פלוטון
צילום: אתר החברה

הלקח המר של פלוטון - חברות בסופו של דבר צריכות להרוויח כסף

חברת פלוטון נישאה על גלי החלום להערכות שווי מופרכות, שהתרסקו על חוף המציאות, כשהמכירות לא הצליחו להציג שורה תחתונה חיובית; לאחר תביעות משפטיות, התפטרות המנכ"ל וצניחה במחיר המניה, מנסה המנכ"ל החדש לשנות את כיוון הספינה, כצעד אחרון לפני מכירה 
גיא טל | (1)

חברת פלוטון PELOTON INTERACTIVE INC עוסקת בתחום היי-טקי נוצץ. היא מפתחת מכשירי כושר יוקרתיים מחוברים למסך שמחובר לאינטרנט ומאפשר אימוני כושר חיים ומוקלטים. החברה הוקמה בשנת 2012 על ידי ג'ון פולי, מנהל בקמעונאית הספרים ברנס אנס נובל, כשעלה בדעתו שיש למצוא דרך שאנשים עסוקים יוכלו לבצע פעילות גופנית מלאה בביתם. 

לאחר גיוסים צנועים ופרויקט קירקסטאר נמכרו האופניים ראשונים בשנת 2014 תמורת הסכום הלא צנוע של 1500 דולר. הסיבה למחיר הלא פורפורציונאלי? המסך שהיה מחובר לאופניים עם תוכניות אימונים מסודרות, ואפשרות לאימון משותף דרך האינטרנט באופן חי או להצטרף לאימונים מוקלטים. בהמשך פותחו גם הליכונים ואז מכשירי כושר נוספים, והחברה והתחילה לצבור קהל אוהדים נלהב שהיה מוכן לשלם סכומים גבוהים במיוחד עבור מוצריה, ועבר מנוי לתוכניות האימונים היחודיות. ההיפ סביב החברה היה עצום. היא נבחרה פעמים לרשימת "50 המשבשות" של רשת CNBC. חברה משבשת היא חברה היוצרת שיבוש בשוק מסויים במובן שהיא גורמת למהפך שמזעזע את החברות הוותיקות או את המודל העיסקי המקובל. כך חשבו ברשת התקשורת שפלוטון תערער את כל המודל העסקי של חדרי כושר, כשהמתעמלים יעברו לאימונים בבתיהם. 

בספטמבר 2019 הפכה החברה לציבורית כשגייסה 1.16 מיליארד דולר לפי שווי של 8.1 מיליון דולר - בטווח הגבוה של הציפיות. המחירים של המוצרים זינקו בהתאם להתלהבות. אופניים עלו 2200 דולר, והליכון, שבדרך כלל אפשר למצוא ב-500 עד 1000 דולר, נמכר בלא פחות מ-4200 דולר, וזאת בנוסף לדמי מנוי. בזמן ההנפקה לחברה היו 1.4 מיליון משתמשים רשומים, שמלבד הסכומים הגבוהים שהוציאו על המכשירים היו מוכנים להוסיף עוד כ-40 דולר בחודש דמי מנוי. המכירות זינקו ב-110% מ-435 מיליון דולר בשנה הפיסקלית 2018 ל-915 מיליון דולר בשנת 2019 (השנה הפיסקלית מסתיימת ביוני, קצת לפני ההנפקה), כשלמשקיעים מכפיל מכירות של קצת מעל 8 נראה לגמרי לגיטימי. 

היה רק נקודה קטנה שפחות משכה תשומת לב בתוך כל האופוריה הזו. החברה מפסידה כסף, והרבה. לעומת הפסד של 47.9 מיליון דולר בשנת 2018, ב-2019 ההפסד הנקי הגיעו ל-245.7 מיליון דולר. החברה גם נתבעה על סך 300 מיליון דולר עקב הפרת זכויות יוצרים, תביעה שיושבה מחוץ לכותלי בית המשפט בתנאים לא ידועים. 

