דר אביחי שניר
צילום: משה בנימין

מה קורה כשהפוליטיקאים שולטים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - המקרה של יוון

האם הסטטיסטיקאי החדש אצלנו צריך להיות דוקטור, למה התפקיד כל כך חשוב, איך זה קשור להצגת הנתונים הכל כך חשובים כמו גירעון, מדד מחירים ועוד והאם אפשר לשחק בנתונים?

בשבועות הקרובים יבחר סטטיסטיקאי לאומי חדש, שיחליף את פרופסור דני פפרמן. לכאורה, זה מינוי טכני לתפקיד טכני. אבל ההיסטוריה מלמדת שתפקיד הסטטיסטיקאי הראשי הוא תפקיד פוליטי מאוד. כל-כך פוליטי, שאפילו במדינת OECD, מינוי שלו בהתאם לכללים יכול להוביל לאישום בבגידה.

זה קורה בגלל שכפי שאמר לי יואל פינקל, ממלא מקום הסטטיסטיקאי הלאומי, "מה שעושים בלשכות מרכזיות לסטטיסטיקה זה לא סטטיסטיקה, זה חשבונאות לאומית." מה שהוא ניסה לומר זה שבלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אוספים נתונים ממקורות שונים ומרכיבים מהם ביחד אומדנים שמדווחים כסטטיסטיקה רשמית. כולם יודעים שיש מרחק גדול בין האומדנים ובין הנתון האמיתי. אבל כולם סומכים על הלשכות המרכזיות לסטטיסטיקה, בוודאי על אלו של מדינות שכלולות ב-OECD, שהן עובדות לפי אותם כללים, כך שטעויות שנעשות נעשות באופן דומה בכל מקום. האחידות הזאת, ולא האמונה שהנתונים מדויקים לחלוטין, היא מה שמאפשרת להשוות בין נתונים של מדינות שונות, ובין תקופות שונות.

אבל מכיוון שהנתון הסופי הוא רק אומדן, ומכיוון שקשה מאוד לעקוב אחרי כל התהליכים שנעשו עד ליצירת המספר הסופי שמדווח לציבור, יש הרבה מקום ל"משחק" בנתונים. ולמשחקים כאלו בנתונים יכולה להיות השפעה גדולה על המצב הפוליטי במדינה.

הדוגמה המפורסמת ביותר היא יוון. במהלך שנות ה- 2000, התוצר ביוון גדל לאט יותר מכפי שהממשלה רצתה. כדי לספק את הביקוש לעובדים, הממשלה הגדילה את המגזר הציבורי. "האיש השמן" של יוון נעשה ממש שמן. אבל ממשלת יוון לא יכלה לדווח על כך, מכיוון שאז היה מתברר שהיא עוברת על הכללים שנקבעו במסטריכט עבור מדינות שחברות באיחוד האירופאי. כדי להישאר חברה באיחוד האירופאי, הממשלה היוונית הייתה צריכה לשמור על גירעון של פחות מ-3% תוצר, ועל חוב לאומי של פחות מ- 60%.

כדי להתמודד עם המגבלה הזאת, הממשלה דאגה שהלשכה לסטטיסטיקה של יוון תהיה כפופה אליה. ככה, הלשכה לסטטיסטיקה דיווחה נתונים שעברו ניקיון. נתונים על הוצאות של בתי חולים, למשל, כווצו כדי שהחוב יראה נמוך יותר.

באיחוד האירופאי ידעו שיש בעיה עם הדיווחים של הלשכה היוונית לסטטיסטיקה. אבל עד להתפרצות משבר החוב ב-2008, הם הסתפקו באזהרות, ובלהכריח את היוונים לתקן את הסטטיסטיקה בכל פעם שהם נתפסו בשקר גס מדי. אבל גם אחרי התיקונים, הסטטיסטיקה היוונית עדיין נראתה בתחום התקין.

