כמה "שווים" חיים של ישראלי?
בעבר התנהל בישראל דיון סוער בדבר הצורך במערכת כיפת ברזל. מערכת הביטחון טענה אז שלא כדאי במונחי עלות תועלת לייצר ולפרוש את המערכת כי מחירה של כל סוללה יקר ביותר, כל שכן סוללות רבות ולמדינה אין את תקציבי הענק לעמוד בכך, תקציבים שנאמדו אז במאות מיליוני דולרים רבים. כנראה שוויכוח כזה לא היה מתעורר כיום לאור הצלחתה הפנומנלית, אך גם באותה עת היה ברור לכל בר בי רב כי במהלך השנים יהרגו מאות רבות של ישראלים, במידה והסוללות לא תוצבנה. כטיעוני נגד מול העלות הגבוהה של כיפת ברזל הביאו אומדנים בדבר הנזקים הכלכליים שיחסכו מהבניינים, התשתיות והמפעלים שהמערכת תגן עליהם. אך לא היתה התייחסות לחיסכון "הכלכלי" שייווצר כתוצאה מהצלת חיי אדם.
מהו בעצם ההפסד הכלכלי "הקר" של המדינה ממות ישראלי/ת טרם זמנם? ובעצם מהו "השווי" של חיי אדם של כל ישראלי וישראלית? מכיוון שאנו בתקופת יום כיפור, החלטתי להציג קונספט של חישוב כמה "שווים" מבחינה כלכלית "קרה" בלבד, חיים של ישראלי/ת.
אקדים ואומר שכל אדם הוא עולם ומלואו. כל יקיר שנפטר הוא אובדן נוראי. ברור גם שחישוב מעין זה יש בו התעלמות מהנושא האתי ומהערך העליון ביהדות של שמירה על חיי אדם ושמבחינת קרוביו ואהוביו של אותו הרוג הצלתו היתה שווה כל מחיר. אך זה לא כך בעיניים של המדינה, שחייבת להקצות משאבים באופן מושכל ולייצר אופטימיזציה בין העלות הכלכלית לחיי אדם, כי מה לעשות, אין כסף אינסופי להגנה על כל תושב ישראלי.
החיים של ישראלי או ישראלית "שווים" למדינה 1.8 מיליון דולר
כדי לחשב את ההפסד הכלכלי למדינה ממותו בטרם עת של "הישראלי הממוצע", נקטתי בשיטת החשיבה הבאה: מכיוון שהגיל החציוני בישראל הוא 30 וגיל הפרישה הממוצע הוא 65, הישראלית או הישראלי "הממוצעים" אמורים להפיק למשק בממוצע 35 שנות עבודה, לפי תוצר לנפש נוכחי של 51 אלף דולר בשנה. לכן המשק יפסיד פוטנציאל הכנסות מצטבר של 1.785 מיליון דולר (35 שנים כפול 51 אלף דולר בשנה), מכל הרוגה או הרוג ישראליים. ז"א בעיניים של המדינה החיים של הישראלית או הישראלי שווים מבחינה כלכלית "בממוצע" כ-1.8 מיליון דולר. כמובן שאופן הסתכלות כזה יכול להוות שיטה "כלכלית" בעיני המדינה, לשקלל את מותה או מותו בטרם עת של כל ישראלית או ישראלי.
- מידרוג מאמינה ברפאל: הגדלת תקציבי הביטחון תסייע
- כיפת ברזל - שיפור ביכולות ההגנה; תתמודד עם תרחיש של איומים במקביל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התועלת הכלכלית שבכיפת ברזל גבוהה בהרבה
בכל הנוגע לדיון בכיפת ברזל, לאור הכמויות העצומות של טילים ורקטות ברצועת עזה ובלבנון, רכישת סוללות כיפת ברזל אפילו תוך התמקדות כלכלית במובן הצר ביותר של "שווי" חיי אדם אצלנו, בהחלט עומדים כנראה בקריטריון של העלות תועלת עליה טענה בזמנו מערכת הביטחון.
כמובן שמבחינה כלכלית העלות תועלת הכוללת היא הרבה מעבר לכך. כאשר אנו לוקחים בחשבון את ההרס העצום שהיה נגרם ליישובים, לתעשייה ולתשתיות לולא הגנת המערכת, נזקים אלו בהחלט יכולים היו להצטבר למיליארדי שקל רבים, בדיוק כפי שקרה במלחמת לבנון השנייה ב-2006, טרום תקופת כיפת ברזל. עומדת גם העובדה שרפאל היא חברה ממשלתית ולכן במובנים מסוימים מדובר בתנועה סיבובית כי כל ההוצאות הממשלתיות על המערכת משולמות לחברה ממשלתית ישראלית המעסיקה ישראלים בלבד ולכן תשלומי המיסים והדיבידנדים חוזרים למדינה. כמובן גם כל נושא פוטנציאל היצוא העצום של המערכת שכנראה ומתממש סוף כל סוף בתקופה זו ממש, בעקבות התעניינות גוברת בה, על רקע מלחמת רוסיה אוקראינה. כאן כבר מדובר בהכנסות שיכולות להגיע למיליארדים.
- 5.מעניין. (ל"ת)הקורא 14/01/2023 19:51הגב לתגובה זו
- 4.אור 02/10/2022 17:33הגב לתגובה זוכלומר אנשים ישארו בבית בממ"ד ולא יעבדו במשך חודש הלחימה , או אנשים יעזבו את הארץ, כמו כן טראומה ונפגעי חרדה. אי השקעות בארץ בגלל המצב. בקיצור לפחד יש עלות הגבוהה ביותר.
- 3.גולדפינגר 02/10/2022 14:17הגב לתגובה זוע"פ החישוב בכתבה עלות 50,000 הבטלנים שתורתם אומנותם למשק הישראלי הוא הפסד של כ-90 מיליארד ש"ח. ולא לקחנו בחשבון את תקציבי הענק שם לוקחים כדי להצביע "נכון"
- 2.רם 02/10/2022 12:01הגב לתגובה זואם לא היה כיפת ברזל לא היינו מגיעים למצב שיורים עלינו טילים מהתחלה. לא היינו כאלה סבלנים והיינו מחסלים את האיום הזה ממזמן, אולי בכניסה קרקעית או כל דבר אחר. מדינת ישראל לא היתה מאפשר כניסת אמל"ח לרצועת עזה בכלל.
- אחד העם 02/10/2022 20:59הגב לתגובה זוכבר היינו מונעים את שילוח הטילים על ידי פלישה או הרס מסיבי של הרצועה.
- 1.פועלת 02/10/2022 11:45הגב לתגובה זותוצר לנפש. אם 6 העשירונים הנמוכים של אזרחי ישראל היו מייצרים תוצר בערך שנמסר היו אזרחים אלה מבוססים דיים ולא נמצאים מתחת לשכר החציוני כדי לכלכל בדוחק רב את נפשותיהם. הוסף לכך את העקומה הדימוגרפית ההפוכה (הם רוב באוכלוסייה) ותבין איזה עושר מופלג הצטבר בקרב מיעוט בישראל ועד כמה המדינה רחוקה מדאגה לאזרחיה.
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותלאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.
מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל
מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו
ריאנאייר למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו".
ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים.
עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל.
במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת.
- מנכ"ל ריאנאייר מאיים להעביר מטוסים בעקבות המצב הבטחוני
- חברת התעופה האירית שנמצאת בעמדה תחרותית חזקה יותר מכולן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".
