דר אביחי שניר
צילום: משה בנימין

מה קורה כשהפוליטיקאים שולטים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - המקרה של יוון

האם הסטטיסטיקאי החדש אצלנו צריך להיות דוקטור, למה התפקיד כל כך חשוב, איך זה קשור להצגת הנתונים הכל כך חשובים כמו גירעון, מדד מחירים ועוד והאם אפשר לשחק בנתונים?

בשבועות הקרובים יבחר סטטיסטיקאי לאומי חדש, שיחליף את פרופסור דני פפרמן. לכאורה, זה מינוי טכני לתפקיד טכני. אבל ההיסטוריה מלמדת שתפקיד הסטטיסטיקאי הראשי הוא תפקיד פוליטי מאוד. כל-כך פוליטי, שאפילו במדינת OECD, מינוי שלו בהתאם לכללים יכול להוביל לאישום בבגידה.

זה קורה בגלל שכפי שאמר לי יואל פינקל, ממלא מקום הסטטיסטיקאי הלאומי, "מה שעושים בלשכות מרכזיות לסטטיסטיקה זה לא סטטיסטיקה, זה חשבונאות לאומית." מה שהוא ניסה לומר זה שבלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אוספים נתונים ממקורות שונים ומרכיבים מהם ביחד אומדנים שמדווחים כסטטיסטיקה רשמית. כולם יודעים שיש מרחק גדול בין האומדנים ובין הנתון האמיתי. אבל כולם סומכים על הלשכות המרכזיות לסטטיסטיקה, בוודאי על אלו של מדינות שכלולות ב-OECD, שהן עובדות לפי אותם כללים, כך שטעויות שנעשות נעשות באופן דומה בכל מקום. האחידות הזאת, ולא האמונה שהנתונים מדויקים לחלוטין, היא מה שמאפשרת להשוות בין נתונים של מדינות שונות, ובין תקופות שונות.

אבל מכיוון שהנתון הסופי הוא רק אומדן, ומכיוון שקשה מאוד לעקוב אחרי כל התהליכים שנעשו עד ליצירת המספר הסופי שמדווח לציבור, יש הרבה מקום ל"משחק" בנתונים. ולמשחקים כאלו בנתונים יכולה להיות השפעה גדולה על המצב הפוליטי במדינה.

הדוגמה המפורסמת ביותר היא יוון. במהלך שנות ה- 2000, התוצר ביוון גדל לאט יותר מכפי שהממשלה רצתה. כדי לספק את הביקוש לעובדים, הממשלה הגדילה את המגזר הציבורי. "האיש השמן" של יוון נעשה ממש שמן. אבל ממשלת יוון לא יכלה לדווח על כך, מכיוון שאז היה מתברר שהיא עוברת על הכללים שנקבעו במסטריכט עבור מדינות שחברות באיחוד האירופאי. כדי להישאר חברה באיחוד האירופאי, הממשלה היוונית הייתה צריכה לשמור על גירעון של פחות מ-3% תוצר, ועל חוב לאומי של פחות מ- 60%.

כדי להתמודד עם המגבלה הזאת, הממשלה דאגה שהלשכה לסטטיסטיקה של יוון תהיה כפופה אליה. ככה, הלשכה לסטטיסטיקה דיווחה נתונים שעברו ניקיון. נתונים על הוצאות של בתי חולים, למשל, כווצו כדי שהחוב יראה נמוך יותר.

באיחוד האירופאי ידעו שיש בעיה עם הדיווחים של הלשכה היוונית לסטטיסטיקה. אבל עד להתפרצות משבר החוב ב-2008, הם הסתפקו באזהרות, ובלהכריח את היוונים לתקן את הסטטיסטיקה בכל פעם שהם נתפסו בשקר גס מדי. אבל גם אחרי התיקונים, הסטטיסטיקה היוונית עדיין נראתה בתחום התקין.

