כמה "שווים" חיים של ישראלי?
בעבר התנהל בישראל דיון סוער בדבר הצורך במערכת כיפת ברזל. מערכת הביטחון טענה אז שלא כדאי במונחי עלות תועלת לייצר ולפרוש את המערכת כי מחירה של כל סוללה יקר ביותר, כל שכן סוללות רבות ולמדינה אין את תקציבי הענק לעמוד בכך, תקציבים שנאמדו אז במאות מיליוני דולרים רבים. כנראה שוויכוח כזה לא היה מתעורר כיום לאור הצלחתה הפנומנלית, אך גם באותה עת היה ברור לכל בר בי רב כי במהלך השנים יהרגו מאות רבות של ישראלים, במידה והסוללות לא תוצבנה. כטיעוני נגד מול העלות הגבוהה של כיפת ברזל הביאו אומדנים בדבר הנזקים הכלכליים שיחסכו מהבניינים, התשתיות והמפעלים שהמערכת תגן עליהם. אך לא היתה התייחסות לחיסכון "הכלכלי" שייווצר כתוצאה מהצלת חיי אדם.
מהו בעצם ההפסד הכלכלי "הקר" של המדינה ממות ישראלי/ת טרם זמנם? ובעצם מהו "השווי" של חיי אדם של כל ישראלי וישראלית? מכיוון שאנו בתקופת יום כיפור, החלטתי להציג קונספט של חישוב כמה "שווים" מבחינה כלכלית "קרה" בלבד, חיים של ישראלי/ת.
אקדים ואומר שכל אדם הוא עולם ומלואו. כל יקיר שנפטר הוא אובדן נוראי. ברור גם שחישוב מעין זה יש בו התעלמות מהנושא האתי ומהערך העליון ביהדות של שמירה על חיי אדם ושמבחינת קרוביו ואהוביו של אותו הרוג הצלתו היתה שווה כל מחיר. אך זה לא כך בעיניים של המדינה, שחייבת להקצות משאבים באופן מושכל ולייצר אופטימיזציה בין העלות הכלכלית לחיי אדם, כי מה לעשות, אין כסף אינסופי להגנה על כל תושב ישראלי.
החיים של ישראלי או ישראלית "שווים" למדינה 1.8 מיליון דולר
כדי לחשב את ההפסד הכלכלי למדינה ממותו בטרם עת של "הישראלי הממוצע", נקטתי בשיטת החשיבה הבאה: מכיוון שהגיל החציוני בישראל הוא 30 וגיל הפרישה הממוצע הוא 65, הישראלית או הישראלי "הממוצעים" אמורים להפיק למשק בממוצע 35 שנות עבודה, לפי תוצר לנפש נוכחי של 51 אלף דולר בשנה. לכן המשק יפסיד פוטנציאל הכנסות מצטבר של 1.785 מיליון דולר (35 שנים כפול 51 אלף דולר בשנה), מכל הרוגה או הרוג ישראליים. ז"א בעיניים של המדינה החיים של הישראלית או הישראלי שווים מבחינה כלכלית "בממוצע" כ-1.8 מיליון דולר. כמובן שאופן הסתכלות כזה יכול להוות שיטה "כלכלית" בעיני המדינה, לשקלל את מותה או מותו בטרם עת של כל ישראלית או ישראלי.
- החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3
- מידרוג מאמינה ברפאל: הגדלת תקציבי הביטחון תסייע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התועלת הכלכלית שבכיפת ברזל גבוהה בהרבה
בכל הנוגע לדיון בכיפת ברזל, לאור הכמויות העצומות של טילים ורקטות ברצועת עזה ובלבנון, רכישת סוללות כיפת ברזל אפילו תוך התמקדות כלכלית במובן הצר ביותר של "שווי" חיי אדם אצלנו, בהחלט עומדים כנראה בקריטריון של העלות תועלת עליה טענה בזמנו מערכת הביטחון.
כמובן שמבחינה כלכלית העלות תועלת הכוללת היא הרבה מעבר לכך. כאשר אנו לוקחים בחשבון את ההרס העצום שהיה נגרם ליישובים, לתעשייה ולתשתיות לולא הגנת המערכת, נזקים אלו בהחלט יכולים היו להצטבר למיליארדי שקל רבים, בדיוק כפי שקרה במלחמת לבנון השנייה ב-2006, טרום תקופת כיפת ברזל. עומדת גם העובדה שרפאל היא חברה ממשלתית ולכן במובנים מסוימים מדובר בתנועה סיבובית כי כל ההוצאות הממשלתיות על המערכת משולמות לחברה ממשלתית ישראלית המעסיקה ישראלים בלבד ולכן תשלומי המיסים והדיבידנדים חוזרים למדינה. כמובן גם כל נושא פוטנציאל היצוא העצום של המערכת שכנראה ומתממש סוף כל סוף בתקופה זו ממש, בעקבות התעניינות גוברת בה, על רקע מלחמת רוסיה אוקראינה. כאן כבר מדובר בהכנסות שיכולות להגיע למיליארדים.
