פלוטון
צילום: אתר החברה

הלקח המר של פלוטון - חברות בסופו של דבר צריכות להרוויח כסף

חברת פלוטון נישאה על גלי החלום להערכות שווי מופרכות, שהתרסקו על חוף המציאות, כשהמכירות לא הצליחו להציג שורה תחתונה חיובית; לאחר תביעות משפטיות, התפטרות המנכ"ל וצניחה במחיר המניה, מנסה המנכ"ל החדש לשנות את כיוון הספינה, כצעד אחרון לפני מכירה 
גיא טל | (1)

חברת פלוטון PELOTON INTERACTIVE INC עוסקת בתחום היי-טקי נוצץ. היא מפתחת מכשירי כושר יוקרתיים מחוברים למסך שמחובר לאינטרנט ומאפשר אימוני כושר חיים ומוקלטים. החברה הוקמה בשנת 2012 על ידי ג'ון פולי, מנהל בקמעונאית הספרים ברנס אנס נובל, כשעלה בדעתו שיש למצוא דרך שאנשים עסוקים יוכלו לבצע פעילות גופנית מלאה בביתם. 

לאחר גיוסים צנועים ופרויקט קירקסטאר נמכרו האופניים ראשונים בשנת 2014 תמורת הסכום הלא צנוע של 1500 דולר. הסיבה למחיר הלא פורפורציונאלי? המסך שהיה מחובר לאופניים עם תוכניות אימונים מסודרות, ואפשרות לאימון משותף דרך האינטרנט באופן חי או להצטרף לאימונים מוקלטים. בהמשך פותחו גם הליכונים ואז מכשירי כושר נוספים, והחברה והתחילה לצבור קהל אוהדים נלהב שהיה מוכן לשלם סכומים גבוהים במיוחד עבור מוצריה, ועבר מנוי לתוכניות האימונים היחודיות. ההיפ סביב החברה היה עצום. היא נבחרה פעמים לרשימת "50 המשבשות" של רשת CNBC. חברה משבשת היא חברה היוצרת שיבוש בשוק מסויים במובן שהיא גורמת למהפך שמזעזע את החברות הוותיקות או את המודל העיסקי המקובל. כך חשבו ברשת התקשורת שפלוטון תערער את כל המודל העסקי של חדרי כושר, כשהמתעמלים יעברו לאימונים בבתיהם. 

בספטמבר 2019 הפכה החברה לציבורית כשגייסה 1.16 מיליארד דולר לפי שווי של 8.1 מיליון דולר - בטווח הגבוה של הציפיות. המחירים של המוצרים זינקו בהתאם להתלהבות. אופניים עלו 2200 דולר, והליכון, שבדרך כלל אפשר למצוא ב-500 עד 1000 דולר, נמכר בלא פחות מ-4200 דולר, וזאת בנוסף לדמי מנוי. בזמן ההנפקה לחברה היו 1.4 מיליון משתמשים רשומים, שמלבד הסכומים הגבוהים שהוציאו על המכשירים היו מוכנים להוסיף עוד כ-40 דולר בחודש דמי מנוי. המכירות זינקו ב-110% מ-435 מיליון דולר בשנה הפיסקלית 2018 ל-915 מיליון דולר בשנת 2019 (השנה הפיסקלית מסתיימת ביוני, קצת לפני ההנפקה), כשלמשקיעים מכפיל מכירות של קצת מעל 8 נראה לגמרי לגיטימי. 

היה רק נקודה קטנה שפחות משכה תשומת לב בתוך כל האופוריה הזו. החברה מפסידה כסף, והרבה. לעומת הפסד של 47.9 מיליון דולר בשנת 2018, ב-2019 ההפסד הנקי הגיעו ל-245.7 מיליון דולר. החברה גם נתבעה על סך 300 מיליון דולר עקב הפרת זכויות יוצרים, תביעה שיושבה מחוץ לכותלי בית המשפט בתנאים לא ידועים. 

המשקיעים לא התעכבו על הפרט הזה, והמניה התחילה להיסחר בטווח שבין 8 ל-10 מיליארד דולר. אז הגיעה הקורונה, ואיתה ההבנה שזה לא רעיון טוב לשהות בחלל סגור בו אנשים מתנשפים עליך רסס טיפתי בכמויות מסחריות. בהמשך גם הגיעו הסגרים שהנחיתו מכת מות על חדרי הכושר והפכו את המניה לקופצת לגובה על סטרואידים שהיוותה את האלטרנטיבה האולטימטיבית. בסוף מרץ 2020 ערך השוק של פלוטון עוד היה 7.5 מיליארד דולר, בינואר 2021 הוא כבר היה קרוב ל-47 מיליארד דולר. זינוק של כמעט 600%. בסוף 2020 עיתון פורבס יצא בכותרת: "פלוטון זינקה ב-350% בשנת 2020, הנה הסיבה מדוע חושבים המומחים שהיא תמשיך לעלות".