אחרי שהמשבר ביוון התחיל, יוון קיבלה חבילת חילוץ מהאיחוד האירופאי ומקרן המטבע הבינלאומית (IMF). אחת הדרישות שהגיעו ביחד עם חבילת החילוץ הייתה שיוון תקים לשכה מרכזית לסטטיסטיקה עצמאית. בראש הלשכה החדשה שהוקמה, המחלצים הציבו את אנדראה גאורגיו (Andreas Georgiou), ד"ר לכלכלה שצבר ניסיון רב ב-IMF.

קיראו עוד ב"גלובל"

הלשכה החדשה לסטטיסטיקה החלה לבדוק את הנתונים של השנים הקודמות, ולהתאים את הדיווח לדרישות של האיחוד האירופאי. ד"ר גאורגיו והעובדים שלו חשבו שכדי לחלץ את יוון מהמשבר, הדבר הראשון שנדרש הוא להפיק נתונים לפי השיטות המקובלות בעולם, כדי שניתן יהיה לדעת מה המצב של יוון בהשוואה למדינות אחרות.

הם גילו שהגירעון של יוון כפול ממה שהממשלה דיווחה קודם לכן. הם גם גילו שזה לא משהו חדש: במשך שנים, הגירעון המדווח היה נמוך משמעותית מהגירעון בפועל.

הנתונים הללו עוררו סערה ביוון בגלל שהם הכריחו את הממשלה לבצע קיצוץ גדול בהרבה מכפי שהיא התכוונה, מה שהגדיל מאוד את האבטלה. את האשמה לאבטלה הממשלה הטילה לא על עצמה (וגם לא על ממשלות קודמות), אלא על הסטטיסטיקאי הראשי. מאז 2011 ועד היום, ד"ר גאורגיו מתמודד עם שלוש תביעות שונות שהוגשו נגדו. מאחת, על גרימת נזק למדינה בגלל ניפוח נתוני החוב, הוא יצא זכאי. הוא הפסיד בשתיים האחרות: אחת על כך שהוא פעל בחוסר סמכות כאשר דיווח לאיחוד האירופאי על נתוני החוב האמיתיים, והשנייה על כך שהוא פגע בשם הטוב של הסטטיסטיקאי הלאומי הקודם של יוון, בגלל שחשף את הדרך שבה הלשכה היוונית לסטטיסטיקה ייפתה את הנתונים.

אז את מי צריך למנות לתפקיד כל-כך פוליטי? בארץ נדרש עד היום שהסטטיסטיקאי הראשי יהיה פרופסור. היום נדרש שהוא יהיה דוקטור. אני חושב שלא צריך לא זה ולא זה. צריך מישהו שמבין שחשבונאות לאומית זה לא סטטיסטיקה, אלא בנייה של נתונים על פי שיטות מוסכמות. רצוי שהוא יבין בבניית בסיסי נתונים, כדי שישים דגש על תהליכי איסוף נתונים באופן ממוחשב. הכי חשוב: שהוא ידע להתנהל מול הפוליטיקאים כדי להביא עוד כסף. אחרת, במקום שאיכות הנתונים תשתפר, היא תישאר במקום, ואפילו תדרדר, גם אם אף אחד לא ינסה לעשות משהו בכוונה.

