פלילי/חובת דיווח הקבועה בחוק איסור הלבנת הון/עליון
עובדות וטענות: המערערים הם תושבי ארצות-הברית ובבעלותם חשבון בבנק הפועלים. בחודש מאי בשנת 2002, תוך תקופה של כשבועיים ימים הפקידו המערערים בחשבון הבנק עשר הפקדות בסכום כולל של כ-400,000$. במועדי ההפקדות ועל-פי שערו היציג של הדולר, היתה כל הפקדה של 40,000 דולרים שווה לסכום הנע בין 193,000 ש"ח לבין 197,000 ש"ח. סעיף 8(1) לצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים), תשס"א-2001, חייב אותה עת את הבנקים בישראל לדווח לרשות לאיסור הלבנת הון על כל הפקדת מזומנים בחשבון בנק, או משיכה ממנו, בסכום של 200,000 ש"ח ומעלה. הפקדות הכספים עוררו חשד כי המדובר בהפקדות שנועדו למנוע דיווח. לאור זאת ביקשה המדינה לחלט את הכספים שהופקדו בחשבון. בית-המשפט המחוזי נעתר לבקשה. מכאן הערעור נשוא הדיון. טענת המערערים היא, כי משלא נמצאה ראיה לכאורה הקושרת את הכספים שהופקדו לעבירה, אין מעשי ההפקדות באים בגדר סעיף 3(ב) לחוק. לשיטתם, חלה הוראת סעיף 3(ב) לחוק אך על רכוש שהוכח כי נובע הוא מעבירה.
דיון משפטי:
כב' המ"נ מ' חשין:
"פעולה ברכוש" בהוראת סעיף 3(ב) לחוק - לשון: סעיף 3(א) לחוק קובע: "העושה פעולה ברכוש, שהוא רכוש כאמור בפסקאות (1) עד (3) (בחוק זה – רכוש אסור), במטרה להסתיר או להסוות את מקורו...דינו מאסר עשר שנים...". ניתן לראות כי בעוד אשר ס"ק (ב) מדבר אך ב"רכוש", הוראת ס"ק (א) נוקטת בדיבור "רכוש אסור" דווקא. מה טעם אפוא השתמש המחוקק פעם במושג "רכוש" ופעם במושג "רכוש אסור" אם לא על מנת להבחין ביניהם? אכן, חזקה על המחוקק היא כי בעשותו שימוש במושג פלוני לא נתכוון למושג אלמוני; וחזקה כפולה ומכופלת היא, שאם באותו סעיף עצמו בחר המחוקק להשתמש בשני מונחים שונים, לא יד המקרה היא. קרי, לשון הסעיף מחייבת כי הרכוש בו מדובר בסעיף הוא רכוש אסור וגם רכוש שלא הוכח כי מקורו בעבירה.
"פעולה ברכוש" בהוראת סעיף 3(ב) לחוק - תכלית: חוק איסור הלבנת הון מהווה התמודדות אפקטיבית של מדינת ישראל עם מורכבותן של עבירות הלבנת ההון, המערבות העברות כספים וביצוע עסקאות בין מדינות ברחבי העולם ומחייבות בקרה שוטפת וצמודה ופיקוח מתמיד ועקשני על הפעולות הפיננסיות השונות, תוך קיום שקיפות מלאה. הנחת היסוד של החוק היא כי מלביני ההון פועלים באורח פתלתול וערמומי, וניתן יהא לחשוף את מעלליהם רק אם תוטל חובת דיווח טוטאלית וגורפת על כל פעולה חריגה. חובת דיווח רחבה כזו תעזור לרשויות ולמשטרה להתחקות אחר מקורו של הרכוש. מטעם זה מצא המחוקק לנכון לייחד בסעיף 3(ב) עבירה האוסרת על פגיעה או על שיבושה של חובת הדיווח. על כן, אם נקבל את פירושם של המערערים, לפיה הוראת סעיף 3(ב) חלה אך על רכוש שהושג בעבירה, נימצא חוטאים לתכליתו של החוק ולמטרה אותה ביקש המחוקק להגשים. שכן אם לא נחיל את הסעיף על כל מבצעי פעולות חשודות - כפעולת פיצול הכספים אותה ביצעו המערערים - נתקשה ביותר לאתר את מלביני ההון.
