משבר כלכלי הוא תקופה המאופיינת בירידה חדה בפעילות הכלכלית, ולעיתים כוללת נפילות בשוקי ההון, עלייה באבטלה וירידה בתוצר. משברים כלכליים יכולים לנבוע מגורמים שונים, ובהם בועות פיננסיות, זעזועים גיאופוליטיים או משברי אשראי.
בתקופות משבר, נוטים משקיעים
למכור נכסים מסוכנים ולעבור לנכסים בטוחים יותר, מה שמוביל לתנודתיות גבוהה בשוק ההון. בנקים מרכזיים, ובהם הפד, נוקטים לעיתים בצעדי מדיניות מוניטרית
מרחיבה כדי לתמוך בכלכלה בתקופות כאלה, ובהן הורדות ריבית והזרמת נזילות לשוק.
ההיסטוריה הכלכלית העולמית מתעדת מספר משברים משמעותיים, שכל אחד מהם חייב תגובה מדינית וכלכלית שונה. הלקחים ממשברים קודמים משפיעים על עיצוב הרגולציה הפיננסית העדכנית, שמטרתה לצמצם
את הסיכון להישנות תרחישים דומים בעתיד. היסטוריונים כלכליים ממשיכים לחקור את מקורות המשברים הגדולים בעבר, מתוך ניסיון להפיק לקחים שיסייעו למקבלי החלטות לזהות מוקדם יותר סימני אזהרה המבשרים על היווצרות משבר כלכלי עתידי. השפעות משבר כלכלי חוצות לעיתים גבולות
מדינה, ומחייבות תיאום מדיניות בין ממשלות ובנקים מרכזיים שונים.
אינפלציה של 6.3%, חוב לאומי של 3 טריליון אירו ואבטלה גבוהה מאיימים על היציבות הכלכלית; מקרון מתמודד עם התנגדות פוליטית לרפורמות ועם התחזקות הימין הקיצוני
הנקודה של 150 ין לדולר הייתה הגבול התחתון ביותר עליו הבנק המרכזי הכריז שלא יאפשר לשער לרדת אליו, אבל הוא נכשל; עכשיו מתעוררים קולות על משבר כלכלי במדינת השמש העולה שעלול לגרור את העולם כולו
האם הסטטיסטיקאי החדש אצלנו צריך להיות דוקטור, למה התפקיד כל כך חשוב, איך זה קשור להצגת הנתונים הכל כך חשובים כמו גירעון, מדד מחירים ועוד והאם אפשר לשחק בנתונים?
כלכלת ארגנטינה, השלישית בגודלה באמריקה הלטינית, קורסת: האינפלציה מטפסת ל-90%, המדינה מעלה את הריבית ל-70% והאזרחים יוצאים לרחובות בבגדים שחורים כדי "לקבור את הכלכלה". מה עובר על המדינה שאזרחיה לא מפסיקים לבכות?