תביעה קטנה: "צעירים החולמים להיות מפורסמים הם טרף קל של חברות מסחריות"
אחרי שקיבל מיליון ש': חשמלאי שנפל מסולם יפוצה בכ-130 אלף ש'
במהלך עבודתו באתר בנייה גדול של אלקטרה, עלה חשמלאי על סולם בגובה שישה מטרים כדי להחליף מנורה והתחשמל כשזרם הופעל לפתע. הוא נפל ונפצע קשות, נותר עם נכות של 42% ונזקק לטיפולים ממושכים. בית המשפט קבע כי מנהלי העבודה לא דאגו לנתק את החשמל, לא סיפקו משטח
עבודה בטוח ולא פיקחו כראוי, ולכן חויבו עם חברות הביטוח לפצות אותו בעוד כ-130 אלף שקל מעבר למה שכבר קיבל מהביטוח הלאומי
ביום התאונה, במאי 2018, הוזעק חשמלאי, יליד 1977, להחליף גוף תאורה בחדר עבודה באתר בנייה שבו הוא הועסק. מנהל הפרויקט מטעם אלקטרה ביקש ממנו לעלות לסולם גבוה כדי להגיע אל מנורת חירום בתקרה. התובע העיד כי שאל אם הכבל פעיל וקיבל תשובה ברורה: "תעלה, אין זרם חשמל שם". זמן קצר לאחר מכן, תוך כדי עבודה, התחשמל האיש ונפל אל הרצפה. בית המשפט ציין בעדותו של מנהל הפרויקט, כי גם הוא הודה כי, "יכול להיות שמישהו עבר שם והחזיר את החשמל… אני לא יודע להגיד מה קרה באותו הרגע".
התוצאה של הנפילה היתה קשה במיוחד. התובע שבר חוליות בגב התחתון ונזקק לניתוח לקיבוע עמוד השדרה. הוא סבל גם משברים ביד שמאל ומפגיעה בעצב האולנרי, לצד כאבים כרוניים. חוות הדעת הרפואיות מטעם בית המשפט קבעו כי נותרה לו נכות רפואית מצטברת של 42% לצמיתות - 27% בתחום האורתופדי ועוד 20% בתחום הנפשי. המומחית בתחום הפסיכיאטריה כתבה בחוות הדעת שהגישה כי מדובר ב"הפרעה נפשית מסוג תגובת הסתגלות עם סימפטומים דיכאוניים, סימפטומים פוסט טראומתיים חלקיים וסימפטומים אובססיביים".
בפסק הדין פורט כי התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי, שהעניק לנפגע נכות בשיעור של 67% לאחר הפעלת תקנה 15 - סעיף בתקנות הביטוח הלאומי (בענף נפגעי עבודה), שמאפשר להגדיל את אחוזי הנכות שנקבעו לנפגע עבודה במקרים מסוימים. כתוצאה מכך שולמו לו גמלאות בסכום כולל של יותר ממיליון שקל. ואולם התובע לא הסתפק בכך ותבע גם את המעסיק הישיר, את אלקטרה ואת חברות הביטוח.
הנתבעים טענו שהאיש לא התחשמל אלא איבד שיווי משקל
מנגד, טענו הנתבעים כי לא הוכח כלל שהוא אכן התחשמל, וכי ייתכן שנפל פשוט משום שאיבד שיווי משקל. הם הדגישו שמדובר בחשמלאי ותיק שהיה עליו לוודא בעצמו כי אין זרם בכבל, וכי הוא בחר לעבוד ללא מכשיר טסטר שהיה יכול למנוע את האירוע. לטענתם, האחריות היא עליו בלבד.
- פקידה בביטוח לאומי דרשה להכיר בלחץ כפגיעה בעבודה
- עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט הדר מסורי בחן את העדויות והראיות ודחה את הטענות. הוא קבע כי גרסת התובע אמינה וכי אין סתירה של ממש לסיפור ההתחשמלות. לדבריו, "הנתבעים לא הציגו ראיה שיש בה לסתור גרסת התובע לגבי התחשמלות". יתרה מכך, מנהל העבודה של אלקטרה לא שלל את האפשרות כי החשמל הופעל לפתע במהלך העבודה. בית המשפט התרשם כי גם אם הנפילה לא היתה נובעת מהתחשמלות, האחריות עדיין רובצת על המעסיקים, משום שהעובד נדרש לעבודה בגובה של שישה מטרים בחושך, ללא נקודות אחיזה וללא אמצעי מיגון מתאימים.
