ניו יורק
צילום: Mark Billante/Unsplash

מירוץ המעצמות: החברות הסיניות יבחרו בבורסת הונג קונג במקום בוול סטריט?

גישתה הזחוחה של סין הובילה את ארה"ב בימי אובמה וטראמפ להצר את צעדיהן של החברות הסיניות. אלא שלא בטוח כלל שהן ייכנעו. האם החוק החדש שמחייב אותן לשקיפות פיננסית מלאה יסיים את העשור של הפריחה בהנפקות סיניות בנאסד"ק?
ארז ליבנה | (2)

טיקטוק של בייטדאנס, ענקית הטכנולוגיה Huawei, ענקית הגיימינג והאינטרנט, טנסנט (TCEHY), SMIC יצרנית השבבים הגדולה בסין ועוד לא מעט חברות סיניות גדולות ומשמעותיות היו ועודן מטרות של הממשל האמריקאי, במה שכונה בתחילה "מלחמת הסחר", אבל מהר מאוד הפך למה שהוא באמת: מרוץ נושך בין שתי המעצמות החזקות בעולם, נכון להיום, כלומר ארה"ב וסין על כוח והשפעה גלובליים.

 

המלחמה החלה כבר בימיו של הנשיא ברק אובמה, שהגה את ההסכם הטרנס פסיפי (TPP), בניסיון לעקוף את סין – שהפכה בעשור הקודם ליותר ויותר זחוחה ואגרסיבית, בעיקר בשאיפות הטריטוריאליות שלה – אבל זה היה על אש קטנה. אגב, לאחר שהנשיא דונלד טראמפ ביטל בזמנו את ההסכם, לאחרונה חתמה סין על הסכם עם שכנותיה, במה שנתפס כהפסד צורם למדיניות ארה"ב באזור מזרח אסיה והפסיפי.

 

בין אם זו הייתה התפשטות בים סין וכניסה אגרסיבית למים הטריטוריאליים של יפן, או יוזמת "החגורה והדרך" של הנשיא שי ג'ינפינג, שמאיים לכרסם מההגמוניה האמריקאית בעולם מאז הניצחון במלחמת העולם השנייה בעיקר וביתר שאת לאחר נפילת הגוש הקומוניסטי בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת.

 

לאחר שהנשיא ג'ינפינג הפך בעצם לדיקטטור ב-2018, כשהפרלמנט הסיני העניק לו סמכויות לכל החיים, שיא הזחיחות הסינית התרחש אשתקד, כשלאחר שנה של הפגנות סטודנטים, שגבלו בהתקוממות עממית בהונג קונג ובעצם שיתקו את העיר, סין חזרה בה מההתחייבות הבינ"ל שלה לשמור על הנייטרליות של העיר, בשיטה שכונתה "שתי שיטות – מדינה אחת". השלטונות בסין החילו את "חוק הביטחון הלאומי" הסיני בעיר ובעצם הכניסו למערב אצבע בעין.

 

במקביל, בסין יצאו באסטרטגיה חדשה, שניתן לכנותה "מתקפדת" – מלשון קיפוד. היא מותקפת בכמה חזיתות. המתיחות הגואה עם הודו, שחסמה למעלה מ-100 אפליקציות סיניות בשטחה, כמו גם עלייה במתיחות מול אוסטרליה ועוד לא מעט סכסוכים ומכשלות, הביאו את השלטון הסיני להכריז על אסטרטגיית צמיחה המבוססת על מעמד הביניים הגדל במדינה.

 

המתחרה של טיקטוק כסמל לעתיד לבוא

בכל מקרה, גם עם הנשיא החדש ג'ו ביידן, שסביר להניח שיתנהל בצורה אחרת לחלוטין מטראמפ – וכבר עושה זאת – המים הכלכליים בארה"ב לא נראים ידידותיים לחלק לא מבוטל מהחברות הסיניות, שגם אם יונפקו בארה"ב, הן אינן יודעות איך הממשל יצר את צעדיהן בעתיד.

 

אז לאחר העשור הקודם, שהיה תקופה של פריחה להנפקות סיניות בנאסד"ק, כשמרבית ענקיות הטק הסיניות הנפיקו בוול סטריט, בהן עליבאבא (BABA) של ג'ק מא, ג'יי.די. קום (JD), באיידו (BIDU) ועוד – כנראה שהתקופה הזו רשמית נגמרה. במיוחד לאחר שרק בחודשיים האחרונים הממשל האמריקאי ביקש מהנהלת הבורסה בניו יורק למחוק 31 חברות סיניות מהמסחר בוול סטריט.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

"הייתה מערכת יחסים יריבית ומולהטת בין ארה"ב לסין ב-4 שנים האחרונות", אמר דיוויד צ'או, שותף בקרן DCM, שלאחרונה הנפיקה בבורסת הונג קונג את הרשת החברתית הסינית, קאישו, עליה הרוויחה הקרן 16 מיליארד דולר בהנפקה.