המשקיעים לא התעכבו על הפרט הזה, והמניה התחילה להיסחר בטווח שבין 8 ל-10 מיליארד דולר. אז הגיעה הקורונה, ואיתה ההבנה שזה לא רעיון טוב לשהות בחלל סגור בו אנשים מתנשפים עליך רסס טיפתי בכמויות מסחריות. בהמשך גם הגיעו הסגרים שהנחיתו מכת מות על חדרי הכושר והפכו את המניה לקופצת לגובה על סטרואידים שהיוותה את האלטרנטיבה האולטימטיבית. בסוף מרץ 2020 ערך השוק של פלוטון עוד היה 7.5 מיליארד דולר, בינואר 2021 הוא כבר היה קרוב ל-47 מיליארד דולר. זינוק של כמעט 600%. בסוף 2020 עיתון פורבס יצא בכותרת: "פלוטון זינקה ב-350% בשנת 2020, הנה הסיבה מדוע חושבים המומחים שהיא תמשיך לעלות".

היה רק את הנקודה הזו, שדיברנו עליה מקודם, כן הפרט השולי והלא חשוב - השורה התחתונה. ההכנסות אמנם המשיכו לעלות, ברבעון הרביעי של שנת 2020 הגיעו המכירות ל-607 מיליון דולר. אבל השורה התחתונה נשארה אדומה, כשלמרות רווח נדיר ברבעון הרביעי, שנת 2020 הציגה הפסד של 72 מיליון דולר.

בשנת 2021 ההפסדים כבר הגיעו ל-1.137 מיליראד דולר. כשהקורונה נסוגה התברר שאנשים דווקא אוהבים ללכת לחדר כושר, ושאופניים ביתיות ב-2000 דולר ועוד דמי מנוי זה פחות מושך, כשבכמעט אותו גובה של דמי מנוי אני יכול לקבל אין סוף מכשירי כושר בחדר כושר עם אנשים אמיתיים, וכך עשתה המניה את דרכה בחזרה כלפי מטה. במאי 2021 שווי השוק ירד ל-24 מיליארד דולר, היא התאוששה קצת עד יולי כשחזרה לשווי שוק של מעל 35 מיליארד דולר, אלא שמאז הכיוון הוא בעיקר כלפי מטה. לאחר פרסום תוצאות הרבעון השלישי בנובמבר 2021 צנחה המניה 34% כשהורידה תחזיות, (והיו ימים נוספים עם צניחות דומות) והמשקיעים הבינו שהצמיחה הלכה לה לבלי שוב. בהמשך גם התפרסם כי החברה מפסיקה ייצור עקב ביקושים נמוכים וכדי להוריד עלויות, וכן על תביעה ייצוגית נגד החברה על הטעיית משקיעים. בין שאר הגורמים לירידת המחירים במניה היה אחד הזוי במיוחד, כשבתחילת ינואר הוצג בסדרת הטלויזיה סקס והעיר הגדולה מתעמל שקיבל התקף לב ומת לאחר אימון על הליכון של פלוטון. הסצנה הזו גרמה לירידה של 6% במחיר המניה

קיראו עוד ב"גלובל"

הלחץ המתגבר על החברה, בין השאר של קרן הגידור האקטיביסטית בלקוולס קפיטל, הביא בסופו של דבר להתפטרות המנכ"ל המייסד, כשהיה נראה שהוא לא משכיל לקחת את החברה לשלב הבא, בו היא באמת מרוויחה כסף. בארי מקארתי, המנכ"ל החדש מנסה כעת לשקם את החברה ולהחיות את הפוטנציאל שלה להיות באמת משבשת גם בתקופה בה אנשים לא תקועים בבית בגלל מגפה.

כחלק מהמאמצים לשנות את התוואי העסקי של החברה מנסה המנכ"ל להפוך את מוצרי החברה לקצת יותר זמינים. הוול סטריט ג'ורנל מדווח על מעבר לתשלום חודשי קבוע שיכלול גם את מחיר המכשירים. כך במחיר של 60 עד 100 דולר - קרוב למחיר מנוי חודשי של חדר כושר - יקבל הלקוח גם את האופנים או מכשיר הכושר אותו מוכרת פלוטון וגם את המנוי החודשי. במידה ויתחרט לפני סוף זמן המינוי יחזיר את המכשיר, מלבד דמי המשלוח. האפשרות הזו מוצעת בינתיים במספר מקומות בארצות הברית כפיילוט. "פלוטון יצרה תוכנית פיילוט מוגבלת בכמה שווקים נבחרים בארצות הברית כדי לחקור כמה מודלים של תמחור ללקוחות חדשים" נמסר מטעם החברה. מקארתי עצמו, בוגר נטפליקס NETFLIX , וספוטיפי SPOTIFY TECHNOLOGY מנסה להעתיק בעצם את המודל הכספי של שתי החברות הללו, שמתבססות על דמי מנוי קבועים (נזכיר רק, שכעת גם שתי החברות הללו קצת מתקשות להצליח עם המודל הזה).

