חודש אוקטובר הגיע ואיתו, בגלל המוניטין הרע (והבלתי מוצדק), עולה רף הציפיות של הדובים (למרות שהיסטוריית רוב חודשי אוקטובר דווקא טובים למשקיעים) - אפילו את פרופסור רוביני שלפו מהבוידם. יכול מאוד להיות שהצירוף שבין החששות הפוליטיים (אירן, דאע"ש, פוטין וכו') לרמות השיא של השוק אכן יביאו לתיקון. אבל לאור העובדות הכלכליות בשטח, התיקון יהווה שוב הזדמנות קניה, והבריחה לאג"חים הממשלתיות של ארה"ב מצביעה על כך.

חשוב לנצל תיקונים כאלו להתבססות בכמה מניות מובילות שמחלקות דיבידנד. הדבר הכי קשה לביצוע זו ההחלטה מתי להיכנס (כמו מתי לצאת) וזו, מאז ומעולם, הייתה החלטה אישית - אין דרך שנוכל לעזור כאן. כיוון שכבר הזכרנו בעבר את SODA, MLNX ו-TEVA נרחיב עליהן בהמשך. אם התיקון יהיה משמעותי, הן לא תהיינה הבחירה הראשונה שלנו, אבל לאור עברן הן מעניינות מאוד.

הוועידה השנתית הרביעית לעסקים עם סין נערכה ביום ב' האחרון בת"א. הדבר הכי מעניין שלמדנו, שמדינת ישראל עושה מאמצים גדולים שהסינים יכירו בנו כפרטנר עסקי רשמי. כלכלת סין הופכת במהירות לכלכלת צריכה נוסח ארה"ב, מג'אנק פוד ועד לצעצועי הטכנולוגיה. אלא שסין נמצאת רק בתחילת הדרך (אחוז הצרכנים בסין נמוך משמעותית מזה שביפן, קוריאה\ שלא לדבר על ארה"ב או מערב אירופה). רוב החברות הסיניות מגיעות לשוק האמריקני מאוחר יחסית בחייהן העסקיים. חברות מוצרי צריכה סיניות, כמו היפניות והקוריאניות ובדומה גם לחברות הצריכה הגדולות של אירופה ובריטניה, מתפתחות תחילה בשווקים האזוריים ורק לאחר מכן יוצאות במתקפה על השוק החשוב באמת - ארה"ב.

לישראל אין את הלוקסוס של שוק אזורי - חברות ישראליות מכוונות עצמן מההתחלה לשוק האמריקני והאירופי ומגיעות לשם בלתי בשלות. יכול מאוד להיות שזו הסיבה האמיתית מדוע יש לנו רק 2-3 חברות גדולות באמת, ועשרות (אולי מאות) חברות עם מוצרים חדשניים ומלהיבים, שמשום מה אינן מצליחות לפרוץ קדימה (מכירות של מיליארד ומעלה דולרים). יכול מאוד להיות שממשלת ישראל צודקת - השוק הסיני אומנם לא פחות קשה מזה האמריקני, אבל הוא עדיין "ילד בתהליכי התבגרות". נראה שההורים (ממשלת סין) מוכנים, בתנאים מסוימים כמובן, לשלב את התעשייה הישראלית לתוך מנועי הצמיחה הסיניים.

• עלייה באבטלה במחצית השנייה של אוקטובר - 232 אלף מובטלים
• סימנים לכך שחודש אוקטובר צפוי להיות תנודתי במיוחד
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

חשוב לציין, שמעורבות מהסוג של הממשלה הסינית\ לא הייתה לנו בארה"ב ובטח לא באירופה. אנחנו ממליצים לחברות הטכנולוגיה המתקדמות שלנו, ממלאנוקס (סימול: MLNX ), אלוט (סימול: ALLT), סודהסטרים (סימול: SODA), איתורן (סימול: ITRN) ולבטח טבע (סימול: TEVA) ואחרות שמתאימות לצריכה המתפתחת בסין, לבדוק את מערכת ההסכמים וההקלות העסקיות שמתפתחת בין סין לישראל. אין לנו ספק שחברה מהסוג של זו האחרונה עושה זאת, אבל גם הקטנות חייבות לעשות שיעורי בית – הפוטנציאל הקיים עצום והזמן רץ.

הממשל הסיני, בתיאום חברות סיניות, מחפש היום 2 דברים. טכנולוגיות ( ובכללן קניין רוחני) ומוצרים ותהליכים שיתמכו בהמשך הצמיחה בסין בכל התחומים. הרכישה האחרונה של Lenovo הסינית (סימול: LNVGY) - חטיבת השרתים הרגילים ( Low-end servers) של IBM ב-2.5 מיליארד דולרים - היא דוגמא טובה לאותה אסטרטגיה. קודם לעסקה זו רכשה לנובו את עסקי המחשב האישי של IBM ואת Motorola Mobility מגוגל. אנליסטים מערביים רבים מתבוננים ברכישות כאלו ותמהים, הם מכנים את לנובו כ-"The PC/mobile dumping ground", ואינם מבינים מדוע הסינים משלמים סכומי עתק עבור חטיבות שבעליהן (במקרה זה IBM וגוגל) שמחים למכור.

