הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
דר אביחי שניר
צילום: משה בנימין

מה קורה כשהפוליטיקאים שולטים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - המקרה של יוון

האם הסטטיסטיקאי החדש אצלנו צריך להיות דוקטור, למה התפקיד כל כך חשוב, איך זה קשור להצגת הנתונים הכל כך חשובים כמו גירעון, מדד מחירים ועוד והאם אפשר לשחק בנתונים?
ד"ר אביחי שניר | (20)
נושאים בכתבה יוון לשכה מרכזית לסטטיסטיקה משבר כלכלי

בשבועות הקרובים יבחר סטטיסטיקאי לאומי חדש, שיחליף את פרופסור דני פפרמן. לכאורה, זה מינוי טכני לתפקיד טכני. אבל ההיסטוריה מלמדת שתפקיד הסטטיסטיקאי הראשי הוא תפקיד פוליטי מאוד. כל-כך פוליטי, שאפילו במדינת OECD, מינוי שלו בהתאם לכללים יכול להוביל לאישום בבגידה.

זה קורה בגלל שכפי שאמר לי יואל פינקל, ממלא מקום הסטטיסטיקאי הלאומי, "מה שעושים בלשכות מרכזיות לסטטיסטיקה זה לא סטטיסטיקה, זה חשבונאות לאומית." מה שהוא ניסה לומר זה שבלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אוספים נתונים ממקורות שונים ומרכיבים מהם ביחד אומדנים שמדווחים כסטטיסטיקה רשמית. כולם יודעים שיש מרחק גדול בין האומדנים ובין הנתון האמיתי. אבל כולם סומכים על הלשכות המרכזיות לסטטיסטיקה, בוודאי על אלו של מדינות שכלולות ב-OECD, שהן עובדות לפי אותם כללים, כך שטעויות שנעשות נעשות באופן דומה בכל מקום. האחידות הזאת, ולא האמונה שהנתונים מדויקים לחלוטין, היא מה שמאפשרת להשוות בין נתונים של מדינות שונות, ובין תקופות שונות.

אבל מכיוון שהנתון הסופי הוא רק אומדן, ומכיוון שקשה מאוד לעקוב אחרי כל התהליכים שנעשו עד ליצירת המספר הסופי שמדווח לציבור, יש הרבה מקום ל"משחק" בנתונים. ולמשחקים כאלו בנתונים יכולה להיות השפעה גדולה על המצב הפוליטי במדינה.

הדוגמה המפורסמת ביותר היא יוון. במהלך שנות ה- 2000, התוצר ביוון גדל לאט יותר מכפי שהממשלה רצתה. כדי לספק את הביקוש לעובדים, הממשלה הגדילה את המגזר הציבורי. "האיש השמן" של יוון נעשה ממש שמן. אבל ממשלת יוון לא יכלה לדווח על כך, מכיוון שאז היה מתברר שהיא עוברת על הכללים שנקבעו במסטריכט עבור מדינות שחברות באיחוד האירופאי. כדי להישאר חברה באיחוד האירופאי, הממשלה היוונית הייתה צריכה לשמור על גירעון של פחות מ-3% תוצר, ועל חוב לאומי של פחות מ- 60%.

כדי להתמודד עם המגבלה הזאת, הממשלה דאגה שהלשכה לסטטיסטיקה של יוון תהיה כפופה אליה. ככה, הלשכה לסטטיסטיקה דיווחה נתונים שעברו ניקיון. נתונים על הוצאות של בתי חולים, למשל, כווצו כדי שהחוב יראה נמוך יותר.

באיחוד האירופאי ידעו שיש בעיה עם הדיווחים של הלשכה היוונית לסטטיסטיקה. אבל עד להתפרצות משבר החוב ב-2008, הם הסתפקו באזהרות, ובלהכריח את היוונים לתקן את הסטטיסטיקה בכל פעם שהם נתפסו בשקר גס מדי. אבל גם אחרי התיקונים, הסטטיסטיקה היוונית עדיין נראתה בתחום התקין.

