מחאה נגד מיקרוסופט. קרדיט: רשתות חברתיות
מחאה נגד מיקרוסופט. קרדיט: רשתות חברתיות

עובדי מיקרוסופט בהפגנה פרו פלסטינאית - להפסיק את הקשר בין מיקרוסופט ל-8200

קבוצה של עשרות עובדים ועובדים לשעבר מפגינה נגד מטה החברה ברדמונד, וושינגטון, בדרישה לנתק את הקשרים העסקיים עם ממשלת ישראל וצה"ל; לטענתם, שירותי הענן של מייקרוסופט, אזור (Azure), מובילים להפרה של זכויות אדם

רן קידר | (11)

כ־40 עובדים ועובדים לשעבר של מיקרוסופט Microsoft Corp 0.48%  , רובם פעילים בקבוצת No Azure for Apartheid, מפגינים במטה החברה ברדמונד, וושינגטון, בדרישה שהחברה תפסיק את שיתופי הפעולה עם ישראל, בעיקר בכל הקשור לאספקת שירותי ענן לממשלה ולצבא. ההפגנה התקיימה בצל פרסומים של הגארדיאן בשיתוף עם המגזין הישראלי-פלסטיני "+972" והאתר הישראלי "שיחה מקומית", שלפיו יחידת 8200 של צה"ל השתמשה בשרתי אזור (Azure) כדי לאחסן את שיחות הטלפון שנקלטו מאזרחים פלסטינים בגדה וברצועה וכך סייע בגיבוש רשימת מטרות.

המפגינים הקימו מתחם אוהלים זמני, קראו לו “האזור המשוחרר” והציבו שלטים בנוסח "לא משתפים פעולה עם רצח עם" ו"כיכר הילדים הפלסטינים השהידים". דוכן תקשורת מאולתר הוקדש לזכרו של אנס א־שריף, עיתונאי אל־ג'זירה שהשתייך לגדודי עז א-דין אל-קסאם ונוטרל בהפצצה בעזה בשבוע שלפני המחאה. אחד המארגנים, חוסאם נסר, עובד לשעבר בחברה, פנה אל "חבריו ועמיתיו", והצהיר "אנחנו כאן בגלל 22 חודשים של רצח עם, ישראל בחסות מיקרוסופט, הורגת ופוגעת בילדים פלסטינים מדי שעה. מיקרוסופט מזינה את המכונה הצבאית הישראלית שמבצעת טבח". לאחר שעה בלבד, כשמשטרת רדמונד הזהירה ממעצרים בעקבות השגת גבול, פירקו המפגינים את האוהלים ועברו למדרכה ציבורית סמוכה.

בהנהלת מיקרוסופט טוענים כי עד כה "לא נמצאה ראיה לכך שטכנולוגיות Azure או AI שלנו שימשו לפגיעה מכוונת באזרחים". במקביל, הדגישה כי מיקרוסופט אוסרת בחוזים על שימוש בטכנולוגיה שלה להפרות זכויות אדם, אך הודתה כי אין לה שליטה מלאה על פריסות טכנולוגיה באתרי לקוח פרטיים. בפוסט בבלוג שלה שהתפרסם בחודש מאי, טענה החברה כי לא נמצא כל שימוש לרעה בשירותי אזור, אך בעקבות הלחץ הציבורי והפנימי, הודיעה החברה שתיפתח  בחקירה רשמית שתבחן את אופן השימוש בפלטפורמות הענן של החברה, עם התחייבות לפרסם את מסקנותיה. 

לחץ בלתי פוסק

ההפגנה הנוכחית אינה אירוע מבודד. בחודש שעבר פעלה המחאה מול ביתה של בכירה במיקרוסופט ושפכו צבע אדום בכניסה לביתה. באפריל, מיקרוסופט פיטרה שני עובדים שהפריעו לאירוע חגיגות ה־50 של החברה במחאה על שיתוף הפעולה שלה עם צה"ל באספקת טכנולוגיות בינה מלאכותית. החברה האשימה אחד מהם בהתנהגות בלתי הולמת שנועדה "לזכות בפרסום ולגרום להפרעה מרבית". בין המשתתפים באירוע היו מייסד החברה ביל גייטס והמנכ"ל לשעבר סטיב באלמר.

במאי, הופסק נאומו של המנכ"ל, סאטיה נאדלה, באירוע החברה לציון 50 שנה,לאחר שעובד בשם ג'ו לופז קרא לעברו: "איך אתה מסביר שמיקרוסופט הורגת פלסטינים?". הפעילים טוענים כי למרות שגם לופז פוטר, הם אינם נרתעים, “גם אם זה לא ישפיע מיידית על ההנהלה, אנחנו כאן כדי לפתוח שיח עם שאר העובדים”, אמר אחד המשתתפים. “רבים עוד לא יודעים במה הם מעורבים. זה עניין של מודעות”.