היה רק את הנקודה הזו, שדיברנו עליה מקודם, כן הפרט השולי והלא חשוב - השורה התחתונה. ההכנסות אמנם המשיכו לעלות, ברבעון הרביעי של שנת 2020 הגיעו המכירות ל-607 מיליון דולר. אבל השורה התחתונה נשארה אדומה, כשלמרות רווח נדיר ברבעון הרביעי, שנת 2020 הציגה הפסד של 72 מיליון דולר.

בשנת 2021 ההפסדים כבר הגיעו ל-1.137 מיליראד דולר. כשהקורונה נסוגה התברר שאנשים דווקא אוהבים ללכת לחדר כושר, ושאופניים ביתיות ב-2000 דולר ועוד דמי מנוי זה פחות מושך, כשבכמעט אותו גובה של דמי מנוי אני יכול לקבל אין סוף מכשירי כושר בחדר כושר עם אנשים אמיתיים, וכך עשתה המניה את דרכה בחזרה כלפי מטה. במאי 2021 שווי השוק ירד ל-24 מיליארד דולר, היא התאוששה קצת עד יולי כשחזרה לשווי שוק של מעל 35 מיליארד דולר, אלא שמאז הכיוון הוא בעיקר כלפי מטה. לאחר פרסום תוצאות הרבעון השלישי בנובמבר 2021 צנחה המניה 34% כשהורידה תחזיות, (והיו ימים נוספים עם צניחות דומות) והמשקיעים הבינו שהצמיחה הלכה לה לבלי שוב. בהמשך גם התפרסם כי החברה מפסיקה ייצור עקב ביקושים נמוכים וכדי להוריד עלויות, וכן על תביעה ייצוגית נגד החברה על הטעיית משקיעים. בין שאר הגורמים לירידת המחירים במניה היה אחד הזוי במיוחד, כשבתחילת ינואר הוצג בסדרת הטלויזיה סקס והעיר הגדולה מתעמל שקיבל התקף לב ומת לאחר אימון על הליכון של פלוטון. הסצנה הזו גרמה לירידה של 6% במחיר המניה

קיראו עוד ב"גלובל"

הלחץ המתגבר על החברה, בין השאר של קרן הגידור האקטיביסטית בלקוולס קפיטל, הביא בסופו של דבר להתפטרות המנכ"ל המייסד, כשהיה נראה שהוא לא משכיל לקחת את החברה לשלב הבא, בו היא באמת מרוויחה כסף. בארי מקארתי, המנכ"ל החדש מנסה כעת לשקם את החברה ולהחיות את הפוטנציאל שלה להיות באמת משבשת גם בתקופה בה אנשים לא תקועים בבית בגלל מגפה.

כחלק מהמאמצים לשנות את התוואי העסקי של החברה מנסה המנכ"ל להפוך את מוצרי החברה לקצת יותר זמינים. הוול סטריט ג'ורנל מדווח על מעבר לתשלום חודשי קבוע שיכלול גם את מחיר המכשירים. כך במחיר של 60 עד 100 דולר - קרוב למחיר מנוי חודשי של חדר כושר - יקבל הלקוח גם את האופנים או מכשיר הכושר אותו מוכרת פלוטון וגם את המנוי החודשי. במידה ויתחרט לפני סוף זמן המינוי יחזיר את המכשיר, מלבד דמי המשלוח. האפשרות הזו מוצעת בינתיים במספר מקומות בארצות הברית כפיילוט. "פלוטון יצרה תוכנית פיילוט מוגבלת בכמה שווקים נבחרים בארצות הברית כדי לחקור כמה מודלים של תמחור ללקוחות חדשים" נמסר מטעם החברה. מקארתי עצמו, בוגר נטפליקס NETFLIX , וספוטיפי SPOTIFY TECHNOLOGY מנסה להעתיק בעצם את המודל הכספי של שתי החברות הללו, שמתבססות על דמי מנוי קבועים (נזכיר רק, שכעת גם שתי החברות הללו קצת מתקשות להצליח עם המודל הזה).

המהלך הזה מזכיר אסטרטגיה דומה למה שמנסים לעשות בחברות תוכנה רבות  SaaS - Software as a Service. במקום למכור תוכנה במחיר חד פעמי וליהפרד לשלום מן הלקוח עד הפעם הבאה שהוא יצטרך לקנות מחדש את המוצר, החברות רוצות יחסים הדוקים לטווח ארוך - דמי מנוי חודשיים, שאמנם נמוכים בהרבה ממחיר הקניה החד פעמי, אך מפצים עליו בהכנסות יציבות ארוכות טווח. כך עשו חברות כמו מיקרוסופט MICROSOFT עם חבילת התוכנות המשרדיות אופיס, סיסקו CISCO SYSTEMS ועוד חברות רבות שהצליחו לבצע מהפך עיסקי משמעותי שהביא לרווחים ולשינוי האסטרטגיה העסקית של החברות. 

הוול סטריט ג'ורנל מדווח גם על אסטרטגיות נוספות שנבחנות בחברה, ביניהן פלטפורמה לרשת חברתית ושותפיות שיאפשרו שימוש בפלטפורמה של פלוטון במכשירים שאינם מתוצרתה. בינתיים וול סטריט למודת האכזבות לא ממהרת להתלהב מהמנכ"ל החדש או מהתוכניות שלו, כשגם היום המניה יורדת ובכך משלימה המניה ירידה של 35% מתחילת שנת 2022 ו-80% מהשיא, ונסחרת מתחת למחיר ההנפקה. 

