דר אביחי שניר
צילום: משה בנימין

מה קורה כשהפוליטיקאים שולטים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - המקרה של יוון

האם הסטטיסטיקאי החדש אצלנו צריך להיות דוקטור, למה התפקיד כל כך חשוב, איך זה קשור להצגת הנתונים הכל כך חשובים כמו גירעון, מדד מחירים ועוד והאם אפשר לשחק בנתונים?

בשבועות הקרובים יבחר סטטיסטיקאי לאומי חדש, שיחליף את פרופסור דני פפרמן. לכאורה, זה מינוי טכני לתפקיד טכני. אבל ההיסטוריה מלמדת שתפקיד הסטטיסטיקאי הראשי הוא תפקיד פוליטי מאוד. כל-כך פוליטי, שאפילו במדינת OECD, מינוי שלו בהתאם לכללים יכול להוביל לאישום בבגידה.

זה קורה בגלל שכפי שאמר לי יואל פינקל, ממלא מקום הסטטיסטיקאי הלאומי, "מה שעושים בלשכות מרכזיות לסטטיסטיקה זה לא סטטיסטיקה, זה חשבונאות לאומית." מה שהוא ניסה לומר זה שבלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אוספים נתונים ממקורות שונים ומרכיבים מהם ביחד אומדנים שמדווחים כסטטיסטיקה רשמית. כולם יודעים שיש מרחק גדול בין האומדנים ובין הנתון האמיתי. אבל כולם סומכים על הלשכות המרכזיות לסטטיסטיקה, בוודאי על אלו של מדינות שכלולות ב-OECD, שהן עובדות לפי אותם כללים, כך שטעויות שנעשות נעשות באופן דומה בכל מקום. האחידות הזאת, ולא האמונה שהנתונים מדויקים לחלוטין, היא מה שמאפשרת להשוות בין נתונים של מדינות שונות, ובין תקופות שונות.

אבל מכיוון שהנתון הסופי הוא רק אומדן, ומכיוון שקשה מאוד לעקוב אחרי כל התהליכים שנעשו עד ליצירת המספר הסופי שמדווח לציבור, יש הרבה מקום ל"משחק" בנתונים. ולמשחקים כאלו בנתונים יכולה להיות השפעה גדולה על המצב הפוליטי במדינה.

הדוגמה המפורסמת ביותר היא יוון. במהלך שנות ה- 2000, התוצר ביוון גדל לאט יותר מכפי שהממשלה רצתה. כדי לספק את הביקוש לעובדים, הממשלה הגדילה את המגזר הציבורי. "האיש השמן" של יוון נעשה ממש שמן. אבל ממשלת יוון לא יכלה לדווח על כך, מכיוון שאז היה מתברר שהיא עוברת על הכללים שנקבעו במסטריכט עבור מדינות שחברות באיחוד האירופאי. כדי להישאר חברה באיחוד האירופאי, הממשלה היוונית הייתה צריכה לשמור על גירעון של פחות מ-3% תוצר, ועל חוב לאומי של פחות מ- 60%.

כדי להתמודד עם המגבלה הזאת, הממשלה דאגה שהלשכה לסטטיסטיקה של יוון תהיה כפופה אליה. ככה, הלשכה לסטטיסטיקה דיווחה נתונים שעברו ניקיון. נתונים על הוצאות של בתי חולים, למשל, כווצו כדי שהחוב יראה נמוך יותר.

באיחוד האירופאי ידעו שיש בעיה עם הדיווחים של הלשכה היוונית לסטטיסטיקה. אבל עד להתפרצות משבר החוב ב-2008, הם הסתפקו באזהרות, ובלהכריח את היוונים לתקן את הסטטיסטיקה בכל פעם שהם נתפסו בשקר גס מדי. אבל גם אחרי התיקונים, הסטטיסטיקה היוונית עדיין נראתה בתחום התקין.