ד"ר אביחי שניר

אוניברסיטת בר-אילן

תגובות לכתבה(20):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    בת אל 29/03/2023 21:11
    הגב לתגובה זו
    מסרבים לקבל על עצמם לימודי ליבה המתועבים, אך דורשים עוד ועוד קצבאות.
  • 13.
    מי הגיש את התביעות כנגדו? (ל"ת)
    נועה 29/03/2023 18:08
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    צריך לעשות כתבה מה קורה כשהשמאל שולט במדיה (ל"ת)
    כלכלן 29/03/2023 17:17
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    ירון מהשרון 28/03/2023 13:27
    הגב לתגובה זו
    מספיק עם הגישה והרמיזות שכל מי שהימין ממנה הוא מושחת שנועד לשרת את הממשלה וכל מי שהשמאל ממנה הוא צדיק. המציאות מוכיחה שהאמת הפוכה.
  • 10.
    אבי 28/03/2023 10:05
    הגב לתגובה זו
    ומה קורה שבית המשפט והפרקליטות והמשטרה עושים יד אחת - מכינים תיקים על כל הבכירים ומי שזז מהקו מאויים בתביעה שהיא גם טביעה כלכלית כואבת , כל ההון שצובר אדם במשך חייו יוצא על הגנתו המשפטית , הבעיה שלעיתים קרובות בתביעות הן קנטרניות .
  • 9.
    כותב 27/03/2023 11:01
    הגב לתגובה זו
    בראש וראשונה מדובר בחיישנים של הרגולטור שמעבדים מידע
  • 8.
    ביבי זה אסון 26/03/2023 03:53
    הגב לתגובה זו
    עכשיו אתם מבינים מדוע ביבי רוצה להתשלט על הלשכה ? לרמות את הנתונים ,ככה עובד ארגון פשע ,טוב יש לו כבר רקורד פלילי
  • אבי 28/03/2023 10:08
    הגב לתגובה זו
    המשפטים חשפו את מערכת אכיפת החוק במערומיה, המשטרה הפרקליטות וגם בית המשפט עובדים יחד להרשעתו בשני תיקים זאת תביעה שאין לה תקדימים ובתיק השלישי מתעסקים עם הוצאות גרעינים לשבת במשך 20 שנה. שלא נדבר שלפי הפרסומים החקירה העסיקה 700 חוקרים ומחירה מעל חצי מליארד ש"ח. - בינתיים הוא שורד בגבורה.
  • 7.
    מארק 25/03/2023 13:38
    הגב לתגובה זו
    ישראל עברה את המשבר הכלכלי העולמי כשכשר אוצר דאג לשריין בקופת האוצר הר של כסף שנוצר לרכך משבר כלכלי עולמי
  • 6.
    לרון 25/03/2023 13:04
    הגב לתגובה זו
    לבטל את הסטטיסטיקה השקרית,פעם מעוות מחיר הדיור,פעם מחיר הירקות,וכדו' ,כלומר הכל עיוות ואינטרסים ולוביסטים וסקרים שקריים,מי צריך את כל נעבודה בעיניים הזו
  • 5.
    החרדים הם האסון של ישראל פראזיטים על מלא (ל"ת)
    מבין 25/03/2023 10:32
    הגב לתגובה זו
  • אבי 28/03/2023 10:12
    הגב לתגובה זו
    מסכים שהחרדים צריכים לתרום יותר לציבור הכללי , מסכים שהם צריכים להגביר לימודי ליבה , מאמין שהם נכנסים למשק דרך לימודים נשים 90% תעסוקה גברים 50% תעסוקה , היה גם חוק טל המצויין שבוטל בעניין גיוס וחבל
  • יותם 28/03/2023 06:15
    הגב לתגובה זו
    המנוולים דורשים עוד קצבאות, אך לא מוכנים להתחייב ללימודי הליבה.
  • 4.
    אריה 25/03/2023 04:18
    הגב לתגובה זו
    מדד מחירי הדירות שנוי במחלוקת כאילו מטרתו לשמור שיהיו תמיד עליות. נותן משקל יתר למחוז תל אביב ומשקל חסר לדירות בהנחה של משרד השיכון.
  • 3.
    דרור 24/03/2023 23:31
    הגב לתגובה זו
    שחיתות שחיתות שחיתות .
  • 2.
    שרה הקיסרית 24/03/2023 22:47
    הגב לתגובה זו
    ביבוש אכלנו את פריז וגם את לונדון וגם את ברלין אבל אתונההההההההההההה אחחחח הטונה באתונה טעימה ומלון דראנד ברטאן נו מול הפרלמנט מתאים לי שנזמין 120 חדרים שניים לכל חבר כנסת של הגועליציה שבשבת כשנבלה ס ופשבוע לא תצטרך לנסוע לפרלמנט שגודלקוף לא יכעס ובא לציונה גואל רצון
  • שמור על פרופיל נמוך, ביוון לא סובלים שמאלנים בוגדים (ל"ת)
    מארק 25/03/2023 13:42
    הגב לתגובה זו
  • יווני 28/03/2023 06:16
    ימניים שמאמינים ביהוה
  • לרון 25/03/2023 13:07
    הגב לתגובה זו
    מסוכסכת היסטורית ,לכן צריך דחוף לקבוע פסק זמן קצוב לכל נושא ונושא משרה וכך,אולי, להקטין סכסוכי סרק
  • 1.
    לילי 24/03/2023 20:06
    הגב לתגובה זו
    שיטת חישוב מוכתבת ע"י הממשלה שממנה את העומד בראש הלישכה . כאשר הנתונים לא מוצאים חן בעני הפוליטיקה מחליפים ראש לישכה
נאסדק
צילום: טוויטר

