ארהב
צילום: Freepik

מדד ה-PCE עלה ב-0.2% בדצמבר, בהתאם לצפי

מדד האינפלציה המועדף על הפד' תאם את הצפי המוקדם והעיד על המשך העלייה במחירים; המדד השנתי נשאר על 2.8%

רוי שיינמן |
נושאים בכתבה PCE הפד ריבית

מדד המחירים לצריכה אישית (PCE) שנחשב למדד האינפלציה המועדף על הפד' מאחר והוא לא כולל מחירי מזון ואנרגיה, עלה ב-0.2% בדצמבר ונשאר על 2.8% בשיעור שנתי, בהתאם לצפי. מדד ה-PCE הכללי, הכולל את מחירי המזון והאנרגיה, עלה ב-2.6% בהשוואה לשנה שעברה, גבוה יותר מהעלייה של 2.4% שנרשמה בנובמבר.


פרסום המדד מגיע יומיים בלבד לאחר שהפ' הותיר את הריבית ללא שינוי, לאחר שלוש הורדות רצופות. יו"ר הפד', ג'רום פאוול, התייחס לנתוני האינפלציה במסיבת העיתונאים שלו ביום רביעי, וציין כי היא "עדיין גבוהה מעט מהיעד ארוך הטווח שלנו של 2%". לאחר ההחלטה, כלכלנים רבים טענו כי הבנק המרכזי ממתין לנתוני אינפלציה נוספים ולתמונה ברורה יותר לגבי מדיניות הסחר של הנשיא טראמפ, שעשויה להשפיע על הכלכלה.


לדברי פאוול, "במצב הנוכחי קיימת ככל הנראה רמה מסוימת של אי-ודאות מוגברת, בשל שינויים משמעותיים במדיניות בארבעה תחומים עיקריים: מכסים, הגירה, מדיניות פיסקלית ורגולציה". כלומר, לצד המעקב אחר נתוני האינפלציה, הפד' נאלץ להתמודד גם עם גורמים חיצוניים שעלולים להשפיע על הכלכלה האמריקאית ולשנות את תמונת המצב לגבי המשך מדיניות הריבית.


בכל מקרה, הפד' לא צפוי להוריד את הריבית גם בהחלטות הבאות לאור הנתונים הכלכליים שמראה הכלכלה האמריקאית. התוצר המקומי הגולמי למשל גדל בקצב שנתי של 2.3% ברבעון הרביעי של 2024, מעט מתחת לתחזיות האנליסטים שצפו צמיחה של 2.4%. למרות ההאטה בהשוואה לרבעון השלישי, שבו נרשמה צמיחה של 3.1%, הנתונים מצביעים על חוסן מתמשך של הכלכלה האמריקאית. בהסתכלות שנתית, הכלכלה האמריקאית צמחה ב-2.8% בשנת 2024, ירידה קלה בהשוואה לצמיחה של 2.9% בשנת 2023. עם זאת, שיעור צמיחה זה עדיין גבוה מהממוצע המקובל במדינות מפותחות, המעיד על יציבות כלכלית משמעותית.


קרול שלייף, האסטרטגית הראשית ב-BMO Private Wealth, ציינה כי "דוח התמ"ג של יום חמישי אישר שהכלכלה, ובמיוחד הצרכן האמריקאי, נשארים חזקים, ואין סיכון מיידי למיתון. זה מאפשר לפדרל ריזרב להיות סבלני בנוגע להורדות ריבית".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבישי אברהמי וויקס
צילום: אלן צצקין

עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר

כשהנהלת החברה, אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש, מימשו בעשרות מיליוני דולרים - הם ידעו מה שהם עושים; רוב העובדים "אכלו אותה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וויקס

מניית וויקס Wix Wix.com -3.98%  התחילה את השנה במחיר של 215 דולר, שווי של 12 מיליארד דולר ועם תקוות גדולות אחרי שזינקה ב-90% בשנה. הנהלת החברה ביטלה את חששות המשקיעים מתחרות מחברות שיאמצו AI כדי להתחרות ביכולת בניית האתרים של וויקס, וטענה שמדובר בפלטפורמה שלא ניתנת להחלפה. האנליסטים החמיאו והמגמה נראתה חיובית. בפועל, זו היתה אחת השנים הגרועות של החברה (בינתיים) כשהמניה נופלת ב-55% מהמחיר בתחילת השנה ל-95 דולר. השווי ירד ל-5.3 מיליארד דולר. 