אחרי שהמשבר ביוון התחיל, יוון קיבלה חבילת חילוץ מהאיחוד האירופאי ומקרן המטבע הבינלאומית (IMF). אחת הדרישות שהגיעו ביחד עם חבילת החילוץ הייתה שיוון תקים לשכה מרכזית לסטטיסטיקה עצמאית. בראש הלשכה החדשה שהוקמה, המחלצים הציבו את אנדראה גאורגיו (Andreas Georgiou), ד"ר לכלכלה שצבר ניסיון רב ב-IMF.

קיראו עוד ב"גלובל"

הלשכה החדשה לסטטיסטיקה החלה לבדוק את הנתונים של השנים הקודמות, ולהתאים את הדיווח לדרישות של האיחוד האירופאי. ד"ר גאורגיו והעובדים שלו חשבו שכדי לחלץ את יוון מהמשבר, הדבר הראשון שנדרש הוא להפיק נתונים לפי השיטות המקובלות בעולם, כדי שניתן יהיה לדעת מה המצב של יוון בהשוואה למדינות אחרות.

הם גילו שהגירעון של יוון כפול ממה שהממשלה דיווחה קודם לכן. הם גם גילו שזה לא משהו חדש: במשך שנים, הגירעון המדווח היה נמוך משמעותית מהגירעון בפועל.

הנתונים הללו עוררו סערה ביוון בגלל שהם הכריחו את הממשלה לבצע קיצוץ גדול בהרבה מכפי שהיא התכוונה, מה שהגדיל מאוד את האבטלה. את האשמה לאבטלה הממשלה הטילה לא על עצמה (וגם לא על ממשלות קודמות), אלא על הסטטיסטיקאי הראשי. מאז 2011 ועד היום, ד"ר גאורגיו מתמודד עם שלוש תביעות שונות שהוגשו נגדו. מאחת, על גרימת נזק למדינה בגלל ניפוח נתוני החוב, הוא יצא זכאי. הוא הפסיד בשתיים האחרות: אחת על כך שהוא פעל בחוסר סמכות כאשר דיווח לאיחוד האירופאי על נתוני החוב האמיתיים, והשנייה על כך שהוא פגע בשם הטוב של הסטטיסטיקאי הלאומי הקודם של יוון, בגלל שחשף את הדרך שבה הלשכה היוונית לסטטיסטיקה ייפתה את הנתונים.

אז את מי צריך למנות לתפקיד כל-כך פוליטי? בארץ נדרש עד היום שהסטטיסטיקאי הראשי יהיה פרופסור. היום נדרש שהוא יהיה דוקטור. אני חושב שלא צריך לא זה ולא זה. צריך מישהו שמבין שחשבונאות לאומית זה לא סטטיסטיקה, אלא בנייה של נתונים על פי שיטות מוסכמות. רצוי שהוא יבין בבניית בסיסי נתונים, כדי שישים דגש על תהליכי איסוף נתונים באופן ממוחשב. הכי חשוב: שהוא ידע להתנהל מול הפוליטיקאים כדי להביא עוד כסף. אחרת, במקום שאיכות הנתונים תשתפר, היא תישאר במקום, ואפילו תדרדר, גם אם אף אחד לא ינסה לעשות משהו בכוונה.