בתחילת 2012 גוגל (סימול: GOOG) שילמה למוטורולה 12.5 מיליארד דולרים עבור Motorola Mobility. כעבור שנתיים, ענקית החיפוש הייתה שמחה מאוד למכור את החטיבה לסינים בפחות מ-3 מיליארד. אבל בסין, עם כמיליארד וחצי צרכנים פוטנציאליים (שלא להזכיר את כל אזור דרום מזרח אסיה והפאסיפיק), שרק חלק קטן מהם מסוגל לצרוך ברמה אמריקנית, יש שוק ענק למוצרים שבמערב נחשבים מיושנים וזולים. רכישה של מערכות ענק שהוכיחו עצמן במערב זה מהלך חכם מאוד כשמדובר באזורים הנ"ל.

• הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
• חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?

בישראל קיים מצבור אדיר של IP מחד ויכולות התאמה לשווקים שונים מאידך (תנובה למשל), והסינים יודעים זאת. כדי להפיק את מירב התועלת, היצרן הישראלי חייב ללמוד היטב איך הדברים עובדים בסין ולמצוא את השותף הנכון - לאחר מכן אין סיבה שכמה יצרניות ישראליות לא יחצו את קווי המיליארד דולר במכירות שם. יכול מאוד להיות שפעילות מול וביחד עם סוחרי הסוסים הסיניים אינן טובות פחות מפעילות מול הקאובויים האמריקנים.

SODA, בין תחרות, חרם ואפשרות הרכישה

במהלך שנת 2014 המניה הפסידה כ-56% מערכה, והפכה מ"חביבת האנליסטים והמשקיעים" לחברה אפופת חששות. אם להיות הוגן, המעבר מוצדק משלוש סיבות, הביצועים העסקיים המתדרדרים, החרם נגד ישראל והעובדה שלמרות כל הלחישות, אף אחת מחברות המשקאות המובילות לא עושה שום סימן שהיא מתכננת להציע לרכוש את החברה. מאידך, דווקא מאותן הסיבות, עם כל דולר שהמניה משילה, נוצר עניין הולך וגדל, מדוע? הבעיה האמיתית של החברה היא הירידה ברווחיות והמרווחים. הירידה החדה ברווח התפעולי והנקי במחצית הראשונה של 2014 (52% ו-56% בהתאמה) הפחידו את משקיעים, והחשש שלאור העליות החדות בסעיפי ההוצאה מגמה זו תמשך. מה גם שהתחרות הולכת ונעשית קשה. משקיעים רבים חוששים שגם העלייה במכירות החברה (3.6% במחצית הראשונה) תהפוך לירידה בעתיד הלא רחוק, וזה חשש מוצדק.

עד כאן החששות. ההנהלה מצידה טוענת שההוצאה הגדלה בשיווק ובמכירה (במיוחד מול השוק האמריקני) היא זמנית, ובהמשך תביא להרחבת נתח השוק וצימצום מאוחר יותר בהוצאות. זו הנהלה שעמדה עד כה עמדה בתחזיותיה. מתברר שאחוז האוהדים של מוצרי החברה הולך וגדל. שמנו לב, שכבר יותר מפעם אחת - המומחים והאנליסטים טעו וההנהלה צדקה. התאוששות בדוחות תביא בעקבותיה גם התעלמות מנושא מיקום החברה ותחזיר את התעניינות האנליסטים לאפשרות רכישתה. נכון לרגע זה אין סיבה, כלכלית או ספקולטיבית, לרכוש את המניה, אבל ההתעניינות בה, בגלל מחיר המניה שמתדרדר, גדלה. אם הדוחות אכן יראו שיפור - הפוטנציאל לעליות רציני - שני המנועים האחרים, התדמית ואפשרות הרכישה, שכרגע עובדים ברברס יעברו ל-Drive. אז מה המחיר המעניין? זה כבר תלוי בעין המסתכל וביכולותיו של המנכ"ל (שהוא מהטובים שיש). אנחנו בכל מקרה מעדיפים להמתין לפרסום דוחות הרבעון השלישי - בשלב הנוכחי,SODA זה משחק לבעלי לב ספקולטיבי בלבד.

MLNX - האם איל וולדמן מצליח לבצע come back?