אחרי שהמשבר ביוון התחיל, יוון קיבלה חבילת חילוץ מהאיחוד האירופאי ומקרן המטבע הבינלאומית (IMF). אחת הדרישות שהגיעו ביחד עם חבילת החילוץ הייתה שיוון תקים לשכה מרכזית לסטטיסטיקה עצמאית. בראש הלשכה החדשה שהוקמה, המחלצים הציבו את אנדראה גאורגיו (Andreas Georgiou), ד"ר לכלכלה שצבר ניסיון רב ב-IMF.

קיראו עוד ב"גלובל"

הלשכה החדשה לסטטיסטיקה החלה לבדוק את הנתונים של השנים הקודמות, ולהתאים את הדיווח לדרישות של האיחוד האירופאי. ד"ר גאורגיו והעובדים שלו חשבו שכדי לחלץ את יוון מהמשבר, הדבר הראשון שנדרש הוא להפיק נתונים לפי השיטות המקובלות בעולם, כדי שניתן יהיה לדעת מה המצב של יוון בהשוואה למדינות אחרות.

הם גילו שהגירעון של יוון כפול ממה שהממשלה דיווחה קודם לכן. הם גם גילו שזה לא משהו חדש: במשך שנים, הגירעון המדווח היה נמוך משמעותית מהגירעון בפועל.

הנתונים הללו עוררו סערה ביוון בגלל שהם הכריחו את הממשלה לבצע קיצוץ גדול בהרבה מכפי שהיא התכוונה, מה שהגדיל מאוד את האבטלה. את האשמה לאבטלה הממשלה הטילה לא על עצמה (וגם לא על ממשלות קודמות), אלא על הסטטיסטיקאי הראשי. מאז 2011 ועד היום, ד"ר גאורגיו מתמודד עם שלוש תביעות שונות שהוגשו נגדו. מאחת, על גרימת נזק למדינה בגלל ניפוח נתוני החוב, הוא יצא זכאי. הוא הפסיד בשתיים האחרות: אחת על כך שהוא פעל בחוסר סמכות כאשר דיווח לאיחוד האירופאי על נתוני החוב האמיתיים, והשנייה על כך שהוא פגע בשם הטוב של הסטטיסטיקאי הלאומי הקודם של יוון, בגלל שחשף את הדרך שבה הלשכה היוונית לסטטיסטיקה ייפתה את הנתונים.

אז את מי צריך למנות לתפקיד כל-כך פוליטי? בארץ נדרש עד היום שהסטטיסטיקאי הראשי יהיה פרופסור. היום נדרש שהוא יהיה דוקטור. אני חושב שלא צריך לא זה ולא זה. צריך מישהו שמבין שחשבונאות לאומית זה לא סטטיסטיקה, אלא בנייה של נתונים על פי שיטות מוסכמות. רצוי שהוא יבין בבניית בסיסי נתונים, כדי שישים דגש על תהליכי איסוף נתונים באופן ממוחשב. הכי חשוב: שהוא ידע להתנהל מול הפוליטיקאים כדי להביא עוד כסף. אחרת, במקום שאיכות הנתונים תשתפר, היא תישאר במקום, ואפילו תדרדר, גם אם אף אחד לא ינסה לעשות משהו בכוונה.