אחרי שהמשבר ביוון התחיל, יוון קיבלה חבילת חילוץ מהאיחוד האירופאי ומקרן המטבע הבינלאומית (IMF). אחת הדרישות שהגיעו ביחד עם חבילת החילוץ הייתה שיוון תקים לשכה מרכזית לסטטיסטיקה עצמאית. בראש הלשכה החדשה שהוקמה, המחלצים הציבו את אנדראה גאורגיו (Andreas Georgiou), ד"ר לכלכלה שצבר ניסיון רב ב-IMF.

קיראו עוד ב"גלובל"

הלשכה החדשה לסטטיסטיקה החלה לבדוק את הנתונים של השנים הקודמות, ולהתאים את הדיווח לדרישות של האיחוד האירופאי. ד"ר גאורגיו והעובדים שלו חשבו שכדי לחלץ את יוון מהמשבר, הדבר הראשון שנדרש הוא להפיק נתונים לפי השיטות המקובלות בעולם, כדי שניתן יהיה לדעת מה המצב של יוון בהשוואה למדינות אחרות.

הם גילו שהגירעון של יוון כפול ממה שהממשלה דיווחה קודם לכן. הם גם גילו שזה לא משהו חדש: במשך שנים, הגירעון המדווח היה נמוך משמעותית מהגירעון בפועל.

הנתונים הללו עוררו סערה ביוון בגלל שהם הכריחו את הממשלה לבצע קיצוץ גדול בהרבה מכפי שהיא התכוונה, מה שהגדיל מאוד את האבטלה. את האשמה לאבטלה הממשלה הטילה לא על עצמה (וגם לא על ממשלות קודמות), אלא על הסטטיסטיקאי הראשי. מאז 2011 ועד היום, ד"ר גאורגיו מתמודד עם שלוש תביעות שונות שהוגשו נגדו. מאחת, על גרימת נזק למדינה בגלל ניפוח נתוני החוב, הוא יצא זכאי. הוא הפסיד בשתיים האחרות: אחת על כך שהוא פעל בחוסר סמכות כאשר דיווח לאיחוד האירופאי על נתוני החוב האמיתיים, והשנייה על כך שהוא פגע בשם הטוב של הסטטיסטיקאי הלאומי הקודם של יוון, בגלל שחשף את הדרך שבה הלשכה היוונית לסטטיסטיקה ייפתה את הנתונים.

אז את מי צריך למנות לתפקיד כל-כך פוליטי? בארץ נדרש עד היום שהסטטיסטיקאי הראשי יהיה פרופסור. היום נדרש שהוא יהיה דוקטור. אני חושב שלא צריך לא זה ולא זה. צריך מישהו שמבין שחשבונאות לאומית זה לא סטטיסטיקה, אלא בנייה של נתונים על פי שיטות מוסכמות. רצוי שהוא יבין בבניית בסיסי נתונים, כדי שישים דגש על תהליכי איסוף נתונים באופן ממוחשב. הכי חשוב: שהוא ידע להתנהל מול הפוליטיקאים כדי להביא עוד כסף. אחרת, במקום שאיכות הנתונים תשתפר, היא תישאר במקום, ואפילו תדרדר, גם אם אף אחד לא ינסה לעשות משהו בכוונה.

