צרפת במשבר כלכלי. אחת הכלכלות החזקות בעשורת השנים באירופה נמצאת במצב בעייתי - אגרות החוב הממשלתיות ל-10 שנים נסחרות בריבית שקולה לזו של יוון וריבית גבוהה יותר מזו של פורטוגל. הסיכון של הכלכלה הצרפתית שבא לידי ביטוי גם באגרות החוב, גדל בהתמדה בשנים האחרונות, כשהאינפלציה מרקיעה שחקים והאבטלה מעיקה מאוד על האזרחים. מה הוביל את צרפת למצב הזה? ואיך המדינה מתכננת להתמודד עם הבעיות הכלכליות? 

האינפלציה מכה בכיס של כולם

האינפלציה בצרפת עומדת על 6.3% נכון לנובמבר 2024, פי שניים מהממוצע השנתי שלה בעשור האחרון. הגורמים העיקריים:

עלייה במחירי האנרגיה: מלחמת רוסיה-אוקראינה שהובילה למחסור בגז ובנפט השפיעה באופן כבד על צרפת, שמסתמכת על ייבוא. במקביל, נרשמה עלייה חדה מחירי מזון:. מתחילת השנה מחירי המזון עלו ב-12%, כאשר החקלאות המקומית מתקשה להתמודד עם משבר אקלים מתמשך.

צעדים של הממשלה להעלות מיסים כדי לממן את החוב הציבורי רק החריפו את הלחץ הכלכלי על הצרפתים.האינפלציה הפכה למעמסה כבדה על משקי הבית, עם עלייה חדה בהוצאות על מזון, דיור ודלק. הצרכן הצרפתי מתמודד עם ירידה בכוח הקנייה, כשמשפחות רבות נאלצות לצמצם הוצאות בשיעור ניכר.

החוב הלאומי מרקיע שחקים

החוב הציבורי של צרפת חצה את רף 3 טריליון אירו (112% מהתמ״ג), מה שהפך את ניהולו וצמצומולאתגר עצום. ככל שהחוב גדול יותר כך הריבית גבוהה יותר ואז הוצאות הריבית הופכות למעמסה וסוג של חרב פיפיות, הן בעצם מגדילות את החוב מדי שנה בסכומים ניכרים. 

הגידול בחוב הלאומי מתבטא כאמור באגרות חוב בריבית גבוהה: התשואה על אגרות החוב ל-10 שנים עומדת על 4.8%, מה שהופך את שירות החוב להוצאה כבדה על תקציב המדינה.

• המשבר הכלכלי בסין מעמיק; האם המדינה תצטרך לחלץ את הבנקים?
• עולם הפוך: הפייק שמתקבל כעובדות ואיך זה משפיע על שוק המניות?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כמו כן, קיים לחץ מצד האיחוד האירופי: צרפת נתונה לביקורת על חוסר היכולת שלה להפחית את הגירעון התקציבי, שעומד על 4.5% מהתמ״ג.

שוק העבודה: אבטלה גבוהה וקשיי תעסוקה

האבטלה בצרפת נותרה אחת מהגבוהות במערב אירופה, ועומדת כיום על 7.8%. זה לא רק זה, כמעט 20% מהצעירים בגילאי 15-24 אינם מועסקים. בד בבד, המצב הכלכלי הקשה הוביל לגלי מחאה ברחבי צרפת, עם דרישות להעלאת שכר ושיפור התנאים.המשבר החריף גם את הפערים הכלכליים, כאשר תעשיות מסורתיות כמו רכב וחקלאות נפגעות בעוד תחומי הטכנולוגיה והחדשנות מצליחים לצמוח, אבל בקושי.

 

מה הצרפתים מתכננים לעשות?

הממשלה של הנשיא עמנואל מקרון ניצבת מול אתגרים פוליטיים וכלכליים אדירים. עמנואל מקרון, הנשיא המכהן מאז 2017, מתמודד עם ירידה בפופולריות הציבורית. לאחר שנבחר מחדש ב-2022, מקרון התחייב להוביל רפורמות נרחבות בכלכלה, במערכת הפנסיה ובשוק העבודה, אך התקשה לקדם אותן עקב התנגדות פוליטית רחבה.

