מנכל סקווייר גק דורסי
צילום: Getty images Israel

ביט בריבוע: סקוור רוצה להפוך את ביטקוין "למטבע של האינטרנט"

יצרנית פתרונות התשלומים הדיגיטליים היכתה את התחזיות והוסיפה את הראפר ג'יי זי לדירקטוריון אחרי שרכשה ממנו את פלטפורמת המוזיקה טיידל ב-300 מיליון
ארז ליבנה | (1)

בהתחשב בעובדה שברבעון הראשון של 2020, יצרנית פתרונות התשלום הדיגיטליים, סקוור (SQ) - מרובע באנגלית - הפסידה 2 סנט לכל מניה (EPS), בסוף בסוף השבוע האחרון דיווחה על דוחותיה לרבעון הראשון של 2021, כשאיך נאמר זאת, היא שברה את התחזיות. כמה שברה? היא EPS של 41 סנט. או למעלה מ-156% מהצפי של הקונצנזוס. אבל הסיפור האמיתי הוא לא הרווח של החברה, אלא תוכניותיה לעתיד בעיקר סביב הביטקוין BITCOIN 2.14% .

 

בשורה העליונה היא צמחה בלא פחות מ-266% בשל עלייה בתשלומים באפליקציות שבהן היא תומכת, מה שתרם לה 4 מיליארד דולר לשורה התחתונה שהסתכמה ב-5 מיליארד דולר, 50% יותר מהקונצנזוס.

 

אבל מה שכנראה תרם יותר מכל להכנסות של סקווייר זה העלייה בערכו של הביטקוין, שהכניס לה ברבעון האחרון לא פחות מ-1.5 מיליארד דולר, שמהווים עלייה של 44% ביחס לרבעון המקביל. תוצאות יפות בהחלט, שגורמות ללא מעט אנליסטים בוול סטריט להיות עוד יותר שוריים על המניה שעלתה ב-1,716% ב-5.5 שנים בה היא נסחרת בוול סטריט.

 

כמו כן, החברה רכשה ב-300 מיליון דולר את פלטפורמת המוזיקה טיידל (Tidal) מהרפאר המפורסם ג'יי זי ב-300 מיליון דולר והוסיפה אותו לדירקטוריון החברה. בנוסף, החברה השקיעה 470 מיליון דולר בביטקוין וסלקה טרנסאקציות בהיקף של 3.5 מיליארד דולר, אולם קיבלה עמלות שמהוות 2% מהסך הכולל, או 75 מיליון דולר בלבד.

 

מנכ"ל סקוור, ג'ק דורסי, איך לא, רוצה להמשיך למסד את הביטקוין וקרא לו "המטבע של האינטרנט", כשהוא מתכנן להפוך את התשלומים באמצעות מטבע הקריפטו לזמינים כמו כל אמצעי תשלום אחר. "אנחנו רואים בביטקוין כפוטנציאל להיות המטבע הילידי של האינטרנט ואנחנו רוצים לקדם את זה כמה שניתן", אמר דורסי בשיחת אנליסטים.

 

האנליסטים כמובן שוריים על החברה ועל כל רעיון הטמעת הביטקוין, אבל גם בשל העובדה שארה"ב נפתחת מחדש, מה שאומר שיותר אנשים ישתמשו באמצעי התשלום שמציעה SQ. "אם דורסי צודק, אז לחברה שלו יש יתרון על המתחרות בשוק", כתב האנליסט דן דולב ממיזוהו השקעות.

 

אחרים אוהבים את הרעיון שהחברה משלבת בין אמצעי תשלום קלאסיים, כמו כרטיסי האשראי, שעדיין מהווים את ליבת העסק, לבין המטבעות הדיגיטליים. בכל מקרה, לא מעט אנליסטים שמסקרים את החברה העלו את מחיר המטרה. בססקהאנה העלו ל-315 דולר למניה ובגוגנהיים העלו ל-308 דולר למניה.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ביטקו 10/05/2021 10:39
    הגב לתגובה זו
    רק לירה ישראלית
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

מחשוב קוונטי גטי תמונותמחשוב קוונטי גטי תמונות

מניות הקוונטים טסו באלפי אחוזים - הרווחים עדיין רחוקים

ריגטי קומפיוטינג ו־D-Wave הפכו לכוכבות החדשות של וול סטריט, עם שווי של מיליארדים והכנסות זעומות. המשקיעים מהמרים על העתיד, האנליסטים מזהירים מבועה

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מחשוב קוונטי

מניות שמזנקות כמעט 2,000% בשנה בדרך כלל מספרות סיפור של הצלחה עסקית עם רווחים שמתפוצצים, מוצרים שכובשים את השוק, לקוחות שעומדים בתור. אבל מניות המחשוב הקוונטי שוברות את כל הכללים: הן טסות לשמיים למרות שהרווחים עדיין לא קיימים


ריגטי קומפיוטינג Rigetti Computing -1.72%  ו־D-Wave D-Wave Quantum 3.91%  הן השמות החדשים שמסעירים את וול סטריט. שתי החברות שוות כיום יותר מיצרנית המרקים הוותיקה קמפבל'ס, אף שההכנסות שלהן מהוות פחות מאחוז מהכנסותיה. כך נראית בורסה שמונעת מציפייה לפריצה המדעית הגדולה הבאה.


הדרך למוצר מסחרי עוד ארוכה

תחום המחשוב הקוונטי נחשב כיום לאחד המסקרנים והמסוכנים בשוק ההון, כאשר החברות פועלות לפיתוח מחשבים בעלי עוצמת חישוב חסרת תקדים, שיכולים לפתור בעיות שלמחשבים רגילים יידרשו להן מיליוני שנים. גוגל הדגימה לאחרונה יכולת כזו, כאשר שבב קוונטי שפתחה פתר בעיה בתוך דקות - משימה שלמחשב־על רגיל הייתה אורכת עידנים. אלא שיש פער גדול בין היתכנות מדעית לבין מוצר מסחרי שמייצר הכנסות. מנכ"ל אנבידיה, ג’נסן הואנג, העריך כי עשויות לחלוף עשרות שנים עד שהטכנולוגיה תניב תוצאות מעשיות. בשוק ההון, לעומת זאת, המשקיעים נוטים להתעלם מהזהרות ולהתרכז בפוטנציאל.


התופעה מזכירה במידה מה את מניות הביוטכנולוגיה, גם שם משקיעים מוכנים להמתין שנים לתוצאות, מתוך אמונה שההשקעות יניבו בסוף תרופה או טכנולוגיה מהפכנית. במקרה של הקוונטום, הכול עדיין תיאורטי: המשקיעים רוכשים מניות על סמך חזון, לא על בסיס נתונים כספיים.


נשיא ארה״ב טראמפ הציב את המחשוב הקוונטי בעדיפות לאומית, וחברת ההשקעות פידליטי השתתפה לאחרונה בגיוס הון של חברת קוונטיניום, שנערך לפי שווי של עשרה מיליארד דולר. גם ענקיות טכנולוגיה נהנות מהגל: דיווח על פריצת דרך בשבב של אלפאבית הוסיף לשוויה עשרות מיליארדי דולרים בתוך דקות. עם זאת, יש מי שמזהירים מפני בועה. האנליסט טרוי ג’נסן מקנטור פיצג'רלד הסביר כי אם הטכנולוגיה תצליח, זה עשוי לשנות את העולם; אם לא, המניות עלולות להתרסק.