- 5.מעניין. (ל"ת)הקורא 14/01/2023 19:51הגב לתגובה זו
- 4.אור 02/10/2022 17:33הגב לתגובה זוכלומר אנשים ישארו בבית בממ"ד ולא יעבדו במשך חודש הלחימה , או אנשים יעזבו את הארץ, כמו כן טראומה ונפגעי חרדה. אי השקעות בארץ בגלל המצב. בקיצור לפחד יש עלות הגבוהה ביותר.
- 3.גולדפינגר 02/10/2022 14:17הגב לתגובה זוע"פ החישוב בכתבה עלות 50,000 הבטלנים שתורתם אומנותם למשק הישראלי הוא הפסד של כ-90 מיליארד ש"ח. ולא לקחנו בחשבון את תקציבי הענק שם לוקחים כדי להצביע "נכון"
- 2.רם 02/10/2022 12:01הגב לתגובה זואם לא היה כיפת ברזל לא היינו מגיעים למצב שיורים עלינו טילים מהתחלה. לא היינו כאלה סבלנים והיינו מחסלים את האיום הזה ממזמן, אולי בכניסה קרקעית או כל דבר אחר. מדינת ישראל לא היתה מאפשר כניסת אמל"ח לרצועת עזה בכלל.
- אחד העם 02/10/2022 20:59הגב לתגובה זוכבר היינו מונעים את שילוח הטילים על ידי פלישה או הרס מסיבי של הרצועה.
- 1.פועלת 02/10/2022 11:45הגב לתגובה זותוצר לנפש. אם 6 העשירונים הנמוכים של אזרחי ישראל היו מייצרים תוצר בערך שנמסר היו אזרחים אלה מבוססים דיים ולא נמצאים מתחת לשכר החציוני כדי לכלכל בדוחק רב את נפשותיהם. הוסף לכך את העקומה הדימוגרפית ההפוכה (הם רוב באוכלוסייה) ותבין איזה עושר מופלג הצטבר בקרב מיעוט בישראל ועד כמה המדינה רחוקה מדאגה לאזרחיה.
התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
ברית ששווה הרבה יותר מכסף: ישראל לא רק מקבלת סיוע - היא נכס אסטרטגי שמייצר לארה"ב חיסכון של מיליארדי דולרים מדי שנה, בזכות מודיעין, טכנולוגיה וניסיון קרבי שהופכים אותה למעבדה צבאית וכלכלית ייחודית בעולם
ישראל מספקת לארה"ב את הנכס הגיאו-אסטרטגי החשוב והיציב ביותר שלה במזרח התיכון ההפכפך, את שדה הניסויים הצבאיים הגדול והטוב בעולם לטכנולוגיות אמריקניות חדשות ב"אש חיה" ומידע מודיעיני רציף שלא יסולא בפז. כל אלו חוסכים לארה"ב מיליארדי דולרים כל שנה ולהערכת האמריקנים עצמם ברוב השנים התרומה הזו, גדולה לאין ערוך מהעלות של המימון והעזרה הכספית שארה"ב נותנת לישראל.
מזכיר המדינה האמריקני לשעבר, הגנרל אלכסנדר הייג, אמר פעם ש"ישראל היא נושאת המטוסים האמריקנית הגדולה בעולם שאינה ניתנת להטבעה". בישראל יש לאמריקנים בסיס צבאי מאויש יחיד קטן מאד להתרעה מפני טילים בעוד שבשאר העולם ארה"ב מוציאה 70 מיליארדי דולרים כל שנה על תחזוקת כוחות הצבא שלה - שכוללים כ-50 אלף חיילים ב-800 בסיסים ב-80 מדינות, מהם לפחות 19 בסיסים במזרח התיכון.
הגנרל ג'ורג' פ. קיגן ראש המודיעין לשעבר של חיל האוויר האמריקאי מצוטט בהרחבה כאומר שארה"ב תצטרך ליצור "חמש סוכנויות CIA" כדי להתחרות במודיעין שישראל מספקת לה. גורמים בפנטגון כמו גם בתעשיות הביטחוניות האמריקניות נפעמים כל פעם מחדש מהחידושים הישראליים שנעשים על פלטפורמות אמריקניות שתוצאתם חיסכון כספי אדיר וחיסכון זמן אדיר במציאת ופתרון תקלות שמתרחשות באמל"ח שארה"ב מעבירה אלינו, בדגש על מטוסי ה-F15, ה-F16 וה-F35.
היכולת של התעשיות הביטחוניות האמריקניות לציין שאמלח וטכנולוגיות נבדקו בשדה הקרב הישראלי תורם להן באופן ניכר בתהליך המכירה. העובדות הנ"ל מדגישות את תפקידה של ישראל כבעלת ברית ייחודית בעלת ערך מוסף, בנוסף לכך שישראל משמשת כמרכז חדשנות מוביל עבור מגזר ההייטק האמריקני, מעבדה בדוקה של הכוחות המזוינים של ארה"ב ותעשיות הביטחון והחלל האמריקניות (חסכון של מיליארדי דולרים במו"פ, הגדלת היצוא והרחבת התעסוקה בארה"ב). ישראל במובן זה היא "אולם תצוגה" המדגים את היתרון של מערכות צבאיות אמריקניות על פני מתחרות עולמיות, מקור מודיעין פורץ דרך ובסיס צבאי גדול ביותר ללא צורך בחיילים אמריקניים.
