טראמפ
צילום: Pixbay

אחרי שבועות של חוסר וודאות - המכסים של טראמפ יתחילו ממחר באופן רשמי

טראמפ הצהיר שהמכסים שלו יכנסו לתוקף החל מה-1 לפברואר, אבל עדיין היו הערכות בשוק שדיברו על דחייה אפשרית; אבל עכשיו זה רשמי והבית הלבן מודיע על המכסים שייכנסו לתוקף החל ממחר; הירידות במדדים התמתנו אחרי ההודעה ומדד הדאו ג'ונס אף עבר לירידות

רוי שיינמן | (1)
נושאים בכתבה טראמפ מכס סחר

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הציב לעצמו תאריך יעד לכניסת מכסים חדשים לתוקף ב-1 בפברואר, מהלך שעשוי להשפיע באופן משמעותי על הכלכלה העולמית. ההכרזה כוללת מכסים של 25% על יבוא מקנדה ומקסיקו, כאשר גם סין עשויה להיכלל בסבב הראשון של הצעדים. למרות הודעתו של טראמפ כי המכסים אכן ייכנסו לתוקף, היה חוסר בהירות לגבי ההגבלות בשבועות האחרונים. עם זאת, הבית הלבן מוציא הודעה רשמית על כך שהמכסים אכן ייכנסו לתוקף החל ממחר.


לפי דוברת הבית הלבן, קרוליין לוויט, טראמפ יטיל מכס של 25% על מקסיקו וקנדה, וכן מכס של 10% על סין. הצעד, לטענתה, מגיע כתגובה ל"הפצת פנטניל לא חוקי שמקורו במדינות אלו ושממשלותיהן מאפשרות את הפצתו בשטח ארה"ב. מדובר בהבטחות שהנשיא נתן והוא מקיים", הדגישה לוויט. בתגובה להודעה, העליות שהיו בוול סטריט התמתנו, ומדד הדאו ג'ונס אף עבר לירידות.


במהלך היום הכחיש הבית הלבן דיווח מוקדם של רויטרס לפיו המכסים יכללו פטורים מסוימים או יידחו עד ה-1 במרץ. על פי הודעת הממשל, לא צפויה כל הקלה, והצעדים ייושמו באופן רחב וללא יוצאים מן הכלל. היקף הסחר השנתי בו מעורבת ארה"ב עומד על כ-1.6 טריליון דולר עם שלוש המדינות שייפגעו מהמכסים. טראמפ מתכוון להשתמש בכלי זה הן כמנוף ללחץ כלכלי והן ככלי לשינוי מדיניות חוץ - בעיקר בנוגע להגירה ולסחר בסמים.

דונלד טראמפ מחייך
דונלד טראמפ - קרדיט: רשתות חברתיות לפי סעיף 27 א



קנדה ומקסיקו הן הנפגעות העיקריות, והן כועסות

טראמפ ממשיך להתעקש כי מדובר במהלך הכרחי, וקנדה ומקסיקו מוצאות את עצמן חסרות אונים מול הצעדים החדשים. לפי דבריו של מת'יו הולמס, מנכ"ל לשכת המסחר הקנדית, המכסים החדשים יהוו "מצב של הפסד לשני הצדדים". לדבריו, אם טראמפ ימשיך בצעדיו, הדבר יגרום לעליית מחירים שתפגע הן בעסקים אמריקאיים והן בצרכנים.


המנהיגים של קנדה ומקסיקו מביעים תסכול מהתנהלות הממשל האמריקאי, במיוחד לנוכח העובדה כי טראמפ מקשר את המכסים לסוגיות של הגירה וסחר בסמים. נשיאת מקסיקו, קלאודיה שיינבאום, ציינה כי היא אינה מאמינה שהמכסים ייכנסו לתוקף, אך הבהירה כי יש למדינתה תוכנית מגירה למקרה שכן. גם ראש ממשלת קנדה, ג'סטין טרודו שהודיע לאחרונה על התפטרותו אך נשאר בתפקיד עד לסוף חודש מרץ, הבהיר כי מדינתו לא תעמוד מנגד ותנקוט בצעדי תגובה אם המכסים יוטלו.