ד"ר אביחי שניר

אוניברסיטת בר-אילן

תגובות לכתבה(20):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    בת אל 29/03/2023 21:11
    הגב לתגובה זו
    מסרבים לקבל על עצמם לימודי ליבה המתועבים, אך דורשים עוד ועוד קצבאות.
  • 13.
    מי הגיש את התביעות כנגדו? (ל"ת)
    נועה 29/03/2023 18:08
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    צריך לעשות כתבה מה קורה כשהשמאל שולט במדיה (ל"ת)
    כלכלן 29/03/2023 17:17
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    ירון מהשרון 28/03/2023 13:27
    הגב לתגובה זו
    מספיק עם הגישה והרמיזות שכל מי שהימין ממנה הוא מושחת שנועד לשרת את הממשלה וכל מי שהשמאל ממנה הוא צדיק. המציאות מוכיחה שהאמת הפוכה.
  • 10.
    אבי 28/03/2023 10:05
    הגב לתגובה זו
    ומה קורה שבית המשפט והפרקליטות והמשטרה עושים יד אחת - מכינים תיקים על כל הבכירים ומי שזז מהקו מאויים בתביעה שהיא גם טביעה כלכלית כואבת , כל ההון שצובר אדם במשך חייו יוצא על הגנתו המשפטית , הבעיה שלעיתים קרובות בתביעות הן קנטרניות .
  • 9.
    כותב 27/03/2023 11:01
    הגב לתגובה זו
    בראש וראשונה מדובר בחיישנים של הרגולטור שמעבדים מידע
  • 8.
    ביבי זה אסון 26/03/2023 03:53
    הגב לתגובה זו
    עכשיו אתם מבינים מדוע ביבי רוצה להתשלט על הלשכה ? לרמות את הנתונים ,ככה עובד ארגון פשע ,טוב יש לו כבר רקורד פלילי
  • אבי 28/03/2023 10:08
    הגב לתגובה זו
    המשפטים חשפו את מערכת אכיפת החוק במערומיה, המשטרה הפרקליטות וגם בית המשפט עובדים יחד להרשעתו בשני תיקים זאת תביעה שאין לה תקדימים ובתיק השלישי מתעסקים עם הוצאות גרעינים לשבת במשך 20 שנה. שלא נדבר שלפי הפרסומים החקירה העסיקה 700 חוקרים ומחירה מעל חצי מליארד ש"ח. - בינתיים הוא שורד בגבורה.
  • 7.
    מארק 25/03/2023 13:38
    הגב לתגובה זו
    ישראל עברה את המשבר הכלכלי העולמי כשכשר אוצר דאג לשריין בקופת האוצר הר של כסף שנוצר לרכך משבר כלכלי עולמי
  • 6.
    לרון 25/03/2023 13:04
    הגב לתגובה זו
    לבטל את הסטטיסטיקה השקרית,פעם מעוות מחיר הדיור,פעם מחיר הירקות,וכדו' ,כלומר הכל עיוות ואינטרסים ולוביסטים וסקרים שקריים,מי צריך את כל נעבודה בעיניים הזו
  • 5.
    החרדים הם האסון של ישראל פראזיטים על מלא (ל"ת)
    מבין 25/03/2023 10:32
    הגב לתגובה זו
  • אבי 28/03/2023 10:12
    הגב לתגובה זו
    מסכים שהחרדים צריכים לתרום יותר לציבור הכללי , מסכים שהם צריכים להגביר לימודי ליבה , מאמין שהם נכנסים למשק דרך לימודים נשים 90% תעסוקה גברים 50% תעסוקה , היה גם חוק טל המצויין שבוטל בעניין גיוס וחבל
  • יותם 28/03/2023 06:15
    הגב לתגובה זו
    המנוולים דורשים עוד קצבאות, אך לא מוכנים להתחייב ללימודי הליבה.
  • 4.
    אריה 25/03/2023 04:18
    הגב לתגובה זו
    מדד מחירי הדירות שנוי במחלוקת כאילו מטרתו לשמור שיהיו תמיד עליות. נותן משקל יתר למחוז תל אביב ומשקל חסר לדירות בהנחה של משרד השיכון.
  • 3.
    דרור 24/03/2023 23:31
    הגב לתגובה זו
    שחיתות שחיתות שחיתות .
  • 2.
    שרה הקיסרית 24/03/2023 22:47
    הגב לתגובה זו
    ביבוש אכלנו את פריז וגם את לונדון וגם את ברלין אבל אתונההההההההההההה אחחחח הטונה באתונה טעימה ומלון דראנד ברטאן נו מול הפרלמנט מתאים לי שנזמין 120 חדרים שניים לכל חבר כנסת של הגועליציה שבשבת כשנבלה ס ופשבוע לא תצטרך לנסוע לפרלמנט שגודלקוף לא יכעס ובא לציונה גואל רצון
  • שמור על פרופיל נמוך, ביוון לא סובלים שמאלנים בוגדים (ל"ת)
    מארק 25/03/2023 13:42
    הגב לתגובה זו
  • יווני 28/03/2023 06:16
    ימניים שמאמינים ביהוה
  • לרון 25/03/2023 13:07
    הגב לתגובה זו
    מסוכסכת היסטורית ,לכן צריך דחוף לקבוע פסק זמן קצוב לכל נושא ונושא משרה וכך,אולי, להקטין סכסוכי סרק
  • 1.
    לילי 24/03/2023 20:06
    הגב לתגובה זו
    שיטת חישוב מוכתבת ע"י הממשלה שממנה את העומד בראש הלישכה . כאשר הנתונים לא מוצאים חן בעני הפוליטיקה מחליפים ראש לישכה
וול סטריט,  Photo by Keenanוול סטריט, Photo by Keenan

