עסקת הנשק שפרצה את הדרך ליצוא הביטחוני של ישראל ומה קרה היום לפני 166 שנה
היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-27 באוגוסט
27 באוגוסט 2020: הפד' מגמיש את יעד האינפלציה
ב-27 באוגוסט 2020 הכריז יו"ר הפד', ג'רום פאוול, על שינוי עקרוני במדיניות המוניטרית של הבנק המרכזי של ארה"ב. המדיניות החדשה איפשרה חריגה זמנית מהיעד הרשמי של אינפלציה בשיעור של 2%, מהלך שכוון לאפשר לשוק העבודה להתאושש באופן מלא, גם במחיר עליית מחירים מתונה. עד אז, כל סימן לחריגה מהיעד נענה בהידוק מוניטרי מיידי. אך בצל מגפת הקורונה והזעזועים שהיא יצרה בשוק העבודה, הפד זיהה את הצורך בגישה גמישה ומערכתית יותר. האסטרטגיה, שנקראת "מיקוד ממוצע באינפלציה", כללה הכרה בכך שלעתים אינפלציה נמוכה מדי מסוכנת לא פחות מאינפלציה גבוהה.
ההחלטה יצרה תגובת שרשרת בשווקים: עלייה בציפיות לאינפלציה, ירידה בתשואות הריאליות, התחזקות הזהב, ועליות חדות בשוקי המניות לאחר שהמשקיעים פירשו את ההכרזה כסימן לכך שהריבית תישאר נמוכה לאורך זמן, גם אם תהיה התאוששות כלכלית. עם זאת, נשמעה גם ביקורת, בעיקר מצד גורמים שחששו שמדיניות כזו תפגע באמינות הפד, תערער את השליטה באינפלציה ותפחית את האפקטיביות של כלי המדיניות הזה בעתיד.
27 באוגוסט 1961 - עסקת
נשק משמעותית לישראל
ב-27 באוגוסט 1961 חתמה ישראל על עסקת נשק משמעותית עם צרפת והולנד, שכללה רכש של מטוסי מיראז' מצרפת ואספקת כ-80 אלף תת־מקלעי עוזי לצבא ההולנדי. עסקת הנשקים היתה הגדולה ביותר שחתמה ישראל עד אז,
ושתי העסקאות סימלו את עליית קרנה של התעשייה הביטחונית הישראלית, ואת כוחה של ישראל כשחקנית טכנולוגית-צבאית בזירה הבינלאומית. מדובר היה בשלב מוקדם בהתפתחות התעשיות הביטחוניות המקומיות, ודווקא אז הצליחה ישראל למצב את העוזי - תת-מקלע תוצרת כחול-לבן - כנשק יעיל,
אמין ופשוט להפעלה. העסקה עם הולנד נחשבה אז לגדולה ביותר בתולדות המדינה בתחום היצוא הביטחוני, והעידה על גידול בשיתופי פעולה אסטרטגיים עם מדינות מערביות. במקביל, רכישת מטוסי הקרב מצרפת הבטיחה יתרון אווירי במזרח התיכון לקראת ההתפתחויות הצבאיות הצפויות. העסקאות
לא היו רק צבאיות. הן חיזקו את הקשר הכלכלי-פוליטי בין המדינות, תמכו בצמיחת התעשיות המקומיות בישראל וסיפקו מקור לגאווה לאומית. במבט לאחור, האירוע סימן התחלה של תקופה שבה יצוא ביטחוני יהפוך לרכיב מרכזי בכלכלה הישראלית, גם ביצירת מקומות עבודה וגם בתרומה לחדשנות
טכנולוגית.27 באוגוסט 1859 - מתחיל קידוח הנפט המסחרי הראשון
ב-27 באוגוסט 1859 התחיל הקידוח הראשון להפקת נפט מסחרית בהיסטוריה, בפנסילבניה, ארה"ב. עד
אז שימש נפט בעיקר לתאורה ולשימון מכונות, אך נרכש בכמויות קטנות דרך זליגות קרקע טבעיות. המקורות המרכזיים לאנרגיה באותם ימים היו פחם, עץ וגז טבעי, אך לתאורה שימש שמן הלווייתן כדלק עיקרי, יקר ואכזרי להשגה ואף גרם להכחדה כמעט מוחלטת של כמה מיני לווייתנים. הקידוח שביצע אדווין דרייק איפשר לראשונה שאיבת נפט שיטתית, וכך נולדה תעשייה חדשה. בתוך שנים ספורות, קמו עוד עשרות קידוחים ברחבי ארה"ב, ובהמשך גם ברוסיה, פרס (איראן), אינדונזיה ומזרח אסיה. התעשייה התפתחה במהירות. נבנו בתי זיקוק, נוצרו שווקים עולמיים לנפט גולמי, הומצאו צינורות שינוע, ונולדו חברות האנרגיה הגדולות שעד היום שולטות בענף.
מה שהתחיל כבאר צנועה הפך בתוך עשורים למנוע הכלכלי העיקרי של העולם התעשייתי. כיום, תעשיית הנפט העולמית מגלגלת יותר מ-3 טריליון דולר בשנה, ומשפיעה על תחומי תחבורה, תעשייה, פלסטיק, חקלאות, לוגיסטיקה, ביטחון ועוד. הנפט נותר מרכיב יסוד בכלכלה הגלובלית, גם בתקופה שבה מתגברות המגמות של מעבר לאנרגיה מתחדשת.
- דו"ח AMD מתקרב: סוכני ה-AI מעלים ביקוש למעבדי שרתים והפוטנציאל עוד לא מגולם בתמחור
- מחירי הדירות: מ-660 אלף במעלות עד 4.9 מיליון בירושלים: המפה של פערי המחירים בנדל"ן
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מרים אדלסון הפסידה היום 3 מיליארד דולר: מניית לאס וגאס סנדס...
