וול סטריט בורסה מסחר
צילום: רוי שיינמן

לקראת פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט - האנליסטים מנתחים

שבוע המסחר בוול סטריט יפתח מחר כאשר מספר אירועים מרכזיים עומדים על הפרק; נתוני התמ"ג, מדד הליבה של ההוצאה לצריכה פרטית - בנוסף, מי הן החברות שידווחו השבוע?
אביחי טדסה |

שבוע המסחר בוול סטריט יפתח מחר במתכונת מצומצמת, כאשר בעקבות חג ההודיה בארה"ב לא יתקיים מסחר ביום חמישי, וביום שישי המסחר יהיה מקוצר - עד השעה 20:00 בערב שעון ישראל. ביום רביעי צפויים להתפרסם נתוני התמ"ג, בנוסף באותו היום יתפרסם מדד הליבה של ההוצאה לצריכה פרטית. בחודש נובמבר נרשמה תמונה מעורבת במדדי מנהלי הרכש, עם שיפור קל בארה"ב לצד הידרדרות באירופה. הנתונים הראשוניים מצביעים על גידול במדד האמריקאי לתעשייה, אך ממשיכים לשקף התכווצות בתחום. מנגד, תחום השירותים בארה"ב מציג אופטימיות בולטת שלא נראתה קרוב לשלוש שנים. במקביל, באירופה נרשמה ירידה רוחבית במדדים, הממחישה את הפערים בין הכלכלה האמריקאית לאירופית. יוני פנינג, אסטרטג ראשי במזרחי טפחות: "מדד מנהלי הרכש של ה-S&P בארה"ב לתעשייה רשם גידול (צפוי), כך על פי הנתון הראשוני לנוב', מ-48.5 נ' ל-48.8 נ'. הנתון הנוכחי צופה, עדיין, התכווצות בתעשייה, אמנם. אבל הוא עקבי עם האופטימיות הכוללת מהניצחון של טראמפ בבחירות, והצפי שזה יביא לגידול בפעילות התעשייתית במדינה, בין היתר כפי שזה בא לידי ביטוי במדדי המניות בארה"ב.  גם סנטימנט ענפי השירותים בארה"ב זינק לאופטימיות של קרוב ל-3 שנים, ברמת 57 נ'. בנוסף לגישה מעודדת עסקים, לתפיסת המשיבים לסקר S&P, אלה ציינו ציפיות לריביות נמוכות יותר. ראוי להוסיף בהקשר הזה כי התמונה במדד האמריקאי נרשמת, במקביל, להידרדרות רוחבית באירופה, עם ירידה בולטת של 1.3 נ' במדד בצרפת, או של 1.3 נ' בבריטניה". "מדד מנהלי הרכש המשולב באירופה ירד ל-48.1 בנובמבר מ-50.0 באוקטובר עם ירידה של 0.8 נק' בתעשייה ל-45.2 וירידה של 2.4 נק' בענפי השירותים ל-49.2 (זו הפעם הראשונה שמדד השירותים מצביע על התכווצות מאז חודש ינואר)" כותבים יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון, "עם חולשה בגרמניה וצרפת. מסתמנת חולשה ברכיב ההזמנות החדשות. ענפי השירותים מדווחים על לחצי מחירים על רקע עליות “The environment in November is stagflationary”.שכר מדד האמון הצרכני באירופה ירד ל-13.7- בנובמבר מ-12.5- באוקטובר. השכר במשא ומתן (wages negotiated) האיץ ל-5.4% ברבעון ג' מ-3.5%". כלכלני לידר מוסיפים: "למרות האצה בשכר, ה- ECB צפוי להמשיך להוריד את הריבית בדצמבר. חולשה בכלכלת אירופה מול חוזקה של ארה"ב תומכת בהמשך התחזקות הדולר בעולם. מדד ה–PMI ב-UK ירד ל-49.9 מ-51.8 (ירידה גם בתעשייה ל-48.6 ובשירותים ל-50), עם חולשה ברכיב ההזמנות. אינפלציית הליבה מעט האיצה באוק' ל-3.3% מ-3.2%. השווקים מצפים שהבנק המרכזי יוריד את הריבית פעמיים ב-2025".  

"גוברת השפעת המשקיעים הפיננסיים על שוק האג"ח האמריקאי"

כותב אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב "מנתוני משרד האוצר האמריקאי עולה שחל שינוי משמעותי בהרכב האחזקות של אג"ח ממשלת ארה"ב ע"י המשקיעים הזרים. משקל המשקיעים ממדינות המתפתחות מסך החזקת הזרים ירד מכ-37% ל-23% מאז שנת 2017. עיקר הירידה (כ-70%) מיוחסת למשקיעים מסין, אך גם המשקל של ברזיל, טורקיה, סעודיה וכמובן של רוסיה ירד. הסינים הגבירו מכירות של ני"ע האמריקאיות. בשנה האחרונה הם מכרו אג"ח ממשלתיות ביותר מ-100 מיליארד דולר, אג"ח סוכנויות אמריקאיות (MBS) בסכום של כ-35 מיליארד דולר ומניות בכ-24 מיליארד דולר. את מקומם בשוק הממשלתי תפסו בעיקר המשקיעים הפיננסיים שממוקמים בבריטניה, לוקסמבורג, איי קיימן, שוויץ, אירלנד והונג-קונג. בעשור האחרון משקלם מבין המחזיקים הזרים עלה ב-11% לעומת עלייה של 1.2% בלבד במשקלם של המשקיעים ממדינות המפותחות האחרות. אחזקתם של המשקיעים הפיננסיים הגיעה קרוב ל-30% מסך החזקות הזרים באג"ח הממשלתיות".  

