ניו יורק
צילום: Mark Billante/Unsplash

מירוץ המעצמות: החברות הסיניות יבחרו בבורסת הונג קונג במקום בוול סטריט?

גישתה הזחוחה של סין הובילה את ארה"ב בימי אובמה וטראמפ להצר את צעדיהן של החברות הסיניות. אלא שלא בטוח כלל שהן ייכנעו. האם החוק החדש שמחייב אותן לשקיפות פיננסית מלאה יסיים את העשור של הפריחה בהנפקות סיניות בנאסד"ק?
ארז ליבנה | (2)

טיקטוק של בייטדאנס, ענקית הטכנולוגיה Huawei, ענקית הגיימינג והאינטרנט, טנסנט (TCEHY), SMIC יצרנית השבבים הגדולה בסין ועוד לא מעט חברות סיניות גדולות ומשמעותיות היו ועודן מטרות של הממשל האמריקאי, במה שכונה בתחילה "מלחמת הסחר", אבל מהר מאוד הפך למה שהוא באמת: מרוץ נושך בין שתי המעצמות החזקות בעולם, נכון להיום, כלומר ארה"ב וסין על כוח והשפעה גלובליים.

 

המלחמה החלה כבר בימיו של הנשיא ברק אובמה, שהגה את ההסכם הטרנס פסיפי (TPP), בניסיון לעקוף את סין – שהפכה בעשור הקודם ליותר ויותר זחוחה ואגרסיבית, בעיקר בשאיפות הטריטוריאליות שלה – אבל זה היה על אש קטנה. אגב, לאחר שהנשיא דונלד טראמפ ביטל בזמנו את ההסכם, לאחרונה חתמה סין על הסכם עם שכנותיה, במה שנתפס כהפסד צורם למדיניות ארה"ב באזור מזרח אסיה והפסיפי.

 

בין אם זו הייתה התפשטות בים סין וכניסה אגרסיבית למים הטריטוריאליים של יפן, או יוזמת "החגורה והדרך" של הנשיא שי ג'ינפינג, שמאיים לכרסם מההגמוניה האמריקאית בעולם מאז הניצחון במלחמת העולם השנייה בעיקר וביתר שאת לאחר נפילת הגוש הקומוניסטי בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת.

 

לאחר שהנשיא ג'ינפינג הפך בעצם לדיקטטור ב-2018, כשהפרלמנט הסיני העניק לו סמכויות לכל החיים, שיא הזחיחות הסינית התרחש אשתקד, כשלאחר שנה של הפגנות סטודנטים, שגבלו בהתקוממות עממית בהונג קונג ובעצם שיתקו את העיר, סין חזרה בה מההתחייבות הבינ"ל שלה לשמור על הנייטרליות של העיר, בשיטה שכונתה "שתי שיטות – מדינה אחת". השלטונות בסין החילו את "חוק הביטחון הלאומי" הסיני בעיר ובעצם הכניסו למערב אצבע בעין.

 

במקביל, בסין יצאו באסטרטגיה חדשה, שניתן לכנותה "מתקפדת" – מלשון קיפוד. היא מותקפת בכמה חזיתות. המתיחות הגואה עם הודו, שחסמה למעלה מ-100 אפליקציות סיניות בשטחה, כמו גם עלייה במתיחות מול אוסטרליה ועוד לא מעט סכסוכים ומכשלות, הביאו את השלטון הסיני להכריז על אסטרטגיית צמיחה המבוססת על מעמד הביניים הגדל במדינה.

 

המתחרה של טיקטוק כסמל לעתיד לבוא

בכל מקרה, גם עם הנשיא החדש ג'ו ביידן, שסביר להניח שיתנהל בצורה אחרת לחלוטין מטראמפ – וכבר עושה זאת – המים הכלכליים בארה"ב לא נראים ידידותיים לחלק לא מבוטל מהחברות הסיניות, שגם אם יונפקו בארה"ב, הן אינן יודעות איך הממשל יצר את צעדיהן בעתיד.

 

אז לאחר העשור הקודם, שהיה תקופה של פריחה להנפקות סיניות בנאסד"ק, כשמרבית ענקיות הטק הסיניות הנפיקו בוול סטריט, בהן עליבאבא (BABA) של ג'ק מא, ג'יי.די. קום (JD), באיידו (BIDU) ועוד – כנראה שהתקופה הזו רשמית נגמרה. במיוחד לאחר שרק בחודשיים האחרונים הממשל האמריקאי ביקש מהנהלת הבורסה בניו יורק למחוק 31 חברות סיניות מהמסחר בוול סטריט.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

"הייתה מערכת יחסים יריבית ומולהטת בין ארה"ב לסין ב-4 שנים האחרונות", אמר דיוויד צ'או, שותף בקרן DCM, שלאחרונה הנפיקה בבורסת הונג קונג את הרשת החברתית הסינית, קאישו, עליה הרוויחה הקרן 16 מיליארד דולר בהנפקה.

 

צ'או סבור שלא מעט הנפקות של חברות סטארט-אפ סיניות יוותרו על הנאסד"ק וינפיקו בהונג קונג במקום. "הטיפול ב-Huawei וההבטחה למחוק חברות מהמסחר, גרמו להרבה חברות סיניות לשקול מחדש הנפקה בוול סטריט", הוסיף צ'או בראיון ל-CNBC. "בנוסף, החברות רואות שהן יכולות להנפיק בסכומים יפים גם בהונג קונג", הוסיף.

