צילום: ווקמי

ווקמי התאוששה 40% בחודש וכעת נסחרת מעל השווי בהנפקה

ללא סיבה נראית לעין, המניה קפצה אתמול בכ-7%; מיד לאחר ההנפקה, במחצית חודש יוני, היא חוותה ירידות ובתוך חודשיים ירדה ב-25% לשפל של כ-23 דולר למניה. או אז שינתה כיוון וטיפסה למעלה. השער הנוכחי עומד על 31.43 בעוד ההנפקה נעשתה לפי 31 דולר למניה

איתי פת-יה | 15/09/2021 12:14 (1)

נושאים בכתבה דן עדיקא הנפקה ווקמי ישראליות בוול סטריט עליות

חברת ווקמי הישראלית סגרה אתמול את יום המסחר בוול סטריט עם קפיצה של 7.27% במניה לשער של 31.43 דולר - מעט יותר גבוה מהתמחור בהנפקה שנעשה לפי 31 דולר למניה. השער הנוכחי משקף שווי של כ-2.6 מיליארד דולר לחברה. למעשה, החברה עלתה בחודש האחרון בכ-40.5%, כשהיא מתאוששת משפל של 23.15 דולר, אליו הגיע אחרי ירידה של 25% בחודשיים מאז תחילת המסחר בה באמצע יוני.

ההערכות הראשוניות בשוק לקראת הנפקתה של ווקמי היו כי זו תבוצע לפי שווי של 4 מיליארד דולר. בסופו של דבר היא התפשרה והשווי היה 2.5-2.6 מיליארד דולר, בתמחור של 29-32 דולר למניה. כבר עם תחילת המסחר בה פגשה החברה בכתף קרה מהמשקיעים וירדה ב-7%. הירידות החדות ביותר התרכזו בשבוע המסחר שבין ה-6 באוגוסט ל-16 באוגוסט.

באותו שבוע נהנתה החברה מיום אחד של עליות קלות הודות להכאת התחזיות של האנליסטים לרבעון השני - ואולם ביום המסחר העוקב, שהיה כבר בשבוע חדש, רשמה ירידה לאותו השפל שהזכרנו.

בדוחות עצמם הציגה החברה צמיחה של 28% בהכנסות ל-46.8 מיליון דולר, כשההכנסות ממנויים היוו כ-90% מהסכום (42.2 מיליון דולר). הנתון עקף את צפי האנליסטים ב-2.2 מיליון דולר. בשורה התחתונה החברה הציגה הפסד מתואם של 16 סנט למניה, בשוק ציפו להפסד למניה של 22 סנט. ההפסד התפעולי עלה מכמעט 3 מיליון שהיוו 7.9% מההכנסות ברבעון המקביל ל-11.7 מיליון דולר שמהווים 25% מההכנסות. בצד הדוחות פרסמה תחזית שנתית לפי ההכנסות החוזרות (ARR) יעלו ב-31% ל-191 מיליון דולר.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

1.
מוצא המציאות 15/09/2021 14:01
הגב לתגובה זו
40 מיליון דולר הכנסות שווי 2.5 מיליארד? אני מוכר את הבית שלי ושם הכל על זה. מכפיל הכנסות 60 אשכרה, מכפיל רווח אין מה לדבר בכלל.

B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות

הדס ברטל | 24/10/2025 05:59

נושאים בכתבה צבא צבא ארצות הברית סין רוסיה ארה"ב אוקראינה מלחמת רוסיה אוקראינה

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר.

1 # ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים.

להמשך הכתבה לחץ כאן

צילום: מצרים

בדרך למלחמה? המתיחות בין מצרים לאתיופיה בשיא חדש

מצרים רואה בסכר שבונה אתיופיה איום קיומי, כאשר הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית

אדיר בן עמי | 02/09/2024 21:22

נושאים בכתבה אתיופיה מצרים

המתיחות בין מצרים לאתיופיה מגיעה לשיא חדש, כאשר מצרים שולחת כוחות צבא לסומליה במה שנראה כמהלך להרתעת אתיופיה. המאבק ארוך השנים בין שתי המדינות על השליטה בנהר הנילוס מתעצם, כאשר בניית סכר הרנסנס האתיופי מאיימת על מקור המים החיוני של מצרים. במוקד הסכסוך עומד כאמור סכר הרנסנס, פרויקט ענק שאתיופיה החלה לבנות ב-2011 על הנילוס. הסכר, שעלותו מוערכת ב-4.2 מיליארד דולר, נועד לייצר חשמל ולתמוך בפיתוח הכלכלי של אתיופיה. אולם, מצרים רואה בו איום קיומי, שכן הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית. בנוסף לכך, הנילוס מהווה סמל תרבותי ולאומי עמוק במורשת המצרית והאתגר מתעצם נוכח הגידול הדמוגרפי המהיר של מצרים, עם תוספת של כשני מיליון תושבים מדי שנה, מה שמגביר את הלחץ על משאבי המים המוגבלים של המדינה.

המתיחות החריפה לאחרונה עם הסכם שחתמה אתיופיה עם סומלילנד לפיו היא החכירה לאדיס אבבה רצועת חוף באורך 20 ק"מ באזור מפרץ עדן - למשך 50 שנה, מה שמעניק לה גישה אסטרטגית למפרץ עדן. מצרים, בתגובה, שלחה כוחות מיוחדים וציוד צבאי לסומליה, במסגרת הסכם שיתוף פעולה חדש. מהלך זה נתפס כניסיון להרתיע את אתיופיה ולחזק את עמדתה של מצרים באזור. למרות האיומים מצד מצרים בעבר, כולל רמיזות על אפשרות להפציץ את הסכר, נראה כי פתרון צבאי ישיר אינו סביר. המרחק הגיאוגרפי והמגבלות הצבאיות מקשים על מצרים לפעול ישירות נגד הסכר. במקום זאת, מצרים מנסה לגייס תמיכה בינלאומית ולהפעיל לחץ דיפלומטי על אתיופיה.

ניסיונות קודמים להגיע להסכם שיאפשר לשתי המדינות ליהנות ממי הנילוס לא צלחו. עם זאת, ההשלכות האפשריות של עימות צבאי והחשיבות האזורית של שתי המדינות מגבירות את הלחץ הבינלאומי למציאת פשרה. בינתיים, המתיחות ממשיכה לעלות, כאשר שתי המדינות מנסות לחזק את עמדותיהן האסטרטגיות באזור.