הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
דר אביחי שניר
צילום: משה בנימין

מה קורה כשהפוליטיקאים שולטים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - המקרה של יוון

האם הסטטיסטיקאי החדש אצלנו צריך להיות דוקטור, למה התפקיד כל כך חשוב, איך זה קשור להצגת הנתונים הכל כך חשובים כמו גירעון, מדד מחירים ועוד והאם אפשר לשחק בנתונים?
ד"ר אביחי שניר | (20)
נושאים בכתבה יוון לשכה מרכזית לסטטיסטיקה משבר כלכלי

בשבועות הקרובים יבחר סטטיסטיקאי לאומי חדש, שיחליף את פרופסור דני פפרמן. לכאורה, זה מינוי טכני לתפקיד טכני. אבל ההיסטוריה מלמדת שתפקיד הסטטיסטיקאי הראשי הוא תפקיד פוליטי מאוד. כל-כך פוליטי, שאפילו במדינת OECD, מינוי שלו בהתאם לכללים יכול להוביל לאישום בבגידה.

זה קורה בגלל שכפי שאמר לי יואל פינקל, ממלא מקום הסטטיסטיקאי הלאומי, "מה שעושים בלשכות מרכזיות לסטטיסטיקה זה לא סטטיסטיקה, זה חשבונאות לאומית." מה שהוא ניסה לומר זה שבלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אוספים נתונים ממקורות שונים ומרכיבים מהם ביחד אומדנים שמדווחים כסטטיסטיקה רשמית. כולם יודעים שיש מרחק גדול בין האומדנים ובין הנתון האמיתי. אבל כולם סומכים על הלשכות המרכזיות לסטטיסטיקה, בוודאי על אלו של מדינות שכלולות ב-OECD, שהן עובדות לפי אותם כללים, כך שטעויות שנעשות נעשות באופן דומה בכל מקום. האחידות הזאת, ולא האמונה שהנתונים מדויקים לחלוטין, היא מה שמאפשרת להשוות בין נתונים של מדינות שונות, ובין תקופות שונות.

אבל מכיוון שהנתון הסופי הוא רק אומדן, ומכיוון שקשה מאוד לעקוב אחרי כל התהליכים שנעשו עד ליצירת המספר הסופי שמדווח לציבור, יש הרבה מקום ל"משחק" בנתונים. ולמשחקים כאלו בנתונים יכולה להיות השפעה גדולה על המצב הפוליטי במדינה.

הדוגמה המפורסמת ביותר היא יוון. במהלך שנות ה- 2000, התוצר ביוון גדל לאט יותר מכפי שהממשלה רצתה. כדי לספק את הביקוש לעובדים, הממשלה הגדילה את המגזר הציבורי. "האיש השמן" של יוון נעשה ממש שמן. אבל ממשלת יוון לא יכלה לדווח על כך, מכיוון שאז היה מתברר שהיא עוברת על הכללים שנקבעו במסטריכט עבור מדינות שחברות באיחוד האירופאי. כדי להישאר חברה באיחוד האירופאי, הממשלה היוונית הייתה צריכה לשמור על גירעון של פחות מ-3% תוצר, ועל חוב לאומי של פחות מ- 60%.

כדי להתמודד עם המגבלה הזאת, הממשלה דאגה שהלשכה לסטטיסטיקה של יוון תהיה כפופה אליה. ככה, הלשכה לסטטיסטיקה דיווחה נתונים שעברו ניקיון. נתונים על הוצאות של בתי חולים, למשל, כווצו כדי שהחוב יראה נמוך יותר.

באיחוד האירופאי ידעו שיש בעיה עם הדיווחים של הלשכה היוונית לסטטיסטיקה. אבל עד להתפרצות משבר החוב ב-2008, הם הסתפקו באזהרות, ובלהכריח את היוונים לתקן את הסטטיסטיקה בכל פעם שהם נתפסו בשקר גס מדי. אבל גם אחרי התיקונים, הסטטיסטיקה היוונית עדיין נראתה בתחום התקין.

אחרי שהמשבר ביוון התחיל, יוון קיבלה חבילת חילוץ מהאיחוד האירופאי ומקרן המטבע הבינלאומית (IMF). אחת הדרישות שהגיעו ביחד עם חבילת החילוץ הייתה שיוון תקים לשכה מרכזית לסטטיסטיקה עצמאית. בראש הלשכה החדשה שהוקמה, המחלצים הציבו את אנדראה גאורגיו (Andreas Georgiou), ד"ר לכלכלה שצבר ניסיון רב ב-IMF.