וול סטריט פותחת שבוע מקוצר - מה האנליסטים צופים והאם ראלי סנטה בפתח?

המשקיעים יעקבו אחר מדד ה- PCE, נתוני הצמיחה לרבעון השלישי וההתפתחויות במניות ה־AI, בתקווה לסיום חיובי לשנה - אך תחת תנודתיות גוברת וספקנות לגבי כיוון השוק

אדיר בן עמי |

וול סטריט נכנסת לשבוע מסחר מקוצר לרגל חג המולד, אך גם בשבוע דל יחסית בימי מסחר, המשקיעים צפויים לעקוב בדריכות אחר שילוב של נתוני מאקרו, התפתחויות בתחום הבינה המלאכותית ואיתותים משוק האג"ח, שעשויים כולם להשפיע על כיוון השוק לקראת סיום השנה. המסחר בבורסות ניו יורק ייסגר ביום רביעי מוקדם, בשעה 20:00 שעון ישראל, ויישאר סגור ביום חמישי לרגל חג המולד.

ביום שני יתפרסם מדד מחירי הליבה של הוצאות הצריכה הפרטית (Core PCE), מדד האינפלציה המועדף על הפדרל ריזרב. המשקיעים ינסו להבין האם קצב עליית המחירים ממשיך להתמתן במידה שתאפשר לבנק המרכזי לשמר הטיה תומכת בצמיחה גם בשנה הבאה. ביום שלישי צפוי להתפרסם דוח התמ״ג של ארה״ב לרבעון השלישי, לאחר עיכוב בפרסום שנבע מהשבתת הממשל הפדרלי. הדוח עשוי לשפוך אור על חוזק הפעילות הכלכלית לקראת סוף השנה, בצל סימנים ראשונים לריכוך בשוק העבודה.


בהמשך השבוע יפורסמו גם נתוני הזמנות מוצרים בני קיימא, ייצור תעשייתי ואמון הצרכנים, סדרת פרסומים שעשויה להשפיע על ציפיות הריבית ועל תמחור הסיכון בשווקים.

דצמבר חלש מהרגיל והשוק מחפש כיוון

למרות שנה חיובית בשוקי המניות, דצמבר מתברר כחודש מאתגר. מדדי S&P 500 ונאסד״ק נסחרים בירידות חודשיות, בניגוד לדפוס ההיסטורי שבו דצמבר נחשב לחודש חזק במיוחד. מאז תחילת 2025 עלה ה־S&P 500 ביותר מ־15%, בדרך לשנה שלישית רצופה של תשואה דו־ספרתית. עם זאת, בשבועות האחרונים נרשמת עלייה בתנודתיות, בין היתר על רקע הערכות מחודשות לגבי מדיניות הפד והכדאיות הכלכלית של השקעות עתק בבינה מלאכותית.

