התפטרות עובד בשל אי קידומו אינה מזכה בפיצויים
ע"ב 3120/01 איתמר תעוז נ. צילומעתיק בע"מ, ניתן ביום 27.1.2005.
עובדות
איתמר עבד בצילומעתיק בע"מ (להלן – החברה) מיום 1.8.1988 ועד ליום 24.10.2000. איתמר החל לעבוד בחברה בתפקיד טכנאי שירות. במהלך תקופת עבודתו התקדם איתמר בעבודתו, ובמועד סיום עבודתו תפקידו היה מנהל שירות באיזור המרכז.
איתמר התפטר מעבודתו, אולם לטענתו הוא זכאי לפיצויי פיטורים מכוח סעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן - החוק). על כך התביעה.
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב פסק
לא התקבלה טענתו של איתמר, לפיה כשנה וחצי לפני התפטרותו ניתנה לו התחייבות כי יקבל קידום בתפקיד והעלאה משמעותית לשכרו, והתחייבות זו הופרה. לא זו בלבד שאיתמר לא הרים את נטל הראיה להוכיח התחייבות זו, אלא שהוכח שאיתמר העלה דרישה להעלאה משמעותית בשכרו, ודרישה זו נדחתה.
מנגד, התקבלה גרסת החברה, לפיה איתמר החליט להתפטר מעבודתו עקב קבלת הצעת עבודה בשכר גבוה יותר מהשכר ששולם לו על ידי החברה.
התפטרותו של איתמר לא היתה "מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה שבהן אין לדרוש מעובד כי ימשיך בעבודתו", המזכה אותו בפיצויי פיטורים לפי סעיף 11(א) לחוק. לא התקיים קשר סיבתי בין התפטרותו של איתמר לבין הנסיבות הנטענות, והחלטתו להתפטר היתה פרי החלטתו שלו, עקב העובדה שמצא עבודה בתנאי שכר טובים הרבה יותר מתנאי שכרו בחברה.
איתמר טען כי, הוא נדון למעשה לקפאון במעמדו, שכן מעולם לא היה מקודם לתפקיד סמנכ"ל בחברה, ולדעת מנכ"ל החברה אף לא היה ראוי לקידום לתפקיד סמנכ"ל.
מניעת קידום בעבודה מהווה עילה להתפטרות בדין מפוטר, ובלבד שהעובד יוכיח שאי קידומו בעבודה פוגע מהותית בהגשמת שאיפותיו המקצועיות ומונע את התפתחותו המקצועית. במקרה זה, במשך 12 שנות עבודתו של איתמר בחברה, הוא התקדם הן בתפקידו והן בשכרו, ולא חל שום שינוי בתפקידו או במעמדו עובר להתפטרותו.
במקרה זה, העילה המרכזית להתפטרותו של איתמר היתה אי שביעות רצון משכרו, כאשר איתמר סבר שהקידום "ישליך" על שכרו, כלומר שכתוצאה מקידום בתפקיד יקבל העלאה משמעותית בשכרו. בנסיבות אלה, איתמר לא הוכיח שאי קידומו בעבודה פגע בשאיפותיו המקצועיות. אי קידומו של איתמר פגע בשאיפותיו להשתכר שכר גבוה יותר ותו לא.
הפרשנות הרחבה לה טוען איתמר, כי על המעביד לשלם לעובד פיצויי פיטורים, כאשר מסיבות אובייקטיביות אין אפשרות מעשית להעניק לעובד קידום במקום העבודה, עקב העדר תפקיד פנוי, קובעת למעשה כלל כי על מעביד יהיה לשלם לעובד פיצויי פיטורים בכל מקרה בו מצא העובד עבודה טובה יותר. פרשנות זו מטילה על המעסיקים חבות בעלת משמעות כספית גבוהה, מעבר לקבוע בחוק, ואין לקבלה.
