מה קורה כשהפוליטיקאים שולטים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - המקרה של יוון

האם הסטטיסטיקאי החדש אצלנו צריך להיות דוקטור, למה התפקיד כל כך חשוב, איך זה קשור להצגת הנתונים הכל כך חשובים כמו גירעון, מדד מחירים ועוד והאם אפשר לשחק בנתונים?

בשבועות הקרובים יבחר סטטיסטיקאי לאומי חדש, שיחליף את פרופסור דני פפרמן. לכאורה, זה מינוי טכני לתפקיד טכני. אבל ההיסטוריה מלמדת שתפקיד הסטטיסטיקאי הראשי הוא תפקיד פוליטי מאוד. כל-כך פוליטי, שאפילו במדינת OECD, מינוי שלו בהתאם לכללים יכול להוביל לאישום בבגידה.

זה קורה בגלל שכפי שאמר לי יואל פינקל, ממלא מקום הסטטיסטיקאי הלאומי, "מה שעושים בלשכות מרכזיות לסטטיסטיקה זה לא סטטיסטיקה, זה חשבונאות לאומית." מה שהוא ניסה לומר זה שבלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אוספים נתונים ממקורות שונים ומרכיבים מהם ביחד אומדנים שמדווחים כסטטיסטיקה רשמית. כולם יודעים שיש מרחק גדול בין האומדנים ובין הנתון האמיתי. אבל כולם סומכים על הלשכות המרכזיות לסטטיסטיקה, בוודאי על אלו של מדינות שכלולות ב-OECD, שהן עובדות לפי אותם כללים, כך שטעויות שנעשות נעשות באופן דומה בכל מקום. האחידות הזאת, ולא האמונה שהנתונים מדויקים לחלוטין, היא מה שמאפשרת להשוות בין נתונים של מדינות שונות, ובין תקופות שונות.

אבל מכיוון שהנתון הסופי הוא רק אומדן, ומכיוון שקשה מאוד לעקוב אחרי כל התהליכים שנעשו עד ליצירת המספר הסופי שמדווח לציבור, יש הרבה מקום ל"משחק" בנתונים. ולמשחקים כאלו בנתונים יכולה להיות השפעה גדולה על המצב הפוליטי במדינה.

הדוגמה המפורסמת ביותר היא יוון. במהלך שנות ה- 2000, התוצר ביוון גדל לאט יותר מכפי שהממשלה רצתה. כדי לספק את הביקוש לעובדים, הממשלה הגדילה את המגזר הציבורי. "האיש השמן" של יוון נעשה ממש שמן. אבל ממשלת יוון לא יכלה לדווח על כך, מכיוון שאז היה מתברר שהיא עוברת על הכללים שנקבעו במסטריכט עבור מדינות שחברות באיחוד האירופאי. כדי להישאר חברה באיחוד האירופאי, הממשלה היוונית הייתה צריכה לשמור על גירעון של פחות מ-3% תוצר, ועל חוב לאומי של פחות מ- 60%.

כדי להתמודד עם המגבלה הזאת, הממשלה דאגה שהלשכה לסטטיסטיקה של יוון תהיה כפופה אליה. ככה, הלשכה לסטטיסטיקה דיווחה נתונים שעברו ניקיון. נתונים על הוצאות של בתי חולים, למשל, כווצו כדי שהחוב יראה נמוך יותר.

באיחוד האירופאי ידעו שיש בעיה עם הדיווחים של הלשכה היוונית לסטטיסטיקה. אבל עד להתפרצות משבר החוב ב-2008, הם הסתפקו באזהרות, ובלהכריח את היוונים לתקן את הסטטיסטיקה בכל פעם שהם נתפסו בשקר גס מדי. אבל גם אחרי התיקונים, הסטטיסטיקה היוונית עדיין נראתה בתחום התקין.

אחרי שהמשבר ביוון התחיל, יוון קיבלה חבילת חילוץ מהאיחוד האירופאי ומקרן המטבע הבינלאומית (IMF). אחת הדרישות שהגיעו ביחד עם חבילת החילוץ הייתה שיוון תקים לשכה מרכזית לסטטיסטיקה עצמאית. בראש הלשכה החדשה שהוקמה, המחלצים הציבו את אנדראה גאורגיו (Andreas Georgiou), ד"ר לכלכלה שצבר ניסיון רב ב-IMF.