• העתיד על פי OpenAI: עט AI ועולם עם פחות מסכים
• סטרטג’י שוב מתקרבת לקו האדום: שווי החברה כמעט ונופל מתחת לשווי הביטקוין שהיא מחזיקה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• המירוץ הקוונטי: החברות שמעצבות את עתיד המחשוב

במרץ 2024, הממשלה העבירה חוק להעלאת גיל הפרישה מ-62 ל-64, מהלך שעורר גל מחאות ארציות, שביתות המוניות ושחיקת תמיכתו הציבורית. הפגנות אלה נמשכו גם לתוך הקיץ, כאשר איגודי העובדים וחלק מהמפלגות דרשו לבטל את החוק.

בכדי לנסות לשפר את המצב הכלכלי הממשלה נערכת ב-2025 לבצע כמה רפורמות, לרבות:

1. העלאת מיסים על עשירים: מהלך שנועד לצמצם את הגירעון התקציבי.
2. קיצוצים בתקציב: במיוחד בהוצאות ציבוריות כמו פנסיות ושירותים חברתיים, צעדים שעלולים לעורר זעם ציבורי.
3. תמריצים ירוקים: השקעות באנרגיה מתחדשת, תוך הפחתת התלות בנפט ובגז.
4. תוכנית להעלאת שכר המינימום: ניסיון להקל על משקי הבית המתמודדים עם אינפלציה גבוהה.

 

מה אומרים המומחים?

כלכלנים רבים מזהירים שצרפת נמצאת בצומת דרכים. מצד אחד, עליה לנהל את החוב הציבורי הגדל. מצד שני, נדרשת התערבות שתמריץ את הצמיחה הכלכלית, אך התערבות כזו עולה כסף ואין לצרפת תקציבי לפתח מנועי צמיחה. 

וכל זה כשקיים גם משבר פוליטי וחברתי. מפלגות הימין הקיצוני והשמאל הקיצוני מתחזקות ומצביעות על קיטוב בחברה הצרפתית כשחלק מאוד גדול מהציבור מאשים את המהגרים במצב הכלכלי.  

המפלגה של מקרון - הרפובליקה בדרך (La République En Marche) שהייתה פעם תנועה רעננה ומבטיחה, סובלת כיום מירידה בכוח הפוליטי שלה בפרלמנט. ללא רוב מוחלט, מקרון נאלץ להסתמך על קואליציות משתנות כדי להעביר חוקים, מה שהקשה על קידום מדיניותו.

מפלגת האיחוד הלאומי (Rassemblement National) מפלגתה של מרין לה פן, המזוהה עם הימין הקיצוני, מתחזקת וממשיכה לבסס את מעמדה כאופוזיציה מרכזית לממשלה. לה פן מנצלת את המשבר הכלכלי והחברתי כדי לקדם מסרים אנטי-ממסדיים, בדגש על נושאי מהגרים וביטחון פנים והיא הולכת ומתחזקת. 

בבחירות המקומיות ביוני 2024, האיחוד הלאומי רשם הצלחות מרשימות, במיוחד בפריפריה ובאזורים הכפריים, מה שהגביר את הלחץ על מקרון.

מפלגה נוספת היא המפלגה הסוציאליסטית (Parti Socialiste) שנחשבה בעבר לכוח הפוליטי המוביל בצרפת. היא ממשיכה להתאושש מהפסדים היסטוריים  כשמנהיג המפלגה, אוליבייה פור (Olivier Faure), מתמקד באיחוד השמאל סביב נושאים כמו רפורמות חברתיות ומאבק באי-שוויון.

בנוסף יש את הכוחות השמאליים (La France Insoumise) מפלגתו של ז'אן-לוק מלנשון ששמה דגש על כלכלה ירוקה, זכויות עובדים והתנגדות למדיניות הפנסיה של מקרון. עם זאת, המפלגה חווה חילוקי דעות פנימיים בנוגע לאסטרטגיה העתידית שלה.

המשברים הגדולים של הממשלה הם סביב משבר הפנסיות וההגירה לצרפת. מקרון נקט בגישה שמנסה לאזן בין קליטה הומנית של פליטים לבין הגבלת זרם המהגרים. האיחוד הלאומי מנגד, קרא להחמרת החוקים, כולל סגירת גבולות.

המצב הכלכלי והמשברים האלו מביאים את האופוזיציה לקרוא לבחירות מוקדמות. מקרון רוצה לדחות את הבחירות ככל שיוכל. הממשלה שלו מקווה להתאוששות כלכלית ופתרון משבר הפנסיה ומשבר ההגירה. הרפורמות שהממשל עומד לעשות גם בתחומים נוספים כמו בריאות וחינוך, אמורים להערכת הממשלה להטיב עם הציבור. 

כך או אחרת, הבחירות המחוזיות ומקומיות ב-2025 עשויות להוות מבחן אמיתי לשלטון מקרון.