מאסר למנהל עבודה שהורשע בגרימת מוות ברשלנות
בית משפט השלום באשקלון גזר עונשי מאסר ופיצויים על שני מנהלים במפעל חרש אשדוד 2000 לאחר מותו של יורי סבצ'וק ז"ל, שנמחץ תחת מכלול מתכת בזמן שהפעיל עגורן - מבלי שהוכשר לכך. השופט צבי פורר מתח ביקורת חריפה על תרבות הבטיחות הלקויה ששררה במפעל וציין כי רק
לאחר האסון הוטמעו נהלים בסיסיים לשמירה על חיי העובדים
בוקר אחד בתחילת ינואר 2021 נהפך לזירת אסון קשה במפעל חרש אשדוד 2000. יורי סבצ'וק ז"ל, מסגר בן 70 שעבד במפעל במשך כשנתיים, נהרג לאחר שמכלול מתכת כבד, במשקל של עשרות קילוגרמים, ניתק מן העגורן ונפל עליו. התאונה הקטלנית התרחשה לעיני חבריו לעבודה והשאירה את משפחתו כשהיא מתמודדת עם אובדן קשה. השבוע, כמעט חמש שנים אחרי, קבע בית משפט השלום באשקלון את אחריותם של מנהלי המפעל והטיל עליהם עונשי מאסר ופיצוי כספי למשפחת ההרוג.
כתב האישום המתוקן קבע כי אביב אלבז, ששימש מנהל המפעל, הורשע בהפרת הוראות פקודת הבטיחות בעבודה. דוד עובדיה, ששימש מנהל עבודה ואחראי על קו הייצור, הורשע בעבירת גרימת מוות ברשלנות. השניים הודו בעובדות במסגרת הסדר טיעון שנחתם עם המדינה. על פי ההסדר, אלבז התחייב לשלם פיצוי בסכום כולל של 150 אלף שקל, ועובדיה ישלם 50 אלף שקל נוספים. עם זאת, שאלת הענישה נותרה לשיקול דעתו של בית המשפט.
המסמכים המשפטיים שחשף השופט צבי פורר מתארים מציאות מטרידה. כבר לפני התאונה התריע ממונה הבטיחות החיצוני, נעם שער, כי עובדים מפעילים עגורנים מבלי שיש בידיהם רישיון מתאים לכך. בנוסף, הוא התריע כי עובדים נחשפים לסכנת פגיעה מגופים נופלים מבלי שסופק להם ציוד מגן אישי בסיסי. למרות זאת, אלבז ועובדיה לא פעלו לתיקון הליקויים. השופט הדגיש בהכרעתו כי, "במפעל שניהל נאשם 1 נהגו לעבוד באופן תדיר מפעילי עגורנים ללא הכשרה מתאימה", וקבע כי מדובר בדפוס התנהלות שהוביל בסופו של דבר לאובדן חיים.
המכלול נפל ישירות על ראשו וחזהו של סבצ'וק
ביום התאונה הורה עובדיה לסבצ'וק לשנע פלטת מתכת כבדה באמצעות העגורן, אף שידע כי המנוח אינו מוסמך להפעילו. המכלול שוקל כ-80-70 ק"ג והיה אמור להיות מועבר באמצעות אביזרי הרמה מתאימים שלא סופקו. גם קסדת מגן בסיסית לא ניתנה לעובד הוותיק. סבצ'וק השחיל את אונקל העגורן לתוך חור במכלול, אך מבנה האונקל לא התאים להרמה. ברגע שבו המכלול הורם, השתחררה האחיזה והוא נפל ישירות על ראשו וחזהו של סבצ'וק, שנהרג במקום כתוצאה מ"מעיכה קשה בראש וריסוק חזה", כפי שתיאר כתב האישום.
- אחרי שקיבל מיליון: חשמלאי שנפל יפוצה בכ-130 אלף ש'
- פקידה בביטוח לאומי דרשה להכיר בלחץ כפגיעה בעבודה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת הדיונים, הוגשו תסקירי שירות מבחן לגבי שני הנאשמים. אלבז, שנעדר עבר פלילי, הוצג כאדם שמתקשה להתמודד עם תחושת האשמה ומסר כי מאז התאונה סבל מסיוטים. הוא סגר את המפעל לזמן מה, ולאחר פתיחתו מחדש דאג שכל העובדים יעברו קורסי בטיחות ויוסמכו להפעלת עגורנים ומלגזות. שירות המבחן המליץ לבטל את הרשעתו ולהטיל עליו 300 שעות שירות לתועלת הציבור, בשל הפגיעה האפשרית בפרנסתו מול גופים ביטחוניים.