ד"ר אביחי שניר

אוניברסיטת בר-אילן

תגובות לכתבה(20):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    בת אל 29/03/2023 21:11
    הגב לתגובה זו
    מסרבים לקבל על עצמם לימודי ליבה המתועבים, אך דורשים עוד ועוד קצבאות.
  • 13.
    מי הגיש את התביעות כנגדו? (ל"ת)
    נועה 29/03/2023 18:08
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    צריך לעשות כתבה מה קורה כשהשמאל שולט במדיה (ל"ת)
    כלכלן 29/03/2023 17:17
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    ירון מהשרון 28/03/2023 13:27
    הגב לתגובה זו
    מספיק עם הגישה והרמיזות שכל מי שהימין ממנה הוא מושחת שנועד לשרת את הממשלה וכל מי שהשמאל ממנה הוא צדיק. המציאות מוכיחה שהאמת הפוכה.
  • 10.
    אבי 28/03/2023 10:05
    הגב לתגובה זו
    ומה קורה שבית המשפט והפרקליטות והמשטרה עושים יד אחת - מכינים תיקים על כל הבכירים ומי שזז מהקו מאויים בתביעה שהיא גם טביעה כלכלית כואבת , כל ההון שצובר אדם במשך חייו יוצא על הגנתו המשפטית , הבעיה שלעיתים קרובות בתביעות הן קנטרניות .
  • 9.
    כותב 27/03/2023 11:01
    הגב לתגובה זו
    בראש וראשונה מדובר בחיישנים של הרגולטור שמעבדים מידע
  • 8.
    ביבי זה אסון 26/03/2023 03:53
    הגב לתגובה זו
    עכשיו אתם מבינים מדוע ביבי רוצה להתשלט על הלשכה ? לרמות את הנתונים ,ככה עובד ארגון פשע ,טוב יש לו כבר רקורד פלילי
  • אבי 28/03/2023 10:08
    הגב לתגובה זו
    המשפטים חשפו את מערכת אכיפת החוק במערומיה, המשטרה הפרקליטות וגם בית המשפט עובדים יחד להרשעתו בשני תיקים זאת תביעה שאין לה תקדימים ובתיק השלישי מתעסקים עם הוצאות גרעינים לשבת במשך 20 שנה. שלא נדבר שלפי הפרסומים החקירה העסיקה 700 חוקרים ומחירה מעל חצי מליארד ש"ח. - בינתיים הוא שורד בגבורה.
  • 7.
    מארק 25/03/2023 13:38
    הגב לתגובה זו
    ישראל עברה את המשבר הכלכלי העולמי כשכשר אוצר דאג לשריין בקופת האוצר הר של כסף שנוצר לרכך משבר כלכלי עולמי
  • 6.
    לרון 25/03/2023 13:04
    הגב לתגובה זו
    לבטל את הסטטיסטיקה השקרית,פעם מעוות מחיר הדיור,פעם מחיר הירקות,וכדו' ,כלומר הכל עיוות ואינטרסים ולוביסטים וסקרים שקריים,מי צריך את כל נעבודה בעיניים הזו
  • 5.
    החרדים הם האסון של ישראל פראזיטים על מלא (ל"ת)
    מבין 25/03/2023 10:32
    הגב לתגובה זו
  • אבי 28/03/2023 10:12
    הגב לתגובה זו
    מסכים שהחרדים צריכים לתרום יותר לציבור הכללי , מסכים שהם צריכים להגביר לימודי ליבה , מאמין שהם נכנסים למשק דרך לימודים נשים 90% תעסוקה גברים 50% תעסוקה , היה גם חוק טל המצויין שבוטל בעניין גיוס וחבל
  • יותם 28/03/2023 06:15
    הגב לתגובה זו
    המנוולים דורשים עוד קצבאות, אך לא מוכנים להתחייב ללימודי הליבה.
  • 4.
    אריה 25/03/2023 04:18
    הגב לתגובה זו
    מדד מחירי הדירות שנוי במחלוקת כאילו מטרתו לשמור שיהיו תמיד עליות. נותן משקל יתר למחוז תל אביב ומשקל חסר לדירות בהנחה של משרד השיכון.
  • 3.
    דרור 24/03/2023 23:31
    הגב לתגובה זו
    שחיתות שחיתות שחיתות .
  • 2.
    שרה הקיסרית 24/03/2023 22:47
    הגב לתגובה זו
    ביבוש אכלנו את פריז וגם את לונדון וגם את ברלין אבל אתונההההההההההההה אחחחח הטונה באתונה טעימה ומלון דראנד ברטאן נו מול הפרלמנט מתאים לי שנזמין 120 חדרים שניים לכל חבר כנסת של הגועליציה שבשבת כשנבלה ס ופשבוע לא תצטרך לנסוע לפרלמנט שגודלקוף לא יכעס ובא לציונה גואל רצון
  • שמור על פרופיל נמוך, ביוון לא סובלים שמאלנים בוגדים (ל"ת)
    מארק 25/03/2023 13:42
    הגב לתגובה זו
  • יווני 28/03/2023 06:16
    ימניים שמאמינים ביהוה
  • לרון 25/03/2023 13:07
    הגב לתגובה זו
    מסוכסכת היסטורית ,לכן צריך דחוף לקבוע פסק זמן קצוב לכל נושא ונושא משרה וכך,אולי, להקטין סכסוכי סרק
  • 1.
    לילי 24/03/2023 20:06
    הגב לתגובה זו
    שיטת חישוב מוכתבת ע"י הממשלה שממנה את העומד בראש הלישכה . כאשר הנתונים לא מוצאים חן בעני הפוליטיקה מחליפים ראש לישכה
אבישי אברהמי וויקס
צילום: אלן צצקין

עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר

כשהנהלת החברה, אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש, מימשו בעשרות מיליוני דולרים - הם ידעו מה שהם עושים; רוב העובדים "אכלו אותה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וויקס

מניית וויקס Wix Wix.com -1.68%  התחילה את השנה במחיר של 215 דולר, שווי של 12 מיליארד דולר ועם תקוות גדולות אחרי שזינקה ב-90% בשנה. הנהלת החברה ביטלה את חששות המשקיעים מתחרות מחברות שיאמצו AI כדי להתחרות ביכולת בניית האתרים של וויקס, וטענה שמדובר בפלטפורמה שלא ניתנת להחלפה. האנליסטים החמיאו והמגמה נראתה חיובית. בפועל, זו היתה אחת השנים הגרועות של החברה (בינתיים) כשהמניה נופלת ב-55% מהמחיר בתחילת השנה ל-95 דולר. השווי ירד ל-5.3 מיליארד דולר. 

הנהלה אולי יהירה, אולי מנותקת שלא הבינה את גודל האירוע, ואולי ניסתה להחביא את הבעיה. אנליסטים הלכו שבי אחריה. התעוררות מאוחרת ורכישת סטארטאפ בן כמה חודשים עם 2-3 עובדים במחיר של 80 מיליון דולר סימנה מפנה. רכישת סטארט אפ של AI שיכול לפתוח את הדרך לחברה שתקועה במירוץ ה-AI הוא סימן לכישלון בדרך עד כה. תחליטו - אתמול הייתם בטוחים בכיוון ופתאום אתם בהיסטריה? ובכל זאת, השוק אהב את הרכישה. למרות שזו היתה, בין השורות, הודאה ברורה בטעות ובהתעוררות מאוחרת. עברו כמה חודשים והובן באופן ברור - החברה לא צומחת, הרכישה מוסיפה לה צמיחה חיצונית, אבל הפעילות המסורתית בבעיה. הסיפור האמיתי נחשף. 

כל חברות התוכנה נמצאות בבעיה - יש פוטנציאל תחרות ענק מצד ה-AI. פיתוחי תוכנה שלקח שנים להרים אותם, יכולים להיות מוכנים היום בימים ושבועות. נכון, חברה זה לא רק מוצר התוכנה, זה הרבה מסביב - תפעול, שיווק, לקוחות, אבל המוצר זה העיקר. האלטרנטיבות AI יכולות להוביל להחלפה של מוצרי וויקס ויכולות להביא לתחרות על המחיר. בכל מצב זה הפסד לוויקס, והשוק הפנים שיש בעיה קשה בדוחות האחרונים לפני כשבוע - וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?



ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן
ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן - קרדיט: אלן צצקין



המנהלים - אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש מכרו מניות בכמויות גדולות בכל השנה האחרונה. עשו בשכל. אבל תראו מה קרה לעובדים - אלו החזיקו במניות  חסומות (RSUs) שניתנות כחלק מהשכר השוטף והם הפסידו סדר גודל של 400 מיליון דולר. בתחילת השנה הם החזיקו 3.34 מיליון מניות כשכל מניה היתה שווה כאמור 215 דולר. מדובר על ערך של 718 מיליון דולר. כעת זה שווה 318 מיליון דולר.

וול סטריט השוק האמריקאיוול סטריט השוק האמריקאי
סקירה

הנאסד״ק קופץ ב-2.5%; ברודקום מזנקת ב-10%, טסלה עם 7%

שבוע חג ההודיה הוא חיובי סטטיסטית עם היסטוריה של עליות של בכ-69% מהשבועות האלה מאז 1960 - האם גם השנה נראה את ה"ראלי סוף שנה"? עוד בולטות: למונייד קופצת ב-7.5%, אלוט ונובה עולות 6%, קמטק וסיוה עם 5%
צוות גלובל |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר המקוצר בוול סטריט נפתח באווירה חיובית, כשהמשקיעים חוזרים לשולחן אחרי סגירת שבוע תנודתית ומביטים קדימה אל נתוני המאקרו שיגיעו לפני חג ההודיה. ההקלה שנרשמה ביום שישי, בעיקר בזכות הטון המתון של נשיא הפד בניו יורק ג'ון וויליאמס, ממשיכה לתת רוח גבית לשוק, כשבשוליים חוזרות גם ההערכות לגבי אפשרות להפחתת ריבית כבר בדצמבר.

בתוך כך, המדדים המרכזיים בירוק. ה-S&P 500 עולה בכ-1.3%,הדאו עם 0.6% והנאסד"ק בולט עם זינוק של כ-2.1%. העליות מגיעות אחרי שבוע שטלטל את מניות ה-AI, כאשר חלק מהמשקיעים בחרו לממש רווחים על רקע דיון מחודש בשאלות על תמחור המניות. בשישי, כאמור, השוק התאושש בחדות והחזיר חלק מהאופטימיות לגבי המשך מסלול הריבית. בשוק האג"ח, התשואה לשנתיים מטפסת ל-3.52%, בעוד תשואת ה-10 שנים יורדת ל-4.05%, מה שממשיך לשקף ציפיות מעורבות לגבי ההמשך.

האווירה החיובית מתחזקת גם בזכות המסורת העונתית שמלווה את וול סטריט סביב חג ההודיה. לאורך עשרות שנים, השוק נטה להציג תשואות טובות יותר דווקא בשבוע הזה, בין אם בזכות מחזורי מסחר דלילים יותר ובין אם בשל תחושה כללית של יציבות רגעית לפני סיום השנה. לפי נתוני העבר, ה-S&P 500 רשם עלייה בכ-69% משבועות חג ההודיה מאז 1960, נתון שמעניק למשקיעים תחושת ביטחון מסוימת גם השנה, במיוחד לאחר התנודתיות שחוותה השוק בתקופה האחרונה.

הדגש המרכזי עכשיו הוא סביב השאלה האם הפד מתקרב לשלב שבו יוכל להתחיל להקל, אפילו בצעד קטן, על הריבית הגבוהה שמכבידה כבר זמן רב על חלק מענפי המשק. הציפיות להפחתת ריבית בדצמבר עלו שוב ל-70% אחרי הדברים של וויליאמס בשישי, מה שעזר להפיג מעט מהחששות שנצברו סביב סקטור ה-AI, שסבל מלחצים במשך השבוע.


המניה שמזנקת היום ביותר מ-20% - הבית הלבן מקדם הארכה לסובסידיות ה־ACA, השוק מגיב בזינוק במניות הביטוח ואוסקר הלת׳ מובילה את הסקטור, אך חוסר הוודאות הפוליטי עדיין מכביד על התחזיות קדימה