עלות ותועלת כלכלית ממבצע מגן וחץ
במערכה האחרונה "מגן וחץ" מול רצועת עזה, היו שתהו לגבי ההיגיון הכלכלי של הפעלת מערכת קלע דוד, שעלות כל טיל שלה היא מיליון דולר. מסתבר שהקונים הפוטנציאליים בעולם, של המערכת המאוד יקרה הזו, שעלותה מאות מיליוני דולרים, דווקא מוחאים כפיים על היירוטים המוצלחים שלה ונעמדים בתור. סוללות כיפת ברזל שיגרו כ-380 טילי טמיר.
לות טיל טמיר בודד כ-50 אלף דולר. מדובר על עלות כוללת של כ-19 מיליון דולר שהם כ-1.9 דולר לכל תושב ישראלי. בעבר, כמעט מכל סבב כזה הנזקים לרכוש הסתכמו במאות מיליוני שקלים. על אף כ-1,200 טילים ורקטות מהרצועה, הנזק לרכוש התבטא הפעם בכמה עשרות מיליוני שקלים. מתברר שטילי הטמיר של מערכת כיפת ברזל חסכו לנו מאות רבות של מיליוני שקלים של נזקי רכוש והרבה יותר חשוב - מנעו עשרות רבות של הרוגים ומאות פצועים. להערכתי ההפסד כתוצאה מהפסד ימי עבודה למשק הגיע לכ-200 מיליון שקלים.
הלוואי וניתן היה לוותר על המחירים שאנו נאלצים לשלם כולנו בהתכתשויות האינסופיות עם רצועת עזה. המחירים הם הרי הרבה יותר מכלכליים. איך בדיוק ניתן לכמת את הטראומה הנפשית המתמשכת שילדי הדרום נאלצים לחוות שנים כה רבות? אך הנבלות שמנהיגים את רצועת עזה גוררים אותנו שוב ושוב להתעמת איתם. והם ללא כל ספק נבלות.
נתחיל מהמובן מאליו (אצלנו, לא אצל אויבינו) - נפש אחת בישראל כמוה כעולם ומלואו. אך במונחים כלכליים יבשים ורציונאליים שאין בהם את תורת המוסר, לחייו של אדם בודד מחיר והוא סופי ואפילו לא גבוה במיוחד. ככל שמישהו צעיר יותר כך הוא "שווה" כלכלית יותר מבחינת המדינה. חייל צעיר בן 20, משיקולים כלכליים ציניים בלבד, שווה למדינה יותר מאשר עובד בן 50, למשל. כתבתי על כך ניתוח בביזפורטל במאמר "כמה "שווים" חיים של ישראלי?". מסקנתי, בעיניים של המדינה החיים של הישראלית או הישראלי שווים מבחינה כלכלית "בממוצע" כ-1.8 מיליון דולר. מזכיר לכולנו שעל אף שיגורים של כ-1,200 טילים ורקטות מרצועת עזה נהרגה רק ישראלית אחת כבת 80 (ומצער מאד).
- מנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לג
- חברת רפאל וריית'און האמריקאית חנכו מפעל לייצור מיירטים בארקנסו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קלע דוד
קלע דוד היא מערכת ליירוט טילים בעלי טווח בינוני וארוך שהטילים עצמם בעלי יכולת תמרון. קלע דוד מטפלת באיומים בשכבת הביניים במה שקרוי "מערך הגנה רב־שכבתית" (החץ מטפל באיומי השכבה העליונה – באטמוספירה). מכיוון שכל טיל של המערכת עולה מיליון דולר, פי 20 מטיל טמיר של כיפת ברזל, היו שטענו בדבר ההיגיון הכלכלי מאחורי הפעלתו.
להערכתי השיגורים של קלע דוד נעשו בעיקר כדי לבדוק יכולות ב"אש חיה". ב-2018 היו שני ניסיונות יירוט, מול טילים ששוגרו מסוריה אך הם נכשלו. הפעם הטילים של המערכת הצליחו ליירט ומצוין שכך. קלע דוד, עקב יכולותיו, כנראה מכסה שטחים יותר מרוחקים במדינה ובכך מפנה את סוללות כיפת ברזל להגנה על טווחים יותר קרובים. באופן זה המערכת מאפשרת להערכתי הפעלה יעילה יותר של סוללות כיפת ברזל שמספרן כידוע מוגבל.