ד"ר אביחי שניר

אוניברסיטת בר-אילן

תגובות לכתבה(20):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    בת אל 29/03/2023 21:11
    הגב לתגובה זו
    מסרבים לקבל על עצמם לימודי ליבה המתועבים, אך דורשים עוד ועוד קצבאות.
  • 13.
    מי הגיש את התביעות כנגדו? (ל"ת)
    נועה 29/03/2023 18:08
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    צריך לעשות כתבה מה קורה כשהשמאל שולט במדיה (ל"ת)
    כלכלן 29/03/2023 17:17
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    ירון מהשרון 28/03/2023 13:27
    הגב לתגובה זו
    מספיק עם הגישה והרמיזות שכל מי שהימין ממנה הוא מושחת שנועד לשרת את הממשלה וכל מי שהשמאל ממנה הוא צדיק. המציאות מוכיחה שהאמת הפוכה.
  • 10.
    אבי 28/03/2023 10:05
    הגב לתגובה זו
    ומה קורה שבית המשפט והפרקליטות והמשטרה עושים יד אחת - מכינים תיקים על כל הבכירים ומי שזז מהקו מאויים בתביעה שהיא גם טביעה כלכלית כואבת , כל ההון שצובר אדם במשך חייו יוצא על הגנתו המשפטית , הבעיה שלעיתים קרובות בתביעות הן קנטרניות .
  • 9.
    כותב 27/03/2023 11:01
    הגב לתגובה זו
    בראש וראשונה מדובר בחיישנים של הרגולטור שמעבדים מידע
  • 8.
    ביבי זה אסון 26/03/2023 03:53
    הגב לתגובה זו
    עכשיו אתם מבינים מדוע ביבי רוצה להתשלט על הלשכה ? לרמות את הנתונים ,ככה עובד ארגון פשע ,טוב יש לו כבר רקורד פלילי
  • אבי 28/03/2023 10:08
    הגב לתגובה זו
    המשפטים חשפו את מערכת אכיפת החוק במערומיה, המשטרה הפרקליטות וגם בית המשפט עובדים יחד להרשעתו בשני תיקים זאת תביעה שאין לה תקדימים ובתיק השלישי מתעסקים עם הוצאות גרעינים לשבת במשך 20 שנה. שלא נדבר שלפי הפרסומים החקירה העסיקה 700 חוקרים ומחירה מעל חצי מליארד ש"ח. - בינתיים הוא שורד בגבורה.
  • 7.
    מארק 25/03/2023 13:38
    הגב לתגובה זו
    ישראל עברה את המשבר הכלכלי העולמי כשכשר אוצר דאג לשריין בקופת האוצר הר של כסף שנוצר לרכך משבר כלכלי עולמי
  • 6.
    לרון 25/03/2023 13:04
    הגב לתגובה זו
    לבטל את הסטטיסטיקה השקרית,פעם מעוות מחיר הדיור,פעם מחיר הירקות,וכדו' ,כלומר הכל עיוות ואינטרסים ולוביסטים וסקרים שקריים,מי צריך את כל נעבודה בעיניים הזו
  • 5.
    החרדים הם האסון של ישראל פראזיטים על מלא (ל"ת)
    מבין 25/03/2023 10:32
    הגב לתגובה זו
  • אבי 28/03/2023 10:12
    הגב לתגובה זו
    מסכים שהחרדים צריכים לתרום יותר לציבור הכללי , מסכים שהם צריכים להגביר לימודי ליבה , מאמין שהם נכנסים למשק דרך לימודים נשים 90% תעסוקה גברים 50% תעסוקה , היה גם חוק טל המצויין שבוטל בעניין גיוס וחבל
  • יותם 28/03/2023 06:15
    הגב לתגובה זו
    המנוולים דורשים עוד קצבאות, אך לא מוכנים להתחייב ללימודי הליבה.
  • 4.
    אריה 25/03/2023 04:18
    הגב לתגובה זו
    מדד מחירי הדירות שנוי במחלוקת כאילו מטרתו לשמור שיהיו תמיד עליות. נותן משקל יתר למחוז תל אביב ומשקל חסר לדירות בהנחה של משרד השיכון.
  • 3.
    דרור 24/03/2023 23:31
    הגב לתגובה זו
    שחיתות שחיתות שחיתות .
  • 2.
    שרה הקיסרית 24/03/2023 22:47
    הגב לתגובה זו
    ביבוש אכלנו את פריז וגם את לונדון וגם את ברלין אבל אתונההההההההההההה אחחחח הטונה באתונה טעימה ומלון דראנד ברטאן נו מול הפרלמנט מתאים לי שנזמין 120 חדרים שניים לכל חבר כנסת של הגועליציה שבשבת כשנבלה ס ופשבוע לא תצטרך לנסוע לפרלמנט שגודלקוף לא יכעס ובא לציונה גואל רצון
  • שמור על פרופיל נמוך, ביוון לא סובלים שמאלנים בוגדים (ל"ת)
    מארק 25/03/2023 13:42
    הגב לתגובה זו
  • יווני 28/03/2023 06:16
    ימניים שמאמינים ביהוה
  • לרון 25/03/2023 13:07
    הגב לתגובה זו
    מסוכסכת היסטורית ,לכן צריך דחוף לקבוע פסק זמן קצוב לכל נושא ונושא משרה וכך,אולי, להקטין סכסוכי סרק
  • 1.
    לילי 24/03/2023 20:06
    הגב לתגובה זו
    שיטת חישוב מוכתבת ע"י הממשלה שממנה את העומד בראש הלישכה . כאשר הנתונים לא מוצאים חן בעני הפוליטיקה מחליפים ראש לישכה
וול סטריט, Photo by Keenanוול סטריט, Photo by Keenan

