הבורסה תחפש כיוון אחרי רמות השיא שקבעה אתמול
לאיזה כיוון ישאו פני המשקיעים בבורסה התל אביבית הבוקר? חקירת הלבנת ההון הגדולה בבנק הפועלים מתחילה להדליף קולו ראשונים של הסתעפות. הבוקר מדווח בתקשורת כי ייתכן ובנק נוסף נמצא על הכוונת של החוקרים. אתמול גררו מניות הבנקים את רחוב אחד העם לעליות, ונראה כיצד יפרשו המשקיעים היום את המהלכים וההתרחשויות עם התפתחות הסיפור.
מניות הארביטראז' עשויות בהחלט לעזור לתל אביב לפתוח בירוק הבוקר. טבע מתבלטת בפער ארביטראז' חיובי של 2.56%+, אלביט מערכות תפתח בפער של 0.83%+, ופרטנר ב-0.22%+, מנגד פותחת אלווריון בפער שלילי של 0.19%-, גיוון ב-0.7%-, וטאואר עם 1.49%-.
הבנקים ימשיכו לעמוד במרכז הכותרות גם הבוקר. המפקח על הבנקים, יואב להמן, מדווח לאמריקנים על הלבנת ההון. ההערכות מדברות כעת כי הם עשויים לבצע בדיקות גם בבנק סיגנצ'ור שהונפק על ידי בנק פועלים בניו יורק. ביקורת אפשרית בבנק עשויה בהחלט להשפיע על הלקוחות שלו. לפרשה עשויות להיות השלכות על בנקים ישראלים אחרים בניו יורק.
קצת לחדשות טובות יותר. ענקית הפרמצבטיקה הישראלית, טבע, מסרה אמש בשורות משמחות למשקיעים. חברת הבת, טבע נוירוסיינס, חשפה ממצאים חיוביים ממחקר שנערך בקרב חולים בשלבים ראשונים של מחלת הפרקינסון שנטלו את תרופת ה-AGILECT, כטיפול יחיד. נזכיר, כי רק לאחרונה קיבלה החברה אישור הנציבות האירופית לשווק את התרופה, האישור מה-FDA, ככל הנראה, בדרך. המנייה פותחת עקב כך בפער ארביטראז' חיובי של 2.56%+.
אתמול נעצר יו"ר נצבא, מאיר תורג'מן, כמו גם בכירים אחרים בחברת נצבא, כך מדווח בתקשורת הבוקר. במעריב מציינים כי ארבעה בכירים בחברה חשודים בתשלום שוחד על ידי המשטרה. עוד נמסר כי המשטרה חושדת אם הם הציעו טובות הנאה לבעלי מניות שתבעו אותם בתמורה לסילוק התביעה. כיצד תסחרנה מניות נצבא היום, לאחר שאתמול הושהה בהן המסחר, למשקיעים הפתרונים.
רוכשי גרעין השליטה בבזק יצטרכו להביא הרבה כסף מהבית. כך חושף הבוקר העיתון "הארץ". הם יצטרכו להראות כחצי מיליארד דולר בהון העצמי שלהם, אך ההיקף הזה לא סופי. באוצר ידגישו את היציבות הפיננסית של הרוכש הפוטנציאלי כאבן בוחן לזכייה במכרז. מניות בזק עשויות להגיב.
איך תגבנה מניות פרטנר, כשנגד המתחרה הגדולה שלה מוגשת תביעת ייצוגית ענקית? לא ברור. הבוקר מדווח בתקשורת כי כנגד סלקום הוגשה תביעה ייצוגית בהיקף של 10 מיליון שקל, נגד מבצע הסרטים של החברה. התובעים טוענים כי החברה מאלצת את הלקוחות המתקשרים להמתין דקות בטלפון לכרטיסי קולנוע, גם כשהיא יודעת שהם אזלו.
300 עובדים צפויים לפרוש מרשת שופרסל במסגרת תוכנית הבראה, כך מדווח הבוקר ידיעות אחרונות. הם יפרשו בתוכנית של פרישה מרצון. הליך ההבראה החל לפני חודשיים אז חתמה הנהלת הרשת הקמעונאית על הסכם עם העובדים. המניות עשויות להגיב לידיעה.
איך תסחר מניית סטאר-נייט היום? המנייה הנמצאת ברשימת השימור שעלתה בשיעור ניכר בחודשים האחרונים, ירדה אתמול בשיעורים חדים. עוד נודע כי חברת פועלים אי.בי.אי השקיעה 7 מיליון שקל באג"ח להמרה של סטאר נייט, כחלק מהנפקה פרטית שתבצע החברה ממשקיעים מוסדיים. גיוס ההון יצור לחברה הון חיובי ויעביר אותה מרשימת השימור בבורסה למסחר הרגיל במניות היתר.