לפני כחודש פורסם שפינלנד קונה את המערכת בעלות של כ-350 מיליון דולר כשעוד מאות מיליוני דולרים של סוללות וטילים כנראה יתווספו בהמשך. מדינות נוספות עומדות בתור. אם הפינים תהו האם עשו עסקה טובה, הם כנראה קיבלו כעת תשובה מוחצת לכך. מי המרוויחות הגדולות? מפתחות המערכת חברת רפאל המצויה בבעלות ממשלתית מלאה וריית'און האמריקאית.
- רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
כיפת ברזל
ע"פ פרסומים שונים שוגרו במבצע האחרון ע"י סוללות כיפת ברזל כ-380 טילי טמיר. הטיל משוגר רק כאשר המערכת מעריכה שהטיל או רקטה מולם הוא משוגר עלולים לפגוע בישוב ישראלי. עלות טיל טמיר בודד כ-50 אלף דולר. ז"א עלות כוללת של 19 מיליון דולר, כ-68 מיליון שקלים, עלות של כ-1.9 דולר לכל תושב ישראלי. כשמסתכלים על זה כך, ברור שזה נשמע פרוטות ממש. כיפת ברזל אינה זקוקה להוכחת היתכנות, היא סוס העבודה העיקרי שמגן על תושבי ישראל ועל רכושם. בהתייחס לכך ששוגרו מהרצועה כ-380 טילים ורקטות שהיו מדויקים (מתוך כ-1,200 סה"כ ששוגרו) אל ערים וישובים ישראליים, כיפת ברזל היא הצלחה כלכלית עצומה, כי בסיכומו של המבצע הנזק לרכוש מתבטא בעשרות מיליוני שקלים ולא במיליארדי שקלים.
חימושים מדויקים וחכמים
חלק לא מבוטל בעלות הכלכלית של המבצע היא הפעלת חה"א. בכל הנוגע להפעלת מטוסי קרב, על פי ה-Business Insider העלויות מחושבות פר שעה והן מגלמות בתוכן צריכת דלק, בלאי, תחזוקה וכוח אדם. מטוסF-15 עולה כ-20 אלף דולר לכל שעת טיסה ומטוס F-16 כ-9 אלף דולר. עלויות החזקת רחפנים ומל"טים באוויר כבר נמוכים לאין ערוך. ניתן להניח שמשרד הביטחון הוציא כמה עשרות מיליוני שקלים בסעיף הזה.
בכל הנוגע לתחמושת ששוגרה, בדגש על חימושים מדויקים וחכמים, הכמות היתה מוגבלת יחסית, כי המטרות נבחרו בפינצטה. עדיין ניתן להעריך שגם כאן העלות היתה כמה עשרות מיליוני שקלים. אך בסעיף זה, כמו שנאמר על קלע דוד, קיימת חשיבות בלתי רגילה לבדיקת הצלחת המערכות: המל"טים, הרחפנים, הטילים המשוטטים, המכ"מים, אמצעי האיכון, השליטה והבקרה והכל תחת "אש חיה". הרי העולם הביטחוני הבינלאומי עוקב בעניין רב אחרי הפרסומים והסרטונים שעולים מן המבצע, וככל שאלו מוצלחים ואפקטיביים יותר, כך תימכרנה יותר מערכות ישראליות חדשניות ובמחיר גבוה יותר. במקרה זה, כמו במקרה קלע דוד, התועלת הכלכלית מבדיקת היכולות באש חיה, גבוהה לאין ערוך מהעלות.