מסחר סביב השעון - נאסד"ק מבקשת לאפשר מסחר 23 שעות ביממה

הבורסה הגישה בקשה ל-SEC; ההפעלה צפויה במחצית השנייה של 2026

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה נאסד"ק

נאסד"ק, הבורסה השנייה בגודלה בארה"ב עם שווי שוק של כ-37 טריליון דולר, הגישה בקשה רשמית לרשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) להרחבת שעות המסחר במניות ומוצרי מסחר סחירים ל-23 שעות ביום, חמישה ימים בשבוע. ההצעה כוללת מקטע יומי מ-4:00 עד 20:00 שעון ניו יורק, הפסקה של שעה, ומקטע לילי מ-21:00 עד 4:00. כיום המסחר הרציף נמשך 6.5 שעות (9:30-16:00), עם שעות מוקדמות ומאוחרות שמסכמות כ-16 שעות פעילות כוללת. ההפעלה צפויה במחצית השנייה של 2026, בכפוף לאישור רגולטורי ותיאום תשתיות.


בזמן שהבורסה אצלנו משנה את ימי המסחר מראשון לשישי ומאבדת את היתרון הגדול שלה - מסחר בימים שאין במקומות אחרים, השאיפה של הבורסות האחרות בעולם היא להרחיב את המסחר ככל שניתן. במילים אחרות, הבורסה בת"א לקראת שינוי גדול בימי המסחר כשהרכבת כבר מזמן יצאה מהתחנה והכוונה בוול סטריט לאפשר מסחר רציף כמעט 24 שעות ביממה. 


מסחר מסביב לשעון

המהלך משקף ביקוש גובר ממשקיעים גלובליים. שוק המניות האמריקאי מהווה כשני שלישים משווי החברות הרשומות בעולם, והחזקות זרות במניות אמריקאיות הגיעו ל-17 טריליון דולר בשנה האחרונה. משקיעים באסיה ובאירופה דורשים גישה מיידית להתפתחויות מאקרו-כלכליות, דוחות רווחים ואירועים גיאופוליטיים שמתרחשים מחוץ לשעות המסורתיות. פלטפורמות כמו רובינהוד ואינטראקטיב ברוקרס כבר מאפשרות מסחר מורחב דרך זירות אלטרנטיביות (ATS), וחלקן, כמו Blue Ocean, פועלות 24/7.

במקביל, NYSE Arca קיבלה אישור ל-22 שעות מסחר (1:30-23:30), אך טרם הפעילה אותו. גוף הסליקה DTCC מתכנן מעבר לסליקה רציפה 24 שעות ביממה החל מיוני 2026, כדי לתמוך בעסקאות מורחבות ולצמצם סיכוני נגד.

עבור משקיעים פרטיים, ההארכה מגבירה נגישות ומאפשרת תגובה מהירה לחדשות, במיוחד באזורי זמן מרוחקים. כיום רוב הפעילות בשעות המורחבות מגיעה ממשקיעים פרטיים, שנהנים מגמישות גבוהה יותר מבעבר. עם זאת, נזילות נמוכה בשעות הלילה עלולה להוביל לספרדים רחבים יותר ולתנועות מחירים חדות על נפח נמוך.

נבאן אריאל כהן ואילן טוויג (צילום:נבאן)נבאן אריאל כהן ואילן טוויג (צילום:נבאן)

נבאן עקפה את הציפיות בדוח הראשון כחברה ציבורית - למה המניה יורדת?

