פרטנר: הרווח זינק ב-25% ל-185 מיליון שקל ברבעון

הכנסות החברה עלו בשיעור מתון למדי של 3.4% ברבעון הראשון והסתכמו ב-1.26 מיליארד שקל, רווחי ה-EBITDA עלו ב-8.9% ועמדו על 400 מיליון שקל
חזי שטרנליכט |

חברת התקשורת הסלולרית פרטנר, בעלת מותג "אורנג'" מדווחת על התוצאות שלה לרבעון הראשון בשנת 2005. הרווח של החברה זינק ברבעון ב-25% ביחס למקביל והסתכם ב-185 מיליון שקל. אך בשורה העליונה עלו הכנסות החברה בשיעור מתון למדי של 3.4% ברבעון הראשון והן הסתכמו ב-1.26 מיליארד שקל, רווחי ה-EBITDA עלו ב-8.9% ועמדו על 400 מיליון שקל.

נתח השוק של פרטנר נותר בהיקף של 32% ברבעון זה כפי שהיה במקביל. שיעור הנטישה גבר ל-3.9% מול 3.3% בעת המקבילה. גם ההכנסה החודשית הממוצעת למנוי המשיכה להשחק והיא נחלשה ל-157 שקל, ירידה של 6.5% ביחס לעת המקבילה. עלות רכישת מנוי צומצמה ב-14.2% ל-229 שקל.

כן הודיעה פרטנר כי השלימה ברבעון הנפקה של אגרות חוב לציבור בישראל בסך של 2 מיליארד שקל, אשר נחשבת להנפקת האג"ח התאגידית הגדולה ביותר בישראל מאז ומעולם, ולאחר תום הרבעון חתמה על הסכם מימון בנקאי חדש וגמיש, ורכשה כ-33.3 מיליון ממניותיה המוחזקות על ידי בעלי המניות המייסדים הישראליים.

בהתייחסו לתוצאות, אמר עמיקם כהן, מנכ"ל פרטנר: "ברבעון הראשון של שנת 2005 המשכנו לשפר את הביצועים הפיננסיים והתפעוליים שלנו, כפועל יוצא של האיכות המצוינת של הרשת שלנו, שירות הלקוחות המעולה שלנו, ושאיפתנו הבלתי מתפשרת להצעת פתרונות חדשניים בתחומי קול, תוכן ומידע (Data). בסיס המנויים שלנו המשיך לגדול, ויותר מ-20,000 מנויים כבר נהנים מהמגוון הרחב של שירותי הדור השלישי המוצעים על גבי הרשת שלנו. הנפקת האג"ח התאגידית של פרטנר אשר הושלמה בסוף הרבעון משקפת אף היא את רמת האימון של הציבור ותמיכתו בחברה, והצלחתנו הנמשכת בשוק בישראל."

הכנסות משירותי מידע ותוכן ברבעון הראשון של 2005 היוו 7.5% מסך ההכנסות, עליה מ-6.8% מההכנסות ברבעון הראשון של שנת 2004, ומ-7.2% מההכנסות ברבעון הרביעי של 2004, כשעיקר הגידול נובע משירותי מידע ותוכן אשר אינם מיסרונים (SMS). בהשוואה לרבעון הראשון של 2004, הכנסות משירותי מידע ותוכן אשר אינם מיסרונים עלו ב-20.6% ברבעון הראשון של 2005.

הוצאות המימון ברבעון הראשון של 2005 הסתכמו ב-50.9 מיליון שקל (11.7 מיליון דולר), והם מהווים ירידה חדה בשיעור של 41.6% מול הוצאות של 87 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2004. בהשוואה לרבעון הרביעי של 2004, הוצאות המימון ירדו ב-19.9% מ-63.5 מיליון שקל. הירידה בהוצאות המימון בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד נבעה בעיקר מהוצאות נמוכות יותר בגין הפרשים בשערי החליפין ורמות נמוכות יותר של חוב לבנקים. הירידה בהוצאות המימון בהשוואה לרבעון הרביעי של 2004 נבעה מהוצאות נמוכות יותר בגין הפרשים בשערי החליפין.