הפסד ימי עבודה למשק
על הנזק לרכוש יש להוסיף הפסד ימי עבודה. כמעט כל הנזק של הפסד ימי עבודה היה בדרום הארץ. מהו הנזק הכלכלי? המשק הישראלי מייצר חצי טריליון דולר בשנה שהם 1.4 מיליארד דולר ביום עבודה. האזור של עוטף עזה ועד צפונית לאשדוד ומזרחית עד קרית מלאכי היה האזור ששילם את המחירים הכבדים בימי עבודה (גם הפעם). זהו אזור המהווה כ-4% מהתוצר של המשק (מבוסס על תשלומי מיסים). האזור לא הושבת באופן מלא, אלא לסירוגין. החלק החשוב בו מבחינת תוצר הם נמל אשדוד, נמל הדרום ואזור התעשייה הצפוני של אשדוד ואלו המשיכו לפעול כרגיל או כמעט כרגיל. להערכתי האזור איבד בפועל במהלך המתיחות כ-20% מימי העבודה (הרבה יותר באזור אשקלון, הרבה פחות באזור גדרה, למשל). מכיוון שהמבצע ארך 5 ימים, מדובר על הפסד למעשה של יום עבודה מלא אחד. תוצאת החישוב היא 56 מיליון דולר שהם 196 מיליון שקלים. זה סכום הנזק העיקרי להערכתי, כתוצאה ממבצע מגן וחץ. כמובן שהתוצאה נתונה לוויכוח למעלה או למטה.
מגן אור
אי אפשר בלי מילה גם על מערכת קרן הלייזר. כולנו מחכים לכניסתה לפעילות מבצעית של מערכת קרן הלייזר "מגן אור". יתרונה הבולט מבחינה צבאית זו יכולת הקרן להגיע לכל מטרה במדויק ובמהירות האור. מדובר במערכת בלתי מתכלה שניתנת להפעלה חוזרת תוך ביצוע רצף יירוטים. להפעלתה נדרשת לוגיסטיקה מינימלית שאינה כרוכה בשימוש בחומרים מסוכנים. כמו כן למערכת זו דיוק רב וגמישות בהפעלה מבצעית בהתאם לתנאים, כנגד מגוון מטרות תוך שליטה על ההספק המופק מתותח הלייזר. כל יירוט שלה יעלה דולרים בודדים בלבד ובנקודה זו המטוטלת תעבור חזק מאד לטובתה של ישראל.
יש למערכת חסרונות. היא מתקשה לחדור ולפגוע במטרות בימים מעוננים. אך יתכן וגם זה ייפתר בעתיד. לצערנו ייקח עוד מספר שנים עד שתיכנס לפעילות מבצעית, אך מרגע שתעשה זאת גם החיזבאללה יאבד את רוב היתרון שיש לו ביכולת הפוטנציאלית שלו לשגר במקביל מאות טילים ורקטות ולהתמיד בכך לזמן ארוך כי ברשותו, כפי הנטען, ארסנל של מעל מאה אלף. במובנים אלו מערכת מגן אור היא לא פחות מגיים ציינג'ר והכנסתה תיתן לישראל יתרון אסטרטגי אדיר.
בשורה התחתונה לחשב באופן מדויק את התועלת מול הנזק הכלכלי קשה למדי. מבצע מגן וחץ גרם נזקים למשק מחד, בעיקר בהפסד ימי עבודה והוצאות על הפעלת הכוח בכללותו. אך היה בעל תועלת כלכלית הן במונחי חיסכון כתוצאה ממניעת נזק לנפש ולרכוש והן במונחי פוטנציאל מכירות עתידי של נשק ישראלי חכם לצבאות זרים.
- 9.מעניין מאוד. תודה. (ל"ת)הקורא 25/05/2023 21:37הגב לתגובה זו
- 8.שחרזדה 22/05/2023 15:51הגב לתגובה זורק לחשוב איזה מדינה נחשלת היינו בלעדיהם זה מפחיד.
- 7.שיין 21/05/2023 12:58הגב לתגובה זוכתבה מיותרת ולא חשובה. מה שחשוב במטרות מלחמה האם המטרה המדינית הושגה ובאיזה מחיר לביטחון הלאומי הכלל היום ובעתיד.
- 6.צבי מהיר 21/05/2023 12:57הגב לתגובה זוהאיראנים לומדים. עשינו להם תרגיל ברטוב והם יפיקו הלקחים
- 5.דן 21/05/2023 10:26הגב לתגובה זוצריכה גם ישראל ,לירות חזרה פגזים על ערי עזה ללא הבחנה.החוק הבינלאומי מתיר להשיב אש למקורות הירי.
