שיאם סנקר פלנטירשיאם סנקר פלנטיר

מיליארדר חדש בפלנטיר: המהגר מהודו שהפך לעשיר בזכות טראמפ

שיאם סנקר, עובד מספר 13 בחברת הביגדאטה, צבר הון של 1.3 מיליארד דולר כשהמניה זינקה 525% בשנה האחרונה בזכות ניצחון טראמפ ושורת חוזים ממשלתיים והפך לעובד הראשון שאינו מייסד בפלנטיר שמגיע לעשר ספרות
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה פלנטיר מיליארדר

שיאם סנקר לא נמנה עם מייסדי פלנטירPalantir 5.13%  , אך השבוע הצטרף למועדון היוקרתי של המיליארדרים של החברה. המהגר מהודו, שהגיע לארה"ב כתינוק, הפך לעובד הראשון שאינו מייסד בחברת ניתוח הביג דאטה שמגיע לשווי של עשרה ספרות. את קפיצת המדרגה הכלכלית הזו הובילה מניית פלנטיר שטסה 525% בשנה האחרונה – העלייה החדה ביותר מבין כל מניות S&P 500.


מניית החברה נסקה ל־158.80 דולר ב־25 ביולי, שיא חדש, והביאה את הונו של סנקר ל־1.3 מיליארד דולר. החברה צפויה לפרסם את דוחות הרבעון השני היום לאחר המסחר, וכל העיניים נשואות לראות אם המומנטום יימשך. אמנם זה עדיין רחוק מההון של המייסדים – אלכס קארפ עם 13.9 מיליארד דולר ופיטר ת'יל עם 23.4 מיליארד – אבל בהחלט מרשים עבור בן ה-43 שהחל כמהנדס.


מהבוץ בהודו אל הפארקים באורלנדו

המסע האישי של סנקר מתחיל בבקתת בוץ בטמיל נאדו, בדרום הודו, שם נולד אביו. האב היה הראשון במשפחתו שלמד באוניברסיטה, התמחה ברוקחות, ובהמשך עבר עם משפחתו לארה"ב במרדף אחרי החלום האמריקני. סנקר נולד במומבאי, עבר כתינוק ללגוס שבניגריה, ובגיל שנתיים המשפחה השתקעה באורלנדו, פלורידה.


משפחתו של סנקר הקימה עסק מצליח למזכרות בפארקי השעשועים באורלנדו – תעשייה משגשגת באזור תיירותי זה. לאחר מכן עברו לעסק של ניקוי יבש, שלבסוף פשט את הרגל. אך הכישלון לא עצר את סנקר, שכבר אז הפגין נחישות יוצאת דופן. הוא הצטיין בלימודים, והתקבל ללימודי הנדסה באוניברסיטאות קורנל וסטנפורד – מהטובות בעולם.


לאחר סיום לימודיו, דחה הצעה מפתה מחברת ייעוץ מובילה והצטרף לסטארט-אפ קטן בשם Xoom Corp, בהמלצת אביו שדחף אותו לקחת סיכונים. "אבי עודד אותי להילחם במכונה ונתן לי את ברכתו", כתב סנקר. זו הייתה החלטה מכרעת – שתי שנות ניסיון בזום הובילו אותו בשנת 2003 לפלנטיר, כעובד ה־13 והגיוס העסקי הראשון של החברה, בשלב בו היא פעלה עדיין בשקט תעשייתי מוחלט.


אחד ההישגים המרכזיים של סנקר בפלנטיר היה פיתוח מודל חדשני – מהנדסים קדמיים (Forward Deployed Engineers) – רעיון פורץ דרך שבו מהנדסים משובצים ישירות באתרי הלקוח. המודל חיזק את הקשר עם הלקוחות, שיפר את ההתאמה של הפתרונות לצרכים האמיתיים בשטח, ויצר לפלנטיר יתרון תחרותי ייחודי. המהנדסים לא רק פיתחו – הם היו חלק מהשטח.


טראמפ שינה את המצב

לאחר הנפקה ישירה בספטמבר 2020, מניית פלנטיר דשדשה מתחת ל־40 דולר. ההנפקה – ללא תמחור בנקאי – יצרה תנודתיות רבה, ורבים איבדו אמון בפוטנציאל של החברה, שנתפסה כמתמחה יתר על המידה במגזר הממשלתי.