סטאר נייט מייצרת מערכות לראיית לילה. מתחילת השנה עברה החברה בשליטת מוטי סלומון (39%) מהפך שהתבטא, בתשעת החודשים הראשונים של 2004, בהכפלת המכירות ומעבר לרווח נקי של כ-2.9 מיליון שקל. מאז תחילת השנה עלו מניותיה בכ-128% והיא נסחרת כיום בשווי של כ-112 מיליון שקל. למרות שהיא נסחרת ברשימת השימור מסתכם היקף המסחר במניות החברה בכ-380 אלף שקל בממוצע ליום.
טיל SM3 (RTX)כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים
הפנטגון מבקש 3.5 מיליארד דולר לשיקום מלאים בעקבות פעילות צבאית בישראל. בקשה כזו מוגשת אחת למספר חודשים. בנוסף יש הוצאות שוטפות של שכר החיילים והוצאות התחזוקה השוטפות שאינן חלק מתקציב התמיכה בסך 14 מיליארד דולר. העלות הכוללת מגיעה למעל 25 מיליארד דולר
טיל בליסטי המסמכים התקציביים מצביעים על היקף ההוצאה האמריקאית בעקבות ההגנה על ישראל מול איראן. משרד ההגנה האמריקאי מתכנן להוציא מעל 3.5 מיליארד דולר על שיקום מלאים בעקבות שורת פעולות צבאיות שבוצעו בחודשים האחרונים בהגנה על ישראל. ההוצאה כוללת רכש נרחב של מערכות יירוט, תחזוקת מכ"מים, שיפוץ כלי שיט והובלת תחמושת, וממחישה את העלויות הגבוהות של נוכחות אמריקאית מתוגברת במזרח התיכון.
המסמכים שהוכנו עד חודש מאי ושהוגשו לוועדות הביטחון בקונגרס מתבססים על חוק התמיכות הביטחוניות לישראל משנה שעברה, במסגרתו אושרו כ-14 מיליארד דולר לחידוש מלאים אמריקאים ולרכש מערכות יירוט נוספות עבור ישראל. כמעט כל סעיף במסמכים מוגדר כ"בקשת תקציב חירום". הסכומים האלו לא כוללים את התמיכה הגדולה בעת מלחמת 12 הימים ביוני. למעשה, אישור תקציב לחידוש מלאי מוגש באופן שוטף, אחת למספר חודשים והוא חלק מהתקציב של ה-14 מיליארד דולר. אלא שההוצאות בפועל גדולות הרבה יותר וכוללות גם את "ההוצאות השוטפות הקבועות", לרבות כוח אדם, תחזוקה שוטפת של המערכות הקיימות במזרח התיכון לצורך המלחמה ועוד. מדובר על פי ההערכות על יותר מ-20 מיליארד דולר של תמיכה כלכלית בישראל עוד לפני מלחמת 12 הימים שהזניקה את ההוצאות כנראה לכיוון 25 מיליארד דולר ומעלה.
הגנה מול איראן - טילים, מל"טים ומערכות יירוט מתקדמות
הבקשה התקציבית נועדה לכסות את ההוצאות של פיקוד מרכז האמריקאי בעקבות התקפות איראניות ישירות או באמצעות שלוחותיה, כמו גם השתתפות בפעולות שבוצעו לבקשת ישראל. כך למשל, באפריל אשתקד שיגרה איראן מעל 110 טילים בליסטיים, לפחות 30 טילי שיוט וכ-150 מל"טים, התקפה שנבלמה בעיקר באמצעות מערכות יירוט אמריקאיות. נזכיר כי היקף השימוש גדול פי כמה היה ביוני השנה, כשהסכום הזה ככל הנראה עדיין לא תוקצב.
הבקשה הגדולה ביותר עומדת על כ-1 מיליארד דולר לצורך רכישת מיירטי SM-3 מתקדמים מתוצרת RTX, ובפרט הדגם SM-3 IB Threat Upgrade. מדובר במערכת שמיועדת ליירט טילים בליסטיים בעלות של 9 עד 12 מיליון דולר ליחידה. מערכות אלו הופעלו לראשונה על ידי ספינות הצי האמריקאי במהלך התקיפות האיראניות באפריל שעבר. בנוסף, נדרשת הוצאה נוספת לכיסוי טיסות מיוחדות להובלת מיירטים חדשים במהירות לישראל.
