מדד ה-PCE עלה ב-0.2% בדצמבר, בהתאם לצפי
מדד האינפלציה המועדף על הפד' תאם את הצפי המוקדם והעיד על המשך העלייה במחירים; המדד השנתי נשאר על 2.8%
מדד המחירים לצריכה אישית (PCE) שנחשב למדד האינפלציה המועדף על הפד' מאחר והוא לא כולל מחירי מזון ואנרגיה, עלה ב-0.2% בדצמבר ונשאר על 2.8% בשיעור שנתי, בהתאם לצפי. מדד ה-PCE הכללי, הכולל את מחירי המזון והאנרגיה, עלה ב-2.6% בהשוואה לשנה שעברה, גבוה יותר מהעלייה של 2.4% שנרשמה בנובמבר.
פרסום המדד מגיע יומיים בלבד לאחר שהפ' הותיר את הריבית ללא שינוי, לאחר שלוש הורדות רצופות. יו"ר הפד', ג'רום פאוול, התייחס לנתוני האינפלציה במסיבת העיתונאים שלו ביום רביעי, וציין כי היא "עדיין גבוהה מעט מהיעד
ארוך הטווח שלנו של 2%". לאחר ההחלטה, כלכלנים רבים טענו כי הבנק המרכזי ממתין לנתוני אינפלציה נוספים ולתמונה ברורה יותר לגבי מדיניות הסחר של הנשיא טראמפ, שעשויה להשפיע על הכלכלה.
לדברי פאוול, "במצב הנוכחי קיימת ככל הנראה רמה מסוימת
של אי-ודאות מוגברת, בשל שינויים משמעותיים במדיניות בארבעה תחומים עיקריים: מכסים, הגירה, מדיניות פיסקלית ורגולציה". כלומר, לצד המעקב אחר נתוני האינפלציה, הפד' נאלץ להתמודד גם עם גורמים חיצוניים שעלולים להשפיע על הכלכלה האמריקאית ולשנות את תמונת המצב לגבי המשך
מדיניות הריבית.
בכל מקרה, הפד' לא צפוי להוריד את הריבית גם בהחלטות הבאות לאור הנתונים הכלכליים שמראה הכלכלה האמריקאית. התוצר המקומי הגולמי למשל גדל בקצב שנתי של 2.3% ברבעון הרביעי של 2024, מעט מתחת לתחזיות האנליסטים שצפו צמיחה של 2.4%. למרות ההאטה בהשוואה לרבעון השלישי, שבו נרשמה צמיחה של 3.1%, הנתונים מצביעים על חוסן מתמשך של הכלכלה האמריקאית. בהסתכלות שנתית, הכלכלה האמריקאית צמחה ב-2.8% בשנת 2024, ירידה קלה בהשוואה לצמיחה של 2.9% בשנת 2023. עם זאת, שיעור צמיחה זה עדיין גבוה מהממוצע המקובל במדינות מפותחות, המעיד על יציבות כלכלית משמעותית.
- בהתאם לציפיות השוק: אינפלציית הליבה במדד ה-PCE ירדה ל-2.8%
- מדד הליבה של ה-PCE עלה ב-0.2%, בהתאם לתחזיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קרול שלייף, האסטרטגית הראשית ב-BMO Private Wealth, ציינה כי "דוח התמ"ג של יום חמישי אישר שהכלכלה, ובמיוחד הצרכן האמריקאי, נשארים חזקים, ואין סיכון מיידי למיתון. זה מאפשר לפדרל ריזרב
להיות סבלני בנוגע להורדות ריבית".
הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים
המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.
עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.
אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.
כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.
