צרפת ניצבת בפני סערה כלכלית ופוליטית חסרת תקדים המאיימת על יציבותה. הגירעון התקציבי זינק לרמות שלא נראו מאז מלחמת העולם השנייה, החוב הציבורי מתנפח בקצב מדאיג, והמשקיעים מגיבים בחדות - תשואות האג"ח הממשלתיות במגמת עלייה מתמשכת. במקביל, הממשלה הנוכחית עומדת בפני הצבעת אי-אמון שעלולה להוביל לנפילתה השלישית של ממשלה בתוך שנה אחת בלבד.

צרפת במשבר כלכלי: מה הוביל אותה לשם ואיך היא מתכוונת לצאת מזה?

168 מיליארד יורו: כשהגירעון הופך לבעיה קיומית

הגירעון התקציבי של צרפת הגיע ב-2024 ל-5.8% מהתוצר - כ-168.6 מיליארד יורו. מדובר ברמה הגבוהה ביותר מזה עשורים, המעידה על פער משמעותי בין הוצאות להכנסות. החוב הממשלתי עומד כבר על 3.35 טריליון יורו, עם תחזיות שמצביעות על עלייה ליחס של 116% מהתוצר עד סוף 2025.

המשמעות המעשית דרמטית: תשלומי הריבית על החוב זינקו מ-26 מיליארד יורו ב-2020 ל-66 מיליארד יורו כיום - סכום העולה על התקציב השנתי של מערכת החינוך או משרד הביטחון. כל עלייה נוספת בריבית מתורגמת מיידית למיליארדים נוספים שנשאבים מהקופה הציבורית.

• צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
• הלחץ המדיני על ישראל מתורגם לצעדים כלכליים; מה המשמעות?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הגירעון לא נוצר בין לילה. שנים של הוצאות גבוהות על רווחה, פנסיות ותשתיות הביאו את צרפת למצב הנוכחי. ההוצאות על רווחה מגיעות ל-30% מהתוצר - הרבה מעל הממוצע האירופי. המערכת החברתית הנדיבה, הכוללת ימי חופשה רבים, פנסיה מוקדמת וביטוח בריאות מקיף, שומרת אמנם על יציבות חברתית ומפחיתה אי-שוויון, אך מחירה כבד מנשוא.

הפאניקה בשווקים: כשהפער מגרמניה מתרחב והדירוג בסכנה

השווקים הפיננסיים מצביעים ברגליים. התשואה על אגרות החוב הממשלתיות ל-10 שנים זינקה ל-3.45%, יוצרת פער של 79 נקודות בסיס מול גרמניה - אחד הגבוהים באזור היורו. המשמעות ברורה: המשקיעים דורשים פרמיית סיכון גבוהה יותר כדי להלוות כסף לצרפת.

הבורסה בפריז איבדה 5% מערכה בחודש האחרון, והיורו נחלש מול הדולר. משקיעים בינלאומיים מעבירים את כספם לאגרות חוב גרמניות בטוחות יותר. כלכלנים מזהירים שהמצב עלול להחמיר - אם סוכנויות דירוג האשראי יורידו את הדירוג של צרפת, עלות ההלוואות תזנק עוד יותר ותיצור מעגל קסמים של החמרה פיננסית.

• השווקים מצפים להורדת ריבית – אך כל נתון אינפלציה עלול לשנות את התמונה
• הריבית תרד אבל זה לא אומר שוול סטריט תעלה - האנליסטים נערכים לפתיחת המסחר
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• הציבור הסיני צפוי להזניק שוק שורי בשווי 23 טריליון דולר

העלייה החדה בתשואות מהווה שינוי דרמטי לעומת 2020, כאשר התשואות היו כמעט באפס. השילוב של אינפלציה, עליית ריביות והחשש הפוליטי יוצר סערה מושלמת בשוק האג"ח הצרפתי.

מקרון במלכוד: בין הימין הקיצוני לשמאל הרדיקלי

המשבר הפוליטי מעמיק את הבעיה הכלכלית. מחר צפויה הצבעת אי-אמון נגד ראש הממשלה מישל ברנייה, שמונה רק לפני שלושה חודשים. אם יפסיד - וזה התרחיש הסביר - תיפול הממשלה השלישית בתוך שנה, ומקרון יצטרך למנות ראש ממשלה חמישי מאז 2022.

הפרלמנט מפולג לחלוטין מאז הבחירות המוקדמות שיזם מקרון בקיץ 2024. מרין לה פן מהימין הקיצוני וז'אן-לוק מלנשון מהשמאל הרדיקלי שולטים בגושים גדולים, כל אחד עם אג'נדה כלכלית מנוגדת. לה פן דורשת פחות אירופה ויותר הגנה על עובדים צרפתים, מלנשון דוחף למסים גבוהים על עשירים והגדלת ההוצאות החברתיות, ומקרון תקוע באמצע עם מדיניות פרו-עסקית שאיבדה תמיכה ציבורית.

ברנייה ניסה נואשות לקדם תקציב מצמצם ל-2025 עם קיצוצים של 44 מיליארד יורו, כולל הצעות קיצוניות כמו ביטול שני חגים לאומיים מתוך 11. הוא הזהיר מפני "משבר כמו ביוון 2009", אך לא הצליח לגייס רוב בפרלמנט המפולג.