וול סטריט פותחת שבוע מקוצר - מה האנליסטים צופים והאם ראלי סנטה בפתח?

המשקיעים יעקבו אחר מדד ה- PCE, נתוני הצמיחה לרבעון השלישי וההתפתחויות במניות ה־AI, בתקווה לסיום חיובי לשנה - אך תחת תנודתיות גוברת וספקנות לגבי כיוון השוק

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה וול סטריט אנליסטים

וול סטריט נכנסת לשבוע מסחר מקוצר לרגל חג המולד, אך גם בשבוע דל יחסית בימי מסחר, המשקיעים צפויים לעקוב בדריכות אחר שילוב של נתוני מאקרו, התפתחויות בתחום הבינה המלאכותית ואיתותים משוק האג"ח, שעשויים כולם להשפיע על כיוון השוק לקראת סיום השנה. המסחר בבורסות ניו יורק ייסגר ביום רביעי מוקדם, בשעה 20:00 שעון ישראל, ויישאר סגור ביום חמישי לרגל חג המולד.

ביום שני יתפרסם מדד מחירי הליבה של הוצאות הצריכה הפרטית (Core PCE), מדד האינפלציה המועדף על הפדרל ריזרב. המשקיעים ינסו להבין האם קצב עליית המחירים ממשיך להתמתן במידה שתאפשר לבנק המרכזי לשמר הטיה תומכת בצמיחה גם בשנה הבאה. ביום שלישי צפוי להתפרסם דוח התמ״ג של ארה״ב לרבעון השלישי, לאחר עיכוב בפרסום שנבע מהשבתת הממשל הפדרלי. הדוח עשוי לשפוך אור על חוזק הפעילות הכלכלית לקראת סוף השנה, בצל סימנים ראשונים לריכוך בשוק העבודה.


בהמשך השבוע יפורסמו גם נתוני הזמנות מוצרים בני קיימא, ייצור תעשייתי ואמון הצרכנים, סדרת פרסומים שעשויה להשפיע על ציפיות הריבית ועל תמחור הסיכון בשווקים.

דצמבר חלש מהרגיל והשוק מחפש כיוון

למרות שנה חיובית בשוקי המניות, דצמבר מתברר כחודש מאתגר. מדדי S&P 500 ונאסד״ק נסחרים בירידות חודשיות, בניגוד לדפוס ההיסטורי שבו דצמבר נחשב לחודש חזק במיוחד. מאז תחילת 2025 עלה ה־S&P 500 ביותר מ־15%, בדרך לשנה שלישית רצופה של תשואה דו־ספרתית. עם זאת, בשבועות האחרונים נרשמת עלייה בתנודתיות, בין היתר על רקע הערכות מחודשות לגבי מדיניות הפד והכדאיות הכלכלית של השקעות עתק בבינה מלאכותית.

מניות הטכנולוגיה, שהובילו את העליות השנה ונושאות את המשקל הגבוה ביותר במדדים, נמצאות לאחרונה תחת לחץ. המשקיעים מביעים ספקנות הולכת וגוברת סביב היקף ההשקעות בתשתיות בינה מלאכותית והעיתוי שבו הן צפויות להניב תשואה. חששות סביב פרויקטי מרכזי נתונים, ובהם גם פרויקט של אורקל, העיבו לאחרונה על מניות AI וגררו ירידות גם בסקטורים נלווים. לנוכח זאת, נרשמת תנועה של כספים לסקטורים אחרים בהם פיננסים, תחבורה וחברות קטנות ובינוניות.