"למדיניות של טראמפ עשויה להיות השפעה מעורבת על הכלכלה והשוק"

ויולטה טודורובה אנליסטית מחקר בחברת ההשקעות הבינלאומית Leverage Shares: "שורת המינויים של דונאלד טראמפ מלמדת על שינוי משמעותי בסדר העדיפויות ובמבנה של הממשל האמריקאי, אך גם עשויה להיות בעלת השפעה מעורבת על השוק, כאשר מצד אחד ניתן לציין את מינויו של אילון מאסק לראש ועדה שתסייע לייעל את הממשל הפדראלי ולהפוך אותו לידידותי יותר לעסקים. עם זאת, חלק מהמינויים מצטיירים כמינויים של "נאמנים", אשר עשויים לרופף את האיזונים והבלמים ולשחוק את האמון במוסדות. גם לדה-רגולציה במגזר הפיננסי עשויה להיות בטווח ארוך השפעה שלילית על היציבות.  הודעתו של טרמאפ על מינויו של סקוט בסט לשר האוצר צפויה להתקבל בחיוב מצד השוק, מאחר שהוא נחשב לאיש שמגיע מהמגזר הפיננסי ובעל עמדה שקולה ומקצועית ובעל הבנה עמוקה. בשוק ממתינים לראות כיצד תתגבש מדיניותו של טראמפ בנושא המכסים. מצד אחד, מכסים עשויים להיטיב עם מגזרים מקומיים מסוימים, אך גם להוביל למלחמת סחר ולפגוע בסחר הגלובלי ובכך גם להכביד על הכלכלה האמריקאית.   

"השוק הגיב בצורה צוננת לדו"ח של אנבידיה - למרות שהיה דו"ח מצוין"

פול מרינו סמנכ"ל הכנסות ב- Themes ETFs: "בעונת הדו"חות, השוק ממשיך לשפוט כל חברה לפי ביצועיה. חברות שמציגות חוזקה בעסקי הליבה ומספקות תחזית חיובית להמשך, מתוגמלות על ידי השוק, ואילו שמציגות ביצועי חסר - נענשות. עונת הדו"חות, שנמצאת בישורת האחרונה, היתה חיובית למדי, כאשר מרבית החברות מציגות גידול. כ-75% מהחברות רשמו רווח למניה גבוה מהמצופה ו-61% מהחברות הציגו הכנסות גבוהות מהמצופה. ככלל, חברות ה-S&P500 הציגו גידול של 5.4% ברווחים, רבעון חמישי ברציפות של גידול ברווחים. עם זאת, התחזית לרבעון הבא יותר מעורבת. באשר לאנבידיה, מדהים לראות כיצד, חרף רבעון שמיני ברציפות של צמיחה עסקית מרשימה, השוק הגיב בצורה יחסית צוננת לדו"ח המצוין. ייתכן כי כאשר יעברו מספר ימים, המשקיעים שוב יתמקדו במומנטום העצום של אנבידיה, שצפוי להימשך גם ב-2025".  

השבוע יספקו מספר מצומצם של חברות את הדוחות לרבעון השלישי של השנה. בין החברות המדווחות ניתן למצוא את זום ZOOM VIDEO , בלו בירד BLUE BIRD CORPORATION , ביוליין ביוליין (US) , דל DELL TECHNOLOGIES INC , HP  HP , ארבה רובוטיקס  ארבה רובוטיקס (US) , קראודסטרייק  CROWDSTRIKE ועוד.  

האנליסטים צופים לזום רווח למניה של 1.31 דולר

חברת זום צפויה לפרסם את תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי של השנה ביום שני לאחר המסחר. הציפיות הן שהחברה תדווח על עלייה שנתית ברווחים ובהכנסות, כאשר הרווח למניה צפוי לעמוד על 1.31 דולר, עלייה של 1.6% בהשוואה לרבעון המקביל בשנה שעברה. ההכנסות לרבעון צפויות להסתכם ב-1.16 מיליארד דולר, עלייה של 2.3% לעומת הרבעון המקביל.  זום נהנית ממאזן חזק עם יתרות מזומנים של מעל 7.5 מיליארד דולר ותוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של מיליארד דולר. הדוח האחרון הצביע על שיפור ברווחיות, יחד עם הגידול בשיעורי התפוסה והביקוש לפתרונות AI, עשויים להמשיך להוביל את המניה למעלה. במהלך הרבעון, זום השיקה את "AI Companion 2.0", כלי בינה מלאכותית שנועד לשפר את חוויית המשתמש באמצעות יצירת סיכומי שיחות בזמן אמת, בניית סדרי יום לפגישות, וניהול משימות יומיומיות בצורה חכמה. בנוסף, Zoom Docs עברה שדרוג והפכה לפתרון שיתופי מבוסס בינה מלאכותית, המיועד לשיפור עבודת צוותים. כלים אלה מכוונים להגדיל את הערך שמספקת Zoom ללקוחותיה, במיוחד עבור חברות בינלאומיות המתמודדות עם מחסומי שפה וניהול מורכב.