המחאה היא המשך ישיר של המחאות שהחלו לאחר ה-7.10, שבמסגרתם הוקמו מאהלים בכ-100 קמפוסים של אוניברסיטאות בארצות הברית. סטודנטים במוסדות כמו אוניברסיטת קולומביה הקימו אוהלים וקראו למוסדותיהם למשוך השקעות פיננסיות הקשורות לישראל וליצרניות נשק אמריקאיות. לעתים רבות, המחאות כללו שימוש בסיסמאות שנתפסו כאנטי־ישראליות או אנטישמיות, ועוררו ביקורת נגד הנהלות הרווארד, פנסילבניה ו-MIT, ואלה הובילו לשימוע מתוקשר בוועדת החינוך של הקונגרס, שבו נשאלו נשיאות האוניברסיטאות אם קריאות לרצח יהודים מפרות את קוד ההתנהגות בקמפוס. התשובות המעורפלות שסיפקו עוררו סערה ציבורית, שבעקבותיה התפטרו נשיאת פנסילבניה ליז מגיל ונשיאת הרווארד קלודין גיי. 

מיקרוספט, כמובן אינה היחידה שנערכות נגדה הפגנות. באפריל 2024 פיטרה גוגל Alphabet 1.15%   28 עובדים שהשתתפו במחאה נגד חוזה הענן של החברה עם ממשלת ישראל, במסגרתו מספקות גוגל ואמזון שירותי ענן בהיקף של 1.2 מיליארד דולר במסגרת פרויקט "נימבוס". גם אז, קבוצת עובדים שפועלת תחת השם "No Tech for Apartheid", הפריעה לפעילות משרדים וחסמה גישה לאזורים. לאחר הפיטורין, טענה הקבוצה שמדובר בפעולת נקם ושהפיטורים כללו גם עובדים שלא השתתפו ישירות במחאה. לטענתם, הפרויקט תומך בפיתוח כלים צבאיים על ידי ממשלת ישראל. גוגל מצדה הדגישה כי החוזה אינו כולל מידע מסווג ואינו קשור לפעילויות צבאיות. גם בגוגל, היו למחאות שכאלה היסטוריה, כשב-2018 מחאות הובילו לביטול שיתוף פעולה עם הפנטגון בפרויקט ניתוח תצלומי רחפנים.

קיראו עוד ב"גלובל"

מיקרוסופט מספקת שירותים גם למשרד הביטחון הישראלי, במה שהחברה מגדירה כחוזים סטנדרטיים בפיקוח הקוד האתי של החברה לשימושי בינה מלאכותית. אבל עבור חלק מהעובדים אלו אינם "חוזים סטנדרטיים" אלא שותפות פסיבית בלחימה, במיוחד כשמדובר בטכנולוגיה קריטית שמספקת תשתית לפעולות שלטוניות וצבאיות.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    נועם 26/08/2025 10:58
    הגב לתגובה זו
    מה באמת שווים הפרו פלסטינאים. יש להחליפם ולפטרם. יש מחיר לטמטום. יש מחיר לשגעון.וכל העולם צופה ורואה את הקו המליטתי שהם נוקטים בומעל מנת להצדיק את הפלסטינים שהם עם מומצא
  • 7.
    דיין איציק 26/08/2025 09:35
    הגב לתגובה זו
    עובדים לא בעלי בית לשלוח הביתה אתמול שלא תגיעו לדרישות של מחר גועל נפש לעידוד הנאציזם
  • 6.
    אלכס 23/08/2025 10:19
    הגב לתגובה זו
    הייתי שמח עם היו עוברים את האסון שלנו זו התשובה המושלמת עבורכם
  • 5.
    אנונימי 20/08/2025 16:42
    הגב לתגובה זו
    הם לוקחים מאתרי שמאל קיצוני כמו שיחה מקומית הנזק שהאנשים האלו עושים למדינה זה נורא
  • 4.
    א 20/08/2025 15:57
    הגב לתגובה זו
    מה ההבדל בין זה לבין קפלן
  • צ 23/08/2025 20:31
    הגב לתגובה זו
    הממשלה הגרועה שלך ביבסט מצוי
  • אנונימי 23/08/2025 20:30
    הגב לתגובה זו
    ברור כולם הביאו אסון חוץ ממשלת החורבן שהביאה את האסון הגדול ביותר.
  • שהם פוגעים גם בשמאל (ל"ת)
    אנונימי 21/08/2025 10:36
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    גוני 20/08/2025 13:55
    הגב לתגובה זו
    פה חדשתי כנראה מדובר על כמה איסלאמיסטים קיצוניים
  • 2.
    א. ב. 20/08/2025 13:15
    הגב לתגובה זו
    מיקרוסופט ו 8200 אינן מוזכרות בתורה.לא חשוב מה עושות וכמעט בטוח שאין להן תרומה לבטחון ישראל.
  • 1.
    מרגש. הולך להכין לי קפה. (ל"ת)
    אנונימי 20/08/2025 13:04
    הגב לתגובה זו
שבבי AI (AI)שבבי AI (AI)
IPO

המתחרה הסינית של אנבידיה מזנקת 500% ביום המסחר הראשון

גייסה בבורסה בסין 1.1 לפי 7.2 מיליארד והשווי קפץ ל-43 מיליארד דולר

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אנבידיה

מור ת'רדס של יוצאי אנבידיה היא חברת שבבי AI סינית שנהנית מתנופה עצומה על רקע הגבלות הסחר בין ארה"ב לסין. כשכור ארה"ב אוסרת על משלוח שבבי AI מתקמדים לסין. אנבידיה פיתחה שב מיוחד שלא עוקף את ההגבלות האלו. הממשל הסיני רתח - הוא רואה בכך השפלה אמריקאית, והוא דרש מהחברות הסיניות שלא לקנות שבבי אנבידיה שמהווים תחליף לשבב הבלקוול. 

