גילת דיווחה על הזמנות של 4 מ' ד' - המניה מזנקת גם בוול סטריט
גילת חברת התקשורת הלוויינית הדואלית גילת -9.81% מזנקת ב-5% לאחר שדיווחה כי חברת הבת Wavestream קיבלה הזמנות בהיקף של מעל ל-4 מיליון דולר לתמיכה ב-Gateways של קבוצת לוויינים במסלול לווייני נמוך (LEO). ההזמנות התקבלו כחלק מחוזה עליו דיווחה החברה בעבר.
חברת הבת מספקת את מגברי המצב המוצק מדגם PowerStream 160Ka שתוכננו במיוחד עבור רשתות המשתמשות בהעלאה בפס רחב ותוכניות אפנון מורכבות. על פי החברה "מגברי המצב המוצק של Wavestream נבחרו לאור הביצועים הטכניים שלהם שהינם הטובים ביותר מסוגם ונוכח אמינותם חסרת התחרות בתנאים מאתגרים, המאפשרים מתן מענה מיטבי לדרישות המחמירות של קבוצות לוויינים במסלול לווייני שאינו גיאוסטציונרי (NGSO) המותקנים באתרים מרוחקים".
בוב הופמן, מנכ"ל Wavestream: "אנו מייצרים כעת את יחידות ה- SSPAs ברמת Gateways בקצב ייצור חסר תקדים. יכולת הייצור, אמינות המוצר, והניסיון שלנו עם טכנולוגיות SSPAs בתדרי Ka ממצבים אותנו כחברה היחידה בשוק ה-Gateways עבור NGSO.״
Wavestream מייצרת משדרים בתקשורת לוויינית בהספק גבוה לקישוריות בטיסה, תקשורת קרקעית בתנועה ושווקי וסיפקה ב-15 השנים האחרונות יותר מ-40 אלף מערכות.
בדוחותיה לרבעון הראשון של שנת 2021 דיווחה גילת על הכנסות של 45 מיליון דולר בהשוואה לכ-48 מיליון דולר ברבעון הראשון של שנת 2020, קיטון של 6%. ההפסד הנקי על בסיס Non-GAAP לרבעון הראשון של שנת 2021 עמד על כ-5 מיליון דולר או 9 סנט למנייה בדילול מלא, בהשוואה להפסד נקי של כ-9 מיליון דולר או 15 סנט למנייה בדילול מלא ברבעון הראשון של שנת 2020.
- גילת: ההכנסות זינקו ב-58%, הרווח למניה על 0.14 דולר - מעלה תחזית
- מנכ"ל גילת: "החטיבה הביטחונית תכפיל את עצמה בתוך שלוש שנים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נזכיר, כי בעקבות הזינוק של 300% במניה גם בקרן פימי וגם במבטח שמיר החליטו לממש רווחים והקטינו את החזקתם בגילת. המנייה נפלה בעקבות כך. אבל האמת היא שבדוחות לא היה ניתן למצוא את ההסבר לזינוק והיו הרבה ספקולציות סביב המניה, כאשר דווח כי קרן ARK של קתי' ווד תוציא תעודת סל על חברות חלל. גילת זינקה אלא שמאז היא נפלה ביותר מ-50%, כשבפועל היא לא נכנסה לתעודת הסל.
בנוסף, לאחרונה גילת דיווחה על שורה של הסכמים: החברה דיווחה על הזמנות של 5 מיליון דולר ממפעילת רשת תקשורת סלולרית Tier-1 ביפן להרחבת הכיסוי הסלולרי על גבי לוויין. בנוסף, דיווחה החברה על קבלת אישור להתחיל את השלב התפעולי של פרויקט התקשורת בפרו בו זכתה החברה ב-2015 בהיקף מצטבר של כ-108 מיליון דולר. ובנוסף החברה חתמה על הסכם אסטרטגי המוערך בעשרות מיליוני דולרים עם תאגיד ממשלתי גדול באסיה-פסיפיק, הכולל אספקת ציוד ומתן שירותי ניהול רב-שנתיים יאפשר קישוריות עבור יישומים רבים ברחבי המדינה.