קראודסטרייק - צפי להכנסות של 983 מיליון דולר ברבעון השלישי

חברה נוספת שמדווחת השבוע היא קראודסטרייק, כזכור, בחודש יולי האחרון, מאות ארגונים וחברות ברחבי העולם, כולל בתי חולים וחברות תעופה, הושבתו. הסיבה לא הייתה מתקפת סייבר אלא תקלה בעדכון הגרסה שהוציאה באותו יום קראודסטרייק. המנייה ירדה מאיזורי מחיר של 370 דולר לשפל של 217 דולר למניה. מאז המנייה הספיקה להתאושש וכעת חזרה להיסחר סביב 372 דולר, המחיר שקדם לתקלה. האנליסטים צופים הכנסות של 983 מיליון דולר ברבעון השלישי ורווח למניה של 0.81 דולר. הלו"ז לדוחות שצפויים להתפרסם השבוע: יום שני לפני המסחר: ביוליין אחרי המסחר: זום, בלו בירד   יום שלישי לפני המסחר:  דיקס  אחרי המסחר: דל, HP, קראודסטרייק, איריס אנרג'י יום רביעי לפני המסחר: ארבה רובוטיקס  

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

ג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיותג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיות

מנכ"ל ג'יי פי מורגן: "אני לא קורא הודעות טקסט בעבודה, אין לי התראות בכלל"

מנכ"ל ג'יי פי מורגן, ג'יימי דימון, חושף את סוד הריכוז שלו בעבודה, מזהיר מפני הסחות דיגיטליות וממשיך לתקוף את תרבות העבודה: "כשאני בפגישות, אני מרוכז רק באנשים שמולי"

רן קידר |
נושאים בכתבה JP Morgan

מנכ"ל בנק ג'יי פי מורגן צ'ייס, ג’יימי דיימון, אחד מהמנהלים המשפיעים בעולם הפיננסים, גילה כי הוא כמעט ואינו משתמש בטלפון הנייד שלו בזמן העבודה, ובעצם לא קורא הודעות טקסט כלל במהלך היום. “אין לי התראות,” אמר דיימון “אם תשלחו לי הודעת טקסט במהלך היום, כנראה שלא אקרא אותה".

 לדבריו, יש רק חריג אחד לכלל: ילדיו. "ההתראות היחידות שאני מקבל הן מהילדים שלי. זהו. כשאחד מהם שולח לי הודעה, אני רואה את זה". דיימון, בן 69, סיפר כי הוא אינו נושא את הטלפון עמו לפגישות כדי לשמור על ריכוז מלא. “כשאני הולך ברחבי הבניין או מגיע לפגישות, אני לא מחזיק את הטלפון עליי. הוא נשאר במשרד. לפני הפגישות אני קורא את מה שצריך לקרוא, וברגע שאני שם, אני מרוכז ב-100% באנשים שמולי ובמה שהם אומרים. אני לא מוסח ואני לא חושב על דברים אחרים". 

עבור אחד המנהלים העמוסים בעולם, מדובר בגישה חריגה, כמעט אנטי מודרנית, אך לדברי דיימון, זו הדרך היחידה לשמור על איכות קבלת החלטות בסביבה רוויית הסחות דעת. "המוח לא בנוי לעבור כל כמה דקות בין הודעות, מיילים, שיחות ודיונים", אמר בעבר.

"סגור את הדבר הארור הזה" 

דיימון, שעומד בראש הבנק הגדול ביותר בארה״ב ובין המשפיעים בעולם העסקים הגלובלי, ידוע כאדם שמקפיד על משמעת עבודה קלאסית ונוקשה. באוקטובר, בכנס שנאם בו, הוא לא חסך במילים נגד השימוש בטלפונים ובאייפדים בזמן ישיבות: "אם אתה יושב מולי עם אייפד ונראה שאתה קורא מיילים או מקבל התראות, אני אגיד לך לסגור את הדבר הארור הזה", אמר לקול צחוק מהקהל. 

לטענתו, שימוש במכשירים בזמן פגישה הוא חוסר כבוד ובזבוז זמן. "פגישה צריכה להיות עם מטרה ברורה", הסביר, "ואם אתה עסוק במיילים או בוואטסאפ, זה סימן שמשהו בתרבות העבודה שלך לא עובד". גישה זו עומדת בניגוד חריף לרוח התקופה,  שבה סמארטפונים, הודעות מיידיות ועדכונים מתפרצים הפכו לחלק בלתי נפרד מהעבודה.