טים קוק מבקר בסין - יצליח למצוא פתרון לחולשה במכירות האייפון?

נראה שהביקור של קוק לא ממש מזיז למניית החברה, שנסחרה עם הדיווחים על ביקורו של המנכ"ל בירידות שערים ולאחר מכן עברה לעליות קלות
אדיר בן עמי |

מנכ"ל אפל APPLE , טים קוק, נמצא באחד הביקורים הרגילים שלו לסין, המהווים אחד השווקים הגדולים של החברה וכן מרכז ייצור שלה. הביקור מגיע מספר שבועות לאחר שדווח כי מכירות האייפון במדינה ירדו באופן חד. אפל צפויה לפתוח חנות חדשה בשנחאי ביום חמישי.

על פי הדיווחים שפורסמו לפני מספר שבועות, מכירות מכשירי האייפון ירדו ב-24% בששת השבועות הראשונים של השנה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. נראה שהביקור של קוק לא ממש מזיז למניה, שנסחרה עם הדיווחים על ביקורו של המנכ"ל בירידות שערים ולאחר מכן עברה לעליות קלות.

בתוצאותיה לרבעון הראשון של 2024 רשמה אפל רווח למניה של 2.18 דולר על הכנסות של 119.6 מיליארד דולר. צפי האנליסטים היה לרווח למניה של 2.09 דולר על הכנסות של 118 מיליארד דולר. ההכנסות מאייפונים הסתכמו ב-69.7 מיליארד דולר, בעוד הצפי היה ל-68.5 מיליארד דולר. בסין ההכנסות עמדו על 20.8 מיליארד, לעומת צפי של 23.5 מיליארד דולר. 

חשש נוסף בוול-סטריט בקשר לאפל הוא היעדר פיתוחי בינה מלאכותית משמעותיים והעובדה שהיא די נותרה מאחור בהייפ ה-AI. בימים אחרונים עלו דיווחים כי ענקית הטכנולוגיה נמצאת בשיחות עם גוגל ו-OpenAI לגבי האפשרות לשלב את הבינה המלאכותית הג'נרטיבית של החברות במכשירי האייפון. הדיווחים על השת"פ האפשרי בין אפל וגוגל הזניקו את מניית גוגל ביותר מ7%. 

לא מדובר לגמרי בדבר חיובי עבור אפל. הדבר עלול להיתפס כהצהרה של יצרנית האייפון כי למרות שהמנכ"ל אמר מספר פעמים למשקיעים במשך שנים כי החברה משקיעה בבינה מלאכותית, היא עדיין בסופו של דבר תהיה תלויה בטכנולוגיות של המתחרות. עם זאת, זה אומר שאפל לא תצטרך להשקיע מיליארדי דולרים באימון מודלים משלה ובמקום זאת תתמקד בלשחרר גרסאות יעילות של הטכנולוגיה שיעשו את ההבדל במכשיריה.

נזכיר, אפל לא טרחה לבנות מנוע חיפוש משלה במטרה להתחרות בגוגל ועד כה זה לא ממש הפריע לה. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מניות קוונטים עליות
צילום: דאלי

המלצת קנייה ל-IonQ מכוונת להיות "אנבידיה של הקוונטים"

פרמיה של 50% למניית הקוונטים 

רן קידר |
נושאים בכתבה מחשוב קוונטי IonQ

שוק המחשוב הקוונטי עובר בשנתיים האחרונות מתיאוריה אקדמית לשטח. משקיעים, ממשלות ותאגידי ענק מתייחסים אליו כאל אחת המהפכות הטכנולוגיות הבאות עם פוטנציאל לשנות את מאזן הכוחות בשוק העולמי בכל תחום. חברת IonQ האמריקאית היא אחת השחקניות בשוק הקוונטים.

