גילת הפסידה 5 מיליון דולר ברבעון הראשון
גילת חברת התקשורת הלוויינית הדואלית גילת -9.6% מדווחת על הכנסות ברבעון הראשון של שנת 2021 שהסתכמו בכ-45 מיליון דולר בהשוואה לכ-48 מיליון דולר ברבעון הראשון של שנת 2020, קיטון של 6%.
ההפסד הנקי על בסיס Non-GAAP לרבעון הראשון של שנת 2021 עמד על כ-5 מיליון דולר או 9 סנט למנייה בדילול מלא, בהשוואה להפסד נקי של כ-9 מיליון דולר או 15 סנט למנייה בדילול מלא ברבעון הראשון של שנת 2020.
ברבעון הראשון של שנת 2021 ה-EBITDA השלילי המתואם הגיע ל-1.4 מיליון דולר, בהשוואה ל-EBITDA שלילי מתואם של 5.0 מיליון דולר ברבעון הראשון של שנת 2020.
על רקע הדוחות, אמר עדי צפדיה, מנכ"ל גילת: "אנו ממשיכים לראות מומנטום חזק בכל היחידות העסקיות שלנו, למעט במגזר ה-IFC, אשר טרם התאושש. אנו מאמינים כי מגמת הצמיחה הזו תימשך במהלך שנת 2021 ומצפים להמשיך ולהציג צמיחה רבעונית עקבית לאורך השנה והגדלת הרווחיות. במבט קדימה, שנת 2022 צפויה להראות שיפור משמעותי הן בהכנסות והן ברווחיות עם ההתאוששות בשווקי ה-IFC, התמסורת הסלולריתCellular) Backhaul) וה-NGSO."
- גילת: ההכנסות זינקו ב-58%, הרווח למניה על 0.14 דולר - מעלה תחזית
- מנכ"ל גילת: "החטיבה הביטחונית תכפיל את עצמה בתוך שלוש שנים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"לאור ההזדמנויות הרבות שאנו רואים לפנינו, אנו משקיעים מאמצים משמעותיים במחקר והפיתוח שלנו במטרה לנצל הזדמנויות אלה ולהאיץ את הצמיחה העתידית שלנו. אנו צופים כי שווקי ה-NGSO, ה IFC והתמסורת הסלולרית (Cellular Backhaul) יהיו השווקים העיקריים אשר יניעו צמיחה זו במהלך שנת 2021 והלאה, ובנוסף אנו רואים גם פוטנציאל גבוה בשוק הצבאי אשר יתמוך בצמיחה שלנו באופן משמעותי יותר מאשר בעבר".
החברה נסחרת כיום בבורסת ת"א בשווי שוק של כ-2 מיליארד שקל ומנייתה נסחרת בכ-34 שקל למנייה.
נזכיר, כי בעקבות הזינוק של 300% במניה (לכתבה המלאה על הביקורת) גם בקרן פימי וגם במבטח שמיר החליטו לממש רווחים והקטינו את החזקתם בגילת והמנייה נפלה (לכתבה המלאה). בדוחות לא היה ניתן למצוא את ההסבר לזינוק והיו הרבה ספקולציות סביב המניה, כאשר דווח כי קרן ARK של קתי' ווד תוציא תעודת סל על חברות חלל. גילת זינקה אלא שמאז היא נפלה ביותר מ-50%.
בנוסף, לאחרונה גילת דיווחה על שורה של הסכמים: החברה דיווחה על הזמנות של 5 מיליון דולר ממפעילת רשת תקשורת סלולרית Tier-1 ביפן להרחבת הכיסוי הסלולרי על גבי לוויין. בנוסף, דיווחה החברה על קבלת אישור להתחיל את השלב התפעולי של פרויקט התקשורת בפרו בו זכתה החברה ב-2015 בהיקף מצטבר של כ-108 מיליון דולר. ובנוסף החברה חתמה על הסכם אסטרטגי המוערך בעשרות מיליוני דולרים עם תאגיד ממשלתי גדול באסיה-פסיפיק, הכולל אספקת ציוד ומתן שירותי ניהול רב-שנתיים יאפשר קישוריות עבור יישומים רבים ברחבי המדינה.
- ענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה
- אחרי נפילה של 26% - בכירים בפייפאל מוכרים מניות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
גילת, הפועלת זה שלושה עשורים, פיתחה פלטפורמת רשת תקשורת לוויינית מבוססת ענן, מודמים, אנטנות ניידות, מגברי מצב-מוצק (SSPA), ממירי תדרים (BUC) ומוצרים נוספים מתחום התקשורת הלוויינית. באחרונה דיווחה כי חתמה על הסכמים בהיקף של 20 מיליון דולר לתמיכה בלוויינים במסלול נמוך.
- 1.גילת הפסידה 04/05/2021 15:41הגב לתגובה זודוח על העבר לא אומר כלום על העתיד.
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקקרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.
1 # ארנולד שוורצנגר
ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.
שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.
- הדירוג שקובע חד משמעית: הפועל ב"ש ומכבי חיפה בתחתית, בית"ר בצמרת
- שביתת התסריטאים נגמרה - מה אומר ההסכם שנחתם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון
הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).
ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה
ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37% , גוגל Alphabet -0.78% ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22% . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.
מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.
זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.
האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.
השינוי לענף עתיר הון
הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.