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקקרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.
1 # ארנולד שוורצנגר
ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.
שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.
- הדירוג שקובע חד משמעית: הפועל ב"ש ומכבי חיפה בתחתית, בית"ר בצמרת
- שביתת התסריטאים נגמרה - מה אומר ההסכם שנחתם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון
הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).
טראמפ קונה מניות, נוצר באמצעות ChatGPT ע״י מנדי הניגטראמפ רכש אג"ח ב-82 מיליון דולר, כולל של חברות הנשענות על מדיניותו
הנשיא האמריקאי ממשיך במסע הרכישות שלו בשוק האג"ח: חשיפות חדשות מגלות מאות עסקאות שביצע מאז אוגוסט, החל ברכישות באג"ח עירוניות ועד אג"ח של ענקיות טכנולוגיה ובנקים; ההיקף המקסימלי של העסקאות עשוי להגיע ליותר מ-337 מיליון דולר, בעוד שאלות על ניגודי עניינים נותרות ללא מענה
טראמפ העסקאות, שחלקן פורסמו לאחר סיום השבתת הממשל, חושפות כי טראמפ רכש אג"ח של תאגידים הפועלים בענפים שלכאורה נהנים ישירות ממדיניותו – בהם ברודקום, קואלקום, מטא, הום דיפו, CVS Health,
גולדמן סאקס, מורגן סטנלי ואינטל. לצד אלה, נכללות גם רכישות אג"ח של רשויות מקומיות בארה"ב: ערים, מחוזות, מחלקות חינוך, תאגידי מים ובתי חולים.
לפי הדיווחים, טראמפ לא מכר כלל ניירות ערך בתקופה זו.
רכישות בשווקים הרגישים למדיניות — בזמן
שהממשל משפיע על התעשייה
בין העסקאות הבולטות נמצאות רכישות באג"ח של אינטל, זמן קצר לאחר שהממשל עצמו השלים עסקה יוצאת דופן שהעניקה לממשלת ארה"ב כמעט 10% מהבעלות על החברה במסגרת השקעה של 8.9 מיליארד דולר, שמומנה בחלקה מחוק השבבים האמריקאי (Chips
Act). ההשקעה נועדה, לפי הבית הלבן, להגן על תעשיית השבבים המקומית, אך ההצטלבות בין צעדי מדיניות כאלו והחזקות פרטיות של הנשיא ממשיכה לעורר ביקורת ציבורית.
דוגמה נוספת לחפיפה בין החלטות מדיניות לבין פעילות השקעה: במהלך אוגוסט רכש טראמפ אג"ח של ג'יי
פי מורגן, בסוף השבוע דרש ממשרד המשפטים לפתוח בחקירה נגד הבנק בשל קשריו בעבר עם ג'פרי אפשטיין. אף שהבנק התנער מקשרים אלה, החפיפה בין פעילות ההשקעות וצעדי הממשל שוב מעלה שאלות על שקיפות וניגוד עניינים.
בבית הלבן טוענים כי טראמפ ובני משפחתו אינם
מעורבים בקבלת ההחלטות על תיק ההשקעות, וכי הרכישות מתבצעות על ידי מנהלים חיצוניים המשתמשים בתוכניות שמחקות מדדי שוק. ב-OGE אישרו את הדיווחים מבחינה פורמלית.
- מתכוננים ל-2026: פחות טראמפ, יותר סין?
- טראמפ מבטיח "דיבידנד מכסים" של 2,000 דולר לכל אמריקאי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, בניגוד לנשיאים קודמים, טראמפ לא העביר את נכסיו לנאמנות עיוורת עם גורם בלתי תלוי,
אלא הותיר את השליטה בתאגידיו בידי שני בניו. מבקריו טוענים כי המשך החזקותיו והמעורבות הפיננסית הרחבה שלו בתחום העסקי יוצרים פוטנציאל מובנה לניגודי עניינים, במיוחד כאשר ההשקעות חופפות להשפעות ישירות של מדיניות הממשל.