קיראו עוד ב"גלובל"

הלשכה החדשה לסטטיסטיקה החלה לבדוק את הנתונים של השנים הקודמות, ולהתאים את הדיווח לדרישות של האיחוד האירופאי. ד"ר גאורגיו והעובדים שלו חשבו שכדי לחלץ את יוון מהמשבר, הדבר הראשון שנדרש הוא להפיק נתונים לפי השיטות המקובלות בעולם, כדי שניתן יהיה לדעת מה המצב של יוון בהשוואה למדינות אחרות.

הם גילו שהגירעון של יוון כפול ממה שהממשלה דיווחה קודם לכן. הם גם גילו שזה לא משהו חדש: במשך שנים, הגירעון המדווח היה נמוך משמעותית מהגירעון בפועל.

הנתונים הללו עוררו סערה ביוון בגלל שהם הכריחו את הממשלה לבצע קיצוץ גדול בהרבה מכפי שהיא התכוונה, מה שהגדיל מאוד את האבטלה. את האשמה לאבטלה הממשלה הטילה לא על עצמה (וגם לא על ממשלות קודמות), אלא על הסטטיסטיקאי הראשי. מאז 2011 ועד היום, ד"ר גאורגיו מתמודד עם שלוש תביעות שונות שהוגשו נגדו. מאחת, על גרימת נזק למדינה בגלל ניפוח נתוני החוב, הוא יצא זכאי. הוא הפסיד בשתיים האחרות: אחת על כך שהוא פעל בחוסר סמכות כאשר דיווח לאיחוד האירופאי על נתוני החוב האמיתיים, והשנייה על כך שהוא פגע בשם הטוב של הסטטיסטיקאי הלאומי הקודם של יוון, בגלל שחשף את הדרך שבה הלשכה היוונית לסטטיסטיקה ייפתה את הנתונים.

אז את מי צריך למנות לתפקיד כל-כך פוליטי? בארץ נדרש עד היום שהסטטיסטיקאי הראשי יהיה פרופסור. היום נדרש שהוא יהיה דוקטור. אני חושב שלא צריך לא זה ולא זה. צריך מישהו שמבין שחשבונאות לאומית זה לא סטטיסטיקה, אלא בנייה של נתונים על פי שיטות מוסכמות. רצוי שהוא יבין בבניית בסיסי נתונים, כדי שישים דגש על תהליכי איסוף נתונים באופן ממוחשב. הכי חשוב: שהוא ידע להתנהל מול הפוליטיקאים כדי להביא עוד כסף. אחרת, במקום שאיכות הנתונים תשתפר, היא תישאר במקום, ואפילו תדרדר, גם אם אף אחד לא ינסה לעשות משהו בכוונה.