בדומה לדרך שדניאל בירנבאום מסודה, כך גם מנכ"ל מלאנוקס עבר את שביל הייסורים בוול סטריט, ולא מעט באשמתו, אלא שוולדמן, כמו בירנבאום, הוא מנהל-על והרבה תלוי בו. השניים עשו Turn around בעבר, ואין שום סיבה מדוע לא יעשו זאת שוב. מלאנוקס נמצאת היום, מבחינה עסקית, היכן שאנחנו מקווים שסודה תהיה בעוד רבעון או שניים. מזה מספר רבעונים שמלאנוקס מציגה התאוששות שהשפעתה על מחיר המניה ברורה. מאז חודש יוני האחרון המניה עשתה מהלך של למעלה מ-40%, שבא בעקבות ציפיות האנליסטים אודות הצלחתו של מעבד ה-“Grantley” החדש של אינטל (סימול: INTC), שמלאנוקס מספקת חלקים מהפלטפורמה שלו.

האנליסטים מאמינים שאותו מעבד יספק למלאנוקס רוח גבית למשך 4-6 רבעונים בהכנסות. עובדה זו, לצד כמה זכיות משמעותיות של חוזים מ-IBM, EMC והיוליט פאקארד, מתחילה להחזיר מאוכזבי עבר רבים למניה. האמון שהחברה תצליח לעמוד בתחזיות הקונצנזוס ל-2015 (קרוב ל-2 דולר למניה) הולך וגדל. לפני כשלושה חודשים ברקליס העלה את המלצתו לקניה, ובסוף ספטמבר הצטרף אליו גם בית ההשקעות החשוב, Piper Jaffray. למרות משברי העבר, מלאנוקס נמצאת במעמד חשוב ומוכר בנישת העברת האינפורמציה. יש לה כמות פטנטים ואפליקציות מלוא החופן, ולמרות מה שקרה בוול סטריט, היא בעלת מוניטין נאה במיין סטריט. החברה נחשבת לאחת התורמות המובילות בתחום פיתוח יחידות המעבד לשימוש ה-IT בקרב החוגים המקצועיים.

בחודש יוני האחרון סטודנטים מבוסטון הצליחו לפתח מעבד חסכוני ונקי אנרגיה מיוחד. הצלחתם יוחסה למערכות שנתרמו ע"י אינטל, נבידיה (סימול: NVDA) ומלאנוקס. ישנם כמה אנליסטים, גם בג'פריס, שמאמינים שמלאנוקס נמצאת על מסלול רכישה או מיזוג עם אחת המובילות ב-IT. טכנית, מחיר המניה גבוה מאוד, אבל אם החברה תציג סימנים שהתחזיות ל-2015 מתממשות - המחיר הנוכחי עדיין מעניין, ובטח אם יגיע תיקון רציני.

TEVA: I'll be back

אמר שוורצנגר "המחסל" לשוטר וול, וכל אלו שלא האמינו - אכלו אותה בגדול. זו הטענה שלנו לאורך כל תקופת ההתדרדרות שנמשכה כשלוש שנים. בתחילת מארס האחרון עשינו , בניסיון לשכנע שהעליות שהחלו בסוף 2013 הן התחלת החזרה של מניית העם (לשעבר). הסברנו, שבאיזשהו שלב בוול סטריט, בדרך כלל כשמגמה משתנה לטווח ארוך, משתלטת קונספציה על האנליסטים, כולם "נכנסים לתלם" ולמעשה "עוזרים" להגביר את המגמה החדשה - מצב שחוזר על עצמו שוב ושוב לקראת שיא או שפל.

קונספציה דומה השתלטה על TEVA, ובגללה משקיעים הפסיקו לבדוק את העובדות לעומק. אלא שככול שמחיר המניה התדרדר, גורמים מוסדיים, משקיעים פרטיים, משקיעים גדולים וכמה פרשנים שעצמאים במחשבתם החליטו לבדוק לעומק - בדיוק כפי שקרה ב-PFE או ב-FB, וגילו שהפער בין הייאוש שמיוצג ע"י מחיר המניה בוול סטריט למציאות במיין סטריט הוא כה גדול, שכדאי להתחיל ולקנות.

בהשוואה לחברות מתחרות כמו ביוג'ן (סימול: BIIB) או נוברטיס (סימול: NVS), טבע נסחרת במחיר כלכלי מאוד יחסית, אבל עדיין סובלת מחששות הקופאקסון, שה"מומחים" הכניסו לתוך ראשי המשקיעים והפחדים שהחברה אינה צומחת מספיק בארה"ב. אנחנו לא חושבים שהסרת הפטנט מעל הקופאקסון תפגע בטבע, באותה מידה כמו שהסרת ההגנה מהליפיטור ופרוזאק פגעו בפייזר ובאיליי-לילי, בהתאמה. נראה לנו שארז ויגודמן מעדיף אסטרטגיה של הוכחות ביצוע תחילה, וכך למעשה הוא רוכש אהדה בוול סטריט. ריענון מועצת המנהלים של החברה היא צעד נכון, ונותנת גם היא רוח גבית למחשבה שטבע מחדשת ימיה כקדם. אנחנו ממתינים לראות מי ימונה כיו"ר במקום ד"ר פרוסט. בגדול, טבע נראית כרגע (ולבטח במקרה של תיקון) כאחת ההשקעות הישראליות המעניינות לשנה הקרובה.