המלצת קנייה עם אפסייד של 50%

האנליסט קרייג אליס מבית ההשקעות ריליי מסקר את המניה עם המלצת "קנייה" ומחיר יעד של 61 דולר למניה, כ-50% מעל למחיר הסגירה. הוא מצטרף למספר בתי השקעות שמזהים בחברה מועמדת להובלה בענף. אליס מציין את קצב העסקאות הגבוה, ההתרחבות בפורטפוליו הקניין הרוחני (מעל 1,000 פטנטים) ואת חיזוק ההנהלה עם הצטרפות בכירים בעלי ניסיון מ־IBM וג'יי.פי. מורגן.

ניקולו דה מאסי, מנכ"ל החברה שנכנס לתפקיד בתחילת השנה, אמר לאחרונה -  "אנחנו מתמקדים לא רק לנצח טכנולוגית, אלא גם להוכיח מסחריות. המערכות שלנו מייצרות ערך כבר היום, ולקוחות משלמים עבור שימוש במחשוב קוונטי בענן".

בפועל, IonQ מציעה שילוב של שירותי ייעוץ ותמיכה, מכירת חומרה קוונטית, ומודל של "Quantum Computing as a Service" - גישה מרחוק למחשבים הקוונטיים שלה בענן. השילוב הזה מאפשר לה לבנות קהילת מפתחים סביב מוצריה ולחדור לשוק המסחרי מוקדם יותר ממתחרות מסוימות.


הבטחת המחשוב הקוונטי נוגעת ליכולת לפתור בעיות שחישוב קלאסי לא יכול להתמודד איתן בזמן סביר, לדוגמה, סימולציות מורכבות לפיתוח תרופות, אופטימיזציה של שרשראות אספקה או פיתוח חומרים חדשים. שוק זה עשוי להגיע לפי תחזיות שונות ל-100 מיליארד דולר עד 2040, ואף יותר.

ליסה קוק (אונ' מישגן)ליסה קוק (אונ' מישגן)

ליסה קוק תובעת את טראמפ - קרב על עצמאות הפד

המושלת האמריקאית עתרה נגד החלטת הנשיא לפטרה בטענה להפרות חוקתיות; המהלך עשוי לשנות את יחסי הכוחות במועצת הנגידים ולהצית את אחד המאבקים המשפטיים הדרמטיים בתולדות הפדרל ריזרב

אדיר בן עמי |

בפעם הראשונה בתולדות הפדרל ריזרב, ניצבת שאלת עצמאות הבנק המרכזי של ארצות הברית במבחן משפטי ישיר. ליסה קוק, מושלת הבנק ואחת הדמויות הבולטות בו, תבעה השבוע את נשיא ארה״ב דונלד טראמפ לאחר שהודיע על פיטוריה – צעד שהוגדר על ידי משפטנים וכלכלנים כ"מסוכן וחסר תקדים".


הסיפור החל כאשר טראמפ הכריז כי הוא מסיר את קוק מתפקידה מיידית, בטענה כי שיקרה במסמכי משכנתא מלפני מספר שנים. קוק מיהרה להגיב בתביעה פדרלית בוושינגטון, שם טענה כי מדובר בהפרה בוטה של זכויותיה החוקתיות ושל החוק המגן על עצמאות הפד.


מעבר לשאלה האישית של קריירה אחת, הדיון הפך לסמל במאבק רחב יותר: עד כמה יכול נשיא ארצות הברית להתערב בהחלטות ובמבנה הגוף שאמון על קביעת הריבית והמדיניות המוניטרית של הכלכלה הגדולה בעולם.


טראמפ מחפש סיבה 

קוק, הכלכלנית האפרו־אמריקאית הראשונה שמונתה למועצת הנגידים של הפד, הייתה אמורה לכהן עד שנת 2038 – מינוי חריג באורכו שמעניק לחברי המועצה עצמאות מרחיקה לכת מהמערכת הפוליטית. ביטול חד־צדדי של המינוי הזה עלול לערער את כל הרציונל מאחורי מנגנון זה.


בלב הטענות נגד קוק עומד מכתב של ביל פולטי, מקורבו של טראמפ ומי שמונה לאחרונה לראש רשות הדיור הפדרלית. פולטי טען כי קוק הצהירה על שתי דירות שונות כ"בית מגורים עיקרי" על מנת לקבל תנאי הלוואה מועדפים.