ד"ר אביחי שניר

אוניברסיטת בר-אילן

תגובות לכתבה(20):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    בת אל 29/03/2023 21:11
    הגב לתגובה זו
    מסרבים לקבל על עצמם לימודי ליבה המתועבים, אך דורשים עוד ועוד קצבאות.
  • 13.
    מי הגיש את התביעות כנגדו? (ל"ת)
    נועה 29/03/2023 18:08
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    צריך לעשות כתבה מה קורה כשהשמאל שולט במדיה (ל"ת)
    כלכלן 29/03/2023 17:17
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    ירון מהשרון 28/03/2023 13:27
    הגב לתגובה זו
    מספיק עם הגישה והרמיזות שכל מי שהימין ממנה הוא מושחת שנועד לשרת את הממשלה וכל מי שהשמאל ממנה הוא צדיק. המציאות מוכיחה שהאמת הפוכה.
  • 10.
    אבי 28/03/2023 10:05
    הגב לתגובה זו
    ומה קורה שבית המשפט והפרקליטות והמשטרה עושים יד אחת - מכינים תיקים על כל הבכירים ומי שזז מהקו מאויים בתביעה שהיא גם טביעה כלכלית כואבת , כל ההון שצובר אדם במשך חייו יוצא על הגנתו המשפטית , הבעיה שלעיתים קרובות בתביעות הן קנטרניות .
  • 9.
    כותב 27/03/2023 11:01
    הגב לתגובה זו
    בראש וראשונה מדובר בחיישנים של הרגולטור שמעבדים מידע
  • 8.
    ביבי זה אסון 26/03/2023 03:53
    הגב לתגובה זו
    עכשיו אתם מבינים מדוע ביבי רוצה להתשלט על הלשכה ? לרמות את הנתונים ,ככה עובד ארגון פשע ,טוב יש לו כבר רקורד פלילי
  • אבי 28/03/2023 10:08
    הגב לתגובה זו
    המשפטים חשפו את מערכת אכיפת החוק במערומיה, המשטרה הפרקליטות וגם בית המשפט עובדים יחד להרשעתו בשני תיקים זאת תביעה שאין לה תקדימים ובתיק השלישי מתעסקים עם הוצאות גרעינים לשבת במשך 20 שנה. שלא נדבר שלפי הפרסומים החקירה העסיקה 700 חוקרים ומחירה מעל חצי מליארד ש"ח. - בינתיים הוא שורד בגבורה.
  • 7.
    מארק 25/03/2023 13:38
    הגב לתגובה זו
    ישראל עברה את המשבר הכלכלי העולמי כשכשר אוצר דאג לשריין בקופת האוצר הר של כסף שנוצר לרכך משבר כלכלי עולמי
  • 6.
    לרון 25/03/2023 13:04
    הגב לתגובה זו
    לבטל את הסטטיסטיקה השקרית,פעם מעוות מחיר הדיור,פעם מחיר הירקות,וכדו' ,כלומר הכל עיוות ואינטרסים ולוביסטים וסקרים שקריים,מי צריך את כל נעבודה בעיניים הזו
  • 5.
    החרדים הם האסון של ישראל פראזיטים על מלא (ל"ת)
    מבין 25/03/2023 10:32
    הגב לתגובה זו
  • אבי 28/03/2023 10:12
    הגב לתגובה זו
    מסכים שהחרדים צריכים לתרום יותר לציבור הכללי , מסכים שהם צריכים להגביר לימודי ליבה , מאמין שהם נכנסים למשק דרך לימודים נשים 90% תעסוקה גברים 50% תעסוקה , היה גם חוק טל המצויין שבוטל בעניין גיוס וחבל
  • יותם 28/03/2023 06:15
    הגב לתגובה זו
    המנוולים דורשים עוד קצבאות, אך לא מוכנים להתחייב ללימודי הליבה.
  • 4.
    אריה 25/03/2023 04:18
    הגב לתגובה זו
    מדד מחירי הדירות שנוי במחלוקת כאילו מטרתו לשמור שיהיו תמיד עליות. נותן משקל יתר למחוז תל אביב ומשקל חסר לדירות בהנחה של משרד השיכון.
  • 3.
    דרור 24/03/2023 23:31
    הגב לתגובה זו
    שחיתות שחיתות שחיתות .
  • 2.
    שרה הקיסרית 24/03/2023 22:47
    הגב לתגובה זו
    ביבוש אכלנו את פריז וגם את לונדון וגם את ברלין אבל אתונההההההההההההה אחחחח הטונה באתונה טעימה ומלון דראנד ברטאן נו מול הפרלמנט מתאים לי שנזמין 120 חדרים שניים לכל חבר כנסת של הגועליציה שבשבת כשנבלה ס ופשבוע לא תצטרך לנסוע לפרלמנט שגודלקוף לא יכעס ובא לציונה גואל רצון
  • שמור על פרופיל נמוך, ביוון לא סובלים שמאלנים בוגדים (ל"ת)
    מארק 25/03/2023 13:42
    הגב לתגובה זו
  • יווני 28/03/2023 06:16
    ימניים שמאמינים ביהוה
  • לרון 25/03/2023 13:07
    הגב לתגובה זו
    מסוכסכת היסטורית ,לכן צריך דחוף לקבוע פסק זמן קצוב לכל נושא ונושא משרה וכך,אולי, להקטין סכסוכי סרק
  • 1.
    לילי 24/03/2023 20:06
    הגב לתגובה זו
    שיטת חישוב מוכתבת ע"י הממשלה שממנה את העומד בראש הלישכה . כאשר הנתונים לא מוצאים חן בעני הפוליטיקה מחליפים ראש לישכה
סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)

תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון



עמית בר |
נושאים בכתבה סרגיי ברין

סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים. 

בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.


כתבה באותו הקשר: המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים

המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי. 

ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם  עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה. 

להמשך הכתבה לחץ כאן
שתילי מריחואנה סמים
צילום: דוברות המשטרה

עליית מדרגה במלחמה בסמים: רחפני AI וכוח צבאי נגד הברחות

ממשל טראמפ מגדיר את הקרטלים כ"איום טרור" ומשקיע מיליארדי דולרים בטכנולוגיות צבאיות מתקדמות, אך היעילות מוטלת בספק

ענת גלעד |
נושאים בכתבה רחפנים טראמפ

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הפך את המאבק בסחר בסמים לאחת הסוגיות הביטחוניות המרכזיות של ממשלו. מדיניות זו, המבוססת על הגדרת קרטלי הסמים כ"איום טרור" ישיר, הובילה לגל השקעות משמעותי מצד חברות טכנולוגיה ביטחונית וסטארט-אפים המתמחים בבינה מלאכותית (AI). חברות שפיתחו בעבר מערכות לוחמה נגד סין או אוקראינה, מתאימות כעת את מוצריהן למאבק במה שמכונה "נרקו-טרור" - שילוב של סחר בסמים ואלימות מאורגנת. לפי דוחות הפנטגון, תקציבי הביטחון הפנימי גדלו ב-15% בשנה האחרונה, עם דגש על טכנולוגיות אוטונומיות.