סוף דבר: הן לשונו של החוק והן ותכליתו של החוק מחייבים כי ה"רכוש" אשר הוראת סעיף 3(ב) מדברת בו, כולל כל רכוש שהוא - בין שהוא אסור ובין שלא הוכח לגביו כאמור. לאור זאת, אין כל חשיבות לעובדה כי במקרה הנדון לא מצאה ראיה הקושרת את הכספים שהופקדו ע"י המערערים למעשה עבירה.
הערעור נדחה
המערערים ישאו בהוצאות בסך 75,000 ש"ח
יוסי מרגלית, רפאל, צילום: דוברות רפאלרפאל ו"לולב ספייס" ישתפו פעולה בפיתוח מערכת ליירוט רחפנים וכטב"מים
החברות יפתחו יחד פתרונות מבצעיים מתקדמים להתמודדות עם איומי רחפנים ברום נמוך, עם דגש על מחיר חדירה נמוך ויכולת הטמעה מהירה
רפאל רפאל מודיעה על חתימת הסכם שיתוף פעולה עם חברת ההזנק החיפאית "לולב ספייס", במטרה לפתח מערכת חדשנית ליירוט רחפנים וכלי טיס בלתי מאוישים. לפי ההסכם, שתי החברות יעבדו במשותף ובבלעדיות על פיתוח פתרונות ייחודיים להתמודדות עם איומים שטסים בגובה נמוך, עם דגש על מחיר נגיש, גמישות תפעולית ויכולת יישום מהירה בהתאם לצרכים הדינמיים של שדה הקרב.
במסגרת המאמצים של רפאל לתת מענה לאיומים מרום נמוך מאוד (Very Low Altitude - VLA), הוקמה לאחרונה בחברה מינהלת ייעודית לנושא, תחת חטיבת ההגנה האווירית. החטיבה אחראית בין היתר על פיתוח מערכות כמו כיפת ברזל, קלע דוד, ספיידר וטילי אוויר-אוויר מתקדמים, וכעת מרחיבה את פעילותה גם לאיומי רחפנים המתעצמים בשנים האחרונות.
יוסי מרגלית, ראש מנהלת ההגנה האווירית ברפאל, מסביר כי שיתוף הפעולה יוצר חיבור ייחודי בין הידע והניסיון של רפאל, שכבר הוכיחו עצמם מבצעית, לבין החדשנות והגמישות של חברת "לולב ספייס". “שיתוף הפעולה המדובר מייצר סינרגיה יוצאת דופן בין יכולות המו"פ, הידע והמערכות המוכחות מבצעית של רפאל – לבין הגמישות, היצירתיות והחדשנות הטכנולוגית של חברת ‘לולב ספייס’. השילוב הזה יאפשר לנו לפתח במהירות פתרונות יירוט עבור מנעד מתפתח של תרחישי אוייב, פתרונות זולים ויעילים ברמה שטרם נראתה בשוק העולמי. בזכות היתרונות ההדדיים שלנו, נוכל להציע ללקוחות מענה העומד בסטנדרטים הביטחוניים המחמירים ביותר מחד, ונותן מענה מבצעי גמיש בשדה הקרב, מבלי להכביד בעלויות מאידך", אמר מרגלית.