 

צ'או סבור שלא מעט הנפקות של חברות סטארט-אפ סיניות יוותרו על הנאסד"ק וינפיקו בהונג קונג במקום. "הטיפול ב-Huawei וההבטחה למחוק חברות מהמסחר, גרמו להרבה חברות סיניות לשקול מחדש הנפקה בוול סטריט", הוסיף צ'או בראיון ל-CNBC. "בנוסף, החברות רואות שהן יכולות להנפיק בסכומים יפים גם בהונג קונג", הוסיף.

 

קאישו, שמתחרה בטיקטוק, הייתה חברת הטכנולוגיה האחרונה שהנפיקה בבורסת הונג קונג וההנפקה הגדולה ביותר מאז הנפקת שיאומי ב-2018. קאישו הצליחה לגייס למעלה מ-5 מיליארד דולר וקפצה ביום הראשון במסחר ב-5 בפברואר ב-200%, כששווי השוק שלה הוא למעלה מ-200 מיליארד דולר.

החוק האמריקאי שמפחיד את הסינים

בכל מקרה, מלחמת הסחר היא כנראה רק רגל אחת בהחלטה של חברות סיניות להנפיק דווקא בהונג קונג, הבורסה הרביעית בגודלה בעולם. אחת מהן היא החוק החדש שעבר פה אחד בסנאט ובקונגרס לקראת סוף 2020, שבו בעצם יישרו את מגרש המשחקים.

 

מה הכוונה? החוק הסיני אוסר על הוצאת מסמכים פיננסיים משטחי סין, מה שלא מאפשר שקיפות מירבית מצד החברות הסיניות, מה שהוביל לא פעמים לכך שחברות סיניות מסתירות מידע ממשקיעים, אבל גם מרשות ני"ע האמריקאית (SEC).

מה עשו האמריקאים? באופן די נדיר, הדמוקרטים והרפובליקאים בארה"ב הסכימו פה אחד על זה שחברות סיניות צריכות לעמוד בסטנדרטים חשבונאיים מחמירים לפני שיוכלו לגייס כסף. החוק החדש שעבר בסנאט ובקונגרס לא מאפשר לחברות הסיניות לשמור על הסודיות הפיננסית שלהן, משהו שסביר להניח שהן רוצות לשמר – בעיקר בשל קשרים ענפים עם הממשל הסיני.

החוק החדש קובע שכל חברה שתרצה להירשם ולגייס כסף בשווקים הפיננסיים בארה"ב, תצטרך לעמוד בסטנדרטי דיווח חשבונאיים מחמירים של רשות ני"ע האמריקאית (SEC). חברה רשומה שלא תעמוד בתנאי החוק, תימחק מוול סטריט בתוך 3 שנים.

החוק קובע עוד שכל חברה שתמנע גישה של ה-SEC לנתוניה החשבונאיים תימחק מוול סטריט. החוק אמנם מכוון לכל חברה זרה, אך הטרמינולוגיה בחוק, שמסמנת ומחייבת חברות סיניות שבדירקטוריון שלהן יושב חבר או פקיד מהמפלגה הקומוניסטית הסינית לדווח על כך.

מרבית החברות הנסחרות בוול סטריט עומדות בסטנדרטים החשבונאיים הקשוחים, שנועדו למנוע בעצם תרמיות. אלא שהחוק בסין אוסר על מסמכים חשבונאיים לצאת מתחומי המדינה, מה שמקשה על ה-SEC לבצע הערכות סיכונים למשקיעים. אמנם ב-2013 הגיעו המדינות להסכמות בנושא, בפועל הסינים מנעו גישה מה-SEC לנתונים החשבונאיים של החברות.

כיום ישנן 217 חברות סיניות רשומות בוול סטריט, ששווי השוק המצרפי שלהן עומד על כ-2.2 טריליון דולר. הגדולות שבהן, עליבאבא (BABA), ג'יי.די.קום (JD), פינדואדו (PDD), טנסנט (TCEHY) וגם חברות רכב כמו NIO (NIO), צפויות להיות הראשונות שייפגעו. יתר על כן, לא מעט חברות רכב חשמלי שירצו להנפיק ולגייס, ימנעו מלעשות כן, מה שצפוי לפגוע בשוק ה-IPO.