- 10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
- פיירפליי מזנקת 8% לאחר התרחבות לסקטור הביטחון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לכן, החששות מפני אמברגו נשק אמריקני עתידי, אם וכאשר יעלו הדמוקרטים שוב לשלטון בארה"ב, הם חששות מופרזים מאד, כי ישראל שותפה נאמנה לארה"ב ואינטרס אמריקני אדיר. התרומה והתמורה הישראלית עבור האמלח האמריקני שווים לאמריקנים מיליארדי דולרים רבים כל שנה כמו גם העזרה הישראלית המודיעינית שלא תסולא בפז ועוגן יציב ויחיד במזרח תיכון מוסלמי הפכפך.
"קרן השתלמות היא חלק מתנאי השכר ואסור לפגוע בה"
ועדת הכספים באה בטענות לאוצר שרוצה לצמצם את ההטבות מיסוי על קרנות השתלמות - הם טוענים שהאוצר פוגע בציבור בשכבות הנמוכות, אבל זה הפוך: האוצר רוצה לבטל הטבות מס לעשירים ולתת לכולם - הנדסת תודעה
קרנות השתלמות הן מוצר פריבילגי - מקבלים אותו העשירונים העליונים במשק. הכלכלן הראשי באוצר סיפק דוח חשוב שמוכיח זאת: האוצר חקר ומצא - קרנות השתלמות זה מוצר מנצח...לעשירים. הקרן השתלמות היא מוצר שפטור ממסים באופן גורף - בהפקדה לקרן יש הטבת מס גדולה, בעת הרווחים השוטפים אין מס, בעת הפדיון אין מס. מדובר בהטבה של מעל 11 מיליארד שקל וצריך לצמצם אותה באופן מסוים. האוצר מבקש מדי שנה לצמצמה כדי לקחת את הכסף הזה ולהשתמש בו לדברים אחרים - למשל להעלות את הקצבאות. אבל, לקרן השתלמות יש לובי ענק - ההסתדרות, ועובדים בעשירונים עליונים שאם יקחו להם את ההטבה הזו הם יעשו רעש מאוד גדול.
ולכן לא נוגעים בקרנות האלו. למרות שאנשי האוצר רוצים ובצדק להטיל מס על קרן השתלמות, מגיע שר האוצר שמפחד להכעיס את הציבור כי זו שנת בחירות ואומר - סמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”. איזה פחדן.
והנה היום התקיימה ישיבה של ועדת הכספים. יש שם חברי כנסת מנותקים, או משוחדים שטוענים שפגיעה בהטבות זו פגיעה בשכבות נמוכות, למרות שזה ההיפך.
עמדת נציגי הכלכלן הראשי באוצר הוסברה לחברי הועדה - ההטבה אינה שוויונית, מגיעה לבעלי הכנסות גבוהות יותר ויש לצמצמה משמעותית ולהעביר את המשאבים להטבות לכלל האוכלוסייה, דוגמת מדרגות מס הכנסה. אבל חברי הכנסת ונציגי השוק אמרו כי אין מדובר בהטבה אלא חלק מתנאי השכר וחסכון לטווח בינוני ואף משלים לפנסיה, שמשרת בעיקר את מעמד הביניים, העובד והמשרת, וקראו להרחיבה גם לעשירונים הנמוכים יותר ולא לצמצמה. יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילביצקי: "התחושה שיש כהות חושים גדולה מאוד באוצר כלפי האנשים החלשים יותר במשק". תקשיבו, זה מקומם. זה אפילו שקר.
- תקציב של 620 מיליון שקל - כמה לביטחון וכמה לחינוך?
- הצעת תקציב המדינה ל-2025: הגירעון יעלה, ההוצאות הממשלתיות יגדלו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועדת הכספים בראשות ח"כ חנוך מילביצקי קיימה דיון בנושא 'היתכנות לפגיעה בהטבת המס של קרנות ההשתלמות'. ח"כ ולדימיר בליאק פתח את הדיון והדגיש את החשיבות החברתית והכלכלית של קרנות ההשתלמות, תוך שהוא תוקף את העובדה שהיא הטבה לעשירים בלבד: "הציגו ש-83% בעשירון העליון מפקידים לקרנות ההשתלמות, לעומת 9% בעשירון 1. אבל לא הציגו שבעשירון 10 הרוב היום זה מעמד הביניים, ובעשירון 9 זה 80% שמפקידים, בעשירון 8 - 73%, בעשירון 7 – 59%, בעשירון 6 - %54 וכן הלאה. מדובר באופן מאוד מובהק בהטבה לאדם העובד והמשרת. אין שום סיבה לצמצם או לבטל, במיוחד אחרי שנה כזו קשה שמעמד הביניים החזיק את המדינה".