ברבעון הראשון של שנת 2005 גדל הרווח התפעולי בשיעור מתון של 0.6% ל-236.8 מיליון שקל (או 54.3 מיליון דולר), לעומת 235.5 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2004. החברה רשמה EBITDA רבעוני של 400.6 מיליון שקל (91.9 מיליון דולר) בהשוואה ל-EBITDA של 367.8 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2004, עליה של 8.9%. ה-EBITDA ברבעון הראשון היה גבוה ב-2.0% מאשר ברבעון הרביעי של 2004, שבו היה ה-EBITDA שהם 392.7 מיליון שקל. ה-EBITDA של הרבעון הראשון של 2005 כאחוז מההכנסות עלה ל-31.8%, מ-30.2% ברבעון הראשון של 2004 ו-29.8% ברבעון הרביעי של 2004.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר

השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה סטיב ויטקוף

סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר

ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.

הצצה לנכסים של ויטקוף

לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.

המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.

World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ

ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.

לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.

בצלאל מכליס
צילום: ליאת מנדל

ספרד לא רוצה נשק ישראלי - הערכות שתבטל עסקה גדולה עם אלביט

מדריד מבטלת חוזים לרכישת מערכות ארטילריה מאלביט וטילי ספייק מרפאל, במהלך שנועד לצמצם תלות בטכנולוגיה ישראלית על רקע המלחמה בעזה והלחץ הציבורי באירופה

אדיר בן עמי |
ראש ממשלת ספרד, פדרו סנצ'ס, הכריז לפני שבוע על אמברגו נשק על ישראל. בהמשך הוא אמר: "לספרד, כפי שאתם יודעים, אין פצצות אטום, נושאות מטוסים, או מאגרי נפט גדולים. אנחנו לבדנו לא יכולים לעצור את המתקפה הישראלית. אבל זה לא אומר שאנחנו לא ננסה לעצור אותה, מפני שיש מטרות ששווה להילחם עבורן, אפילו אם כוחנו לבדו לא יכול להביא לניצחון". 

ראש הממשלה, בנימין נתניהו הגיב: "זה איום ג'נוסיידי על המדינה היהודית היחידה. כנראה האינקוויזיציה הספרדית, גירוש יהודי ספרד והרצח השיטתי וההמוני של יהודים בשואה, לא מספיקים לסנצ'ס. מדהים".

  

כעת נודע שהאמברגו הופך למוחשי. ספרד החליטה לבטל עסקה רחבת היקף לרכישת מערכות ארטילריה מדגם PULS מאלביט מערכות. היקף העסקה הכולל של כל הפרויקט יחד עם ספקיות נוספות הוערך בכ-700-800 מיליון אירו, מתוכם כ-150 מיליון אירו יוחסו לאלביט עצמה. ההודעות על כך התפרסמו בתקשורת הספרדית, כשנזכיר שלאחרונה גם דווח שם על ביטול עסקה לרכישת טילי ספייק LR 2 מרפאל בהיקף של כ-285 מיליון אירו. על כך אמר לנו מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן שהחברה לא קיבלה הודעה רשמית ואלו דיבורים בעיתון, אך מאז היחסים התערערו עוד יותר ונראה שהאמברגו שמגיע מראש הממשלה יחלחל להסכמים רבים בין חברות נשק ישראליות לספרד. 

הרצון המוצהר של ספרד הוא להקטין ככל האפשר את ההישענות על טכנולוגיה ישראלית, על רקע המלחמה בעזה והלחץ הציבורי באירופה לצמצום שיתופי פעולה ביטחוניים עם ישראל. ספרד היא שוק חשוב של התעשיות הביטחוניות, והיא כמובן מדינה משמעותית באירופה וחסרונה כלקוח יורגש. עד כה למרות איומים מצד מדינות שונות באירופה, היה נדמה שכשמדובר בנשק הם ירצו את המערכות הטובות מבחינתם, ואם המערכות הישראליות מתאימות להם הם ירכשו למרות האיומים. אלא שהאיומים הופכים למוחשיים והחשש שזה יחלחל למדינות נוספות בעקבות הרחבת הלחימה בעזה.