קיראו עוד ב"גלובל"

הלשכה החדשה לסטטיסטיקה החלה לבדוק את הנתונים של השנים הקודמות, ולהתאים את הדיווח לדרישות של האיחוד האירופאי. ד"ר גאורגיו והעובדים שלו חשבו שכדי לחלץ את יוון מהמשבר, הדבר הראשון שנדרש הוא להפיק נתונים לפי השיטות המקובלות בעולם, כדי שניתן יהיה לדעת מה המצב של יוון בהשוואה למדינות אחרות.

הם גילו שהגירעון של יוון כפול ממה שהממשלה דיווחה קודם לכן. הם גם גילו שזה לא משהו חדש: במשך שנים, הגירעון המדווח היה נמוך משמעותית מהגירעון בפועל.

הנתונים הללו עוררו סערה ביוון בגלל שהם הכריחו את הממשלה לבצע קיצוץ גדול בהרבה מכפי שהיא התכוונה, מה שהגדיל מאוד את האבטלה. את האשמה לאבטלה הממשלה הטילה לא על עצמה (וגם לא על ממשלות קודמות), אלא על הסטטיסטיקאי הראשי. מאז 2011 ועד היום, ד"ר גאורגיו מתמודד עם שלוש תביעות שונות שהוגשו נגדו. מאחת, על גרימת נזק למדינה בגלל ניפוח נתוני החוב, הוא יצא זכאי. הוא הפסיד בשתיים האחרות: אחת על כך שהוא פעל בחוסר סמכות כאשר דיווח לאיחוד האירופאי על נתוני החוב האמיתיים, והשנייה על כך שהוא פגע בשם הטוב של הסטטיסטיקאי הלאומי הקודם של יוון, בגלל שחשף את הדרך שבה הלשכה היוונית לסטטיסטיקה ייפתה את הנתונים.

אז את מי צריך למנות לתפקיד כל-כך פוליטי? בארץ נדרש עד היום שהסטטיסטיקאי הראשי יהיה פרופסור. היום נדרש שהוא יהיה דוקטור. אני חושב שלא צריך לא זה ולא זה. צריך מישהו שמבין שחשבונאות לאומית זה לא סטטיסטיקה, אלא בנייה של נתונים על פי שיטות מוסכמות. רצוי שהוא יבין בבניית בסיסי נתונים, כדי שישים דגש על תהליכי איסוף נתונים באופן ממוחשב. הכי חשוב: שהוא ידע להתנהל מול הפוליטיקאים כדי להביא עוד כסף. אחרת, במקום שאיכות הנתונים תשתפר, היא תישאר במקום, ואפילו תדרדר, גם אם אף אחד לא ינסה לעשות משהו בכוונה.

