ג'ף בזוס אמאזון אמזון
צילום: AFP
דוחות

אמזון עברה לירידות של 3.5% בגלל תחזית חלשה לרבעון הבא, ולאחר פספוס בשורה התחתונה

החששות התאמתו: הענן של אמזון הכניס פחות מהצפי; החברה רשמה רווח מתואם של 3 סנט למניה על הכנסות של 149.2 מיליארד דולר, בעוד השוק ציפה לראות רווח מתואם של 17 סנט למניה על הכנסות של 145.42 מיליארד דולר. אמצע טווח תחזית ההכנסות לרבעון הבא: 123.5 מיליארד דולר, מתחת הצפי ל-125 מיליארד
נתנאל אריאל |

חברת אמזון AMAZON רשמה רווח מתואם של 3 סנט למניה על הכנסות של 149.2 מיליארד דולר, בעוד השוק ציפה לראות רווח מתואם של 17 סנט למניה על הכנסות של 145.42 מיליארד דולר. בשנה כולה האנליסטים ציפו לראות הפסד מתואם של 12 סנט למניה על הכנסות של 510 מיליארד דולר.

אבל מעבר לרבעון הנוכחי - הבעיה של החברה היא התחזית לרבעון הבא. החברה צופה הכנסות בטווח של 121-126 מיליארד דולר, בעוד האנליסטים צופים לאמזון הכנסות של 125.1 מיליארד דולר, כלומר אמצע הטווח שלה אמזון נמוך מצפי האנליסטים ורווח של 27 סנט למניה. בשנת 2023 הם צופים לה הכנסות של 559 מיליארד דולר ורווח של 1.6 דולר למניה.

גם תזרים המזומנים החופשי של אמזון היה נמוך מהצפי והיא רושמת תזרים מזומנים של 29.2 מיליארד דולר, לעומת הצפי ל-30.88 מיליארד דולר.

והנה הגרף שמספר את הסיפור:

מעבר לתוצאות הכוללות, השאלה היא מה היו גם תוצאות מגזרי הפעילות. אנליסטים חששו מתוצאות הענן (AWS) של החברה - וצדקו. החששות הגיעו לאחר תחזית חלשה מהצפוי בשבוע שעבר אצל המתחרה מיקרוסופט Azure. מיקרוסופט דיווחה אמנם על צמחה של 38% ברבעון האחרון של 2022, בדומה לצפי, היא ציינה שהייתה האטה ברבעון שהסתיים ושהיא צופה האטה נוספת ברבעון הקרוב. ההערכות בשוק צפו ש-AWS הכניסה לאמזון 21.8 מיליארד דולר, עלייה של 23% לעומת השנה שעברה (וירידה מ-27% לפני) - בפועל החברה פספסה את הצפי והכניסה 21.38 מיליארד דולר.

לפני חודש אמזון החליטה להיפרד מ-18 אלף עובדים, במטרה להוריד עלויות, זאת בעקבות החולשה בסביבה במאקרו-כלכלית וניסיון של החברה להפוך קצת רזה יותר. "השינויים האלה יעזרו לנו לממש את ההזדמנויות ארוכות הטווח שלנו עם מבנה עלויות חזק יותר; עם זאת, אני גם אופטימי שנהיה יצירתיים, בתקופה הזו שבה אנחנו לא מגייסים עובדים באופן נרחב ומבטלים כמה תפקידים", אמר המנכ"ל אנדי ג'סי בחודש שעבר כשהכריז על הקיצוצים בחברה.

מניית אמזון עלתה מתחילת השנה ב-30% למחיר של 112 דולר למניה ושווי שוק של 1.144 טריליון דולר. בשנה שעברה איבדה אמזון מחצית משוויה, במקביל להעלאת הריבית בעולם, ובפרט בארה"ב. השווי הנוכחי שלה מבטא מכפיל רווח עתידי של 70 - עדיין לכאורה לא זולה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


אמזוןאמזון

ישראל במוקד: בעלי המניות לוחצים על אמזון לבחון את קשריה הביטחוניים

משקיעים דורשים מאמזון לבחון את התאמת חוזי הענן והבינה המלאכותית עם צה״ל ומשרד ביטחון המולדת האמריקאי למדיניות ה־AI שלה, על רקע חששות משפטיים ותדמיתיים
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אמזון

חברת אמזון Amazon.com Inc. -1.61%   ניצבת בימים אלה מול לחץ גובר מצד חלק מבעלי מניותיה, המבקשים לבחון מחדש את קשריה העסקיים עם גופים ממשלתיים וביטחוניים. במוקד: חוזים לאספקת שירותי ענן ובינה מלאכותית לצה״ל ולמשרד לביטחון המולדת של ארה"ב, והאם הם עומדים בקנה אחד עם מדיניות ה־AI האחראי שהחברה עצמה קבעה.

היוזמה מגיעה בדמות הצעת החלטה של בעלי מניות, שהוגשה על ידי ארגון American Baptist Home Mission Societies, גוף השקעות בעל זיקה מוסדית וערכית. ההצעה הועברה לעיון הנהלת אמזון וצפויה לעלות להצבעה באסיפה השנתית של החברה, המתוכננת לחודש מאי הקרוב. לפי נוסח ההצעה, הדירקטוריון מתבקש לזהות מקרים שבהם קיימת אי־הלימה בין העקרונות הפנימיים של אמזון בתחום הבינה המלאכותית לבין השימושים בפועל שנעשים בטכנולוגיות שלה על ידי לקוחות ממשלתיים. הדגש אינו על ביטול חוזים, אלא על בדיקה, שקיפות והערכת סיכונים.

החותמים על ההצעה מצביעים על סיכונים משפטיים ותדמיתיים שעלולים לנבוע מהמשך ההתקשרויות, בעיקר על רקע ביקורת בינלאומית על פעילות ביטחונית ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות במצבי עימות. באמזון בחרו שלא להגיב לפניית בלומברג בנושא.


הלחץ הציבורי על ענקיות הטכנולוגיה

בשנה האחרונה גובר הלחץ הציבורי על חברות טכנולוגיה גדולות לבחון מחדש את יחסיהן עם גופים צבאיים וממשלתיים, בעיקר בהקשר של שימוש בבינה מלאכותית, ניטור מידע ומערכות זיהוי. מיקרוסופט, אחת המתחרות המרכזיות של אמזון בתחום הענן, כבר חוותה מחאות פנימיות מצד עובדים ופעילים בעקבות קשריה עם צה״ל במהלך המלחמה בעזה. דיווחים על כך ששרתי החברה שימשו לאחסון הקלטות של שיחות שיורטו משטחים פלסטיניים הובילו להסרת עומסי עבודה מסוימים.

אמזון, לעומת זאת, לא התמודדה עד כה עם מרד עובדים רחב היקף. עם זאת, גם היא אינה חפה מביקורת. לצד גוגל, היא מעורבת בפרויקט Nimbus - פלטפורמת ענן שנבנתה עבור משרדי ממשלה בישראל ומספקת תשתיות מחשוב מתקדמות. מוקדם יותר השנה פיטרה אמזון עובד שביקר את מעורבות החברה בפרויקט Nimbus, לאחר שפרסם מסרים ביקורתיים בערוצי תקשורת פנימיים וחילק עלונים במטה החברה בסיאטל. החברה טענה כי מדובר בהפרת נהלים פנימיים, כולל התנהלות שפגעה בעובדים ובמנהלים.