החשש מהשפעה על השווקים

הכלכלנים מזהירים כי המדיניות החדשה עלולה להצית מחדש את האינפלציה, דווקא בתקופה שבה המחירים מתחילים להתמתן. דו"ח משרד המסחר האמריקאי שפורסם ביום שישי הראה כי מדד האינפלציה המועדף על הפדרל ריזרב עלה ל-2.8% בדצמבר. עם זאת, לפי הכלכלנים, הנתונים מצביעים על מגמות חיוביות. בבנק הפדרלי עוקבים מקרוב אחר השפעת המדיניות הפיסקלית. נגידת הפד', מישל באומן, ציינה כי "יהיה חשוב לקבל בהירות לגבי הצעדים עצמם ואופן יישומם, כמו גם להעריך כיצד הכלכלה תגיב אליהם".

קיראו עוד ב"גלובל"


נשיא הפד' של שיקגו, אוסטין גולסבי, התייחס אף הוא למדיניות החדשה ואמר כי השאלה המרכזית היא האם מדובר במהלך חד-פעמי או בצעדים שעלולים להוביל למכסי תגמול מצד מדינות אחרות. "אם מדובר בהטלת מכסים נקודתית - ההשלכות יהיו מוגבלות", אמר גולסבי בראיון ל-CNBC. "אבל אם נראה צעדים דומים מצד המדינות הנפגעות, השפעתם על הכלכלה עשויה להיות משמעותית הרבה יותר".


במקביל למכסים על קנדה ומקסיקו, טראמפ רמז ביום שישי כי הוא מתכנן להטיל מכסים של 10% על יבוא מסין, אך גם כאן לא נמסרו פרטים סופיים. "אנחנו בתהליך של קבלת ההחלטות", אמר הנשיא לעיתונאים. במקביל, טראמפ הציב איום נוסף על מדינות ה-BRICS (ברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום אפריקה), כשהוא מציע מכסים של 100% בשל סוגיות מטבע. הצהרות אלה מגבירות את החשש מהשלכות נרחבות על הכלכלה הגלובלית.


האם יש דרך חזרה?

הממשל האמריקאי התיר לעצמו פתח לנסיגה מהמכסים החדשים בשבועות האחרונים. הווארד לוטניק, המועמד של טראמפ לתפקיד שר המסחר, ציין בשימוע בסנאט כי המכסים המתוכננים של סוף השבוע הקרוב הם "נפרדים" מתוכניות המכסים הרחבות יותר. הוא אף רמז כי אם מקסיקו תנקוט בצעדים לצמצום ההגירה הבלתי חוקית והברחות הסמים, ייתכן שהמכסים יבוטלו.


חומה בגבול ארה



גם בתוך הממשל עצמו יש קולות הקוראים לרכך את הצעדים. לפי דיווח של הוול סטריט ג'ורנל, יועציו של טראמפ מנסים לקדם עסקאות שיאפשרו לצמצם את השפעת המכסים על קנדה ומקסיקו. בנוסף, דווח כי שר האוצר החדש, סקוט בסנט, שוקל תוכנית שבה המכסים יחלו בשיעור נמוך של 2.5% ויעלו בהדרגה - הצעה שטראמפ עצמו דחה מיידית.


הפדרל ריזרב, יחד עם הכלכלנים הבכירים, נמצא במצב של המתנה. יו"ר הפד', ג'רום פאוול, ציין כי טווח ההשלכות האפשריות הוא "רחב מאוד", וכי עדיין לא ברור כיצד המכסים ישפיעו על הצרכנים האמריקאים. מאט לוזטי, הכלכלן הראשי של דויטשה בנק בארה"ב, אמר כי מהלך מלא של המכסים על קנדה ומקסיקו עלול להאט את הצמיחה הכלכלית ולהגביר את הלחצים האינפלציוניים.