ד"ר אביחי שניר

אוניברסיטת בר-אילן

תגובות לכתבה(20):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    בת אל 29/03/2023 21:11
    הגב לתגובה זו
    מסרבים לקבל על עצמם לימודי ליבה המתועבים, אך דורשים עוד ועוד קצבאות.
  • 13.
    מי הגיש את התביעות כנגדו? (ל"ת)
    נועה 29/03/2023 18:08
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    צריך לעשות כתבה מה קורה כשהשמאל שולט במדיה (ל"ת)
    כלכלן 29/03/2023 17:17
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    ירון מהשרון 28/03/2023 13:27
    הגב לתגובה זו
    מספיק עם הגישה והרמיזות שכל מי שהימין ממנה הוא מושחת שנועד לשרת את הממשלה וכל מי שהשמאל ממנה הוא צדיק. המציאות מוכיחה שהאמת הפוכה.
  • 10.
    אבי 28/03/2023 10:05
    הגב לתגובה זו
    ומה קורה שבית המשפט והפרקליטות והמשטרה עושים יד אחת - מכינים תיקים על כל הבכירים ומי שזז מהקו מאויים בתביעה שהיא גם טביעה כלכלית כואבת , כל ההון שצובר אדם במשך חייו יוצא על הגנתו המשפטית , הבעיה שלעיתים קרובות בתביעות הן קנטרניות .
  • 9.
    כותב 27/03/2023 11:01
    הגב לתגובה זו
    בראש וראשונה מדובר בחיישנים של הרגולטור שמעבדים מידע
  • 8.
    ביבי זה אסון 26/03/2023 03:53
    הגב לתגובה זו
    עכשיו אתם מבינים מדוע ביבי רוצה להתשלט על הלשכה ? לרמות את הנתונים ,ככה עובד ארגון פשע ,טוב יש לו כבר רקורד פלילי
  • אבי 28/03/2023 10:08
    הגב לתגובה זו
    המשפטים חשפו את מערכת אכיפת החוק במערומיה, המשטרה הפרקליטות וגם בית המשפט עובדים יחד להרשעתו בשני תיקים זאת תביעה שאין לה תקדימים ובתיק השלישי מתעסקים עם הוצאות גרעינים לשבת במשך 20 שנה. שלא נדבר שלפי הפרסומים החקירה העסיקה 700 חוקרים ומחירה מעל חצי מליארד ש"ח. - בינתיים הוא שורד בגבורה.
  • 7.
    מארק 25/03/2023 13:38
    הגב לתגובה זו
    ישראל עברה את המשבר הכלכלי העולמי כשכשר אוצר דאג לשריין בקופת האוצר הר של כסף שנוצר לרכך משבר כלכלי עולמי
  • 6.
    לרון 25/03/2023 13:04
    הגב לתגובה זו
    לבטל את הסטטיסטיקה השקרית,פעם מעוות מחיר הדיור,פעם מחיר הירקות,וכדו' ,כלומר הכל עיוות ואינטרסים ולוביסטים וסקרים שקריים,מי צריך את כל נעבודה בעיניים הזו
  • 5.
    החרדים הם האסון של ישראל פראזיטים על מלא (ל"ת)
    מבין 25/03/2023 10:32
    הגב לתגובה זו
  • אבי 28/03/2023 10:12
    הגב לתגובה זו
    מסכים שהחרדים צריכים לתרום יותר לציבור הכללי , מסכים שהם צריכים להגביר לימודי ליבה , מאמין שהם נכנסים למשק דרך לימודים נשים 90% תעסוקה גברים 50% תעסוקה , היה גם חוק טל המצויין שבוטל בעניין גיוס וחבל
  • יותם 28/03/2023 06:15
    הגב לתגובה זו
    המנוולים דורשים עוד קצבאות, אך לא מוכנים להתחייב ללימודי הליבה.
  • 4.
    אריה 25/03/2023 04:18
    הגב לתגובה זו
    מדד מחירי הדירות שנוי במחלוקת כאילו מטרתו לשמור שיהיו תמיד עליות. נותן משקל יתר למחוז תל אביב ומשקל חסר לדירות בהנחה של משרד השיכון.
  • 3.
    דרור 24/03/2023 23:31
    הגב לתגובה זו
    שחיתות שחיתות שחיתות .
  • 2.
    שרה הקיסרית 24/03/2023 22:47
    הגב לתגובה זו
    ביבוש אכלנו את פריז וגם את לונדון וגם את ברלין אבל אתונההההההההההההה אחחחח הטונה באתונה טעימה ומלון דראנד ברטאן נו מול הפרלמנט מתאים לי שנזמין 120 חדרים שניים לכל חבר כנסת של הגועליציה שבשבת כשנבלה ס ופשבוע לא תצטרך לנסוע לפרלמנט שגודלקוף לא יכעס ובא לציונה גואל רצון
  • שמור על פרופיל נמוך, ביוון לא סובלים שמאלנים בוגדים (ל"ת)
    מארק 25/03/2023 13:42
    הגב לתגובה זו
  • יווני 28/03/2023 06:16
    ימניים שמאמינים ביהוה
  • לרון 25/03/2023 13:07
    הגב לתגובה זו
    מסוכסכת היסטורית ,לכן צריך דחוף לקבוע פסק זמן קצוב לכל נושא ונושא משרה וכך,אולי, להקטין סכסוכי סרק
  • 1.
    לילי 24/03/2023 20:06
    הגב לתגובה זו
    שיטת חישוב מוכתבת ע"י הממשלה שממנה את העומד בראש הלישכה . כאשר הנתונים לא מוצאים חן בעני הפוליטיקה מחליפים ראש לישכה
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