להמשך הכתבה לחץ כאן
בינה מלאכותית ארצות הבריתבינה מלאכותית ארצות הברית

לקראת 2026: שוק המניות האמריקאי בין התלהבות מה־AI לחשש מתנודתיות

ריכוז העליות במניות טכנולוגיה, פחד מהחמצה מול חשש מבועה והמעבר לאסטרטגיות מבוססות תנודתיות מציבים את וול סטריט בפני שנה של חוסר ודאות וניהול סיכונים מוגבר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ארצות הברית בינה מלאכותית


שוק המניות האמריקאי בדרך לסיים שנה נוספת שבה הבינה המלאכותית ממשיכה להכתיב את סדר היום, אך לקראת 2026 מתחדדת תחושת חוסר הנוחות בקרב משקיעים. העליות החדות במניות טכנולוגיה מרכזיות יצרו רווחים משמעותיים, אך גם חוסר ודאות גובר לגבי היציבות של המגמה והיכולת שלה להמשיך באותו קצב.


במהלך השנה וחצי האחרונות ימי מסחר של ירידות חזקות התחלפו לא אחת בתיקונים מהירים כלפי מעלה. הדינמיקה הזו הפכה את ניהול הסיכון לאתגר מרכזי, במיוחד עבור מי שנמצא חשיפה גבוהה למניות שמזוהות עם מהפכת ה־AI. ריכוז העליות בקבוצה מצומצמת של מניות תרם ליציבות יחסית במדדים הכלליים, אך במקביל הגדיל את הפגיעות של השוק כולו לזעזועים נקודתיים בענף השבבים, החומרה או תשתיות המחשוב.


במילים אחרות, שוק המניות האמריקאי אינו מתנהל כיום כתנועה אחידה של “סיכון מול סולידיות”, אלא כסדרה של רוטציות פנימיות. סקטורים מסוימים נהנים מתיאבון משקיעים גבוה, בעוד אחרים מדשדשים או נסוגים, גם כאשר המדדים עצמם נראים יציבים יחסית. התוצאה היא ירידה מתמשכת במידת הקורלציה בין מניות שונות, תופעה שמקטינה את התנודתיות הנמדדת במדדים כמו ה־VIX. עם זאת, אותה ירידה בקורלציה עלולה דווקא להגביר את עוצמת התגובה כאשר מתרחש אירוע חיצוני משמעותי, בין אם כלכלי, פיננסי או גיאו־פוליטי.

בנוסף, סקרי משקיעים שנערכו לאחרונה מצביעים על כך שהחשש מבועה בשוק המניות תופס מקום מרכזי בשיח. אך במקביל, רבים מהמשקיעים מתקשים לצמצם חשיפה מחשש להחמצת המשך העליות,  תופעה שמזינה תנודתיות גם כאשר אין שינוי מהותי בנתוני המאקרו.


תרחיש של חוסר יציבות מתמשך

אסטרטגים בשוק מעריכים כי אם אכן נוצרה בועה סביב ה־AI, היא אינה צפויה להסתיים בתנועה חדה אחת. במקום זאת, ייתכן תרחיש של חוסר יציבות מתמשך: ירידות חדות יחסית שיתוקנו במהירות, כל עוד המשקיעים מאמינים שהשקעות ההון בתשתיות טכנולוגיות טרם מיצו את עצמן. על רקע זה, גוברת ההתעניינות באסטרטגיות השקעה שמבוססות על תנודתיות ולא על כיוון השוק. עבור משקיעים מוסדיים, תנודתיות הפכה לכלי בפני עצמו, כזה שמאפשר התמודדות עם חוסר הוודאות מבלי להמר במפורש על המשך העליות או על תיקון עמוק.



להמשך הכתבה לחץ כאן