גרום פאוול פד
ג'רום פאוול, יו"ר הפד' - קרדיט: טוויטר

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הירידות במדדים התמתנו (ל"ת)
    הירידות במדדים התמתנו 31/01/2025 23:32
    הגב לתגובה זו
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


וול סטריט שור (גרוק)וול סטריט שור (גרוק)
סקירה

מארוול מטפסת 3.2%, פלנטיר 1.5%; הנאסד"ק יורד 0.2%

המדדים נסחרים בטריטוריה שלילית כשהדריכות לקראת החלטת הריבית מתורגמת לירידות של עד 0.2% בהובלת הנאסד"ק; פלנטיר עולה עם חוזה מחיל הים האמריקאי; העליות הקלות באנבידיה נמחקות בשל החשש כי שבבי H200 של החברה ידרשו קודם לעבור בדיקה בדיקה ביטחונית בארה"ב לפני שיוכלו להישלח לסין

צוות גלובל |
נושאים בכתבה חוזים עתידיים

השוק מגיע היום לנקודת מבחן. הפד' יסיים היום בערב 21:00 שעוננו את הדיונים על החלטת הריבית והשווקים בעצבנות. ביומיים האחרונים ראינו תנודות קלות בלבד, אבל מאחורי הקלעים מצטברות עסקאות גדולות שוק האופציות מספר לנו על תנודתיות של לפחות 1% לכאן או לכאן. יש פה המתנה דרוכה, המשקיעים רוצים לראות האם הקו שמוביל הבנק המרכזי בחודשים האחרונים יישמר, אבל ובעיקר לשמוע מה ייאמר במסיבת העיתונאים של ג’רום פאוול (חצי שעה אחרי הודעת הריבית, כלומר 21:30) לגבי המשך הדרך.

בינתיים, הפתיחה אדומה אך מתונה הדאו יציב על שערי הפתיחה אחרי שהמדד גם אתמול סגר שטוח עם ירידה מזערית של 279 נקודות, ה-S&P יורד קלות כ-0.1% והנאסד"ק יורד בכ-0.2%. באג"ח הממשלתיות ל-10 שנים נרשמת עליית תשואה קלה לכ-4.2% מה שמראה גם את המתיחות לקראת החלטת הריבית ועל האפשרות שהשוק עדיין לא בטוח כמה הפחתות יגיעו בהמשך.

ההסתברות להפחתה של רבע אחוז עומדת עכשיו קרוב ל-90% לפי שוק החוזים, כלומר השוק לא באמת מופתע מהמהלך עצמו. השאלה הגדולה היא מה יקרה הלאה. בתוך הפד' יש הרבה חילוקי דעות בין חברי הוועדה המוניטרית, שזה דבר שאנחנו לא רגילים לראות. חלקם דוחפים להפחתות נוספות בגלל סימני היחלשות בשוק העבודה, וחלקם חוששים שהורדות נוספות עלולות להצית את האינפלציה. פאוול הוא המאזן כאן. הוא יידרש לברור בין הקולות ולהבהיר עד כמה הבנק רואה מקום להמשך הפחתות ב-2026.

דבר נוסף שיקבל תשומת לב זה הפרסום של תחזית המאקרו הרבעונית של הפד'. החודשים האחרונים התאפיינו בנתונים כלכליים חלקיים ולא סדירים בגלל השבתת הממשל, מה שהקשה על המשקיעים - וגם על הבנק המרכזי - להבין את תמונת המצב בכלכלה. לפי מה שאפשר לראות כרגע - שוק עבודה אמנם מתקרר אבל הוא לא נחלש בצורה משמעותית, גם האינפלציה נמצאת קצת מעל הטווח העליון של היעד. זה בדיוק הרקע שמייצר את הדילמה: אמנם אפשר למצוא את ההצדקה להפחתה נוספת אבל ייתכן שלא מדובר במסלול שמאפשר עוד הפחתות רבות.

עוד משהו מעניין, המדדים הגדולים כבר סביב רמות שיא, אבל מתחת לפני השטח אפשר לראות שינוי מסוים. מדד הראסל שמרכז את החברות הקטנות, קבע שיא תוך-יומי חדש ומצביע על מעבר של חלק מהמשקיעים לחברות שנהנות יותר מהפחתות ריבית בזכות עלויות מימון נמוכות יותר. במקביל, מניות הטכנולוגיה הגדולות עדיין מובילות את השוק, אבל אפשר לראות חיפוש רחב יותר אחרי הזדמנויות גם מחוץ למועדון המוכר של שמות הטק הגדולים.