"שער הדולר יירד, רמת התמחור של המניות היא בשיא היסטורי ברוב המבחנים"

בבנק אוף אמריקה חוששים בעיקר מחולשה בשער הדולר. סבורים שהמניות בשיא, אך לא משוכנעים לגבי הכיוון העתידי בשל זרימת כספים מסיבית לשווקים ובשל האינטרס של הממשל בארה"ב בבום ושגשוג של השווקים הפיננסים

רן קידר |
נושאים בכתבה שער הדולר

בבנק אוף אמריקה אומרים - זה הזמן להיות זהירים. "התשואות מתחילת השנה מרשימות - ביטקוין 27.5%, זהב 27.2%, מניות 14.7%, אג"ח קונצרני עד 8.2%, אג"ח ממשלתיות 7%". אלא שהדולר איבד קרוב ל-10%, לצד הנפט שירד ב-12.6%" מפרט בתחילת הדוח, מייקל הארטנט, האסטרטג הראשי של בנק אוף אמריקה שסבור ששער הדולר ימשיך לרדת. 

"אני רק מקווה שהשוק יעלה יותר מאשר המטבע ירד" הוא מוסיף ומעריך שהדולר לפני ירדית מדרגה נוספת. 

מדד S&P 500 בשיא 

מדד S&P 500, הגיע ליחס מחיר לערך בספרים (Price-to-Book) של 5.3x - שיא היסטורי. "יחס השווי לספרים של S&P 500 בשיא שמונע על ידי הקצאת 'הכל חוץ מאג"ח' ובום הבינה המלאכותית", מציין הארטנט. להשוואה, בשיא בועת הדוט-קום במרץ 2000, היחס עמד על 5.1x. בפברואר 2009, בשפל המשבר הפיננסי, היחס היה 1.6x בלבד.

"מדד S&P 500 נסחר ב-P/E קדימה של 22.5x - אחוזון 95 מאז 1988, P/E נגרר לעשור של 27.4x - אחוזון 98 מאז 1900, MSCI ללא ארה"ב ב-P/E קדימה של 14.7x - אחוזון 92 מאז 2006.

" מרווחי אג"ח השקעה אמריקאיות A+ ב-64 נקודות בסיס - אחוזון 98 ב-30 השנים האחרונות. במילים פשוטות, כמעט כל מדד הערכה שווי נמצא ברמות שיא קיצוניות היסטוריות, מה שמעלה את השאלה האם אכן 'הפעם זה שונה' כפי שנוהגים לומר בוול סטריט".


אינדיקטור Bull & Bear: אות ניטרלי ב-6.1 אך עם סימני אזהרה

אינדיקטור ה-Bull & Bear של בנק אוף אמריקה נשאר ברמה של 6.1, מה שמסמן עמדה ניטרלית. האינדיקטור, הנע בסקאלה מ-0 (פסימיות קיצונית) עד 10 (אופטימיות קיצונית), משלב מגוון רחב של אינדיקטורים כולל פוזיציות של קרנות גידור, טכניים של שוק האשראי, רוחב שוק המניות, זרימות למניות ואג"ח, ופוזיציות של משקיעים מוסדיים.

מובילאיי
צילום: Photography courtesy of Nasdaq, Inc

אינטל אומרת שלא תממש את מובילאיי - למה השוק לא מאמין לה?

