בחודש מארס נרשם גידול נוסף בתנועות ההון הנכנסות למשק. גידול זה מתבטא בעלייה בהשקעות של תושבי חוץ במניות ישראליות - השקעות ישירות והשקעות בתיק למסחר. כך מדווחת היום מחלקת פעילות המשק במט"ח בבנק ישראל.

תנועות ההון היוצאות המדווחת, נמוכות משמעותית מהצפוי. אומרים בבנק ישראל. זאת, למרות הרפורמה במס והמשך הצמצום בפער הריביות. נתוני הרבעון הראשון מצביעים על עלייה חדה בהיקף תנועות ההון הנכנסות בכל האפיקים, בהשוואה לשנים קודמות. במארס נחלש השקל מול הדולר בשיעור קטן של כ-0.1%, ומול סל המטבעות התחזק בכ-0.8%. התפתחות זו, מקורה בהתחזקות הדולר בעולם. עם זאת, אומרים היום בבנק ישראל, שיעור החלשות השקל מול הדולר, היה נמוך מזה של מרבית מטבעות המשקים המתעוררים מול הדולר.

עוד נמסר מבנק ישראל, כי בסיכון שער החליפין, כפי שהוא משתקף בסטיית התקן הגלומה באופציות מעבר לדלפק, נמשכה מגמת הירידה, שהחלה באמצע חודש ינואר, מרמה של כ-6.7% לרמה של 4.6% בסוף חודש מארס. לעומת זאת, במשקים מתעוררים אחרים חלה החודש עלייה מתונה בסטיית התקן הגלומה. רמתה של סטיית התקן בשווקים אלו גבוהה הרבה יותר מזו של השקל ועומדת על כ-10%.

בסקירת הפעילות המגזרים עיקריים בשוק שקל/מט"ח מדווחים מבנ ישראל, כי במהך מארס, מכרו תושבי חוץ מטבע חוץ נטו בהיקף של כ-1.5 מיליארד דולר: הם ביצעו גם רכישת מניות ישראליות בהיקף של כ-1.7 מיליארד דולר - והשקעות ישירות בכ-1.1 מיליארד דולר, לצד השקעות במניות למסחר בכ-700 מיליון - שקוזזה חלקית במכירת אג"ח ממשלתיות בהיקף של כ-300 מיליון.

ברבעון הראשון של 2005 הסתכמו השקעות תושבי חוץ במניות ישראליות בכ-3.4 מיליארד דולר: כ-1.7 מיליארד בהשקעות ישירות - שהיקפן ברבעון עלה על היקפן בכל שנת 2004 ? וסכום דומה בתיק ני"ע למסחר מזה כמיליארד דולרים במניות בבורסה בת"א. בתקופה זו, חלה עלייה חדה במשקלם של תושבי החוץ במחזורי המסחר בבורסה בת"א, לרמה של כ-20% לעומת רמה ממוצעת של כ-9% ב-10 החודשים הראשונים של 2004.

בבנק ישראל מזכירים, כי המגזר העסקי אופיין בחודש מארס בריבוי הנפקות אג"ח בחו"ל. 5 חברות הנפיקו כחצי מיליארד דולרים, בעיקר באג"ח דולריות לטווח ארוך בריבית קבועה, זאת על רקע הרמה הנמוכה של הריבית לטווח ארוך והציפיות לעלייתה בעתיד. בחלק מן המקרים החליפו ההנפקות באג"ח הנפקות מתוכננות של מניות.

ברבעון הראשון של 2005 רכש המגזר העסקי כ-3.7 מיליארד דולר באמצעות מכשירים קצרי טווח: מזה כ-1.6 מיליארד דולר באמצעות מכשירים פיננסיים נגזרים, וכמיליארד דולרים באמצעות פירעון אשראי במט"ח שנלקח ממערכת הבנקאות המקומית - פירעונות האשראי במט"ח מפוזרים במספר רב של חברות שעיקר פעילותן שקלית, ומקיפים את מרבית הענפים במשק כאשר הבולט שבהם הוא ענף הנדל"ן. תופעה זו מוסברת חלקית בצמצום פער הריביות.

רכישות המט"ח של הסקטור העסקי במהלך 2004 הביאו לשינוי בכוון חשיפתו לשינויים בשער החליפין - ובמהלך שנה זו עבר המגזר העסקי מעודף התחייבויות במטבע חוץ לעודף נכסים במטבע חוץ, תופעה שנמשכה גם ברביע הראשון של 2005.