החוק הגיע לאחר שבשנים האחרונות התגלו לא מעט מקרי רמייה של משקיעים. דוגמה אחת היא לאקין קפה, רשת בתי קפה סינית שמכרה את עצמה כ"סטארבאקס של סין", ושגייסה בארה"ב כספים להגדלת הרשת. בסוף, הודתה כי פיברקה הכנסות של למעלה 300 מיליון דולר ב-2019 והביאה לאובדן של כסף רב למשקיעים, לפני שנמחקה מהנאסד"ק.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    משה 15/02/2021 08:03
    הגב לתגובה זו
    המשקיעות בסין??
  • 1.
    רק מזומן 14/02/2021 21:11
    הגב לתגובה זו
    מי שמנפיק שם יהיה תחת רגולציה סינית וודאי וודאי לא שקופה לאור זאת הריצה למיקור חוץ בתחום השבבים עוד יפיל את נוידיה א.מ.ד. אינטל הנכלולית והכושל ניהולית עוד יכולה להרויח אם תחשוב מחוץ לקלבסה.
צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.  

יפן בנק מרכזי
צילום: טוויטר

הבנק המרכזי יתחיל למכור מניות - לקראת שינוי מגמה ביפן?

אחרי שנים של תמיכה ישירה בשוק המניות, הבנק המרכזי ביפן מפתיע ומאותת על סיום עידן ההרחבות, ברקע שיאים היסטוריים במדדים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה יפן בנק מרכזי

הבנק המרכזי של יפן הותיר היום את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.5%, בהתאם לציפיות בשוק, אך במקביל להודעה על הריבית הייתה הודעה שעלולה להרעיד את שוק המניות הפורח ביפן. הבנק המרכזי הכריז שיתחיל למכור בהדרגה את החזקות הענק שלו בקרנות סל (ETF) ובקרנות נדל"ן (J-REITs), שהצטברו לאורך שנות ההקלה הכמותית. על פי נוסח ההודעה, המכירות יתחילו בתחילת 2026, בקצב של כ-330 מיליארד ין בשווי חשבונאי בשנה, השווים כ-600–700 מיליארד ין בשווי שוק. מדובר בצעד סמלי אך דרמטי, שמעביר מסר שעידן התמיכה הבלתי מוגבלת בשוקי ההון היפניים מתקרב לסיומו.

השיאים ביפן

ההחלטה מגיעה על רקע מה שנראה עד כה כרנסנס יפני. מי שעוקב אחר סקירות הבוקר כאן בביזפורטל וודאי ראה את הכותרות על המדד היפני שרשם עליות נאות ושבר שיאים השנה. מדד הניקיי 225 זינק בכ-26% מתחילת השנה הפיסקלית, רשם שיאים שלא נראו מאז שנות ה-80, ונהנה מזרימת הון זרה (ותודה לבאפט), ברקע היחלשות הין ושיפור חד ברווחיות החברות המקומיות. אך האיתות החדש של הבנק, יחד עם העובדה ששני חברי מועצה הצביעו בעד העלאת ריבית כבר כעת, לראשונה מאז כניסת הנגיד קזואו אואדה, עשויה לשנות את התמונה. השווקים מתמחרים כעת סיכוי של יותר מ-50% להעלאת ריבית כבר בישיבה הבאה בסוף אוקטובר, לאחר שלושה סבבי העלאות ב-2024 והשהיה מאז תחילת השנה.

רווחי עתק על הנייר

על פי נתוני הבנק, שווי ההחזקות בקרנות סל עומד כיום על כ-75 טריליון ין בשווי שוק, לעומת כ-37 טריליון ין בלבד בשווי חשבונאי, כלומר הרווח על הנייר הוא יותר מ-100%. במילים אחרות, ה-BOJ מחזיק רווחים צבורים של עשרות טריליוני ין, תוצאה של קניית נכסים לאורך עשור של רמות מחירים נמוכות, בזמן שהבורסה היפנית זינקה לשיאים היסטוריים. עם זאת, עצם הרווחים האדירים הללו הם גם הסיבה לחשש בשווקים, כאשר כל מכירה, אפילו בהיקף קטן, עלולה להיתפס כסימן ליציאה מסיבית ולהצית לחץ מכירות רוחבי, במיוחד כשהבנק נתפס כ"שחקן ענק" שהיה עד היום רשת הביטחון של השוק.

פרדיגמה חדשה?

עם ההודעה מחקו המדדים את העליות וסגרו בירידה של כ-0.6%, תשואות האג"ח הממשלתיות ל-2 ו-10 שנים עלו, והין התחזק זמנית. המשמעות למשקיעים היא שינוי פרדיגמה: משוק שורי שהוזן על ידי נזילות מצד הבנק המרכזי, יפן עוברת לשוק שיתבסס יותר על יסודות כלכליים ורווחיות החברות, אך עם פחות רשת ביטחון מצד הבנק המרכזי. אם תגיע העלאת ריבית כבר באוקטובר, היא תסמן את הסיום הרשמי של עידן ההרחבות שהזין את שוק ההון היפני לשיאים בשנה האחרונה. האם מדובר רק בהאטה זמנית בראלי, או בתחילתה של תפנית בשוק ההון היפני?