נראה שיש למקארת'י זמן מוגבל להציג תוצאות. המשקיעים האקטיבסטים לוחצים לכיון של מכירת החברה, וכבר היו שמועות על התעניינות של ענקיות כמו אפל, אמזון או נייקי, אך מקארת'י אמר שבעלי השליטה שמחזיקים 70% מהחברה נותנים לו צ'אנס לשנות את כיוון הספינה. ככל הנראה, עם השינוי לא יגיע לשורה התחתונה בקרוב, או לכל הפחות ישנה את סנטימנט המשקיעים, אופציות המכירה יעלו שוב על השולחן.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ציון קובסי 10/03/2022 22:21
    הגב לתגובה זו
    ההיסטוריה חזורת בחלקה.. אפשר היה לסכם את הכתבה הזו שתי מילים דוט-קום
פארוק פתיח אוזר (רשתות)פארוק פתיח אוזר (רשתות)

הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי

מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה

פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר. 

Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה. 

באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים  בלי כיסוי לנכסים שלהם.  בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר  בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.

הרשעה תקדימית

בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.

הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי. 

זוהראן מאמדני ראש העיר ניו יורק (יוטיוב)זוהראן מאמדני ראש העיר ניו יורק (יוטיוב)

ממדאני וישראל: עמדות חדות נגדנו ושינוי צפוי ביחסים עם הקהילה היהודית

ראש עיריית ניו-יורק הנבחר מביא אג'נדה שמאלית בנושא ישראל-פלסטין; הקהילה היהודית והממסד הישראלי עוקבים בדאגה; "ישראל מבצעת רצח עם", "ישראל עושה אפרטהייד"



מנדי הניג |
נושאים בכתבה זוהרן ממדאני


בחירתו של זוהראן ממדאני לראשות עיריית ניו-יורק מהווה שינוי משמעותי גם בקשר עם ישראל והקהילה היהודית. ממדאני, חבר בזרם הסוציאליסטי הדמוקרטי, מביא עמו אג'נדה שמאלית מובהקת, חלקה מעוררת מחלוקת, במיוחד בכל הנוגע ליחסיו של ממשל ישראל עם הפלסטינים.

"לישראל יש זכות קיום – אך לא כמדינה יהודית בלבד"

על פניו, נדמה כי ממדאני מנסה לייצר איזון, מצד אחד הוא מצהיר: "אני מאמין שלישראל יש זכות להתקיים", אך מיד מוסיף הסתייגות: "כמדינה עם זכויות שוות". כלומר, לא כמדינה יהודית באופן ייחודי, אלא כזו המושתתת על שוויון בין כלל אזרחיה, כולל אלה שאינם יהודים. אמירה זו, לכאורה כללית, מגלמת בתוכה עמדה ברורה: שלילת ההגדרה הלאומית-יהודית של ישראל.

ממדאני הרחיק אף מעבר לכך. בהתבטאות פומבית בעבר הצהיר: "אני חושב שישראל מבצעת רצח עם". הוא תיאר את המתרחש ברצועת עזה כמסע הרס שיטתי וככזה שאינו נופל מהגדרות הקשות ביותר של המשפט הבינלאומי. בנוסף, קישר ממדאני בין יחסי המשטרה בניו-יורק לפעילות צה"ל, ואמר כי "כשמגף ה-NYPD על הצוואר שלכם – זה בהמשך לאימונים על ידי צה"ל". מדובר באמירה קשה וכבדה שזיעזעה את הקהילה היהודית בעיר, אם כי צריך להגיד ששי יהודים לא מעטים בניו יורק שהצביעו לממדאני.

לפי ממדאני, הפתרון לסכסוך תלוי ב"סיום הכיבוש והאפרטהייד". הוא רואה את המדיניות הישראלית כלפי הפלסטינים כחסרת לגיטימציה מוסרית, משפטית ואנושית. במאמר שפרסם סמוך ליום השנה למתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, כתב: "הכיבוש חייב להסתיים. האפרטהייד חייב להיעלם. הדימום האנושי חצה את הגבול, והשפה עצמה נגמרת לה מול עוצמת הסבל בעזה".

מנהיגים יהודיים בעיר הגדירו את הדברים כ"חתרניים", ופרשנים מעריכים כי מדובר באיום על הקשרים ההיסטוריים בין ניו-יורק לישראל.

ממדאני צפוי להיכנס לתפקידו ב-1 בינואר, אך כבר כעת ברור כי יחסו לישראל יהפוך למוקד מרכזי בפוליטיקה העירונית והבינלאומית. מצד אחד, יש הרואים בו קול חדש, אמיץ וערכי. מצד שני, יש הרואים בכך איום על הקשרים המסורתיים של העיר עם ישראל במקביל לפגיעה גם ביהודי ניו יורק.