פלוטון עלתה אמש ב-20%; הדוח יתפרסם היום ויכריע את כיוון המניה
חברת פלוטון PELOTON INTERACTIVE INC צפויה לדווח היום לפני המסחר על תוצאות הרבעון השני של השנה - חברת הפיטנס כבר עלתה לכותרות השבוע על כך שהתחילה לשתף פעולה ולמכור את מוצריה באתר חיצוני לחברה לראשונה מאז הקמתה - אתר אמזון.
המוצרים באתר יהיו האופניים הידועים של פלוטון, שנמכרים במחיר של 1,445 דולר. בנוסף, היא גם תמכור את המוצר ״החזק״ שלה הידוע בשם Peloton Guide, שמחירו 295 דולר, וכמובן ההליכון היקר של החברה.
הסמנכ״ל של פלוטון הדגיש כי אמזון היא הבחירה הטובה ביותר לחברה כיוון שיש כחצי מיליון חיפושים באמזון בכל חודש אחר המוצרים של פלוטון, שכמובן, לא נענו במציאת המוצר, כי לא היה - אך לא עוד. סביר להניח שהמשקיעים יחפשו פיסות מידע בשיחת המשקיעים ובדוח על שיתוף הפעולה עם אמזון - למשל, ההשפעה על השוליים הרווחים של החברה וציפיות הצמיחה קדימה.
לרבעון השני, אנליסטים צופים הפסד נקי על בסיס Non-GAAP של 72 סנט למניה על הכנסות של 718 מיליון דולר. אנליסטים צופים שהחברה סיימה את הרבעון השני עם 2.98 מיליון מנויי כושר פעילים, גבוה ב-200 אלף מנויים מסיום הרבעון הראשון במרץ.
- אמזון עקפה את הציפיות - המניה מזנקת ב-9%
- לקראת דוחות מאנדיי - למה מצפים האנליסטים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פלוטון זה לא רק רווח והפסד - גם המנויים הם נתון חשוב
נתון המנויים יהיה המפתח עבור פלוטון, מכיוון שהדוח כולל את חודש יוני, שהיה החודש הראשון בו החלה עליית מחירי מכשירי הכושר של פלוטון. אם יותר משתמשים מהצפוי יחתכו את המנוי שלהם בעקבות העלאת המחירים, זה לא יבשר טובות על סיכויי הצמיחה של החברה. אנליסטים צופים שיעור נטישה של 1.04%, עלייה מ-0.75% ברבעון הראשון.
מניית חברת הפיטנס זינקה במאות אחוזים בשנת הקורונה; אלא שמאז החלו צרות - הפסקת ייצור, פיטורי עובדים, תביעות משפטיות, התפטרות המנכ"ל וצניחה במחיר המניה. המניה נסחרת ב-92% מתחת לשיא של ינואר 2021. אז היה השווי כ-48 מיליארד דולר, כעת, השווי עומד על 3.7 מיליארד דולר. החברה נקלעה לצרות כשמכוני הכושר נפתחו מחדש, והתברר שההשקעות שלה בייצור העריכו יתר על המידה את הביקוש לאופניי החברה, מה שהשאיר אותה עם מלאי גדול. מקארתי, המנכ״ל החדש מנסה בדרכים שונות ומגוונות להחזיר את החברה למוטב ולרווחיות, כולל הצעת מינוי לציוד ותהליך של רה-ארגון.
הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים
המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.
עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.
אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.
כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
וול סטריט שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