במרכז המגמה ניצבים מערכות רחפנים, חיישנים וכלי איסוף מידע חזותי, המיועדים למשמר החופים (USCG) ולצי האמריקאי. אלה תומכים במבצעי סיכול במים בינלאומיים, כולל תקיפות אוויריות וימיות. ממשל טראמפ טוען כי הקרטלים הם איום קיומי על ביטחון הפנים, בעיקר דרך זרם הפנטניל ממקסיקו וונצואלה. התגובה כוללת פעולות חמושות, כפי שנראה ב-21 תקיפות על כלי שיט ב-2025, שגרמו למותם של 83 בני אדם, לפי נתוני פיקוד הדרום. פעולות אלה, שמתבצעות בקריביים ובאוקיינוס השקט, משלבות נוכחות ימית-אווירית מוגברת ושיתוף פעולה עם מדינות שותפות, כמו קולומביה, גם כאלה שהיחסים איתן מתוחים. 

החלוץ: עובד כמו 10 ספינות סיור

חברת Shield AI, שפיתחה את רחפן ה-VBAT, מדגימה את ההצלחה. הרחפן, בעל טווח טיסה של למעלה מ-1,100 מיילים, מחליף את עבודתן של עשר ספינות סיור. בכיר במשמר החופים ציין כי מאז תחילת 2025, VBAT איתר סמים בשווי של מעל מיליארד דולר, בעיקר בפיקוח על נתיבי הים בקריביים. על בסיס חוזה של 198 מיליון דולר משנת 2024 שהורחב ב-2025, המשמר מתכנן פריסה לאורך הגבול הדרומי עם מקסיקו. בדיקות מבצעיות שעבר הרחפן באוגוסט 2025 אישרו את יעילותו, וכעת הוא משולב במבצעים נגד קרטלי סנאלווה. עם זאת, נתונים ממשלתיים מצביעים על כך שהרחפנים תורמים רק ל-20% מהתפיסות הכוללות, בעוד 80% מהן מתאפשרות הודות למודיעין אנושי מסורתי.

הצורך באוטומציה גובר בעקבות מחסור בכוח אדם במשמר החופים. בכוונת הארגון לרכוש עד סוף 2025 מאות רחפנים נוספים, וכן כלי שיט תת-ימיים ושטחיים, כחלק מרשת מבצעית רובוטית כוללת. התקציבים שאושרו כוללים 4 מיליארד דולר לספינות סיור, 350 מיליון דולר לרובוטיקה ו-6 מיליארד דולר לטכנולוגיות גבול. ההשקעה הזו, חלק מחוק "One Big Beautiful Bill Act" (OBBBA), נועדה להגביר את היעילות ב-30%, אך מבקרים טוענים כי היא מתעלמת מבעיות תשתית בסיסיות, כמו הצורך בתחזוקת ספינות קיימות.

חברות AI מצטרפות למאמץ. Vannevar Labs, חברת סטארט-אפ מסיליקון ואלי, מפתחת כלים למיפוי רשתות פשע בינלאומיות, כולל ניתוח פעילות ברשתות חברתיות ומעקב אחר מקורות סמים בסין ובאמריקה הלטינית. הפלטפורמה שלהם, המשלבת נתונים מ-50 מקורות פתוחים, זיהתה 15% יותר קשרים בין ספקים מקסיקנים לייבואנים אמריקאים ב-2025. חברה נוספת, Rakia AI מדובאי, מציעה מערכות לקישור נתונים מוצפנים מאפליקציות, שוק האינטרנט האפל ומערכות תקשורת ימית. Rakia, שגייסה 50 מיליון דולר בשנה האחרונה, משתפת פעולה עם סוכנות הסמים האמריקאית (DEA) בניתוח זרימות כספיות מקרטלים. אבל לא כולם נלהבים - ארגוני זכויות אדם טוענים כי מעקב כזה פוגע בחופש הביטוי, במיוחד בקרב קהילות לטיניות בארה"ב.

להמשך הכתבה לחץ כאן