מדד ה-PCE עלה ב-0.2% בדצמבר, בהתאם לצפי
מדד האינפלציה המועדף על הפד' תאם את הצפי המוקדם והעיד על המשך העלייה במחירים; המדד השנתי נשאר על 2.8%
מדד המחירים לצריכה אישית (PCE) שנחשב למדד האינפלציה המועדף על הפד' מאחר והוא לא כולל מחירי מזון ואנרגיה, עלה ב-0.2% בדצמבר ונשאר על 2.8% בשיעור שנתי, בהתאם לצפי. מדד ה-PCE הכללי, הכולל את מחירי המזון והאנרגיה, עלה ב-2.6% בהשוואה לשנה שעברה, גבוה יותר מהעלייה של 2.4% שנרשמה בנובמבר.
פרסום המדד מגיע יומיים בלבד לאחר שהפ' הותיר את הריבית ללא שינוי, לאחר שלוש הורדות רצופות. יו"ר הפד', ג'רום פאוול, התייחס לנתוני האינפלציה במסיבת העיתונאים שלו ביום רביעי, וציין כי היא "עדיין גבוהה מעט מהיעד
ארוך הטווח שלנו של 2%". לאחר ההחלטה, כלכלנים רבים טענו כי הבנק המרכזי ממתין לנתוני אינפלציה נוספים ולתמונה ברורה יותר לגבי מדיניות הסחר של הנשיא טראמפ, שעשויה להשפיע על הכלכלה.
לדברי פאוול, "במצב הנוכחי קיימת ככל הנראה רמה מסוימת
של אי-ודאות מוגברת, בשל שינויים משמעותיים במדיניות בארבעה תחומים עיקריים: מכסים, הגירה, מדיניות פיסקלית ורגולציה". כלומר, לצד המעקב אחר נתוני האינפלציה, הפד' נאלץ להתמודד גם עם גורמים חיצוניים שעלולים להשפיע על הכלכלה האמריקאית ולשנות את תמונת המצב לגבי המשך
מדיניות הריבית.
בכל מקרה, הפד' לא צפוי להוריד את הריבית גם בהחלטות הבאות לאור הנתונים הכלכליים שמראה הכלכלה האמריקאית. התוצר המקומי הגולמי למשל גדל בקצב שנתי של 2.3% ברבעון הרביעי של 2024, מעט מתחת לתחזיות האנליסטים שצפו צמיחה של 2.4%. למרות ההאטה בהשוואה לרבעון השלישי, שבו נרשמה צמיחה של 3.1%, הנתונים מצביעים על חוסן מתמשך של הכלכלה האמריקאית. בהסתכלות שנתית, הכלכלה האמריקאית צמחה ב-2.8% בשנת 2024, ירידה קלה בהשוואה לצמיחה של 2.9% בשנת 2023. עם זאת, שיעור צמיחה זה עדיין גבוה מהממוצע המקובל במדינות מפותחות, המעיד על יציבות כלכלית משמעותית.
- בהתאם לציפיות השוק: אינפלציית הליבה במדד ה-PCE ירדה ל-2.8%
- מדד הליבה של ה-PCE עלה ב-0.2%, בהתאם לתחזיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קרול שלייף, האסטרטגית הראשית ב-BMO Private Wealth, ציינה כי "דוח התמ"ג של יום חמישי אישר שהכלכלה, ובמיוחד הצרכן האמריקאי, נשארים חזקים, ואין סיכון מיידי למיתון. זה מאפשר לפדרל ריזרב
להיות סבלני בנוגע להורדות ריבית".
סטארפייטרס ספייסהמניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%
ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים
חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.
סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.
סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.
שלוש שנים בלי הכנסות
החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.
- "Moonshot הוקמה כדי לשגר אובייקטים לחלל בדרכים יעילות יותר"
- הסטארטאפ Moonshot Space נחשף לראשונה עם גיוס של 12 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.
שבביםבנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026
בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.
לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.
ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.
שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר
התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר.
- שווי של כ-8 מיליארד דולר: יצרנית השבבים סריבראס מצטרפת למתחרות אנבידיה בשוק ה-AI
- אינטל עלתה יותר מ-80% - אך המבחן האמיתי עוד לפניה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.
.jpg)