קיראו עוד ב"גלובל"


אך בנובמבר 2024, עם ניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות, התמונה התהפכה. השוק הבין שחברה כמו פלנטיר, עם קשרים עמוקים לביטחון הלאומי, תזכה לנסיקה. עד אמצע פברואר 2025 המניה הכפילה את עצמה, בעקבות שורת חוזים ממשלתיים ופרטיים חדשים. המהלך המשמעותי ביותר הגיע לאחרונה: הצבא האמריקני הודיע על איחוד 75 חוזים קיימים עם פלנטיר לחוזה יחיד בהיקף של עד 10 מיליארד דולר לעשור הקרוב.


המניה זינקה ב־525% בשנה האחרונה והפכה לטובה ביותר במדד S&P 500. זה לא רק הפך את סנקר למיליארדר – אלא סימן אותו כחלק מדור חדש של מנהלים, שאינם מייסדים, אשר עשו את הונם מתוך צמיחה מהותית בחברות טכנולוגיה. המשקיעים הפרטיים ממשיכים לרכוש את מניית פלנטיר, מה שמעיד על אמון גובר ביכולותיה – תופעה שמזכירה את תחילת הדרך של טסלה או אנבידיה.


מבנה השליטה בפלנטיר

סנקר מחזיק בשני שלישים ממניות סוג B, המקנות עשר זכויות הצבעה לכל מניה, ומעניקות לו השפעה מהותית. עם זאת, הוא לא שותף במניות מסוג F – אלו שמעניקות לשלושת המייסדים שליטה כמעט מוחלטת ללא תלות בכמות המניות בפועל. מבנה השליטה התלת־שכבתי (A, B, F) מעורר ביקורת מצד משקיעים מוסדיים, הרואים בו פגיעה בעקרונות ממשל תאגידי בריא, במיוחד בחברה המעורבת בעבודות ממשלתיות רגישות.


לאחר ההנפקה ב־2020, סנקר מכר מניות באופן מדוד. אך ב־2024, עם עליית המחיר, האיץ את קצב המכירות. ב־3 בדצמבר 2024 מכר מניות בשווי כמעט 370 מיליון דולר – המכירה הגדולה ביותר שלו עד כה. מהלך זה, כחלק מגל מכירות של הנהלת החברה, הכניס למייסדים ולמנהלים מעל 4 מיליארד דולר ב־2024, ועדיין שידר אמון בעתיד החברה.


לסנקר יש גם 1.5 מיליון אופציות למניות במחיר מימוש של 11.38 דולר – שעתידות להבשיל עד מאי 2026. בשווי נוכחי של 150 דולר למניה, מדובר בתמריץ בשווי של למעלה מ־210 מיליון דולר. הפריסה על פני שנתיים נועדה להבטיח את מחויבותו להמשך הצלחת החברה.


שוק חדש של מיליארדרים טכנולוגיים

המגמה הזו אינה ייחודית לפלנטיר. סונדאר פיצ'אי, מנכ"ל גוגל, מחזיק כיום בהון של 1.1 מיליארד דולר,ואנבידיה כבר יצרה שישה מיליארדרים מתוך ההנהלה ועוד אלפי מיליונרים. עידן הבינה המלאכותית מחולל מהפכה ביצירת הון אישי – לא רק עבור מייסדים, אלא גם עבור מנהלים מוכשרים בתוך החברות.


במקרה של אנבידיה הסיפור הרבה יותר גדול. רוב עובדי החברה עם וותק של מעל שלוש שנים הפכו למיליונרים. אנבידיה העסיקה לפני שלוש שנים כ-35 אלף עובדים, כיום היא מתקרבת לסדר גודל של כ-45-47 אלף עובדים. מתוכם, 20 אלף עובדים בחברה שווים מעל מיליון דולר בעיקר בזכות האופציות שיצרו השבחה ענקית (כל עובד שני של אנבידיה הוא מיליונר). גם עובדים שהגיעו לפני שלוש שנים ושנתיים הרוויחו הרבה וחלקם נכנסו לרשימת המיליונרים, אבל אלו שהגיעו לפני כן, "עשירים יותר". הכל עניין של תזמון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)

אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה

ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה אינטל

היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה. 

מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת. 

1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים

אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.

כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.