- אילן 21/05/2023 14:34הגב לתגובה זוהמדינה שומרת על המשאבים שלה ובין השאר הם הפועלים העזתים
- אאא 21/05/2023 12:04הגב לתגובה זוגיבור מקלדת
- 4.מבצעים מביאים מנדטים למושחת ולכן נמשיך לסבול ולשלם (ל"ת)קלבסיאלה 21/05/2023 09:47הגב לתגובה זו
- 3.מיקי 21/05/2023 09:07הגב לתגובה זוהגורמים לשימוש במבצע האחרון1. המערכת עדיין צריכה לצבור נסיון מבצעי. לכן הירי מהווה גם ניסוי מבוקר של המערכת. עניינית, ולצרכי שיווק ללקוחות בחול.2. מבין כי כיסוי של סוללת קלע דוד גדול משמעותית מכיסוי סוללת כיפת ברזל. ולכן, נותן פיתרון , מבחינת כיסוי, לאיזורים בהם לא קיים כיסוי עם כיפת ברזל.
- אאא 21/05/2023 12:07הגב לתגובה זוניסויים מבוקרים המערכת כבר ביצעה הרבה פעמים, פה היה ניסוי מבצעי, שלמרות שהוא לא מבוקר, יש לו יתרונות רבים
- 2.החיים 21/05/2023 08:47הגב לתגובה זובמפתיע תואם לצניחתו של סגול השיער בסקרים לשימחתנו הגיאהד והחמאס הסכימו לסגור את הבסטה...ולא לגרור אותנו לעוד מבצע ארוך
- בלהה קרצצם 21/05/2023 09:15הגב לתגובה זותבדוק עם אמא שלך אם אתה באמת הבן שלה
- 1.אסיקצין בגבעתי 21/05/2023 07:40הגב לתגובה זולנו. עברנו למצב תמידי של מיגננה. אם היינו מענישים את החמאס על כל טיל שנופל בערים שלנו, כבר אחרי עשרה טילים הם לא היו מעזים לירות עלינו כי היינו משטחים להם את כל העיר. ככה צריך להיות. הבעיה היא התפיסה התבוסתנית של הפוליטיקאים ושל ראשי צהל שדואגים בראש ובראשונה לפנסיות ולג'ובים שלהם. אנחנו לא נלחמים בחמאס אנחנו מתגוננים מפניו, ארגון שאפשר לחסל ביום וחצי. כנ"ל לגבי חיזבאללה, אפשר להחזיר את לבנון לימי הביניים תוך שעתיים וחצי. זה ירגיע את המשוגע המזוקן ברובע דאחייה. שישאלו מי מרוויח מהכיפת ברזל וקלע דוד האלה..
- אריק שרון 22/05/2023 16:18הגב לתגובה זואני לא סתם איזה שמאלני. נכנסתי באימ אימא של הערבים, גם ביהודה ושומרון, גם בעזה וגם בלבנון. בסוף זה לא כל כך הצליח בלבנון וגם בעזה הגעתי למסקנה שעדיף לצאת.
- אתה צודק לחלוטין (ל"ת)מרק 22/05/2023 15:53הגב לתגובה זו
- אסי קצין בגבעתי 21/05/2023 09:29הגב לתגובה זומפני טילים שנורים על ריכוז אוכלוסיה אזרחית במכוון, וממשיכה במדיניות של ענישה כירורגית פחדנית ותבוסתנית. כל מדינה אחרת היתה משטחת שכונות שלמות. החל מרוסיה ועד ארה"ב וגם מדינות באירופה. אנחנו המדינה היחידה בעולם שמרשה את זה! רק פה הפחדנים חוששים להגיב כמו שצריך. בושה פשוט בושה! בישלו אותנו כמו הצפרדע בסיר מים. לאט לאט אבל בבטחה. פעם זה היה זיקוק שירו מעזה לשדרות והיום זה כבר מטחים של מאות טילים ביום לעבר מרכזי אוכלוסיה. פשוט בושה אין לי מה לומר. ואני אגב לא מחזיק בדעות ימניות.
- מלך סעודיה 22/05/2023 16:29לנו אין שמאלנים ואין תקשורת ואין בג"ץ והראנו לחוטיים מתימן והרגנו מלא תימנים, כל העולם הפסיק לספור, למי איכפתמה זה אבל לא הצליח בסוף חטפנו טילים והתקפלנו. הלואי והיה לנו כיפת ברזל אז היננו יכולים להתגונן
- הוצאת לי את המילים מהפה. (ל"ת)מרק 22/05/2023 15:54
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?
פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.
רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.
לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.
נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס
מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).