אינטל שוקעת תחת חוב של עשרות מיליארדים והפסדים כבדים, ומסתמכת על מכירת נכסים כדי לשרוד; מובילאיי מציגה תוצאות טובות ותחזיות משופרות, אך המצב של האם גורם למשקיעים לראות בה כלא יותר מ"קופת חירום", מה שמכביד על מניית מובילאיי

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מובילאיי אינטל

ענקית השבבים אינטל Intel Corp 2.93%   הבהירה בשנה שעברה כי אין לה כוונה לממש את מרבית החזקתה במובילאיי Mobileye 0.36%  , אך בחלוף פחות משנה נראה שהמציאות הכלכלית דוחקת אותה לכיוון הפוך. אינטל עדיין מחזיקה בכ-80% ממניות מובילאיי לאחר שמכרה בחודש שעבר 57.5 מיליון מניות (כולל מימוש אופציה) תמורת כ-900 מיליון דולר, במחיר שנע סביב 16.5-19 דולר למניה, לפי שווי חברה של כ-15 מיליארד דולר בעת הודעת המכירה, למניות שנרכשו במקור בעסקת הענק של 2017. למרות ההצהרות כי אינטל "תישאר בעלת שליטה", השוק מעריך שאינטל, שנקלעה למצוקת נזילות, תידרש לבסוף להמשיך ולממש חלק נוסף מאחזקותיה במובילאיי, שכן מדובר בנכס נזיל ומשמעותי עבורה.

הרקע הפיננסי של אינטל

אינטל ניצבת בפני הפסדים בעסקיה המרכזיים, מה שמעמיד אותה בלחץ תזרימי כבד. החוב הנטו של החברה תפח לכ-30 מיליארד דולר, והיא רשמה הפסד עצום של כ-18.8 מיליארד דולר בשנת 2024, לעומת רווח קטן ב־2023. הסימנים למצוקה מורגשים היטב, כאשר החברה קיצצה דיווידנדים, פיטרה אלפי עובדים ומצאה את עצמה מוכרת נכסים אסטרטגיים כדי לגייס מזומנים. כך למשל, מוקדם יותר השנה היא ויתרה על השליטה בחברת אלטרה (יצרנית FPGA) תמורת 8.75 מיליארד דולר, פחות ממחצית מהסכום ששילמה עליה בזמנו במהלך שנועד להזרים לה מזומנים חיוניים. כל זאת ברקע השקעות עתק במפעלים חדשים (כמו הקמפוס באוהיו) וטכנולוגיות עתידיות, לצד תחרות גוברת בענף השבבים. 

התוצאות האחרונות של אינטל היו חלשות גם ברבעון השני של 2025 החברה הציגה הפסד של 2.9 מיליארד דולר על הכנסות של 12.9 מיליארד דולר. התחזיות קדימה אינן מזהירות, עם שחיקה במעמדה בטכנולוגיות מפתח (דוגמת שבבי AI) ותחרות עזה מטעם טיוואן סמי Taiwan Semiconductor . -0.88%  שמשאירה את אינטל הרחק מאחור. במצב זה, מובילאיי מהווה עבור אינטל מעין "נכס חירום", שהפך ללא־ליבה מבחינתה, שאותו ניתן לממש כדי לתמוך במאזן.

מובילאיי נפגעת ולא באשמתה

בחודש יולי כאמור, הודיעה אינטל על מכירה של מניות מובילאיי שהחזיקה, בהיקף של כ-900 מיליון דולר. העסקה כללה מכירת 45 מיליון מניות לציבור, כשבמקביל מובילאיי עצמה רכשה מאינטל מניות בשווי 100 מיליון דולר, צעד שחיזק את אמון השוק בחברה הבת. כתוצאה, חלקה של אינטל במובילאיי ירד מ-88% לכ-80%, אם כי היא נותרה בעלת השליטה. לא פחות חשוב, אינטל המירה 50 מיליון מניות מסוג B (בעלות זכויות הצבעה מוגברות) למניות רגילות מסוג A, צעד טכני שנתפס כאיתות שאינטל מכשירה את הקרקע למימוש עתידי נוסף.

אמנם בהודעת ההנפקה צוין שאינטל "מתכוונת להמשיך להחזיק במניות המומרים ולא למוכר אותם מיידית", אך בעיני השוק מדובר בהכנת מלאי למכירה, שיהיה קל יותר להפיץ בבוא העת. כלומר, אינטל אומרת שהיא "לא תממש", אך בכל פעם שנקרית ההזדמנות (או כשגובר הלחץ הפיננסי) היא כן מוכרת עוד קצת. השוק, כצפוי, אינו קונה את ההכחשות.