחה בישראל היא הגבוהה ביותר בקרב מדינות ה-OECD שצמחו בממוצע רק ב-1.2% בשנה החולפת. גם הצמיחה לנפש בישראל היתה בשיעור כפול מזו שנרשמה בממוצע במדינות המפותחות והסתכמה ב-0.7%.
- 4.שלומי 31/12/2013 19:01הגב לתגובה זופשוט בדיחה - חישוב לפי דורשי דמי אבטלה לא משקף כלום. מי שמובטל יותר מחצי שנה לא נכלל . פשוט עבודה בעיניים
- 3.ד.א 31/12/2013 15:15הגב לתגובה זונתוני הלמ"ס אינם משקפים כלל את המציאות העגומה של היקף חוסר התעסוקה האמיתי. באופן מעשי מעל 700,000 איש מובטלים כיום במגזר החילוני גם אם יש להם מקור כלשהו מעבודה זמנית, או מפנסיה תקציבית או מפנסיה מוקדמת. הציבור רוצה לעבוד ובאופן מעשי אין משרות רציניות מתגמלות ומאתגרות. על כל משרה יש לפחות 200 מתמודדים או יותר. לפני מספר ימים התראיין מנכ"ל ALL JOBS ותיאר את המציאות העגומה. האוצר ובנק ישראל מסתתרים כהרגלם מאחורי נתונים סטיסטיים שלא משקפים את המציאות.
- 2.אלי המודד לפחות 20% 31/12/2013 15:03הגב לתגובה זומסדרים את המספרים לעולם. בפועל האבטלה פה 15% עד205 כמו באירופה יכולים למדוד בכל מיני קונצים
- 1.תרגיל ידוע..מחלקים משרה ,ל2 וקולטים 2 עובדים.וכך ירד. (ל"ת)ירז 31/12/2013 14:54הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי
הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל
אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.
הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.
מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).
לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.
- אלקטרה מצרפת את קרן תש"י כשותפה באלקטרה אפיקים ומוטורס
- אלקטרה: עלייה בהכנסות וברווח הנקי, ירידה בתפעולי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל
דבר החברה
איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.
עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןבוקר טוב לממונה על שוק ההון שגילה שחברות הביטוח עושקות את הציבור
הרווחיות בענף הרכב טיפסה לרמות מפלצתיות: יחס משולב שנע סביב 75%–85% אצל חלק מהחברות, עליות פרמיה של עשרות אחוזים, ותשואות הון שהושפעו גם מתמחור-יתר וגם מסביבת שוק נוחה - סוף-סוף הרגולטור התעורר
לאחרונה נראה שמתעצמת הפעילות של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון בראשות עמית גל, שבוחנת הפעם את התמחור בענף ביטוח הרכב, ומסקנותיה הובילו לאולטימטום חריג: חברות שיגבו פרמיות מופרזות על מקיף וצד ג' יצטרכו לתקן במחירים, בתוך שלושה חודשים, או לאבד את זכותן לשווק פוליסות רכב חדשות. הסיבה? הבדיקה מצאה פערים "מהותיים" בין רמת הסיכון הביטוחי בפועל לבין המחירים שגובה השוק. במילים פשוטות, חברות נהנו מהכנסות והפרמיות עלו הרבה מעבר למה שהצדיק הסיכון.
מגדל: ה"מוצלחת" לעת עתה
בין החברות שנדרשו לעדכן במסמך המקורי הייתה גם מגדל מגדל ביטוח -6.48% , אך בעדכון רשמי שפרסמה החברה הבוקר הובהר כי הרשות בחרה בשלב זה לא להורות למגדל לעדכן תעריפים בביטוח רכב רכוש. לעת עתה היא רשאית להמשיך לשווק ביטוח רכב תחת התעריפים הקיימים שלה. מבחינת מגדל, מדובר כמעט ב"חותמת טובה", בחירה רגולטורית בעד שלה, שיכולה לשמש כמקרה בוחן למתחרות. אם מגדל שומרת על רווחיות "מאוזנת" יחסית, בלי רווחיות יתר קיצונית, היא עשויה למשוך לקוחות רכב שתהיו מודעים לריכוז רגולטורי בתמחור. במבט על הדוחות, ניתן לראות כי יחס התביעות מול ההוצאות עומד באזור 90%, יחס חיובי אם כי לא קיצוני כמו שמציגות חלק מהחברות האחרות. להרחבה על דוחות מגדל מגדל: הרווח כולל קפץ ב-47% ל-535 מיליון שקל, התשואה להון ב-23.8%
הפניקס: הדוגמא הנגדית
ובינתיים, הפניקס פרסמה היום דוחות חזקים במיוחד: רווח כולל של 803 מיליון שקל ברבעון, 2.3 מיליארד שקל בתשעת החודשים, ותשואה להון של 29.2%. רווח הליבה (לפני השקעות ושוק ההון) גם הוא גבוה, וכפי שצוין בדוח, חלק ניכר מהשורה התחתונה הגיע מרווחיות בענפי הביטוח הכללי והרחבת פעילות בניהול נכסים.
עם זאת, בדיוק המצב הזה, כלומר רווחיות גבוהה בענף הביטוח, בשילוב עם הכנסה מהשקעות ותשואת הון גבוהה, הוא מה שמציב את החברה בעייני הרגולטור. הפער בין תמחור, סיכון ותוצאה פיננסית הוא למה שהרגולטור מזהיר נגדו. מדובר לא רק בעסק טוב, אלא בעסק טוב מידי. הפניקס מציגה יחס תביעות לתשלום של מתחת ל-80%. זה חריג בקנה מידה היסטורי. עסקה שבה חברות עשו רווחים גדולים על חשבון הלקוחות, בסגמנט שאמור להיות עם מרווחים קטנים, ואף להציג לעיתים הפסדים. אם החברות ייאלצו להוריד תעריפים, הרווחיות של הפניקס, כמו חברות הביטוח הגולות הנוספות בתחום, עשויה להתכווץ.
- הממונה על שוק ההון:" יש תופעות של עושק ועמלות מופרזות"
- הממונה על שוק ההון הטיל קנס של 7.3 מיליון שקל על חברת ממונא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההשפעות קדימה
אם יתקבלו החלטות יש סיכוי גבוה לירידה בפרמיות ביטוח רכב. מנגד, עבור חברות הביטוח, הרווחים ה"קלים" בענף הרכב עשויים להיבלם עשויה להיות נסיגה מתוכניות להרחבת פרמיה וגבייה עודפת. יעלה לחץ להוריד מחירים, לשפר תמחור, ובמקביל, סיכון להפחתת רווחיות, והגדלת התחרות. החברות יצטרכו לדייק את המודל העסקי, אולי להקטין תלות בהכנסות מפיצן השקעות, ולשמר רווחים דרך התייעלות, ניהול סיכונים, ושירות.
