במערכה האחרונה "מגן וחץ" מול רצועת עזה, היו שתהו לגבי ההיגיון הכלכלי של הפעלת מערכת קלע דוד, שעלות כל טיל שלה היא מיליון דולר. מסתבר שהקונים הפוטנציאליים בעולם, של המערכת המאוד יקרה הזו, שעלותה מאות מיליוני דולרים, דווקא מוחאים כפיים על היירוטים המוצלחים שלה ונעמדים בתור. סוללות כיפת ברזל שיגרו כ-380 טילי טמיר.

לות טיל טמיר בודד כ-50 אלף דולר. מדובר על עלות כוללת של כ-19 מיליון דולר שהם כ-1.9 דולר לכל תושב ישראלי. בעבר, כמעט מכל סבב כזה הנזקים לרכוש הסתכמו במאות מיליוני שקלים. על אף כ-1,200 טילים ורקטות מהרצועה, הנזק לרכוש התבטא הפעם בכמה עשרות מיליוני שקלים. מתברר שטילי הטמיר של מערכת כיפת ברזל חסכו לנו מאות רבות של מיליוני שקלים של נזקי רכוש והרבה יותר חשוב - מנעו עשרות רבות של הרוגים ומאות פצועים. להערכתי ההפסד כתוצאה מהפסד ימי עבודה למשק הגיע לכ-200 מיליון שקלים.

הלוואי וניתן היה לוותר על המחירים שאנו נאלצים לשלם כולנו בהתכתשויות האינסופיות עם רצועת עזה. המחירים הם הרי הרבה יותר מכלכליים. איך בדיוק ניתן לכמת את הטראומה הנפשית המתמשכת שילדי הדרום נאלצים לחוות שנים כה רבות? אך הנבלות שמנהיגים את רצועת עזה גוררים אותנו שוב ושוב להתעמת איתם. והם ללא כל ספק נבלות.

נתחיל מהמובן מאליו (אצלנו, לא אצל אויבינו) - נפש אחת בישראל כמוה כעולם ומלואו. אך במונחים כלכליים יבשים ורציונאליים שאין בהם את תורת המוסר, לחייו של אדם בודד מחיר והוא סופי ואפילו לא גבוה במיוחד. ככל שמישהו צעיר יותר כך הוא "שווה" כלכלית יותר מבחינת המדינה. חייל צעיר בן 20, משיקולים כלכליים ציניים בלבד, שווה למדינה יותר מאשר עובד בן 50, למשל. כתבתי על כך ניתוח בביזפורטל במאמר "כמה "שווים" חיים של ישראלי?". מסקנתי, בעיניים של המדינה החיים של הישראלית או הישראלי שווים מבחינה כלכלית "בממוצע" כ-1.8 מיליון דולר. מזכיר לכולנו שעל אף שיגורים של כ-1,200 טילים ורקטות מרצועת עזה נהרגה רק ישראלית אחת כבת 80 (ומצער מאד).

• מנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לג
• חברת רפאל וריית'און האמריקאית חנכו מפעל לייצור מיירטים בארקנסו
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

קלע דוד

קלע דוד היא מערכת ליירוט טילים בעלי טווח בינוני וארוך שהטילים עצמם בעלי יכולת תמרון. קלע דוד מטפלת באיומים בשכבת הביניים במה שקרוי "מערך הגנה רב־שכבתית" (החץ מטפל באיומי השכבה העליונה – באטמוספירה). מכיוון שכל טיל של המערכת עולה מיליון דולר, פי 20 מטיל טמיר של כיפת ברזל, היו שטענו בדבר ההיגיון הכלכלי מאחורי הפעלתו.

להערכתי השיגורים של קלע דוד נעשו בעיקר כדי לבדוק יכולות ב"אש חיה". ב-2018 היו שני ניסיונות יירוט, מול טילים ששוגרו מסוריה אך הם נכשלו. הפעם הטילים של המערכת הצליחו ליירט ומצוין שכך. קלע דוד, עקב יכולותיו, כנראה מכסה שטחים יותר מרוחקים במדינה ובכך מפנה את סוללות כיפת ברזל להגנה על טווחים יותר קרובים. באופן זה המערכת מאפשרת להערכתי הפעלה יעילה יותר של סוללות כיפת ברזל שמספרן כידוע מוגבל.

לפני כחודש פורסם שפינלנד קונה את המערכת בעלות של כ-350 מיליון דולר כשעוד מאות מיליוני דולרים של סוללות וטילים כנראה יתווספו בהמשך. מדינות נוספות עומדות בתור. אם הפינים תהו האם עשו עסקה טובה, הם כנראה קיבלו כעת תשובה מוחצת לכך. מי המרוויחות הגדולות? מפתחות המערכת חברת רפאל המצויה בבעלות ממשלתית מלאה וריית'און האמריקאית.

• רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
• טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

כיפת ברזל

ע"פ פרסומים שונים שוגרו במבצע האחרון ע"י סוללות כיפת ברזל כ-380 טילי טמיר. הטיל משוגר רק כאשר המערכת מעריכה שהטיל או רקטה מולם הוא משוגר עלולים לפגוע בישוב ישראלי. עלות טיל טמיר בודד כ-50 אלף דולר. ז"א עלות כוללת של 19 מיליון דולר, כ-68 מיליון שקלים, עלות של כ-1.9 דולר לכל תושב ישראלי. כשמסתכלים על זה כך, ברור שזה נשמע פרוטות ממש. כיפת ברזל אינה זקוקה להוכחת היתכנות, היא סוס העבודה העיקרי שמגן על תושבי ישראל ועל רכושם. בהתייחס לכך ששוגרו מהרצועה כ-380 טילים ורקטות שהיו מדויקים (מתוך כ-1,200 סה"כ ששוגרו) אל ערים וישובים ישראליים, כיפת ברזל היא הצלחה כלכלית עצומה, כי בסיכומו של המבצע הנזק לרכוש מתבטא בעשרות מיליוני שקלים ולא במיליארדי שקלים.