במקרה זה, כאשר החברה נהגה בתום לב עם איתמר וכאשר בשל נסיבות אובייקטיביות, העדר תפקיד פנוי בתפקידים בכירים יותר מתפקידו של איתמר, לא ניתן היה להציע לאיתמר קידום בתפקיד, אין לראות בהתפטרות איתמר עקב העובדה שמצא עבודה טובה יותר התפטרות "עקב נסיבות אחרות שביחסי עבודה שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו".

ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
המטה צפוי לפעול במשרד ראש הממשלה, יפתח תשתיות מחשוב מתקדמות, יטמיע יישומי בינה מלאכותית בשירותי המדינה ויגבש תוכנית רב־שנתית להכשרת כוח אדם ולקידום רגולציה ואתיקה שיחזקו את מעמד ישראל בזירה הטכנולוגית העולמית
הממשלה אישרה השבוע הקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית עם תקציב של 120 מיליון שקל לשנתיים הקרובות, צעד שמסמן כניסה רשמית של ישראל למירוץ הגלובלי על עליונות טכנולוגית. המטה יוקם כיחידת סמך במשרד ראש הממשלה ויתמקד בשלושה צירים מרכזיים: גיוס כוח אדם איכותי, פיתוח תשתיות מחשוב מתקדמות והטמעת AI במערכות הממשלה. בתוך 120 יום תובא לאישור הממשלה תוכנית לאומית רב שנתית שתבטיח השקעות לטווח ארוך.
המהלך, ביוזמה משותפת של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ומשרד ראש הממשלה, נועד לשמור על מעמדה של ישראל בחזית החדשנות מול התחרות הגוברת של מדינות כמו סין, ארצות הברית וגרמניה. "הקמת המטה היא צעד חיוני שמבהיר שזו אינה אופנה חולפת אלא תחום אסטרטגי לעתיד ישראל", אמר סמוטריץ'. "למהלך יהיו השפעות כלכליות וביטחוניות עמוקות. הממשלה מאותתת מחויבות ברורה עם תקציב ראשוני ותוכנית לאומית בהכנה".
התוכנית כוללת הקמת תשתית מחשוב חזקה שתאפשר לישראל לעמוד בתחרות העולמית ולמשוך חוקרים ויזמים מהשורה הראשונה. במקביל, מערך הדיגיטל במשרד ראש הממשלה ישמש זרוע ביצועית ליישום בינה מלאכותית בשירותי הממשלה, כדי שהאזרחים יקבלו שירותים מהירים, פשוטים ויעילים יותר. זה אומר אוטומציה של תהליכים ביורוקרטיים, שירות לקוחות חכם ויכולות ניתוח נתונים מתקדמות שיכולות לשפר משמעותיות את איכות השירותים הציבוריים.
המטה גם ימפה את הצרכים האנרגטיים הנגזרים מהשימוש בבינה מלאכותית. מרכזי נתונים לבינה מלאכותית צורכים כמויות אנרגיה עצומות, ובישראל שכבר מתמודדת עם מחסור באנרגיה, התכנון המוקדם חיוני. בנוסף, המטה יבחן את השפעת הטכנולוגיה על שוק התעסוקה ויקדם מדיניות עדכנית בתחומי הרגולציה והאתיקה - נושאים שהופכים יותר ויותר רלוונטיים כשמערכות AI מתחילות להשפיע על חיי היומיום.
- הממשלה אישרה תוספת של 42 מיליארד שקל לתקציב הביטחון לשנים 2025-2026
- מה יהיה גורל הותמ"ל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התקציב הראשוני של 120 מיליון שקל הוא רק תחילת הדרך. הממשלה מתכוונת להציג תוכנית רב שנתית שתכלול השקעות משמעותיות יותר, בדומה למה שעושות מדינות מובילות אחרות. המטרה היא ליצור מנגנון קבוע שלא יהיה תלוי בתחלופות פוליטיות ושיבטיח רציפות בפיתוח היכולות הלאומיות. ישראל מצטרפת בכך לרשימה של מדינות שהבינו שבינה מלאכותית היא לא עוד תחום טכנולוגי, אלא נדבך בביטחון הלאומי ובתחרותיות הכלכלית.