מניות הטכנולוגיה, שהובילו את העליות השנה ונושאות את המשקל הגבוה ביותר במדדים, נמצאות לאחרונה תחת לחץ. המשקיעים מביעים ספקנות הולכת וגוברת סביב היקף ההשקעות בתשתיות בינה מלאכותית והעיתוי שבו הן צפויות להניב תשואה. חששות סביב פרויקטי מרכזי נתונים, ובהם גם פרויקט של אורקל, העיבו לאחרונה על מניות AI וגררו ירידות גם בסקטורים נלווים. לנוכח זאת, נרשמת תנועה של כספים לסקטורים אחרים בהם פיננסים, תחבורה וחברות קטנות ובינוניות.

סייבר אזהרה הגנה
צילום: Pixabay

דרימ סקיוריטי: מיליארד דולר בהגנת תשתיות, עם שאלות שלא נעלמות

דרימ סקיוריטי, שפועלת מאז 2023 ומוכרת פתרונות הגנה למדינות, מתבססת על חוזים וצמיחה, אבל המוניטין של NSO ממשיך ללוות את הדיון הרגולטורי בעולם

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה NSO סייבר

דרימ סקיוריטי , חברת סייבר שהוקמה בתחילת 2023 ומפתחת פתרונות הגנה לתשתיות קריטיות כמו אנרגיה, מים ונפט, כבר נמצאת בשלב שבו היא מדברת על היקפי הכנסות משמעותיים ומימון גדול. החברה גייסה סביב 100 מיליון דולר בסבב שהוביל לשווי של מעל מיליארד דולר, והדיווחים מצביעים על הכנסות ממשלתיות במאות מיליוני דולרים בשנה האחרונה, מה שממקם אותה בליגה של שחקנים מבוססים בשוק הגלובלי של הגנת מידע.

בתוך הסיפור הזה חוזר גם השם של שלו חוליו, אחד ממייסדי NSO, מה שמציב את דרימ בצלו של פרשת פגסוס ההיסטורית, לפחות בזירה הבינלאומית. מחוץ לישראל, השם NSO עדיין מזוהה עם פרשת פגסוס והדיון סביב שימוש במעקב, ולכן הדיון סביב דרימ לא נוגע רק לטכנולוגיה אלא גם ליכולת להראות ציות, בקרה והפרדה ברורה בין מוצר הגנתי לשימושים דו-שימושיים בשווקים רגישים.

באביב האחרון, בכנס באילת, ארוחת ערב של משקיעי הון סיכון ויזמים נפתחת בשאלת שבירת קרח על רגע שכמעט הסתבך. כשמגיע תורו של חוליו, הוא אומר בפשטות שהוא המייסד של NSO, ודיווחים על האירוע מתארים צחוק קצת מתוח בחדר. זה לא עוד פרט ביוגרפי. מחוץ לישראל השם NSO עדיין מזוהה עם פרשת פגסוס, עם טענות על שימוש במעקב נגד עיתונאים ופעילי זכויות אדם, ועם קו רגולטורי שהלך והתקשח סביב התחום.


איך NSO הפכה לסמל, ואיך זה השפיע על התעשייה

NSO יושבת בלב משבר תדמיתי ומסחרי של תעשיית הסייבר ההתקפי להשכרה, תחום שבשנים האחרונות נכנס למוקד רגולטורי בארה״ב ובאירופה. מטא תובעת את החברה מאז 2019 סביב טענה לניצול מנגנונים בוואטסאפ להפצת קוד זדוני, ובהמשך ארה״ב מכניסה את NSO לרשימת היישויות של משרד המסחר בנובמבר 2021, צעד שמקשה עליה לקבל רכיבים ושירותים מספקים אמריקאים.

האפקט לא נעצר בחברה אחת. הלחץ האמריקאי, יחד עם דרישה מישראל להדק פיקוח על ייצוא טכנולוגיות מעקב, מצמצם את השוק של חברות שמוכרות יכולות תקיפה ושירותי מעקב למדינות. חלק מהשחקנים זזים לפעול מחוץ לישראל, חלק מאבדים לקוחות, וחלק נעלמים. חוליו עוזב את תפקיד המנכ"ל ב 2022, ובמקביל ההליך מול מטא ממשיך להתגלגל בבתי המשפט בארה"ב.