חימושים מדויקים וחכמים

חלק לא מבוטל בעלות הכלכלית של המבצע היא הפעלת חה"א. בכל הנוגע להפעלת מטוסי קרב, על פי ה-Business Insider  העלויות מחושבות פר שעה והן מגלמות בתוכן צריכת דלק, בלאי, תחזוקה וכוח אדם. מטוסF-15  עולה כ-20 אלף דולר לכל שעת טיסה ומטוס F-16 כ-9 אלף דולר. עלויות החזקת רחפנים ומל"טים באוויר כבר נמוכים לאין ערוך. ניתן להניח שמשרד הביטחון הוציא כמה עשרות מיליוני שקלים בסעיף הזה.

בכל הנוגע לתחמושת ששוגרה, בדגש על חימושים מדויקים וחכמים, הכמות היתה מוגבלת יחסית, כי המטרות נבחרו בפינצטה. עדיין ניתן להעריך שגם כאן העלות היתה כמה עשרות מיליוני שקלים. אך בסעיף זה, כמו שנאמר על קלע דוד, קיימת חשיבות בלתי רגילה לבדיקת הצלחת המערכות: המל"טים, הרחפנים, הטילים המשוטטים, המכ"מים, אמצעי האיכון, השליטה והבקרה והכל תחת "אש חיה". הרי העולם הביטחוני הבינלאומי עוקב בעניין רב אחרי הפרסומים והסרטונים שעולים מן המבצע, וככל שאלו מוצלחים ואפקטיביים יותר, כך תימכרנה יותר מערכות ישראליות חדשניות ובמחיר גבוה יותר. במקרה זה, כמו במקרה קלע דוד, התועלת הכלכלית מבדיקת היכולות באש חיה, גבוהה לאין ערוך מהעלות.

הפסד ימי עבודה למשק

על הנזק לרכוש יש להוסיף הפסד ימי עבודה. כמעט כל הנזק של הפסד ימי עבודה היה בדרום הארץ. מהו הנזק הכלכלי? המשק הישראלי מייצר חצי טריליון דולר בשנה שהם 1.4 מיליארד דולר ביום עבודה. האזור של עוטף עזה ועד צפונית לאשדוד ומזרחית עד קרית מלאכי היה האזור ששילם את המחירים הכבדים בימי עבודה (גם הפעם). זהו אזור המהווה כ-4% מהתוצר של המשק (מבוסס על תשלומי מיסים). האזור לא הושבת באופן מלא, אלא לסירוגין. החלק החשוב בו מבחינת תוצר הם נמל אשדוד, נמל הדרום ואזור התעשייה הצפוני של אשדוד ואלו המשיכו לפעול כרגיל או כמעט כרגיל. להערכתי האזור איבד בפועל במהלך המתיחות כ-20% מימי העבודה (הרבה יותר באזור אשקלון, הרבה פחות באזור גדרה, למשל). מכיוון שהמבצע ארך 5 ימים, מדובר על הפסד למעשה של יום עבודה מלא אחד. תוצאת החישוב היא 56 מיליון דולר שהם 196 מיליון שקלים. זה סכום הנזק העיקרי להערכתי, כתוצאה ממבצע מגן וחץ. כמובן שהתוצאה נתונה לוויכוח למעלה או למטה.

מגן אור

אי אפשר בלי מילה גם על מערכת קרן הלייזר. כולנו מחכים לכניסתה לפעילות מבצעית של מערכת קרן הלייזר "מגן אור". יתרונה הבולט מבחינה צבאית זו יכולת הקרן להגיע לכל מטרה במדויק ובמהירות האור. מדובר במערכת בלתי מתכלה שניתנת להפעלה חוזרת תוך ביצוע רצף יירוטים. להפעלתה נדרשת לוגיסטיקה מינימלית שאינה כרוכה בשימוש בחומרים מסוכנים. כמו כן למערכת זו דיוק רב וגמישות בהפעלה מבצעית בהתאם לתנאים, כנגד מגוון מטרות תוך שליטה על ההספק המופק מתותח הלייזר. כל יירוט שלה יעלה דולרים בודדים בלבד ובנקודה זו המטוטלת תעבור חזק מאד לטובתה של ישראל.

יש למערכת חסרונות. היא מתקשה לחדור ולפגוע במטרות בימים מעוננים. אך יתכן וגם זה ייפתר בעתיד. לצערנו ייקח עוד מספר שנים עד שתיכנס לפעילות מבצעית, אך מרגע שתעשה זאת גם החיזבאללה יאבד את רוב היתרון שיש לו ביכולת הפוטנציאלית שלו לשגר במקביל מאות טילים ורקטות ולהתמיד בכך לזמן ארוך כי ברשותו, כפי הנטען, ארסנל של מעל מאה אלף. במובנים אלו מערכת מגן אור היא לא פחות מגיים ציינג'ר והכנסתה תיתן לישראל יתרון אסטרטגי אדיר.

בשורה התחתונה לחשב באופן מדויק את התועלת מול הנזק הכלכלי קשה למדי. מבצע מגן וחץ גרם נזקים למשק מחד, בעיקר בהפסד ימי עבודה והוצאות על הפעלת הכוח בכללותו. אך היה בעל תועלת כלכלית הן במונחי חיסכון כתוצאה ממניעת נזק לנפש ולרכוש והן במונחי פוטנציאל מכירות עתידי של נשק ישראלי חכם לצבאות זרים.