תת מקלע עוזי
תת מקלע עוזי
היום לפני...

עסקת הנשק שפרצה את הדרך ליצוא הביטחוני של ישראל ומה קרה היום לפני 166 שנה


היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-27 באוגוסט



עמית בר |


27 באוגוסט 2020: הפד' מגמיש את יעד האינפלציה

ב-27 באוגוסט 2020 הכריז יו"ר הפד', ג'רום פאוול, על שינוי עקרוני במדיניות המוניטרית של הבנק המרכזי של ארה"ב. המדיניות החדשה איפשרה חריגה זמנית מהיעד הרשמי של אינפלציה בשיעור של 2%, מהלך שכוון לאפשר לשוק העבודה להתאושש באופן מלא, גם במחיר עליית מחירים מתונה. עד אז, כל סימן לחריגה מהיעד נענה בהידוק מוניטרי מיידי. אך בצל מגפת הקורונה והזעזועים שהיא יצרה בשוק העבודה, הפד זיהה את הצורך בגישה גמישה ומערכתית יותר. האסטרטגיה, שנקראת "מיקוד ממוצע באינפלציה", כללה הכרה בכך שלעתים אינפלציה נמוכה מדי מסוכנת לא פחות מאינפלציה גבוהה. 


פאוול
פאוול - קרדיט: טוויטר


ההחלטה יצרה תגובת שרשרת בשווקים: עלייה בציפיות לאינפלציה, ירידה בתשואות הריאליות, התחזקות הזהב, ועליות חדות בשוקי המניות לאחר שהמשקיעים פירשו את ההכרזה כסימן לכך שהריבית תישאר נמוכה לאורך זמן, גם אם תהיה התאוששות כלכלית. עם זאת, נשמעה גם ביקורת, בעיקר מצד גורמים שחששו שמדיניות כזו תפגע באמינות הפד, תערער את השליטה באינפלציה ותפחית את האפקטיביות של כלי המדיניות הזה בעתיד.

27 באוגוסט 1961 - עסקת נשק משמעותית לישראל

ב-27 באוגוסט 1961 חתמה ישראל על עסקת נשק משמעותית עם צרפת והולנד, שכללה רכש של מטוסי מיראז' מצרפת ואספקת כ-80 אלף תת־מקלעי עוזי לצבא ההולנדי. עסקת הנשקים היתה הגדולה ביותר שחתמה ישראל עד אז, ושתי העסקאות סימלו את עליית קרנה של התעשייה הביטחונית הישראלית, ואת כוחה של ישראל כשחקנית טכנולוגית-צבאית בזירה הבינלאומית. מדובר היה בשלב מוקדם בהתפתחות התעשיות הביטחוניות המקומיות, ודווקא אז הצליחה ישראל למצב את העוזי - תת-מקלע תוצרת כחול-לבן - כנשק יעיל, אמין ופשוט להפעלה. העסקה עם הולנד נחשבה אז לגדולה ביותר בתולדות המדינה בתחום היצוא הביטחוני, והעידה על גידול בשיתופי פעולה אסטרטגיים עם מדינות מערביות. במקביל, רכישת מטוסי הקרב מצרפת הבטיחה יתרון אווירי במזרח התיכון לקראת ההתפתחויות הצבאיות הצפויות. העסקאות לא היו רק צבאיות. הן חיזקו את הקשר הכלכלי-פוליטי בין המדינות, תמכו בצמיחת התעשיות המקומיות בישראל וסיפקו מקור לגאווה לאומית. במבט לאחור, האירוע סימן התחלה של תקופה שבה יצוא ביטחוני יהפוך לרכיב מרכזי בכלכלה הישראלית, גם ביצירת מקומות עבודה וגם בתרומה לחדשנות טכנולוגית.



27 באוגוסט 1859 - מתחיל קידוח הנפט המסחרי הראשון

ב-27 באוגוסט 1859 התחיל הקידוח הראשון להפקת נפט מסחרית בהיסטוריה, בפנסילבניה, ארה"ב. עד אז שימש נפט בעיקר לתאורה ולשימון מכונות, אך נרכש בכמויות קטנות דרך זליגות קרקע טבעיות. המקורות המרכזיים לאנרגיה באותם ימים היו פחם, עץ וגז טבעי, אך לתאורה שימש שמן הלווייתן כדלק עיקרי, יקר ואכזרי להשגה ואף גרם להכחדה כמעט מוחלטת של כמה מיני לווייתנים. 


הקידוח שביצע אדווין דרייק איפשר לראשונה שאיבת נפט שיטתית, וכך נולדה תעשייה חדשה. בתוך שנים ספורות, קמו עוד עשרות קידוחים ברחבי ארה"ב, ובהמשך גם ברוסיה, פרס (איראן), אינדונזיה ומזרח אסיה. התעשייה התפתחה במהירות. נבנו בתי זיקוק, נוצרו שווקים עולמיים לנפט גולמי, הומצאו צינורות שינוע, ונולדו חברות האנרגיה הגדולות שעד היום שולטות בענף. 