המהלך הזה מזכיר אסטרטגיה דומה למה שמנסים לעשות בחברות תוכנה רבות  SaaS - Software as a Service. במקום למכור תוכנה במחיר חד פעמי וליהפרד לשלום מן הלקוח עד הפעם הבאה שהוא יצטרך לקנות מחדש את המוצר, החברות רוצות יחסים הדוקים לטווח ארוך - דמי מנוי חודשיים, שאמנם נמוכים בהרבה ממחיר הקניה החד פעמי, אך מפצים עליו בהכנסות יציבות ארוכות טווח. כך עשו חברות כמו מיקרוסופט MICROSOFT עם חבילת התוכנות המשרדיות אופיס, סיסקו CISCO SYSTEMS ועוד חברות רבות שהצליחו לבצע מהפך עיסקי משמעותי שהביא לרווחים ולשינוי האסטרטגיה העסקית של החברות. 

הוול סטריט ג'ורנל מדווח גם על אסטרטגיות נוספות שנבחנות בחברה, ביניהן פלטפורמה לרשת חברתית ושותפיות שיאפשרו שימוש בפלטפורמה של פלוטון במכשירים שאינם מתוצרתה. בינתיים וול סטריט למודת האכזבות לא ממהרת להתלהב מהמנכ"ל החדש או מהתוכניות שלו, כשגם היום המניה יורדת ובכך משלימה המניה ירידה של 35% מתחילת שנת 2022 ו-80% מהשיא, ונסחרת מתחת למחיר ההנפקה. 

נראה שיש למקארת'י זמן מוגבל להציג תוצאות. המשקיעים האקטיבסטים לוחצים לכיון של מכירת החברה, וכבר היו שמועות על התעניינות של ענקיות כמו אפל, אמזון או נייקי, אך מקארת'י אמר שבעלי השליטה שמחזיקים 70% מהחברה נותנים לו צ'אנס לשנות את כיוון הספינה. ככל הנראה, עם השינוי לא יגיע לשורה התחתונה בקרוב, או לכל הפחות ישנה את סנטימנט המשקיעים, אופציות המכירה יעלו שוב על השולחן.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ציון קובסי 10/03/2022 22:21
    הגב לתגובה זו
    ההיסטוריה חזורת בחלקה.. אפשר היה לסכם את הכתבה הזו שתי מילים דוט-קום
ננסי פולסי
צילום: רשתות חברתיות

יותר טובה מבאפט - מ-3 מיליון דולר לשווי של 300 מיליון דולר

האם ננסי פלוסי שהיתה יו"ר בית הנבחרים ופרשה לאחרונה מהקונגרס היא משקיעת על או סוחרת במידע פנים ועל הכוונה לאסור על פוליטיקאים לסחור במניות - "אם אתה רוצה לסחור במניות - לך לוול סטריט, לא לוושינגטון"

עמית בר |

חברת הקונגרס הרפוליקאנית אנה פאולינה לונה מקדמת איסור גורף על מסחר במניות לנבחרי ציבור ובני משפחותיהם בהמשך לסיפור המדהים של ננסי פלוסי שהודיעה לאחרונה על פרישה מהקונגרס לאחר שהיתה יו"ר בית הנבחרים. 

בראיון שנערך ברשת פוקס ניוז, הציגה פאולינה לונה, את השקפתה - "חברי קונגרס שנכנסים לפוליטיקה כדי לסחור במניות - לא צריכים להיות בוושינגטון, אלא בוול סטריט". לדבריה, נבחרי ציבור אינם יכולים לשמש גם מחוקקים וגם משקיעים עם גישה למידע פנים - זוהי תשתית לניגוד עניינים מערכתי.

לונה מקדמת הצעת חוק לאיסור מוחלט על מסחר במניות מצד חברי קונגרס, בני זוגם וילדיהם. על פי ההצעה, תותר רק החזקה בתעודות סל/ קרנות סל או בקרנות מדדים רחבות, תוך חובת דיווח שוטפת, וללא גישה לעסקאות במניות. החוק נועד למנוע תופעות של שימוש במידע רגולטורי או מדיניות ממשלתית לצורך רווחים פרטיים.