 

קאישו, שמתחרה בטיקטוק, הייתה חברת הטכנולוגיה האחרונה שהנפיקה בבורסת הונג קונג וההנפקה הגדולה ביותר מאז הנפקת שיאומי ב-2018. קאישו הצליחה לגייס למעלה מ-5 מיליארד דולר וקפצה ביום הראשון במסחר ב-5 בפברואר ב-200%, כששווי השוק שלה הוא למעלה מ-200 מיליארד דולר.

החוק האמריקאי שמפחיד את הסינים

בכל מקרה, מלחמת הסחר היא כנראה רק רגל אחת בהחלטה של חברות סיניות להנפיק דווקא בהונג קונג, הבורסה הרביעית בגודלה בעולם. אחת מהן היא החוק החדש שעבר פה אחד בסנאט ובקונגרס לקראת סוף 2020, שבו בעצם יישרו את מגרש המשחקים.

 

מה הכוונה? החוק הסיני אוסר על הוצאת מסמכים פיננסיים משטחי סין, מה שלא מאפשר שקיפות מירבית מצד החברות הסיניות, מה שהוביל לא פעמים לכך שחברות סיניות מסתירות מידע ממשקיעים, אבל גם מרשות ני"ע האמריקאית (SEC).

מה עשו האמריקאים? באופן די נדיר, הדמוקרטים והרפובליקאים בארה"ב הסכימו פה אחד על זה שחברות סיניות צריכות לעמוד בסטנדרטים חשבונאיים מחמירים לפני שיוכלו לגייס כסף. החוק החדש שעבר בסנאט ובקונגרס לא מאפשר לחברות הסיניות לשמור על הסודיות הפיננסית שלהן, משהו שסביר להניח שהן רוצות לשמר – בעיקר בשל קשרים ענפים עם הממשל הסיני.

החוק החדש קובע שכל חברה שתרצה להירשם ולגייס כסף בשווקים הפיננסיים בארה"ב, תצטרך לעמוד בסטנדרטי דיווח חשבונאיים מחמירים של רשות ני"ע האמריקאית (SEC). חברה רשומה שלא תעמוד בתנאי החוק, תימחק מוול סטריט בתוך 3 שנים.

החוק קובע עוד שכל חברה שתמנע גישה של ה-SEC לנתוניה החשבונאיים תימחק מוול סטריט. החוק אמנם מכוון לכל חברה זרה, אך הטרמינולוגיה בחוק, שמסמנת ומחייבת חברות סיניות שבדירקטוריון שלהן יושב חבר או פקיד מהמפלגה הקומוניסטית הסינית לדווח על כך.

מרבית החברות הנסחרות בוול סטריט עומדות בסטנדרטים החשבונאיים הקשוחים, שנועדו למנוע בעצם תרמיות. אלא שהחוק בסין אוסר על מסמכים חשבונאיים לצאת מתחומי המדינה, מה שמקשה על ה-SEC לבצע הערכות סיכונים למשקיעים. אמנם ב-2013 הגיעו המדינות להסכמות בנושא, בפועל הסינים מנעו גישה מה-SEC לנתונים החשבונאיים של החברות.

כיום ישנן 217 חברות סיניות רשומות בוול סטריט, ששווי השוק המצרפי שלהן עומד על כ-2.2 טריליון דולר. הגדולות שבהן, עליבאבא (BABA), ג'יי.די.קום (JD), פינדואדו (PDD), טנסנט (TCEHY) וגם חברות רכב כמו NIO (NIO), צפויות להיות הראשונות שייפגעו. יתר על כן, לא מעט חברות רכב חשמלי שירצו להנפיק ולגייס, ימנעו מלעשות כן, מה שצפוי לפגוע בשוק ה-IPO.

החוק הגיע לאחר שבשנים האחרונות התגלו לא מעט מקרי רמייה של משקיעים. דוגמה אחת היא לאקין קפה, רשת בתי קפה סינית שמכרה את עצמה כ"סטארבאקס של סין", ושגייסה בארה"ב כספים להגדלת הרשת. בסוף, הודתה כי פיברקה הכנסות של למעלה 300 מיליון דולר ב-2019 והביאה לאובדן של כסף רב למשקיעים, לפני שנמחקה מהנאסד"ק.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    משה 15/02/2021 08:03
    הגב לתגובה זו
    המשקיעות בסין??
  • 1.
    רק מזומן 14/02/2021 21:11
    הגב לתגובה זו
    מי שמנפיק שם יהיה תחת רגולציה סינית וודאי וודאי לא שקופה לאור זאת הריצה למיקור חוץ בתחום השבבים עוד יפיל את נוידיה א.מ.ד. אינטל הנכלולית והכושל ניהולית עוד יכולה להרויח אם תחשוב מחוץ לקלבסה.
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוק

קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?

הדס ברטל |
נושאים בכתבה שחקנים קולנוע

שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.


1 # ארנולד שוורצנגר 

ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.

שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.


ארנולד שוורצנגר מתוך הרשתות החברתיות
ארנולד שוורצנגר - קרדיט: מתוך הרשתות החברתיות


2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון 

הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).

ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה

ענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה

מיקרוסופט, גוגל ואמזון השקיעו מעל 600 מיליארד דולר בתשתיות בינה מלאכותית ונאלצות לגייס חוב כשקופות המזומנים מתכווצות - בעוד וורן באפט מצמצם את ההחזקה באפל ולראשונה רוכש מניות  אלפאבית ב-4.3 מיליארד דולר
אדיר בן עמי |

ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37%  , גוגל Alphabet -0.78%  ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22%  . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.


מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.

זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.

האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.


השינוי לענף עתיר הון

הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.