בומי טראוב הציג מועמדותו לנשיא בורסת היהלומים

התנה את מועמדותו ביכולתו לגבש תמיכה חוצת אינטרסים עסקיים של ראשי הענף. זוכה לתמיכת הנשיא הפורש, משה שניצר, לב לבייב, דן גרטלר ובני שטיינמץ
שי פאוזנר |

אברהם (בומי) טראוב, ממלא מקום נשיא בורסת היהלומים, הודיע היום על מועמדותו לתפקיד נשיא הבורסה בבחירות שיתקיימו בתוך כשמונה שבועות. טראוב (54) עלה לישראל בשנת 1973 והחל את דרכו בענף היהלומים כפועל מלטשה. כעבור שנתיים נעשה יצרן עצמאי ופתח את בית החרושת שלו ברמת גן. טראוב הוא המייסד והבעלים של חברת ABT יהלומים. גם בני הדור השני של משפחת טראוב השתלבו בעשייה בענף ובחברה.

משה שניצר, מאושיות הבורסה ומי שכיהן כנשיא הבורסה, הודיע על תמיכתו בטראוב. גם היהלומנים המובילים בתחום תעשיית הגלם ובהם לב לבייב, דן גרטלר ובני שטיינמץ הודיעו על תמיכתם. תמיכה זו מצטרפת לתמיכתם המוצהרת של פפו יוסף, הרצל עמיר, ישראל נחום, חיים כץ, גיל מסיקה, אילן סמואל, שבי פוגל, חגי הלוי, יהושוע הרצקוביץ, מנשה כהן ומאות חברים בבורסה שהתייצבו לימינו של אברהם טראוב.

לטראוב רקע מרשים ועשיר של פעילות ציבורית בתעשיית היהלומים הישראלית והבינלאומית. לפני למעלה מעשרים שנה, הוביל את האיחוד ההיסטורי בין "בורסת היהלומים הקטנה" לבין בורסת היהלומים הישראלית. נאמן לתפיסתו הציבורית בדבר הצורך לאחד את כל כוחות הענף, טראוב יזם כנשיא האגודה לקידום יצרני היהלומים את האיחוד בינה לבין התאחדות תעשייני היהלומים.

זה שני עשורים שטראוב חבר פעיל ומוביל בועדת המיסוי הענפית המסדירה את סוגיות המיסוי של הענף אל מול רשויות המס ומשרד האוצר בישראל, גזבר מכון היהלומים, יו"ר ועדת ביטחון חוץ ושורה ארוכה של תפקידים ציבוריים. לטראוב קשרים ענפים עם גורמים בכירים בתעשיית היהלומים בכל רחבי הארץ והוא מקיים מזה שנים ארוכות גם פעילות תעשייתית ענפה ברוסיה.

בשנה שעברה נעצר טראוב בהונגריה במהלך ביקור עסקים שגרתי במדינה. לאחר מאבק ממושך הוא שוחרר מהכלא ההונגרי מבלי שהועמד לדין ומבלי שהוגשה כנגדו תלונה כלשהי שם או בכל מקום אחר בעולם.

אברהם טראוב המתין חודשים ארוכים עד למסירת הודעתו על התמודדותו לתפקיד נשיא הבורסה. הוא התנה את מועמדותו ביכולתו לגבש תמיכה חוצת סיעות ואינטרסים עסקיים של ראשי הענף.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.