במהלך יוני 2025 השתמשו שתי משחתות אמריקאיות, USS Arleigh Burke ו- USS The Sullivans, במזרח הים התיכון, במיירטי SM-3 כדי להגן על ישראל. הן פעלו לצד סוללות THAAD שהופעלו ביבשה, שיירטו טילים בליסטיים איראניים. בהתאם לכך, בקשה נוספת עומדת על 204 מיליון דולר לרכישת מיירטי THAAD מתוצרת לוקהיד מרטין. כל מיירט כזה עולה כ-12.7 מיליון דולר.
מעבר לרכש המערכות, הפנטגון מבקש תקציבים נוספים לצורך תחזוקה ושדרוג. כך למשל, הוגשה בקשה להקצות 10 מיליון דולר להחלפת מנועים וגנרטורים במערכת המכ"ם TPY-2, המשמשת את מערכות ה-THAAD. במסמכים נכתב כי מדובר בצורך בלתי מתוכנן שנבע מהפעלת מערכות היירוט באופן ממושך.
יוחננוף הטעה צרכנים ויקנס כמעט במיליון שקל - זה בכלל מרתיע?
הרשות להגנת הצרכן מודיעה על כוונה להטיל קנס של 946 אלף שקל על רשת יוחננוף; ברשת נמצאו מאות מוצרים ללא מחיר, פערים בין מחיר הקופה למחיר על המדף ואי־סימון של ארץ ייצור - השאלה המתבקשת: כמה קנס של פחות ממיליון ירתיע רשת שמגלגלת כ-5 מיליארד שקל בשנה?
אין הרבה אנשים שיחזירו את המיונז למדף אחרי שיגלו בקופה שהוא עולה 12 שקל במקום 8, הרוב בכלל לא ישימו לב לשינוי במחיר בין המדף לקופה בתוך השורות הצפופות בחשבונית. זה חלק מהמשחקים של רשתות השיווק שמשתמשות בחוויית הקניה עמוסת הגירויים כדי להכניס לנו לעגלה מוצרים במחירים שלא חשבנו לשלם. במקרים אחרים המחיר בקופה הוא הפתעה גמורה כי הרשתות מתעצלות או "שוכחות" לציית לחובה של סימון מחירים על מוצרים, גם כאן קשה לראות אנשים שיוותרו על הקטשופ או הטיטולים של התינוק כי יש הבדל של כמה אחוזים בתג המחיר.
הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הודיעה כי בכוונתה להטיל עיצום כספי בהיקף של 946,680 שקל על יוחננוף, אחת מרשתות המזון הגדולות בישראל. על פי הודעת הרשות, החקירה העלתה כי החברה הפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן ופגעה בשקיפות כלפי לקוחות. על פי הממצאים, בסניפי הרשת נמצאו מאות מוצרים שעליהם לא היה בכלל מחיר, בניגוד להוראות החוק שמחייבות סימון ברור של המחיר הכולל על גבי כל מוצר.
בנוסף, נמצאו מקרים בהם המחיר שנגבה בקופה היה גבוה מהמחיר שהופיע על המדף או על המוצר עצמו, זו כבר הטעיה חמורה של הצרכן, זו לא רק פגיעה בזכות לקבל מידע אמין לפני הרכישה אלא גם הטעיה מכוונת.
אבל הייתה גם הטעיה נוספת בחלק מהמוצרים המיובאים שנבדקו נמצא כי ארץ הייצור שצוינה על המוצר לא תאמה את ארץ המקור בפועל. כמו כן, יוחננוף
לא סימנה באופן תקין את ארץ הייצור בצמוד לתוצרת חקלאית לא ארוזה או כזו שנארזה במקום המכירה שזו גם פעולה המחויבת על פי החוק.
- יוחננוף בשותפות עם JTLV: מקימות מרכז מסחרי חדש ב-200 מיליון שקל
- דוחות טובים ליוחננוף - מה צפוי בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מליון שקל מתוך יותר מ-5 מיליארד שקל - זו הרתעה?
יוחננוף אולי תצטרך לשלם כמעט מיליון שקל קנס, אבל כשמסתכלים על המספרים
האמיתיים זה נשמע יותר כמו טיפ שהשאירו לקופאית מאשר עונש מרתיע. יוחננוף מגלגלת כמעט 5 מיליארד שקל בשנה ורושמת רווחים של עשרות מיליונים, הרווחים האלו מגיעים גם מהממצאים של חקירת הרשות - מאי־סימון מוצרים, מהפרשי מחירים מול הקופה. הקנס הזה הוא חלקיק מהרווחים ולא
מתקרב אפילו ליצור הרתעה.