דוח עם פערים גדולים בין הרווח המתואם לבין GAAP - הפסד תפעולי של 79 מיליון דולר והפסד נקי של 225 מיליון דולר וזה עוד הרבעון שנחשב ל"חזק" עונתית - לרבעון הבא התחזית מאכזבת; אבל מעל הכל סמנכ״לית הכספים שליוותה את ההנפקה - פורשת ומעלה סימני שאלה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נבאן

פחות מחודשיים אחרי שהפכה לחברה ציבורית, נבאן Navan 0.58%   מגלה עד כמה השוק יכול להיות חסר סבלנות. החברה עם השורשים הישראליים שהונפקה בסוף אוקטובר בנאסד״ק, פרסמה את התוצאות הכספיות לרבעון השלישי שהן בעצם גם הדוח הראשון שלה כחברה ציבורית, מלמעלה היא עוקפת את הציפיות היא דיווחה על רווח מתואם של 14 סנט ובכך עקפה ב-31 סנט את הציפיות בשוק להפסד של 17 סנט ברבעון השלישי. אבל כל זה לא מונע מהמניה להיחלש במסחר המוקדם. חודשיים אחרי ונבאן נחתכת בשווי שמגיע לכ-3.6 מיליארד דולר בלבד, כמעט חצי מהשווי בהנפקה.

על פניו, הכותרת חיובית. נבאן סיימה את הרבעון השלישי של שנת הכספים עם הכנסות של 195 מיליון דולר, צמיחה של 29% לעומת התקופה המקבילה. בשורה התחתונה היא כמו שאמרנו הפתיעה את השוק, אבל זה הדוח הראשון, המשקיעים עכשיו הרבה יותר הססניים והם מסתכלים על התמונה המלאה.

יש פער מהותי בין הרווח למניה המתואם לזה החשבונאי. ונכון, וול סטריט לרוב "מדברת" בשפה של non-GAAP אבל כשהפערים האלה הם כל כך גדולים ובעיקר כשאתם רואים רווח מתואם מול הפסד חשבונאי - זה שווה התייחסות. נבאן מציגה רווח תפעולי מתואם של 25 מיליון דולר ורווח נקי של 9 מיליון דולר, אבל לפי כללי GAAP ההפסד התפעולי זינק ל-79 מיליון דולר, וההפסד הנקי העמיק ל-225 מיליון דולר, בעיקר בשל עלויות תגמול מבוסס מניות והוצאות הקשורות למעבר לחברה ציבורית את ההוצאות האלה נבאן נטרלה, אבל לא כולם חושבים שזה מוצדק. עבור משקיעים שמחפשים ודאות ויציבות, במיוחד במניות אחרי IPO, זה פער שקשה להתעלם ממנו.

התחזית המאכזבת והנטישה של הסמנכ"לית

אבל חוץ מהפערים האלה גם התחזית קדימה לא עודדה. נבאן מדגישה שהרבעון השלישי הוא החזק ביותר עונתית, זה רבעון שמתאפיין יותר בנסיעות עסקיות ולכן הוא יותר חזק אבל גם הוא לא חיובי, חוץ מזה התחזית לרבעון הרביעי כבר משקפת האטה ברורה, עם הכנסות צפויות של 161 עד 163 מיליון דולר כשכאן החברה צופה הפסד תפעולי גם ב-non-GAAP. במבט שנתי החברה עדיין מצפה לצמיחה של כ-28% ולהכנסה כוללת של כ-686 מיליון דולר, אבל המסר לשוק נראה מהוסס.

לכך מצטרף גם טריגר ניהולי. במקביל לפרסום הדוח הודיעה החברה כי סמנכ״לית הכספים איימי באט, שהובילה את נבאן אל ההנפקה והייתה דמות מרכזית בהכנתה לשוק הציבורי, היא תעזוב את תפקידה בינואר הקרוב. גם אם מדובר במהלך מתוכנן, עזיבה של CFO זמן קצר כל כך אחרי IPO זה משהו ששווה להתייחס אליו, זה דגל אדום - האם הסמנכל"ית מצאה משהו לא ראוי שגרם לה לעזוב?