איגודי העובדים מתכננים יום מחאה כללי ב-18 בדצמבר עם השבתת התחבורה הציבורית - מהלך שעלול לשתק את הכלכלה ליום שלם ולהזכיר את מחאות האפודים הצהובים שזעזעו את צרפת.

מדיניות מקרון: בין הקלות מס לעשירים להתפוצצות החוב

מדיניותו הכלכלית של מקרון תרמה משמעותית למשבר הנוכחי. ההרחבה המסיבית של ההוצאות בתקופת הקורונה ומשבר האנרגיה, שהייתה אמורה להיות זמנית, הפכה לקבועה. במקביל, הוא העניק הקלות מס נדיבות לעשירים ולתאגידים, כולל ביטול מס העושר.

התוצאה: הכנסות המדינה ממסים צנחו מ-54% מהתוצר ב-2017 ל-51% ב-2024. הקלות המס גורעות כ-50 מיליארד יורו מהתקציב מדי שנה - כסף שהיה יכול לצמצם משמעותית את הגירעון. מבקרים טוענים שמקרון הפך ל"נשיא העשירים", בעוד מעמד הביניים סופג העלאות מס על פנסיות ורווחי הון.

אמנם ההקלות משכו חברות בינלאומיות כמו גוגל ואמזון ויצרו מקומות עבודה חדשים, אך הן החריפו את אי-השוויון החברתי והותירו את הקופה הציבורית חשופה למשברים.

האם זו באמת יוון 2009 או שיש אור בקצה המנהרה?

למרות הכותרות הדרמטיות, כלכלנים מובילים סבורים שצרפת רחוקה ממשבר דוגמת יוון. בניגוד ליוון של 2009, צרפת היא הכלכלה השנייה בגודלה בגוש היורו עם תוצר של כ-3 טריליון יורו. יש לה תעשיות חזקות, מגזר תיירות משגשג, חברות יוקרה מובילות וטכנולוגיה מתקדמת.

שר האוצר אריק לומבאר חזר בו מאזהרות קודמות על צורך בחבילת חילוץ, וכריסטין לגארד, נשיאת הבנק המרכזי האירופי, הבהירה שאין צורך בהתערבות חירום. באופן פרדוקסלי, נפילת הממשלה עשויה דווקא להוביל להקפאת הוצאות - ללא תקציב חדש, המדינה תישאר עם הרמות הנוכחיות, מה שיכול לבלום זמנית את עליית החוב.

הכלכלה הצרפתית צמחה ב-1.5% ב-2024, מעל הממוצע האירופי. התיירות חזרה בעוצמה לאחר הקורונה, והאולימפיאדה בפריז הזרימה מיליארדי יורו לקופה. עם ממשלה יציבה, ניתן להעלות מסים על תאגידים או לבצע רפורמות בפנסיות מבלי לפגוע קשות בכלכלה.

הנציבות האירופית נכנסת לתמונה

הנציבות האירופית כבר הפעילה לחץ על פריז, ביקרה את ההוצאות הגבוהות ודרשה העלאת מסים וקיצוץ בהטבות הרווחה. אך ללא ממשלה יציבה, כמעט בלתי אפשרי ליישם רפורמות משמעותיות.

השוק האירופי המשותף מספק רשת ביטחון, והבנק המרכזי האירופי יכול להתערב במקרה חירום. אירופה כבר הוכיחה בעבר שהיא יודעת למנוע קריסות של מדינות חברות. מצד שני, אם חוסר היציבות יימשך, ההשפעות עלולות לגלוש לכל גוש היורו.

המחיר של חוסר היציבות

בהשוואה בינלאומית, מצבה של צרפת מורכב. החוב שלה נמוך מזה של ארה"ב (130% מהתוצר) או יפן (250%), אך בניגוד אליהן, צרפת חסרת מטבע עצמאי ותלויה בכללי האיחוד האירופי הדורשים גירעון מתחת ל-3% מהתוצר.

הטלטלה הפוליטית כבר גובה מחיר כלכלי כבד. משקיעים זרים מהססים, פרויקטי תשתית מוקפאים, ורפורמות נחוצות נדחות. כל יום של חוסר ודאות מעמיק את המשבר ומרחיק את הפתרון.

השבועות הקרובים יכריעו

צרפת עומדת בנקודת מפנה היסטורית. הגירעון והחוב דורשים טיפול מיידי, אך הפרלמנט המפולג מונע קבלת החלטות. הסיכונים ברורים - המשך עליית תשואות, הורדת דירוג אשראי אפשרית, מחאות המוניות וערעור היציבות האירופית.

עם זאת, הכלכלה הצרפתית חזקה מספיק כדי לשרוד את המשבר, בתנאי שתימצא דרך לייצב את המערכת הפוליטית. אם מקרון יצליח למנות ממשלה עם תמיכה רחבה יותר, או אם הפרלמנט ימצא דרך לשיתוף פעולה מינימלי, ניתן יהיה להתחיל בתהליך ההבראה.

השבועות הקרובים יהיו קריטיים. הצבעת אי-האמון מחר, יום המחאה הצפוי, ותגובת השווקים - כל אלה יקבעו אם צרפת תצליח למשוך את עצמה מהמשבר או תיגרר לספירלה של החמרה כלכלית ופוליטית. העולם הפיננסי עוקב בדריכות, מודע לכך שמה שקורה בפריז עלול להדהד בכל אירופה ומעבר לה.