ד״ר נועם לייטר, מנכ״ל חברת "לולב ספייס", בירך על שיתוף הפעולה ואמר: "ההסכם עם רפאל מהווה עבורנו קפיצת מדרגה, הוא מאפשר לנו להביא לידי ביטוי את היכולות הייחודיות שפיתחנו – טכנולוגיה שתסייע בפריצה לשווקים חדשים ובצמצום חסמי הכניסה, בעיקר בהיבט המחיר. אנו עובדים בימים אלו עם מנהלת הגנ״א ברוק"ק, על שילוב מגוון יישומים חדשים בטכנולוגיה מתקדמת ליירוט רחפנים וכטב"מים, החל מרמת האיום הבודד ועד הגנה בפני נחיל איומים"." שיתוף הפעולה עם “לולב ספייס” מהווה חלק מאסטרטגיית החדשנות של רפאל, המבוססת על שיתופי פעולה עם חברות סטארט-אפ ישראליות. במסגרת זו, רפאל פועלת להקמת רשת חדשנות דינמית המשלבת את הידע, הניסיון והיכולות ההנדסיות של רפאל לבין היצירתיות, הגמישות והטכנולוגיות המתקדמות של חברות ההזנק. המטרה היא לאפשר פיתוח מהיר והטמעה יעילה של פתרונות חדשניים בשדה הקרב, תוך מענה לאיומים מתפתחים והפחתת חסמים.
- מנכ"ל רפאל: "פרויקט הלייזר הוא העתיד"
- מערכת הגנה אווירית ישראלית תשמור על שמי נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לולב ספייס היא חברת סטארט-אפ חיפאית שהוקמה בשנת 2021, ומאז מתמקדת בפיתוח טכנולוגיות ניווט אוטונומי מבוססות ראייה ממוחשבת. החברה פיתחה מערכות המשלבות מצלמות חכמות ואלגוריתמים מתקדמים, שמאפשרים לכלי טיס ורובוטים לזהות את הסביבה בה הם נמצאים, למפות אותה בזמן אמת ולקבל החלטות ניווט מדויקות. תחום התמחות זה מאפשר לה לספק פתרונות קלים, חסכוניים ומהירים.
רובוט לוחם (גרוק)עתיד בלי חללים בקרב - ישראל חותרת לטכנולוגיות שיחליפו לוחמים
איך יראה שדה הקרב העתידי, ואיפה נמצא איום גדול על ישראל?
הטכנולוגיה המתקדמת עוזרת בשדה הקרב וישראל חייבת לחתור לבניית רובוטים, רחפנים ואמל"ח משוכלל בהרבה מהקיים היום, באופן שיחליף לוחמים אנושיים בלחימה פיזית ממש ובכך נחסוך בדם חיילינו ונצמצם את הצרכים הקשורים בימי מילואים רבים. ההייטק הישראלי מצוי בעמדה מצוינת להשתלב ומשרד הביטחון חייב לראות בכך מטרה עתידית עליונה.
זוכרים את הסרטון בו נראה יחיא סינוואר הפצוע מנסה ברגעיו האחרונים להכות עם מקל, רחפן צה"לי שחג סביבו? הפער העצום בין מה שהיה לו ומה שיש לעזתים מול הטכנולוגיה הצה"לית - את הפער הזה צריך לטפח ולהעצים מול כל אויבינו ולחתור לתוצאה עתידית בה טכנולוגיות שלנו תייתרנה לוחמים אנושיים ותחסוכנה לנו בדם. הרבה דם. ותחסוכנה גם ים של ימי מילואים.
חלק מהעמים סביבנו מקדשים את המוות בעוד אנו מקדשים את החיים. ראוי שכל צד יקבל את אשר הוא מבקש. אלו מביניהם שירצו בכך יקבלו מאיתנו מוות בעוד אנו נשמור על עצמנו בחיים.
ה-AI מביא להאצה בעולם הרובוטיקה
- מהפכה סינית: רובוט הומנואידי בפחות מ־6,000 דולר
- מי מרוויח מה-AI? רמז: אלו הם לא העובדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יש לנו כבר כעת דחפורים אוטונומיים מסוג D9 לפילוס מרחבים ממולכדים, כלי סיור אוטונומיים המסוגלים גם לירות, מערכת "רואה יורה" (שהייתה עושה את עבודתה ב-7 לאוקטובר אם היו מגינים עליה מפני רחפנים – ראשו של מישהו צריך לעוף על זה), רחפני נפץ ועוד.