אנבידיה ציפתה למכור במיל 50 מיליארד דולר בשנה בסין וזה בעצם נעלם. את הוואקום הזה ממלאות כמה חברות שבבים סיניות מור ת'רדס וקמבריקון הן הבולטות - 

מור ת'רדס המכונה "אנבידיה של סין", פתחה את יום המסחר הראשון שלה בבורסת שנגחאי בזינוק של 502% - קפיצה שהפכה אותה לאחת ההנפקות החזקות ביותר מאז רפורמות 2019. החברה, שהוקמה ב-2020 על ידי ג'יאנג'ונג ז'אנג, בכיר לשעבר באנבידיה, גייסה 8 מיליארד יואן (כ-1.13 מיליארד דולר) - ההנפקה השנייה בגודלה השנה בסין, אחרי Huadian New Energy. מניית החברה נפתחה ב-650 יואן, לעומת מחיר IPO של 114.28 יואן, והגיעה לשווי שוק זמני של 305 מיליארד יואן - 43 מיליארד דולר (לעומת גיוס לפי שווי של 7.2 מיליארד דולר). 

הביקושים למניה חרגו מציפיות: החלק הקמעונאי נרשם פי 2,750 מההיצע, וההנפקה כולה משקפת אופטימיות גוברת ביכולת סין להשיג עצמאות טכנולוגית.מור ת'רדס מתמחה בשבבים לגרפיקה ולבינה מלאכותית (AI), ומשמשת חלופה מרכזית למעבדי אנבידיה, שמוגבלים כאמור על ידי סנקציות אמריקאיות. 

החברה פיתחה את ארכיטקטורת MUSA, התואמת CUDA של אנבידיה ומקלה על מעבר, ויצרה ארבעה דורות של שבבים מאז הקמתה. ההנפקה, לוותה בתמיכה ממשלתית, כולל אישור מהיר של 122 ימים מרגע הגשת הבקשה. זהו סמל נוסף למירוץ סין נגד ההגבלות, כאשר בייג'ין מקדמת חדשנות מקומית כחלק ממדיניות "עצמאות טכנולוגית".

נטפליקס
צילום: יחצ

עסקת נטפליקס - וורנר ברדרס, למי היא טובה ?

עסקת הענק שבמסגרתה נטפליקס רוכשת את וורנר ברדרס מטלטלת את תעשיית המדיה, מציפה הזדמנויות לצד חסמים רגולטוריים ומשפיעה באופן שונה על מניות החברות ועל שוק האג"ח של וורנר; ניתוח מאת משה מאיר, מזרחי טפחות

משה מאיר |


עסקת הרכישה של חברת המדיה והסטרימינג המובילה בעולם את חברת האולפנים המיתולוגית וורנר ברדרס, תמורת כ 83 מיליארד דולר (כולל חוב), בעסקה המשלבת מניות ומזומן, צפויה לערער את שוק המדיה והסטרימינג העולמי. 

 מצד ההזדמנויות, נטפליקס תקבל גישה ישירה לתוכן אייקוני ועשיר מאוד של אולפנים, ספריות, סרטים, סדרות ופלטפורמת התכנים של HBO. מאגר התוכן העצום, עוצמת המו"מ מול הספקים, הזכויות, וההפצה בקנה מידה גלובלי, כל אלה יקשו מאוד להתחרות מול נטפליקס, מבחינת גודל ועומק, כאחד. 

 מצד הסיכונים, המיזוג יוצר קונסולידציה עצומה, עם שליטה באולפנים, הפצה וסטרימינג. כבר עתה נשמעות טענות על חשש ממונופול. הדבר עלול להוביל להתנגדות רגולטורית בארה"ב ובאירופה ואולי גם ביחס לזכויות בינלאומיות, מה שעלול לעכב, להתנות או אפילו לחסום חלק מהמיזוג בפועל. 


 מעבר להזדמנויות והסיכונים כאמור, לעסקה השפעה על ניירות הערך של שתי החברות.


השפעה שלילית על מניות


את ההשפעה החיובית המידית על מנית וורנר ברדס ראינו ביום שישי האחרון, כשזו זינקה בכ 6.5% לרמה של 26$ למניה, מדביקה בכך את הפער מהמחיר הנקוב בהצעת הרכישה שעומד על 27.75$ למניה.

 מנגד, ירדה מנית נטפליקס במסחר בכ 3%. מה שביטא חוסר וודאות של המשקיעים לגבי ערך המניה בטווח הזמן הקצר בינוני.