מה שהתחיל כבאר צנועה הפך בתוך עשורים למנוע הכלכלי העיקרי של העולם התעשייתי. כיום, תעשיית הנפט העולמית מגלגלת יותר מ-3 טריליון דולר בשנה, ומשפיעה על תחומי תחבורה, תעשייה, פלסטיק, חקלאות, לוגיסטיקה, ביטחון ועוד. הנפט נותר מרכיב יסוד בכלכלה הגלובלית, גם בתקופה שבה מתגברות המגמות של מעבר לאנרגיה מתחדשת.

קיראו עוד ב"גלובל"



הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


לומינר רשתות חברתיותלומינר רשתות חברתיות

המתחרה הגדולה של אינוויז פושטת רגל: האם זה טוב או רע לחברה הישראלית?

לאחר ביטול העסקה עם וולוו, חוב של מאות מיליוני דולרים ופנייה ל־Chapter 11, קריסתה של לומינר עשויה לייצר הזדמנויות לאינוויז - אך במקביל מחדדת את חוסר הוודאות והסיכונים שמלווים את שוק ה־LiDAR בשלבו הנוכחי
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה לומינר אינוויז

חברת לומינר טכנולוגיות Luminar Technologies -60.82%  , אחת מיצרניות חיישני ה־LiDAR הבולטות בעולם והמתחרה הישירה של אינוויז הישראלית, הגישה בקשה להגנה מפני נושים לפי Chapter 11 בארה"ב ומנייתה צונחת ב-60%. המהלך מגיע לאחר שנה סוערת במיוחד, שכללה פיטורי עובדים, עזיבת בכירים, הסתבכויות משפטיות ואובדן הלקוח המרכזי שלה - וולוו. האם קריסתה של מתחרה משמעותית מהווה הזדמנות עבור אינוויז או דווקא תמרור אזהרה לכל הענף?

הבקשה הוגשה לבית המשפט הפדרלי בטקסס, והיא נועדה לאפשר מכירה מבוקרת של פעילות הליבה של החברה בתחום ה־LiDAR. הנהלת לומינר הבהירה כי החברה תמשיך לפעול במהלך ההליך במטרה לצמצם פגיעה בלקוחות ובספקים, אך בסיומו של התהליך לומינר, במתכונתה הנוכחית, צפויה לחדול מלהתקיים.


לפי מסמכי בית המשפט, לומינר מציגה נכסים בהיקף של 100 עד 500 מיליון דולר, מול התחייבויות הנעות בין 500 מיליון למיליארד דולר. פער זה ממחיש את עומק המשבר הפיננסי שאליו נקלעה החברה, שבעבר נסחרה לפי שווי של יותר מ־3 מיליארד דולר. אחד הצעדים המרכזיים בתהליך הוא מכירת חברת הבת Luminar Semiconductor (LSI), העוסקת בפיתוח רכיבים פוטוניים. לומינר כבר הגיעה להסכם למכירת LSI לחברת Quantum Computing Inc. תמורת כ־110 מיליון דולר במזומן, בכפוף לאישור בית המשפט. LSI עצמה אינה חלק מהליך פשיטת הרגל, ופעילותה צפויה להימשך כסדרה.


הקריסה של לומינר

הקריסה של לומינר אינה אירוע נקודתי אלא תוצאה של הידרדרות מתמשכת. במהלך השנה האחרונה פיטרה החברה כ־25% מעובדיה, סבב הפיטורים השני בתוך חודשים ובמקביל נרשמה עזיבה של שדרת ניהול בכירה, כולל סמנכ"ל הכספים. במאי האחרון אירעה רעידת אדמה נוספת, כאשר מייסד החברה והמנכ"ל לשעבר, אוסטין ראסל, התפטר מתפקידו בעקבות בדיקה פנימית בנוגע לקוד האתי של החברה. ראסל נותר בדירקטוריון, אך מאז הקים מיזם חדש בשם Russell AI Labs ואף ניסה לרכוש מחדש את לומינר, ניסיון שלא הבשיל.


במקביל לקשיים הניהוליים, החברה החלה להפר חוזים פיננסיים, חדלה לעמוד בהחזרים של הלוואות שונות ונכנסה לרדאר של רשות ניירות הערך האמריקאית, שפתחה בבדיקה בנוגע להתנהלותה. גם ברמה התפעולית נרשמו סימני מצוקה, כולל תביעת פינוי ממשרד אחד ויציאה מחוזה שכירות במשרד אחר.