הנהלה אולי יהירה, אולי מנותקת שלא הבינה את גודל האירוע, ואולי ניסתה להחביא את הבעיה. אנליסטים הלכו שבי אחריה. התעוררות מאוחרת ורכישת סטארטאפ בן כמה חודשים עם 2-3 עובדים במחיר של 80 מיליון דולר סימנה מפנה. רכישת סטארט אפ של AI שיכול לפתוח את הדרך לחברה שתקועה במירוץ ה-AI הוא סימן לכישלון בדרך עד כה. תחליטו - אתמול הייתם בטוחים בכיוון ופתאום אתם בהיסטריה? ובכל זאת, השוק אהב את הרכישה. למרות שזו היתה, בין השורות, הודאה ברורה בטעות ובהתעוררות מאוחרת. עברו כמה חודשים והובן באופן ברור - החברה לא צומחת, הרכישה מוסיפה לה צמיחה חיצונית, אבל הפעילות המסורתית בבעיה. הסיפור האמיתי נחשף. 

כל חברות התוכנה נמצאות בבעיה - יש פוטנציאל תחרות ענק מצד ה-AI. פיתוחי תוכנה שלקח שנים להרים אותם, יכולים להיות מוכנים היום בימים ושבועות. נכון, חברה זה לא רק מוצר התוכנה, זה הרבה מסביב - תפעול, שיווק, לקוחות, אבל המוצר זה העיקר. האלטרנטיבות AI יכולות להוביל להחלפה של מוצרי וויקס ויכולות להביא לתחרות על המחיר. בכל מצב זה הפסד לוויקס, והשוק הפנים שיש בעיה קשה בדוחות האחרונים לפני כשבוע - וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?



ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן
ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן - קרדיט: אלן צצקין



המנהלים - אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש מכרו מניות בכמויות גדולות בכל השנה האחרונה. עשו בשכל. אבל תראו מה קרה לעובדים - אלו החזיקו במניות  חסומות (RSUs) שניתנות כחלק מהשכר השוטף והם הפסידו סדר גודל של 400 מיליון דולר. בתחילת השנה הם החזיקו 3.34 מיליון מניות כשכל מניה היתה שווה כאמור 215 דולר. מדובר על ערך של 718 מיליון דולר. כעת זה שווה 318 מיליון דולר.

צבא סין (יוטיוב)צבא סין (יוטיוב)

האי הקטן שעלול להצית מלחמת עולם שלישית; כל התרחישים

בעוד סין מהדקת את החנק וארה"ב משדרת אותות מבלבלים, טייוואן נאבקת על עתידה

רן קידר |

טייוואן, הדמוקרטיה היציבה באסיה ומעצמת השבבים העולמית, ניצבת בעיצומו של משבר גאופוליטי חסר תקדים. הלחץ הסיני מתגבר מיום ליום, בעוד ארצות הברית, השותפה הביטחונית המרכזית – משדרת מסרים סותרים המערערים את היציבות בטאיפיי.

לא רק שבבים: המשמעות האסטרטגית

מיקומה של טייוואן ב"שרשרת האיים הראשונה", המשתרעת מיפן לאינדונזיה, מעניק לה שליטה בגישה לים סין הדרומי. כל עוד היא בידיים ידידותיות למערב, היא מגבילה את חופש התנועה הימי של בייג'ינג. נפילתה לידיים סיניות תשנה לחלוטין את מאזן הכוחות האזורי – זו הסיבה האמיתית למתיחות הגוברת.

שי ג'ינפינג אינו ממהר למלחמה. במקום זאת, הוא מפעיל לחץ רב-שכבתי: תמרונים צבאיים מסביב לאי, ניתוק כבלי תקשורת תת-ימיים, מתקפות סייבר ומסעות דיסאינפורמציה. במקביל, סין בונה יכולת פלישה מלאה – חיל האוויר, הצי והכוחות האמפיביים נערכים לתרחיש אלים, אם הלחצים הרכים ייכשלו.

השנה האחרונה חשפה שינוי מדאיג במדיניות האמריקאית. מצד אחד, וושינגטון אישרה עסקאות נשק במיליארדי דולרים והעמיקה את התיאומים הביטחוניים. מצד שני, הטלת מכסים על סחורות טייוואניות, עיכוב משלוחי נשק שכבר שולמו ודחיית ביקור נשיא טייוואן – כל אלה מעבירים מסר מבלבל.

החשש הגדול בטאיפיי: שטראמפ ישתמש באי כקלף מיקוח במשא ומתן הכלכלי עם סין. הפגישות השקטות בין וושינגטון לבייג'ינג רק מחזקות את החששות.

פילוג פנימי משתק

הבעיות החיצוניות מחמירות בגלל המשבר הפנימי. מפלגת השלטון (DPP) והאופוזיציה (KMT) כמעט אינן משתפות פעולה. כל יוזמה ביטחונית נבלמת, כולל תקציב שאמור להביא את ההוצאה הצבאית ל-5% מהתמ"ג עד 2030 – יעד קריטי לנוכח האיומים.