ננסי פלוסי - רווח של 10,000% תוך השירות הציבורי


ננסי פלוסי. פלוסי, שכיהנה בקונגרס מאז סוף שנות ה-80', החלה את דרכה הציבורית עם שווי  מוערך של פחות מ-3 מיליון דולר. כיום, לפי הערכות עדכניות, הונה המשפחתי יחד עם בן זוגה, פול פלוסי, חוצה את רף ה־300 מיליון דולר.

בחישוב תשואה מצטברת, מדובר בזינוק של פי 100-150 לאורך כ־35 שנה, אם כי רוב ההון נצבר בעשור האחרון. מדובר על תשואה של  בין 10,000% ל-15,000%. במונחים שנתיים, מדובר בתשואה ממוצעת של כ־17-18%% לשנה. תשואה כזו חורגת בהרבה מהממוצע של שוק ההון.  למעשה בשנים האלו מדובר בתשואה טובה יותר מאשר של וורן באפט שהתשואה המשוקללת של 65 שנות השקעה מתקרבת ל-20%, אבל בעשורים האחרונים היא ירדה לכ-10%-12%. בין ההשקעות המוצלחות שלה בשנים האחרונות - אנבידיה, אפל וטסלה.  

דיור מוגן
צילום: freepik
הטור של גרינברג

ההימור הכושל של בלקסטון על המגזר שדווקא עכשיו חווה פריחה

האם יגיע תיקון לשווקים, השקעה בבתי אבות-דיור מוגן, העיתוי של בלקסטון ומה צפוי בהמשך? 

שלמה גרינברג |
נושאים בכתבה בלקסטון

האם תיקון רציני מתחייב? בהחלט, אבל תלוי כמובן בעיני מתבונן ובכמות המתבוננים. האם צריך למכור את מניית אנבידיה (סימול:NVDA) בגלל ערכה או שצריך לקנות אותה מאותה הסיבה? האם צריך לרכוש את מניית סופטבנק (סימול:SFTBY) בגלל שמכרה את החזקותיה באנבידיה או לקנות אותה בגלל אותה סיבה? מה עם טסלה (סימול:TSLA)? למכור בגלל שבעלי המניות אישרו למאסק דיל בעל פוטנציאל של טריליון או לקנות את טסלה בגלל סיבה זאת? 

ומה עם פייזר (סימול:PFE)? הגיע הזמן לרכוש את ענקית הבריאות בגלל המחיר או למכור אותה בגלל המחיר המטורף שהיא משלמת עבור חלום הביוטק Metsera (סימול:MSTR) כדי לנצח במלחמה על מיגור השמנת היתר? ומה עדיף כרגע? לרכוש עוד סלי מדדים כמו SPY או QQQ או שכדאי יותר להעביר עוד כספים לזהב ולביטקוין? 

תלוי כמובן את מי שואלים, בן כמה הוא?, מה רמת ההשכלה שלו, האם הוא גולש ברשתות החברתיות ומה דעותיו הפוליטיות. כדאי מאוד לנסות ולפענח מה מריץ את ערכי הנכסים השונים. אפילו "הדוב הגדול" של המניות, מייק וילסון ממורגן סטנלי, למד בדרך הקשה מדוע סביר להניח שמניות יישארו עמידות למרות אי-הוודאות. שווה להקשיב לפודקסט.

השקעה בהיקף של 1.8 מיליארד דולר בדיור מוגן 

מניית ענקית ההשקעות/אחזקות בלקסטון (סימול:BX) מנהלת למעלה מטריליון דולר ולאורך השנים נחשבת אחת ההשקעות הנבחרות בוול סטריט. בחודשיים האחרונים ירדה המניה ביותר מ-21% וזאת כתוצאה מהעובדה שלא עמדה בתחזיות הקונצנזוס.

השבוע הודיעה החברה שהיא מממשת השקעה גדולה שלה שהשתבשה: מסתבר שבמהלך 2017 השקיעה החברה 1.8 מיליארד דולר בדיור מוגן, וההשקעה הזו הביאה להפסדים של יותר מ-600 מיליון דולר. הנדל"ן נחשב תמיד לחלק החזק של החברה וזוהי ההשקעה הגרועה ביותר שלה. בלקסטון הציעה למכירה את תיק הנכסים שלה בתחום, שכולל כ-9,000 יחידות דיור מוגן ברחבי ארה"ב, באמצעות סדרה של עסקאות חד פעמיות, לעיתים בהפסדים של יותר מ-70% בהשוואה למחיר הרכישה שלהן.