רשות המיסים: מס יוטל על חברי קיבוץ לאחר שימכרו נכס

אולפינר: לא ננסה להוות מכשול בפני החברים, אולם חשוב להבין כי אין אנו יכולים לתת פטורים שלא קבועים בחוק. החקיקה תעניק פטור מסויים להליכים אלו בעתיד
שי פאוזנר |

ביום עיון שקיים איגוד התעשייה הקיבוצית היום (ג'), הושמעה לראשונה התייחסות מפורשת של רשות המיסים לנושא שיוך הדירות בקיבוצים. במסגרת יום העיון, הבהירה ורד אולפינר, מנהלת מחלקה מקצועית מיסוי מקרקעין ברשות המיסים, כי הרשות הגיעה למסקנה חד משמעית בנושא שיוך הדירות בקיבוצים לפיה, "רשות המיסים דנה רבות בשיוך הדירות והגיעה למסקנה כי מדובר באירוע מס".

במידה ויהיה צורך, הסבירה אולפינר רשות המיסים אף תלך לכיוון של חקיקה בנושא. חשוב לציין, לדבריה, כי חוק מיסוי מקרקעין הוא חוק עתיר פטורים וניסינו למצוא גם פטורים לנושא זה. ברם, לאחר בדיקה מדוקדקת של הנושא, אי אפשר להתעלם מהעובדה כי קיים כאן אירוע מכירה היות וחבר הקיבוץ מקבל קניין שלא היה ברשותו ועל כן, מס הרכישה יגבה ככל הנראה.

אולפינר הדגישה את עמדת רשות המיסים, לפיה אין ברצונה לשים מכשול לרגלי חברי הקיבוץ: "רשות המיסים לא מנסה להוות מכשול בפני החברים, אולם חשוב להבין כי אין אנו יכולים לתת פטורים שלא קבועים בחוק. אנחנו ננסה ללכת למהלך של חקיקה, שיעניק פטור מסויים להליכים אלו בעתיד". אולפינר ציינה גם כי רשות המיסים תבדוק את האפשרות לגבות המס בעת מימוש העסקה, משמע רק כשחבר הקיבוץ ימכור את הנכס אותו קיבל ולא לפני.

השופט בדימוס פרופ' ביין, ממשרד עו"ד פרופ' ביין ושות' התייחס לנושא שיוך הדירות וטען כי בניגוד להרחבת הקיבוצים, נושא שיוך הדירות אינו בעייתי: "היות וחברי הקיבוץ מקבלים זכות מקרקעין שלא עמדה ברשותם קודם לכן, עלולה להיווצר בעייה בנושא מס הרכישה".

פרופ' ביין הרחיב גם בנושא הרחבת הקיבוצים וטען כי הפסיקה שנתקבלה בנושא אינה חד משמעית ומשאירה מקום לפרשנויות רבות בנושא: "החיסרון בפסיקה זו הוא חוסר הוודאות, אולם היתרון הוא שיש מקום לפרשנויות וטיעונים שיכולים לשחק לטובת הקיבוץ. כעיקרון, בכדי לדעת מהן ההשלכות של מהלכים אלו מבחינה מיסויית, חשוב לבדוק כיצד עשויים לבחון אותם רשויות המס. כל עוד מדובר בביצוע החלטות המנהל שמטרתן מתן אפשרות לקיבוץ לפתור את בעיותיו החברתיות והדמוגרפיות, הרי שקיים סיכוי טוב שצעדי התרחבות יזכו למיסוי נמוך. אולם ברגע שגוון השינוי הופך למסחרי ואינו עומד בקנה אחד עם רוח החלטות המנהל, הרי שנטיית רשויות המס תהיה למסות את העסקאות כפעולות כלכליות רגילות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה

מצד אחד - ביטוח לאומי קפדן מאוד מול הציבור עד כדי שלפעמים מטרטר ומקשה ולא מקבל תביעות מוצדקות;  מצד שני - יש אנשים שמצליחים לגנוב מיליונים רבים מביטוח לאומי 

עמית בר |

פרקליטות מחוז מרכז הגישה כתב אישום רחב היקף נגד שלושה נאשמים שנחשדים בביצוע הונאה מתוחכמת ומתמשכת כלפי המוסד לביטוח לאומי. על פי כתב האישום, בין השנים 2020 ל-2023 הצליחו הנאשמים להוציא במרמה כ-2.6 מיליון שקל באמצעות הגשת תביעות נכות מזויפות, רובן בתחום האוטיזם.

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

הנאשמות המרכזיות, אודליה צריקר (46) מיוקנעם עילית ולנה שומינוב (40) מחולון, פעלו באמצעות שתי חברות שבבעלותן. השתיים פנו להורים לילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי, הציגו עצמן כמסייעות מקצועיות לקבלת קצבאות, וביקשו מהם ייפוי כוח ומסמכים רפואיים. בהמשך, כך נטען, זייפו מסמכים רפואיים ואישורים מקצועיים, במטרה להציג מצגי שווא שלפיהם הילדים סובלים ממגבלות תפקודיות והתפתחותיות קשות בהרבה מהמציאות.

החקירה העלתה כי במקרים מסוימים השתמשו הנאשמות במסמכים אמיתיים שנערכו על ידי מומחים רפואיים ושינו בהם פרטים, ובמקרים אחרים יצרו מסמכים מזויפים לחלוטין תוך שימוש בחתימות של רופאים מבלי שידעו על כך. את המסמכים המזויפים הגישו לביטוח לאומי כדי לקבל אישורי זכאות לקצבאות נכות.

במרכז כתב האישום עומד גם קונסטנטין זרך (40), בן זוגה של שומינוב, שהתחזה לרופא בשם "קוסטה מור". לפי הנטען, זרך נפגש עם ילדים והוריהם, הציג עצמו כמומחה לניתוח התנהגות ואבחון, סיפק הנחיות והנפיק מסמכים ששימשו את הנאשמות בהגשת התביעות. בנוסף, הוא עצמו הגיש תביעה כוזבת לקבלת קצבת נכות, במסגרתה קיבל כ-134 אלף שקל.


הוציאו 13 מיליון שקל במרמה - קיבלו עמלה של 2.6 מיליון שקל